<#2#>

נוכחים:

התובע עו"ד יוני שמיר

ב"כ הנאשמים עו"ד יוסף פנחס כהן

הנאשמים 2, 4

פרוטוקול

התובע: לאחר התדיינות עם הגורם הרלבנטי במשרד להגנת הסביבה, המאשימה החליטה לא למחוק את הנאשם 4 מכתב האישום. יחד עם זאת במסגרת הטיעון לעונש נתחשב בנתון זה ונבקש מבית המשפט להטיל קנס בהתאם.

הסנגור: הנאשם 3 לא הגיע היום כפי שאמרנו גם בדיון הקודם, יש לי אישור רפואי כאן, אמנם לא עדכני להיום. אשת הנאשם 3 חולת סרטן. לצערי גילו לה מחלה ממארת לא לפני הרבה זמן. בעלה מדי פעם צריך להקפיץ אותה לבית החולים הדסה לקבלת טיפול מיידי כפי שהוא עשה היום. הוא אמר לי שממש בלתי אפשרי לאור מצבה הבריאותי לדחות את הביקור שלה בהדסה.

אם יהיה צורך נמציא אישור על כך שהוא היה היום בהדסה עם אשתו.

לאור מה שאנו שומעים כאן היום זה שהמאשימה לא יכולה לעמוד בהסדר שקבענו לפחות לגבי הנאשם 4. היתה הסכמה לבחון את הענין. אני מבקש לחזור למסלול של ניהול התיק.

התובע: אנו מתנגדים לביטול ההסדר. ההסדר היה ברור. שוחחנו בחוץ ארוכות על ההסדר ובחנו חלופות וגם את החלופה הזאת שהוצעה ע"י בית המשפט. ההרשעה הזאת ספציפית לא אמורה לפגוע כי לצערנו זה לא הארוע הראשון של התאגיד ויש לו רישום פלילי קודם בגין עבירות קודמות.

הסנגור: אני לא יודע אם יש לחברה הרשעות קודמות.

לאחר שהוצג לי גליון הרשעות קודמות של החברה אין לי התנגדות שבית המשפט יכריע על פי שיקול דעתו ובהתאם לטיעוני הצדדים בשאלת הנאשמת 1.

הנאשמים 2, 4: אנו מודים בכתב האישום.

הנאשם 2: אני מודה גם בכתב האישום שבת"פ 20611-11-10.

ב"כ הנאשמים: אני מודה בשם הנאשם 3 שנבצר ממנו מלהגיע. הוא מודה בעבירות המיוחסות לו.

<#3#>

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשמים, אני מרשיע את הנאשמים 1, 2 בעבירות של לכלוך רשות הרבים על פי העובדות והוראות החיקוק שבת"פ 20611-11-10 וכן מרשיע את ארבעת הנאשמים בעבירות של לכלוך רשות הרבים ואת הנאשם 4 בעבירה של הפרת צו ניקוי על פי העובדות והוראות החיקוק שבת"פ 36843-07-10.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' כסלו תשע"ג, 04/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה: מגיש רישומי עבר סביבתי של כל 4 הנאשמים, שכן הרישומים האלה לא תמיד מועברים לרישום העבר הפלילי. הנאשמים הודו והורשעו בעבירות סביבתיות. הנאשמים 1, 2 בכמה עבירות. הנאשמים 3, 4 הורשעו בארוע בודד. אמנם הנאשמים הודו בשלב מוקדם יחסית לפני שמיעת ראיות וחסכו זמן שיפוטי יקר של בית המשפט והצדדים, ואף לקחו אחריות, ואולם אין בכך כדי להקל ראש עם חומרת העבירות בהן הורשעו.

עבירת סביבתיות בכלל בהשלכת פסולת בפרט, יש להן השלכה רחבה מאוד, וודאי על הסביבה ועל הציבור שבסופו של דבר נפגע. בין אם זה בזיהום הקרקע , זיהום המים, זיהום האוויר ובסופו של דבר מי שנהנה מהמשאבים הטבעיים זה הציור. בעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים יש נפח נוסף והוא כיעור המדינה שגם ככה השטחים שלה מוגבלים. נוכח זאת המחוקק מצא לנכון לאסדיר רגולציה את כל נושא הטיפול בפסולת בכלל ופסולת בנין בפרק נקבעו מקומות מיועדים לסילוק פסולת מסוג זה ודרכי הטיפול. כך גם מצא לנכון המחוקק להחמיר עם מבצעי העבירות מסוג זה ולהטיל בצידן עונשים עד מאות אלפי שקלים ותקופות מאסר.

במקרה דנן הנאשמים אמנם השליכו את הפסולת לפחות בתיק הראשון בשטח פרטי, ואולם אין בכך כדי לפגוע במהות העבירה. בתי המשפט כבר אמדו שלצורך ביצוע העבירה השאלה היא לא אם השטח הוא בבעלות פרטית אלא האם השטח נגיש לציבור. כלומר אילו מחסומים התקיימו. הנאשמים הודו בכך שההשלכה היא ברשות הרבים, מפנה לת"פ (שלום ירושלים) 5587/08 מ"י נ' נגריה ושיש עין ראפה בע"מ שם ניתח כב' השופט מילנוב את השאלה הזאת בהתייחס לשאלת הבעלות.

בשנים האחרונות אנו עדים המגמה של החמרה בעבירות סביבתיות מתוך מודעות שעל בתי המשפט לתרום את חלקם במלחמה בעבריינים סביבתיים שכן, הסביבה שלא כמו אדם לא יכול להתלונן, לא יכול להשמיע זעקתו וכאן נכנס תפקיד בית המשפט לעזור בלחימה כמעט יום יומית כנגד עבריינים סביבתיים.

מציג שני פסקי דין של העליון הדנים בשאלה שיש להילחם בתופעה הסביבתית.

מציג אסופת פסקי דין ובהן בתי המשפט השלום והמחוזי הרשיעו נאשמים בעבירות דומות גם של השלכה בודדת וגזרו על נאשמים בין תאגיד ובין יחידים קנסות של עשרות אלפי שקלים החורגים לחומרה מהרף אותו הצבנו בתיק זה.

על אף שההסדר הוא בצד המקל עם הנאשמים אבקש כי בית המשפט ימצא את הדין עם הנאשמים בהתאם להסדר ויטיל עונשים כדלקמן: על הנאשמת 1 קנס בסך 30,000 ₪ והתחייבות. כפל קנס למשך 3 שנים להימנע מביצוע העבירה. כמו כן אבקש שהמנהלים יהיו ערבים באופן אישי לתשלום הקנסים לפי סעיף 72 לחוק העונשין. על נאשם 2 קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות כפולה למשך 3 שנים. על נאשם 3 קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות כפולה למשך 3 שנים. על נאשם 4 בין היתר מתוך השיקולים האם להוציאו מכתב האישום, נסתפק בקנס של 5,000 ₪ בלבד וחתימה על התחייבות כפולה למשך 3 שנים.

שאלת ההרשעה, הכלל הוא הרשעה. בפסיקה הילכת כתב.

הסניגור: חברי ברוב הגינותו הסכים ואמר כי מדובר פה בהסדר שהתקבל לפני שמיעת ראיות. הן כאן והן בירושלים. התיק בירושלים היה קבוע לשמיעת ראיות בעוד מספר ראיות. התיק כאן היה קבוע לשמיעת ראיות בדיון הקודם. הגענו להסדר הטיעון בשל אי התייצבות של עדי התביעה כאן, או העד המרכזי. אנו כן חושבים שיש להתחשב בעובדה שחסכו כאן זמן שיפוטי יקר והגיעו להסדר בשלב כה מוקדם ויש להתחשב בזה.

חברי דיבר על הרשעה גם על עבירה לפי צו הנקיון, אי קיום צו נקיון. אכן היה צו נקיון וכתב האישום מדבר על צו נקיון אך יש לשים לב שחוק שמירת נקיון שהוא הבסיס לכתבי האישום דנן מדבר על שתי אופציות שיש לרשות המנהלית. ראשית היא לא חייבת להגיש צו אישום, היא רשאית להגיש צו נקיון. להגיד שיש גם את זה וגם את זה ולא להתחשב בעובדה שמדובר באותה עבירה, זה צריך לעמוד לזכות הנאשמים כאן. יש את הצו הם לא קיימו את הצו הגישו נגדם כתב אישום. גם יכול להיות מצב שמקייים את הצו ולא מוגש כתב אישום ויכול להיות מצב שלא מקויים הצו ולא מוגש כתב אישום. אם חברי ירצה את האישור הרפואי אגיש אותו בדיון הבא. אשת הנאשם יחזקאל דוד אובחנה במחלה ממארת ממשך בתחילת השנה. מגיש מסמך שמעיד על כך. חשוב להדגיש שהנאשם יחזקאל דוד, שהוא הנאשם 3 הוא בעצם מייסד החברה, מייסד הנאשמת 1 הוא האח הגדול במשפחה והוא ייסד חברה שכול כולה נועדה לפרנס את המשפחה, גם בנימין צבי שהוא הנהג הוא גיס של יחזקאל דוד. גם יואב דוד עצמו הוא אחיו של יחזקאל דוד. כך שמדובר בחברה קטנה לא גדולה שכולה מפרנסת משפחה ממושב זכריה. מדובר בסך הכל באנשים נורמטיבים. גליון ההרשעות שלהם כפי שהוצג כאן מדבר בעד עצמו. חברי הגיש הרשעה של הנאשם 4 על השלכת בדיל סיגריה לפני כמה שנים. עם כל הכבוד ומבלי להמעיט בהוראות החוק אבקש מבית המשפט להתחשב. מגיש לאדוני את פסק הדין מיום 26/10/12 אלי הוא הגיע רק בראשית נובמבר בעקבות עיון אקראי באתר נבו. אחר כך פרצה מלחמה באיזור בו אני גר ולא יכולתי להתייחס לזה רק בימים האחרונים. אפשר לומר שתפסתי ידיים קרות בכל מה שקשור להסדר הזה אבל כפי שאדוני שמע וגם סיכמנו כאן, הסכמנו להסדר הזה בנסיבות שהסכמנו ואני מבקש מבית המשפט להתחשב גם לאור הדברים הנחרצים של כב' השופט רובינשטיין שם בקשר למהות העבירות האלה וההשלכות שיש להן כלפי הציבור ואיך בית המשפט העליון רואה את הדברים. אני בטוח שפסק דין כזה בעתיד ינופפו איתו. היא בכל זאת חברה קטנה, משפחתית אנשים נורמטיבים, גם אם ירצו להשתתף במכרזים קטנים כאן באיזור ירושלים, אני בכל זאת ארצה לשחרר את החברה כדי שהם יוכלו להמשיך ולהתפרנס כמובן מבלי להמעיט בחומרת העבירות כפי שעולות מכתב האישום.

התובע: השאלה הזו נדונה בפני כב' השופטת קלמנוביץ. אין פה הליך כפול. הצו הוא כלי נוסף בידי המאשימה לטפל במפגע באופן מיידי. בוודאי שאם יש עבירה פלילית גם בה יש לטפל. אחד לא מוצא את השני. טענתו של חברי ענין הזה אינה רלבנטית.

הסניגור: המדובר בעבירה שבוצעה בשטח פרטי. לגבי העבירה במושב זכריה מדובר בעבירה בשטח פרטי שהאיש הזמין את הקבלן לשפוך שם את החומר.

<#5#>

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות הבאות:

הנאשמים 1, 2: שתי עבירות של לכלוך רשות הרבים.

הנאשם 3: עבירה אחת של לכלוך רשות הרבים.

הנאשם 4: לכלוך רשות הרבים ואי ביצוע צו ניקוי.

במסגרת הסדר טיעון שבין הצדדים הוסכם כי המאשימה תעתור לקנס כספי שלא יעלה על 60,000 ₪ והנאשמים חופשיים בטיעוניהם. במסגרת זו, של חופש הטיעון, עתר ב"כ הנאשמים כי אמנע מהרשעת הנאשמת 1, לענין זה הפנה אותי לרע"פ 8487/11. כן עתר ב"כ הנאשמים כי אקל בעונשם תוך הפניה לכך שהאישום שבת"פ 36843-07-10 נוגע להשלכת פסולת בשטח פרטי ולכך שהנאשמים הודו במיוחס להם ללא שמיעת הוכחות. כן הפנה לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים ובמיוחד לאלה של הנאשם 3 שאשתו למרבה הצער חלתה במחלה קשה ולכך שנאשם 4 הוא נהג שכיר בחברה.

ראשית אדון בשאלת אי הרשעת הנאשמת 1. אף על פי האמור ברע"פ 8487/11 המנעות מהרשעת תאגיד, אמנם אפשרית אך יש לעשות בה שימוש במקרים חריגים. במקרה שלפני לא מתקיים אף אחד מהמקרים החריגים המצדקים הימנעות מהרשעה. לנאשמת 1 הרשעה קודמת בעבירה זהה מיום 30/04/12. כמו כן, הנאשמת הודתה והורשעה בכך שביצעה שתי עבירות זהות וזאת בתוך תקופה של שנה. אוסיף על כך כי הנאשמת ביצעה את העבירות במישרין (ברע"פ אליו התייחסתי הנאשמת ביצעה את העבירות באמצעות קבלן משנה של קבלן משנה).

אוסיף על כך שורה אחרונה, כי ב"כ הנאשמים לא הפנה אותי לכל נזק יוצא דופן העלול להגרם לנאשמת כתוצאה מהרשעתה, מלבד אמירה כללית כי החברה משתתפת במכרזים. אני רחוק מלהשתכנע כי הרשעה תסב לחברה נזק בלתי הפיך.

לאור כל האמור לעיל, לא ראיתי לבטל ההרשעה.

לענין העונש: הסדר הטיעון שבין הצדדים נוטה לקולא ביחס לפסיקה אליה הפנה אותי ב"כ המאשימה. עם זאת, בשים לב לעבודה כי באישום בת"פ 36843-07-10 הפסולת הושלכה במקום פרטי ולא ברשות הרבים, וכן יתר השיקולים אותם פרט ב"כ הנאשמים, אין מקום למצות את הדין עם הנאשמים. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, ולנתונים אשר הובאו בפני, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת 1 - קנס בסך 25,000 ₪. הקנס יחולק ל-10 תשלומים שווים. תשלום ראשון עד ליום 01/02/13 וכל יתר התשלומים עד לכל 1 בחודש שלאחר מכן. התחייבות בסך 50,000 ₪. להימנע במשך 3 שנים מהיום מלעבור עבירה על חוק שמירת ניקיון. ההתחייבות תחתם עד ליום 01/01/13.

הנאשם 2 - קנס בסך 15,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס יחולק ל-10 תשלומים שווים. תשלום ראשון עד ליום 01/02/13 וכל יתר התשלומים עד לכל 1 בחודש שלאחר מכן. התחייבות בסך 30,000 ₪ להמנע במשך 3 שנים מהיום מלעבור עבירה על חוק שמירת נקיון. ההתחייבות תחתם עד ליום 01/01/13 שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 20 יום.

הנאשם 3 - קנס בסך 10,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס יחולק ל-10 תשלומים שווים. תשלום ראשון עד ליום 01/02/13 וכל יתר התשלומים עד לכל 1 בחודש שלאחר מכן. התחייבות בסך 20,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מלעבור עבירה על חוק שמירת ניקיון. ההתחייבות תחתם עד ליום 01/01/13 שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 20 יום.

הנאשם 4 - קנס בסך 2,000 ₪ או שבוע מאסר תמורתו. הקנס יחולק ל-4 תשלומים שווים. תשלום ראשון עד ליום 01/02/13 וכל יתר התשלומים עד לכל 1 בחודש שלאחר מכן. התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מהיום מלעבור עבירה על חוק שמירת נקיון. ההתחייבות תחתם עד ליום 01/01/13 שאם לא כן יאסר הנאשם למשך 20 יום.

הקנסות יועברו לקרן לשמירת הניקיון והמאשימה תדאג להעביר לב"כ הנאשמים שוברים בימים הקרובים.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לכב' השופטת זיסקינד בקשר לתיק 26011-11-10.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ' כסלו תשע"ג, 04/12/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי גלית טוביאנה