1. התובעת, כתר הוצאה לאור בע"מ, הינה חברה ציבורית העוסקת בין היתר בהוצאה לאור, בשיווק של ספרים ומוצרים נלווים ומפעילה מפעל דפוס.
2. הנתבעת 1, מורג הוצאה לאור בע"מ, הנה חברה פרטית העוסקת בהפקת מוצרי דפוס.
3. הנתבע 2, אברהם מורג, הוא הבעלים של 99% ממניות חברת מורג ומנהלה היחיד.
4. התביעה הוגשה בגין שלושה חובות אשר לטענת התובעת חבים לה הנתבעים. החובות פורטו בסעיף 8 לכתב התביעה והם:
5. סך של 9,013 ₪ מיום 7.1.09 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
6. סך של 16,415 ₪ מיום 24.6.08 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
7. סך של 56,774 ₪ מיום 17.2.08 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
8. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.
9. בבקשה למתן רשות להתגונן נטען כי החיוב הנטען הראשון מוכחש, שכן הוא מתייחס לחשבונית שהוצאה מבלי שעומד מאחוריה חיוב קיים. ביחס לחיוב השני נטען כי הוא מתייחס לחשבונית שבוצע כנגדה תשלום מלא.
10. ביחס לחיוב השלישי נטען כי הוא מתייחס לתשלום שצריך להיעשות בחציו על ידי חברת מורג ובחציו על ידי ההוצאה לאור של משרד הביטחון והוא לא שולם עדיין בהסכמת מורג וכתר כנגד מתן ערבות אישית מטעם הנתבע 2 הן לגבי חלקה של חברת מורג והן לגבי חלקו של משרד הביטחון.

לטענת הנתבע 2 הערבות האישית שהוא נתן הותנתה בכך שהתובעת תמתין עם גביית החוב עד תום ההליכים שהתנהלו בבית המשפט בין הנתבעת 1 לבין ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

עוד לטענתו, בהגישה את התביעה נשוא תיק זה הפרה התובעת את ההסכם עם חברת מורג ביחס לאותו חיוב והטריחה לשווא את הצדדים, שכן התובעת מנסה ליהנות משני העולמות: מחד, לקבל את התשלום כבר כיום ומאידך, לזכות בערבות האישית של הנתבע 2 למלוא הסכום.

1. בבקשה למתן רשות להתגונן ביקשו הנתבעים ליתן להם רשות להתגונן בפני התביעה וכן להתיר להם להגיש כתב הגנה במסגרתו יוכלו, בין היתר, להגיש הודעת צד ג' נגד יחידת ההוצאה לאור של משרד הביטחון, אשר אין מחלוקת שהיא שותפה לחיוב הנטען השלישי.
2. בהחלטה מיום 17.5.12 התקבלה בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן.

הנתבעים לא שלחו הודעה לצד שלישי אל יחידת ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

1. לאחר בדיקה חוזרת של התובעת, התברר לה כי הנתבעת אכן שילמה את החוב מיום 24.6.08 על סך 16,415 ₪ ולקראת קדם המשפט שהתקיים ביום 23.1.13 היא חזרה בה מהתביעה ביחס לחוב זה.
2. בקדם המשפט שנערך ביום 23.1.13 הצהיר ב"כ הנתבעים כי התביעה שניהלו כנגד משרד הביטחון הסתיימה כחודשיים קודם לכן.
3. בתום סיכומי התובעת הודה הנתבע בחוב מיום 7.1.09 על סך 9,013 ₪.
4. הנתבעים מעולם לא חלקו על כך שעל הנתבעת 1 לשאת במחצית הסכום נשוא החשבונית מיום 17.2.08 על סך 56,774 ₪. ביום 3.2.13 הנתבעת 1 הפקידה בקופת בית המשפט סכום של 28,387 ₪ בגין חלקה בחוב זה.
5. המחלוקת שנותרה, אפוא, בין הצדדים, מתייחסת לטענת התובעת לפיה על הנתבעים לשלם את המחצית השנייה של החוב נשוא החשבונית מיום 17.2.08 בסך 28,387 ₪.
6. מטעם התובעת העיד מנהל בית הדפוס של החברה אייל שסקין.
7. מטעם הנתבעים העידו משה אסולין – מנהל ההוצאה לאור במשרד הביטחון והנתבע 2.
8. אין מחלוקת כי החשבונית מיום 17.2.08 על סך 56,774 ₪ מתייחסת לעבודת הדפסה שהזמינו משרד הביטחון וחברת מורג מהתובעת במסגרת שיתוף פעולה בין השניים אשר התייחס לכותר "שיר ישראלי". אין מחלוקת כי התובעת ביצעה את העבודה עבור השותפות והיא זכאית לתשלום (אברהם מורג, סעיף 18 לתצהיר).
9. אברהם מורג הצהיר כי בפגישה שהוא קיים עם אייל שסקין – מנהל הדפוס של התובעת הוא העלה מספר אפשרויות ביחס לפירעון החשבון על סך 56,774 ₪ (סעיף 23 לתצהיר) ובסופו של דבר הוסכם שהתובעת תמתין עד לתום ההליכים בין חברת מורג ובין המדינה ובתמורה יערוב לה הנתבע 2 לגבי חלקה של המדינה בחוב (סעיף 24 לתצהיר).

לפי תצהירו: "מר אייל שסקין, בחר באפשרות זו בה הובטח לו תשלום מלא החוב כך שאינני מבין מדוע בכלל הגיש תביעה זו לבית המשפט" (סעיף 24 לתצהיר).

1. עוד הצהיר אברהם מורג כי: "בנסיבות אלו, ברור כי משלא קוימו ההסכמות והתנאים למתן הערבות – לא קיימת גם ההבטחה לערבות! הודעה בלשון זו נמסרה על ידי למנכ"ל התובעת מר יפתח דקל עוד בטרם פניתי להגנת בית המשפט בבקשת הרשות להתגונן. בשיחה שקיימתי איתו הודעתי לו מפורשות כי במידה ולא יבטל תביעה זו לאלתר אני מסיר את התחייבותי לערבות ומשכך גם לדון עם משרד הביטחון בחוב זה (כך גם פעלתי ולכן גם אינו מופיע בהסדר הפשרה בין הנתבעת למשרד הביטחון)" (סעיף 26 לתצהיר).
2. אייל שסקין הכחיש כי הערבות הותנתה בכך שהוא ימתין לסיום ההליכים בין חברת מורג למשרד הביטחון. לפי תצהירו:

"בשיחה שערכתי באופן אישי עם אברהם, בסביבות מחצית שנת 2009 הצהיר והודה בפניי האחרון כדלהלן:

"...אני ערב לחשבון הזה (החשבונית שיר ישראלי א.ש.)..."

ומוסיף ומציין ברחל בתך הקטנה, כי:

"אבי מורג, רק בגלל היחסים שלו איתך אומר לך שהוא ערב לכסף ולא משנה מה ייסגר עם משרד הביטחון" " (אייל שסקין, סעיף 10 לתצהיר).

תמליל של השיחה בין אייל שסקין ובין הנתבע 2 צורף לתצהיר וסומן ת/2.

1. עוד הצהיר אייל שסקין כי הטענה לפיה ערבותו האישית של הנתבע 2 לחובה של הנתבעת 1 היתה בתנאי שלא תוגש התביעה דנן היא טענה מופרכת, וכי "אברהם מעולם לא העלה בפני תנאי כזה או אחר לענין ערבותו האישית לחשבונית שיר ישראלי" (אייל שסקין, סעיף 12 לתצהיר).
2. בתמליל השיחה בין אייל שסקין ובין אברהם מורג נכתב:

"אייל: תגיד לי אח שלי מה עם הכסף שלנו, מה, מה קורה עם זה?

אברשה: מה הבעייה? הכסף שלך מצב טוב מאד

אייל: נו מתי אתה משלם? הבטחת...

אברשה: כשיהיה לי כסף תקבל

אייל: אבל מה זה שיהיה כסף? נו עזוב

אברשה: יהיה כסף, שיהיה מאיפה לשלם לך, תקבל

אייל: יש לך מאיפה לשלם אתה לא מסכן

אברשה: נכון, למה...אני צריך לשלם לך על כסף של משרד הביטחון?

...

אברשה: ...ישראלי זה שייך ל... ולמשרד הביטחון ולא לכתר, שייך לאבי מורג ולמשרד הביטחון וזה החשבון, החשבון אני ביקשתי שתוציא אליי, אני ביקשתי שתוציא אליי כי הייתי אמור לשלם אותו, ואני אתחשבן עם משרד הביטחון. נניח קרה מה שקרה הכל נעצר, אז הכל נעצר לא קרה שום דבר, תאמין לי הם חייבים לי פי שבע ממה שאתה חייב לי רק בחשבוניות.

אייל: התכוונת מה שאתה חייב לי לא ממה שאני חייב לך

אברשה: ממה שאני חייב לך, ואני אפילו לא הגשתי להם את החשבון

אייל: אבל אני לא מבין, אבי, למה אני צריך להיות בן ערובה של ההתחשבנויות שלך עם משרד הביטחון, אני הוצאתי לך חשבונית לפי הבקשה...

אברשה: אז אתה יודע מה, תגיש תביעה, מה אני יכול להגיד לך משהו אחר?

אייל: מה זה יעזור לי שאני אגיש תביעה שאני אתנהל איתך עכשיו ארבע שנים בתי משפט?

אברשה: בשביל מה? נו נכון, אני אמרתי לך אני הוצאתי לך מכתב אמרתי לך, נכון?

אייל: אתה לא הוצאת לי כלום...

אברשה: ...אני ערב לחשבון הזה...

אייל: אמרת לי, אמרת לי שתוציא לי, לא הוצאת לי.

אברשה: אני ערב לחשבון הזה, אייל, תקליט אותי אני לא מהרחוב, שמעת? אל תעליב אותי"

1. לתצהירו של אייל שסקין צורף מכתבו של הנתבע 2 מיום 15.3.10 (ת/3) בו כתב הנתבע 2:

"חוב זה על סך 54,000 ₪ הינו עבור מהדורת "שיר ישראלי" שהודפסה ונכרכה במפעלכם. החשבון הנ"ל הוגש כולו למורג הוצאה לאור לתשלום ע"פ בקשתי (ההדגשה במקור, ע.כ.)

בשיחות שניהלנו בעבר מאז סגירת יחידת ההוצאה לאור של משרד הביטחון הודעתי לך כי כל נושא החשבונות בין מורג הוצאה לאור לבין משרד הביטחון נמצא כעת בהליכים משפטיים ושאני מקווה שיפתרו בהקדם וחוב זה ישולם במלאו, יתר על כן, ועל אף שחלקה של מורג הוא רק 50% מחוב זה הודעתי לך כי מורג הוצאה לאור ערבה לתשלום החוב במלואו, גם לחלקה של המדינה בו" (ההדגשה במקור, ע.כ.).

עוד כתב הנתבע 2 באותו מכתב:

"לצערי, ושלא מבחירתי, כל נושא ההליכים המשפטיים וביניהם גם נושא ההתחשבנות בין מורג הוצאה לאור ומשרד הביטחון הסתבך והתארך למה שציפינו וחוב זה שכאמור מעולם לא הוכחש קיומו נותר עדיין פתוח.

כיוון שפתרון הבעיה המשפטית ביני לבין המדינה אינו בידי ואין באפשרותי לציין כעת מועד בו ישולם חוב זה, ולאור המערכת החברית והעסקית הטובה שהייתה בינינו בעבר, אני ממליץ לך לפנות לבית המשפט לגביית החוב ואם מכתבי זה יכול לעזור לך בכך, מה טוב.

יתר על כן, אראה בפנייתכם לבית המשפט בהקדם מחווה אישית וחברית עבורי."

1. מהמכתבים והתמליל עולה כי החשבונית הוצאה על שם חברת מורג על פי בקשת אברהם מורג (ראו לעניין זה גם את סעיף 8 לתצהיר של אייל שסקין).
2. מהמכתבים ומהתמליל עולה עוד כי אברהם מורג אכן ביקש לדחות את מועד התשלום, אך אין אינדיקציה לכך שדחיית מועד התשלום היוותה תנאי לערבות.
3. הזיקה בין הערבות ובין דחיית התשלום מופיעה לראשונה במכתב ששלח אברהם מורג למנכ"ל התובעת (נ/18) לאחר שהוגשה התביעה נשוא תיק זה. במכתב זה הוא כתב:

"על חשבון זה (החשבון נשוא התביעה, ע.כ.) ניהלנו שסקין ואני לא מעט שיחות, בכתר, בטלפון וגם במשרדי ברשפון. וביקשתי אותו להתאזר בסבלנות עד לסיום ההליכים ביני לבין משרד הביטחון.

לצערי הליך זה נמשך לא מעט זמן ושסקין איבד את סבלנותו, ולכן ביוזמתי אמרתי לו שאוציא לו מכתב בו אני ערב לתשלום החוב גם לחלקה של המדינה בו.

מכתב כאמור יצא ונשלח אליכם כשהסיכום הוא שכתר ממתינה עם התביעה אבל מוציאה מכתב התראה לפני תביעה.

כתר לא עמדה בסיכום ופנתה לבית המשפט.

ולכן נדרוש לבטל את הערבות.

לחייב אתכם בתשלום הוצאות על תביעות סרק.

ושמורג תשלם את 50% חלקה בחשבון בקיזוז שאריות תשלומים לזכות מורג בכרטיס הנהלת החשבון איתכם ואת מחצית החשבון הנותרת אתם מוזמנים לתבוע מהוצאה לאור שכבר שנתיים לא קיימת

או

לעמוד בסיכומים לפני צאת מכתב הערבות, לבטל את התביעה ולהישאר עם הערבות שלי לחשבון ולקבל אותו במלואו ממורג בגמר ההליך שלנו מול המדינה"

1. אני מעדיפה את גרסתו של אייל שסקין לפיה הערבות של הנתבע 2 לא הותנתה בכך שהתובעת תמתין עד לסיום ההליכים בין חברת מורג ובין משרד הביטחון. תמליל השיחה בין אייל שסקין ובין הנתבע 2 ומכתבו של הנתבע 2 שסומן ת/3, בהם נזכרת הערבות ללא התייחסות לקיומו של תנאי כזה, תומכים בגרסה זו.
2. מהראיות עולה כי ללא קשר לערבות האישית של הנתבע 2 לחוב של משרד הביטחון, על הנתבעת 1 לשלם את מלוא החוב, וזאת לאחר שעל פי בקשת הנתבע 2 ובמסגרת ההתחשבנות בין הצדדים הוצאה החשבונית על שמה.
3. העובדה שהנתבעים לא החזירו את החשבונית מיום 17.2.08 לתובעת, לא ביקשו לפצל אותה לשתיים (אחת לנתבעת 1 והשנייה למשרד הביטחון) ולא שילמו את חלקה של הנתבעת 1 בחוב עד ליום 3.2.13 תומכת בכך שהנתבעת 1 אמורה הייתה לשלם את מלוא הסכום המופיע בחשבונית.
4. אני מחייבת, אפוא, את הנתבעים לשלם לתובעת:

סך של 9,013 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.1.09.

סך של 56,774 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.2.08.

1. לא הייתה הצדקה לנהל תיק זה והיא נוהלה בשל התעקשות הנתבע 2.
2. למרות שלא הייתה מחלוקת על כך שהנתבעת 1 חייבת לתובעת סכום של 28,387 ₪ משנת 2008, הופקד הסכום בקופת בית המשפט רק ביום 3.2.13.
3. הנתבע 2 הודה רק בשלב הסיכומים כי הנתבעת 1 חייבת את הסך של 9,000 ₪.
4. התובעת חזרה בה מהתביעה בנוגע לאחד החובות לאחר בירור בשלב מוקדם יחסית של ההליך, ואין לזקוף לחובתה עובדה זו.
5. משנתקבלה התביעה ומשקיבלתי את גרסת התובעת ביחס לערבות הנתבע 2 לחוב, ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.