1. לחייב זכויות בפוליסת ביטוח מנהלים אצל מגדל חברה לביטוח בע"מ.
2. החייב קיבל מחברת מגדל הלוואה ושיעבד את כספי הפוליסה לטובת ההלוואה.
3. חברת מגדל הגישה בקשה להתיר לה לפדות את כספי הפוליסה לצורך פירעון ההלוואה והעברת יתרת הכספים לקופת הכינוס.
4. כפי שיפורט, הוגשו תגובות לבקשת מגדל והתקיימו דיונים.
5. ביום 1.3.16 הגישה מגדל "בקשה בהסכמת החייב למתן החלטה" בה ביקשה לאשר לה לפדות סך של 42,581 ₪ מפוליסת הביטוח של החייב על חשבון חוב ההלוואה.
6. הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי אין מקום להורות על העברת כספים מתוך הפוליסה מבלי שייקבע במקביל כי יתר כספי החייב יועברו לקופת פשיטת הרגל.

הדיון בבקשה עד כה

1. בבקשה לפדיון שהגישה חברת מגדל ביום 8.6.14 התבקש בית המשפט להורות כי מגדל זכאית לבצע פדיון של הפוליסה לצורך קיזוז חוב ההלוואה שהוא נטל, כאשר את יתרת הכספים היא תעביר לקופת הכינוס.
2. בבקשה נכתב כי בפוליסה הצטברו כספים בסכום כולל של 227,912 ₪ נכון ליום 22.5.14 החייבים בתשלום מס במידה והם נפדים לפני מועד פדיונם. עוד נכתב כי החייב קיבל ממגדל הלוואות ולא פרע אותן, ונכון ליום הגשת הבקשה עמדה יתרת החוב על סך 57,803 ₪.
3. בתגובה שהגיש בעל התפקיד ביום 30.6.14 הוא הודיע כי בהתאם לדין החל ומאחר והפוליסה משועבדת לטובת הנושה, הרי שלנושה זכות לממש את הבטוחה על מנת לגבות את החוב, למעט סכום של 6,137 ₪ שמקורו בעמלות ושכ"ט שחויבו לאחר מתן צו הכינוס.
4. ביום 1.7.14 ניתנה על ידי כב' השופט מוסק החלטה המבוססת על הסכמת המנהל המיוחד.
5. ביום 17.7.14 הגישה חברת מגדל בקשה לשינוי ההחלטה בכל הנוגע לתשלום אשר מקורו בעמלות ושכ"ט.
6. ביום 19.8.14 הגיש החייב בקשה בהולה לביטול ההחלטה מיום 1.7.14.
7. לטענת החייב, חלק מהכספים שנצברו בפוליסה הינם כספים אשר אמורים להשתלם כקצבה לכשיגיע החייב לגיל פרישה ובהתאם לסעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל לא ניתן להורות על פדיונם.
8. בתגובה שהגיש הנאמן נטען כי ההגנה על הכספים הוסרה על ידי החייב עם נטילת ההלוואה מחברת מגדל ושעבוד הכספים לטובתה להבטחת ההלוואה. לטענתו, שעבוד הכספים מהווה ויתור על שמירתם והגנתם עד הגיעו לגיל פנסיה. עוד לטענתו, משלא עמד החייב בהחזר ההלוואות שלקח מחברת מגדל, לחברת מגדל הזכות לפדות את הפוליסה ולפרוע את ההלוואות באמצעות הכספים שהם לכאורה מוגנים.
9. חלק גדול מהכספים הם כספי פיצויים ותגמולים שהתקבלו ממעבידים קודמים של החייב.
10. בתגובת הכנ"ר מיום 12.5.15 נטען כי הכספים בהם מדובר הם כספי ביטוח חיים של החייב הכוללים כספים על חשבון התגמולים וכספי פיצויים.

לטענת הכנ"ר, משלא נרשם משכון ברשם המשכונות, אין לשעבוד תוקף כלפי נושים אחרים של החייב וחברת מגדל אינה נושה מובטחת. עם זאת מסכים הכנ"ר כי לחברת מגדל קמה זכות לקזז את יתרת החוב מכל סכום המגיע לחייב על פי הפוליסה וזכות הקיזוז כפופה לכך שהכספים ניתנים להעברה או לפדיון.

הכנ"ר טען כי ככל שקמה לחייב הזכות למימוש כספי הפיצויים, יש להורות על מימושם, לאחר קיזוז חוב יתרת ההלוואה שחב החייב לחברת מגדל.

1. בעניין המחלוקת בין חברת מגדל לנאמן סבור הכנ"ר כי יש לראות את רכיב ההוצאות כחלק מסכום חוב ההלוואה.
2. בדיון שהתקיים ביום 25.2.16 עלה כי אין מחלוקת על כך שחברת מגדל זכאית לקזז את החוב בהתאם להלוואה שנטל החייב. עם זאת התעוררו שאלות בנוגע לאפשרות לפדות את הפוליסה.

על פי ההחלטה שניתנה על ידי בתום הדיון אמורים היו הצדדים לבדוק האם ישנם כספים נזילים, כספי פיצויים או כספים אחרים שהפקידו המעבידים הקודמים ולנסות להגיע למתווה מוסכם הן בנוגע להפטר והן בנוגע לזכות הקיזוז של חברת מגדל.

1. ביום 1.3.16 הגיש ב"כ חברת מגדל את הבקשה בהסכמת החייב לאשר לחברת מגדל לפדות סך של 42,581 ₪ מפוליסת הביטוח של החייב ולהעבירם על חשבון פירעון חוב ההלוואה. מהבקשה עולה כי מדובר בכספים הפטורים מתשלום מס אשר הופקדו על ידי המעסיק נובקון בע"מ. עוד על פי הבקשה, יתרת הכספים לכיסוי חוב ההלוואה אמורים להגיע מכספים אשר הופקדו על ידי מעסיק אחר של החייב אשר לגביהם טרם המציא החייב אישור לפטור מתשלום מס.

בבקשה לא התייחסו חברת מגדל והחייב ליתרת כספי החייב בחברת מגדל ולבקשת הנאמן להורות על העברתם לקופת הכינוס.

1. משהתבקשה תגובת הנאמן להסכמה אשר אליה הגיעו החייב וחברת מגדל, הודיע הנאמן כי הוא מתנגד להסדר ועמד על קבלת מלוא הפרטים אודות כספי החייב בחברת מגדל.
2. ביום 6.4.16 הגישה חברת מגדל פירוט של הפוליסות המתנהלות אצלה על שם החייב הכוללות פוליסת אובדן כושר עבודה ופוליסת ביטוח מנהלים וכן פירוט של הכספים הניתנים לפדיון והכספים שאינם נזילים. מהנתונים עולה כי חלק מהסכומים נזילים, אולם חייבים בתשלום מס.
3. בתגובה משלימה שהגיש הנאמן ביום 19.4.16 הוא הודיע כי הוא מתנגד להסכמות שאליהן הגיעו החייב וחברת מגדל ללא כל התייחסות ליתרת הכספים ולקופת הכינוס. לטענתו יש להעביר את מלוא כספי החייב שלא הופקדו על ידי המעסיק הנוכחי לקופת פשיטת הרגל לאחר קיזוז חוב ההלוואה ולאחר המצאת מלוא אישורי המס הנדרשים.

לטענת הנאמן, ההגנה המוקנית מתוקף סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 לא חלה בענייננו, משוויתר החייב על ההגנה עת שעבד את הכספים לטובת המבקשת.

לטענת הנאמן, מהודעת חברת מגדל עולה כי מוחזק אצלה סכום כולל של 212,830 ₪ שהופקדו לזכות החייב על ידי מעסיקים קודמים והוא מבקש להורות כי כספים אלו, בניכוי יתרת חוב ההלוואה למבקשת יועברו לקופת הכינוס.

דיון

1. סעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי "הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן".
2. מלשון הסעיף עולה שניתן לפדות באישור בית המשפט כספי קופת גמל שאינם למטרת קצבה, וכן כספי קצבה שהגיע המועד לתשלומם. כפי שהובהר בע"א 7114/09 בן עמי נ' רבין (9.5.2012):

"בכל הנוגע לכספי קופת גמל שאינם מיועדים לקצבה, קובע הסעיף כי תנאי לפדיון הכספים על ידי הנאמן הינו קבלת אישור בית המשפט. מתן סמכות לבית המשפט לאפשר את פדיון הכספים מהווה סטייה מן המקרה הרגיל ולפיו רשאי הנאמן לממש את נכסי החייב אף בלא קבלת אישור בית המשפט...

אשר לכספים המיועדים לקצבה, המגיעים לחייב מעצם חברותו בקופת גמל, קבע המחוקק מנגנון הגנה מוגבר עוד יותר, ולפיו לא יורה בית המשפט על העברת כספים אלה כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבלת הקצבה."

1. ככל שמדובר בכספי פיצויים שאינם למטרת קצבה, לא חלה עליהם ההגנה מכוח סעיף 85(א1) סיפא (ראו פש"ר (מחוזי חי') 357/06 צור נ' דידי (6.4.2010); בש"א (מחוזי ב"ש) 4674/04 כונס הנכסים הרשמי נ' זהבי (16.3.2005)).
2. בעניין בן עמי הנ"ל נדון מקרה בו בתקנון קופת הגמל נכללה הוראה לפיה המבוטח רשאי לבצע פדיון מוקדם של כספי הקצבה. נפסק כי:

"עצם האפשרות שהוקנתה למבוטחים למשוך כספים שנצברו עבורם כקצבה, אינה הופכת את הכספים לכאלה שאינם למטרת קצבה (במשמעות סעיף 85(1א) לפקודה). הטעם המרכזי המצדיק מסקנה זו, נובע מן העובדה כי כל עוד לא ביקש המבוטח לבצע משיכה מוקדמת של הכספים, שומרים הם על ייעודם המקורי לשמש מקור מחייה לחייב עם הגיעו לגיל פרישה (או בהתרחש אירוע מזכה אחר, בהתאם לתקנון הקרן)...

ברי, כי כל עוד לא הביע החייב הסכמה מפורשת לפדיון מוקדם, שומרים הכספים על ייעודם המקורי."

1. מהאמור ניתן ללמוד כי שעה שהחייב הביע הסכמה מפורשת לפדיון מוקדם, יש לראות את כספי קופת הגמל ככספים שהגיע המועד לתשלומם כקצבה.
2. בענייננו, לא זו בלבד שהחייב שעבד את הפוליסה לטובת ההלוואה, אלא שכפי שעולה מהבקשה מיום 1.3.16 וממכתב החייב שצורף אליה, החייב נתן את הסכמתו המפורשת לכך שהפוליסה תמומש לצורך החזר ההלוואה שנטל ממגדל. מאחר שכל הכספים צבורים בפוליסה אחת, ומאחר שהפוליסה תמומש לצורך החזר ההלוואה, יש מקום להורות כי יתרת הכספים תועבר לקופת הכינוס, ובלבד שמדובר בכספים נזילים.
3. גובה החובות, גילו של החייב וכושר השתכרותו תומכים אף הם במתן אישור למימוש הכספים.
4. מתגובת מגדל, כמו גם מהבקשה הראשונה שהוגשה עולה כי הכספים אשר הופקדו על ידי מעבידים קודמים של החייב נזילים ברובם. הפיצויים שהופקדו על ידי חברת אמבלייז בע"מ אינם נזילים עדיין שכן טרם התקבלו מסמכי התחשבנות.
5. אני מורה, אפוא, כי כספי הפוליסה, למעט הכספים שהופקדו על ידי המעסיק הנוכחי ולמעט הכספים שהופקדו על ידי חברת אמבלייז, יועברו לקופת הכינוס לאחר קיזוז חוב ההלוואה של החייב כלפי מגדל. החייב ימציא את אישורי המס הנדרשים. לאחר שיתקבלו מסמכי ההתחשבנות עם חברת אמבלייז, יועברו גם כספים אלה לקופת הכינוס, בכפוף להתחשבנות שתיערך.
6. אשר לקיזוז רכיב ההוצאות שנדרש על ידי חברת מגדל יפעל הנאמן כאמור בסעיף 29 לתגובת הכנ"ר מיום 12.5.15.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ו, 16 יוני 2016, בהעדר הצדדים.