1. זוהי התנגדות לביצוע שטר.

להלן עיקר טענות המבקש בבקשה ובתצהיר:

(א) אחותו של המבקש – עו"ד ריאן שלופה פנתה אליו וביקשה ממנו שיפקיד עבורה שיק בחשבונה אצל המשיב על סך 15,000 ₪, כי בכוונתה לבטל שיקים שנמשכו על חשבונה והמשיב מסרב לעשות כן, כל עוד יתרת חשבונה נמצאת אצלו בחריגה, והמבקש נתן לה שיק כזה, הוא השיק נשוא הביצוע.

(ב) המשיב מעולם לא נתן תמורה בעד השיק, לא ביצע ניכיון ולא העמיד אשראי כלשהו בחשבון של ריאן והשיק היה שיק טובה לשם עזרה כאמור לעיל.

(ג) לא הייתה למבקש כל כוונה שהמשיב יחזיק בשיק כשיק ביטחון. הבנק נהג לאורך תקופה להחזיר שיקים כאלה שניתנו כדי למנוע חריגה בחשבון ביודעו שאין כיסוי לשיקים אלה ושהם בוטלו, ואף שיק זה היה אמור להיות מוחזר על ידי המשיב.

2. הצדדים זומנו בפני לשמיעת ההתנגדות, ולהלן עיקר דברי המבקש שנחקר על תצהירו:

המבקש נתבקש לאשר כי הוא ידע בעת משיכת השיק שלא יהיה לו כיסוי והוא השיב,

"בהסכמה עם הבנק שהשיק הזה יחזור ואני לא יודע אם זה חזר ביטול או אכ"מ. ידעתי שלא אוכל לשלם את השיק הזה. גם פקיד הבנק ידע". ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 26-28.

המבקש נשאל מדוע אם כן היה צורך למשיב לשלוח אליו מכתב התראה והוא השיב,

"כי אתם רוצים לתבוע אותי, כי למחרת הפקדתי אותו ולמחרת הייתי צריך לקבל אותו חזרה". ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 2.

המבקש נשאל אם נכונה טענתו שהשיק הופקד תוך הסכמת המשיב להחזרתו, אז מדוע הבנק היה צריך לשלוח הודעת חילול והוא השיב,

"...כל השיקים שלי הופקדו בחשבון של אחותי ריאן וכל השיקים היו מוחזרים ואף פעם הבנק לא תבע אותי בגין השיקים האלה וגם לא נתן תמורה. אני מציג את תדפיס התנועות בחשבון (מב/1) המחזק את הדברים שלי שהיו יוצאים שיקים ומוחזרים למחרת היום. הבנק לא עשה ניכיון ולא נתן תמורה גם בגין שיק זה. הוא עשה רק סליקה לשיק". ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 9-14.

המבקש נתבקש להתייחס לכתוב בטופס הפקדת השיק שהשיק יכול וישמש לביטחון והוא השיב,

"זה נכון, אבל לא לגבי השיקים שהבנק סילק אותם ולא ניתנה בעדם תמורה. אני אומר לך שהבנק לא יכול להחזיק לביטחון שיק שאין לו שליטה עליו, אלא שהוא רק סלק אותו". ר' עמ' 4 לפרוטוקול ש' 15-17.

3. הצדדים סיכמו את טענותיהם וכל אחד מהם חזר על גרסתו, כאשר מחד גיסא ,המבקש ביקש רשות להתגונן בטענה שמדובר בשיק לטובה ושאין בעדו תמורה לא לו ולא לריאן אחותו וכי המשיב אינו אוחז כשורה בשיק וכאשר מאידך גיסא, המשיב טען כי הטענה שהשיק הופקד בהסכמת המשיב לא פורטה דייה וכי מדובר בהגנת בדים, וכי השיק הזה שימש את המשיב כביטחון ויש לו זכות עיכבון עליו.

4. הלכה ידועה היא, כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ר' לעניין זה: ע"א 248//89 החברה הכללית למוזיקה נ. וורנר, פ"ד מו(1), 273, 272.

ר' גם: ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית בע"מ, פ"ד מב(1), 721, 722.

ומכאן בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה והגנת המבקש אמת היא, האם יכול הוא לזכות במשפט ואם התשובה כן, נותנים למבקש רשות להתגונן, זאת כמובן כפוף לחובת הפירוט בתצהיר.

ר' לעניין חובת הפירוט בש"א 216/88 אברהמי ובניו נ. בנק מזרחי בע"מ, פ"ד מג(ג), 172, 175.

ר' גם רלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר, פ"ד מ"ז(ז), 133, 138.

מהן הגנות המבקש:

(א) העדר תמורה בינו לבין הצד הקרוב לשטר היא אחותו ריאן ושהשיק ניתן רק כשיק טובה לשם עזרה כדי למנוע הגעת החשבון של ריאן אצל המשיב ליתרת חובה.

(ב) היה קיים נוהג בין המבקש למשיב ששיקים כאלה על עזרה יוחזרו. המבקש מצביע גם על תדפיס חשבון שממנו ניתן לראות שאחרי זיכוי החשבון של ריאן בסך של 15,000 ₪ החשבון שוב חויב בסכום זה כשהשיק חולל, מכאן הטענה של העדר תמורה.

אכן מתוכן הדברים עולה שהשיק הופקד ולאחר זיכוי החשבון, הרי בתכוף לאחר זיכויו הוא שוב חויב באותו סכום.

המשיב טוען לזכותו להשתמש בשיק כשיק ביטחון או לעכב את השיק תחת ידיו.

מהו מעמד המשיב במקרה זה?

אין ספק שלא מדובר בצד קרוב, כאשר הצד הקרוב הינו ריאן, אשר בגין שיק הטובה שניתן לה על ידי המבקש לא ניתנה תמורה כלשהי, והשאלה היא אם המשיב שבמקרה זה הוא הצד השלישי נתן תמורה?

הלכה ידועה היא, כי נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהוא מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך אתו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. ר' לעניין זה: ע"א 218/66 חביה ואח' נ. גליק, פ"ד כ(4), 63, 67.

הטענות של המבקש כנגד ריאן עומדות לו גם נגד המשיב, דהיינו שהשיק היה שיק טובה, ללא תמורה.

העניין , אם המשיב אוחז כשורה הינו עניין שאמור להתברר במשפט עצמו ולא בשלב הזה של הרשות להתגונן.

אם כן, מצאתי שיש הגנה לכאורה, אלא מה היא הגנה דחוקה ומדוע?

המבקש לא דאג לצרף תצהיר מטעם ריאן לפחות כדי להצביע על כך שהיא לא קיבלה כל תמורה בגין השיק, כן לא עמד דיו בחובת הפירוט, בזה שלא פירט את קיום הנוהג של הפקדת שיקים לצורך עזרה והחזרתם אליו ולא נקב בשם הפקיד המורשה שאישר לו זאת וכן לאור קיומו של מש/1 עם התנאים הכללים בחשבון של ריאן שלופה יש זכות עיכבון על השיקים השמורה למשיב. כל הדברים האלה כולם ביחד וכל אחד לחוד מחליש את ההגנה עד כדי עשייתה להגנה דחוקה.

5. בנסיבות אלו ושמצאתי שיש הגנה לכאורה דחוקה, אני קובע, כי למבקש תינתן רשות להתגונן לאחר שהוא יפקיד בתיק זה עירבון על סך של 2,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לאחר הפקדת העירבון, שני הצדדים יתאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר, באופן מקביל, ובתוך 30 יום ממועד ביצוע ההפקדה, עם השלמת ההתאמה תפתח המזכירות תיק של סדר דין מהיר, ותיצור משימה של קביעת דיון בהתאם.

היה והמבקש לא יפקיד את הערבון ההתנגדות תידחה מאליה והמבקש ישא בהוצאות בקשה זו סך של 1000 שקל וההליכים בתיק ההואה לפועל יימשכו כסדרם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ג, 26 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.