1. בתצהירה טוענת המבקשת 2 כי היא ובעלה המבקש 1 עזבו את הנכס נשוא החיוב כבר בסוף שנת 2002, ועברו להתגורר בדובאי. המבקשת טוענת כי הוחזרה החזקה לידי בעלי הנכס, וכי אין למבקשים כל קשר לחוב, אשר רלוונטי לתקופה בה לא היו עוד בנכס. המבקשים נימקו את הימנעות מבקש 1 מהגשת תצהיר בכך שאינו תושב ישראל ובהעדר שירות קונסולרי בדובאי, אין דרך להגשת תצהירו מחו"ל. אני מקבלת הנמקה זו אשר יש בה כדי להעיד גם על טענת ההגנה של המבקשים, שהינה טענת "אינני מחזיק".

2. כאמור, מדובר בטענת "אינני מחזיק", אשר גם אם הגנה דחוקה היא, הרי על פי פסיקת בתי המשפט יש ליתן מכוחה רשות להתגונן, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

3. נוכח סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר.

הצדדים יפעלו להסבת כתבי הטענות בהתאם להוראות פרק ט"ז1 לתקנות.

4. התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח בתוך 30 יום מהיום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על פי דין.

5. הנתבעים ימציאו לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים אותם יש לצרף לכתב ההגנה כמפורט בתקנות 214ג ו- 214ח, וזאת בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף המועד שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ה, 17 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.