עניינו של ההליך שבכותרת בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בתיק זה מונו שני מומחים מטעם בית המשפט אשר העריכו את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור משוקלל של 43% לפי הפירוט הבא:

40% בתחום הנוירולוגי בשל פגיעה בעצבי הגפיים התחתונות;

ו- 5% בתחום האורתופדי בגין רגישות באזור עצם העצה וחולשה של שרירי עכוז ימין.

כעת מונחת לפניי בקשת התובע להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי מחמת ששווי התביעה עולה על תקרת סמכותו של בית משפט השלום. על פי תחשיב הנזק מטעם התובע שיעורם הכולל של נזקיו עומד על סך של 5,285,090 ₪.

הנתבעת התנגדה לבקשה מחמת מספר טעמים: לבקשה לא צורף תצהיר לתימוכין; הבקשה הוגשה בשיהוי לנוכח מועד השלמת חוות דעתם של המומחים מטעם בית המשפט ותחשיב הנזק מטעם התובע נסמך על חישובים לא מבוססים. תחשיב הנזק הנגדי מטעם הנתבעת כימת את נזקיו של התובע בשיעור של 253,797 ₪ בלבד.

לאחר שעיינתי בדברים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

תחשיב הנזק מטעם התובע נערך על סמך: שיעור נכות תפקודית של 65%; בסיס שכר לעבר בשיעור של 18,163 ₪ (לאחר ניכוי מס הכנסה ולאחר הוספת דמי אש"ל הפטורים ממס ושערוך); בסיס שכר לעתיד בגובה שילוש השכר הממוצע במשק; טענה, בין היתר, לפיצוי בסך של 150,00 ₪ בגין הוצאות רפואיות.

כל זאת בעוד ששיעור נכותו הרפואית של התובע הוא 43% בלבד כפי שצוין לעיל;

כמו כן, נתוני השכר המצטברים של התובע לחודשים ינואר עד יוני 2009 (לאחר ניכוי מס הכנסה, בטרם שערוך ולאחר הוספת דמי אש"ל הפטורים ממס) לכאורה מסתכמים בסך של כ- 13,000 ₪ בלבד;

בנוסף, הטענה לפוטנציאל השתכרות בגובה שילוש השכר הממוצע במשק לא נתמכה באף ראיה, אף לא ברמה הלכאורית, והתובע לא הציג כל קבלה לראיה בעניין ההוצאות הרפואיות להן נדרש.

בהמשך לאמור אציין כי עריכת תחשיב גס על סמך הנתונים לעיל, מתוך הנחת מוצא המקלה עם התובע בחישוב אקטוארי מלא, מניבה תוצאה לפיה סכום הנזק עדיין חוסה תחת תקרת סמכותו של בית משפט השלום.

אשר על כן הבקשה נדחית.

טענות הנתבעת להוצאותיה יישמרו לה לתום ההליך.

לכאורה התיק בשל למתן הצעה על סמך תחשיבי הנזק מטעם הצדדים ואולם, התובע מתבקש להבהיר אם כך הם הדברים שכן מן הבקשה דנן משתמע כי יכול שתוגש בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים.

הודעה כאמור תוגש תוך 30 ימים.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ג, 19 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.