1. לפניי 3 תביעות כספיות המתנהלות בין הצדדים, אשר הדיון בהן אוחד בהחלטות מהתאריכים 23/1/11 ו- 9/1/12. להלן פרטי 3 התביעות לפי סדר הגשתן הכרונולוגי:

א. ת.א. 41865-07-10 - תביעת צבי בן טוב (להלן: "בן טוב") כנגד רפאל בן נור הלבוס (להלן: "הלבוס") לסך של 390,000 ₪. בן טוב טוען כי העביר לחשבונו של הלבוס שני שיקים על הסך המצטבר הנ"ל ולא קיבל את תמורתם.

ב. ת.א. 21257-12-10 - תביעת הלבוס כנגד בן טוב לסך של 31,200 ₪ בטענה שבן טוב עושה ברכבו שימוש ומסרב להחזירו. התביעה הוגשה במקור כתביעה קטנה.

ג. ת.א. 1098-11-11 - תביעת הלבוס כנגד בן טוב לסך של 700,000 ₪ בטענה שהלווה לו את הסכום הנ"ל לצורך רכישת דירה ושסך ההלוואה לא הוחזר.

טענות הצדדים

2. בתמצית הלבוס טען בכתבי טענותיו כדלקמן:

א. הלבוס התגרש מבת זוגו יפית הלבוס (להלן: "יפית") בחודש מאי 2004.

ב. בן טוב הכיר את יפית בחודש ספטמבר 2003 בחופשה בבית מלון ובסמוך לכך רצה לעבור ולהתגורר בקרבתה. לפיכך בן טוב מכר את דירתו ברח' ויצמן 23 בתל אביב. בן טוב ויפית ביקשו תחילה מהלבוס שיפעל במסגרת עיסוקו כמתווך למכור את הדירה בתל אביב ואולם הוא סירב. הדירה נמכרה במעורבותם של יפית ושל מתווך אחר תמורת סך של 245,000 $.

ג. בן טוב שכר דירה ברח' טשרניחובסקי 28 בכפר סבא במשך שנה החל מחודש מאי 2004. מחודש מאי 2005 ועד לחודש אפריל 2008 בן טוב התגורר בשכירות ביחידת דיור בביתו של הלבוס והשניים היו לחברים קרובים.

ד. בשנת 2006 רכש בן טוב דירה ברח' הרכבי 40 בתל אביב מאדם בשם מנחם סימנטוב. חוזה המכר נערך על ידי עו"ד בשם ישראל נטר. מכירת הדירה ברח' ויצמן ורכישת הדירה ברח' הרכבי התבצעו במעורבותה המלאה של יפית.

ה. לאחר מכירת הדירה ברח' ויצמן ביקש בן טוב מהלבוס כי ירכוש עבורו דולרים והעביר אליו לצורך זה סך של 390,000 ₪. כאשר נודע לבני משפחתו של בן טוב על מכירת הדירה ועל העברת הכסף להלבוס, הם פנו לבית משפט לענייני משפחה וביקשו למנות לבן טוב אפוטרופוס לגוף ולרכוש. במסגרת ההליך בן טוב טען שהסך של 390,000 ₪ מצוי אצלו.

ו. בתהליך רכישת הדירה ברח' הרכבי אמר בן טוב להלבוס כי חסר לו סכום של 700,000 ₪ וכי הוא נתבע על ידי המוכר סימנטוב. בן טוב ביקש מהלבוס הלוואה בסך הנ"ל. באותה תקופה מונה לבן טוב נאמן בשם עו"ד אגוזי ובן טוב הבטיח להשיב את כספי ההלוואה כאשר הנאמן ישחרר לו כספים המגיעים לו.

ז. לצורך הבטחת החזר ההלוואה בן טוב נתן להלבוס המחאה חתומה ע"ס 700,000 ₪ ללא תאריך פירעון. על גב השיק בן טוב רשם כי הוא ניתן עבור הלוואה לרכישת הדירה ברח' הרכבי 40 בתל אביב וחתם.

ח. בן טוב הודה בחקירתו במשטרה שלקח הלוואה מהלבוס עבור רכישת הדירה בסך של 700,000 ₪. בחקירה נגדית שהתקיימה בהליך קודם בפני כבוד השופט דן מור, בן טוב טען שהתבלבל בחקירתו במשטרה וכי לווה מהלבוס 70,000 ₪ בלבד.

ט. ידוע להלבוס שלאחר קבלת ההלוואה בן טוב חתם על הסכם מכר נוסף עבור רכישת הדירה. בכתבי הטענות נמסר כי חוזי המכר היו ברשותו של הלבוס והם יאותרו בהמשך.

י. לאחר רכישת הדירה היא שופצה והושכרה לשוכרים זהבית ואיציק הרוש.

יא. השיק שניתן לביטחון נגנב בהמשך מביתו של הלבוס.

יב. בן טוב יצא למסע צלב כנגד הלבוס בשיתוף פעולה עם יפית על מנת להוריד אותו מנכסיו ולהשתלט על ביתו. הלבוס הגיש תביעת לשון הרע כנגד בן טוב אשר נסתיימה בפשרה ובהתנצלות של בן טוב, שהודה כי אמר על הלבוס דברי שקר.

יג. בן טוב הוא כבד לשון ונכה הסובל מניוון שרירים ואולם מצבו הפיזי מנוצל על ידו על מנת לפגוע בהלבוס ולהיחלץ מאימת הדין.

יד. ההלוואה בסך 700,000 ₪ מעולם לא הוחזרה ויש לחייב את בן טוב להחזירה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מחודש אוקטובר 2006.

טו. בנוסף הלבוס היה בעלים של רכב קאיה מ.ר. 44-187-27 משנת ייצור 2000 (להלן: "הרכב"). בן טוב ביקש וקיבל רשות להשתמש ברכב עד ליום 14/5/09 ואז סירב להחזירו.

טז. בן טוב אף הגיש כנגד הלבוס תלונת שווא על איומים במטרה להרחיקו מהרכב. בעקבות התלונה הוגש כתב אישום כנגד הלבוס ואף נקבע דיון ליום 16/1/11, אשר בוטל לאחר שבן טוב הודה במשטרה כי שיקר וכי הכל תוכנן על ידי יפית. בן טוב הודה שהגיש תלונה על איומים לפי בקשתה של יפית ועורך דינה על מנת שיוכלו לנשל את הלבוס מרכושו בזמן שריצה עונש בכלא.

יז. הלבוס הגיש תלונה במשטרה כנגד בן טוב בגין גניבת הרכב. שווי הרכב 16,500 ₪ ולכך יש להוסיף דמי שימוש ראויים עבור 16 חודשים בסך של 36,800 ₪ והוצאות עבור רכישת רכב חלופי בסך של 8,000 ₪.

יח. בן טוב כרוך אחרי יפית וויתר עבורה על דירתו ברח' הרכבי בתל אביב ועל דמי השכירות המגיעים לו. בן טוב מוכן לעשות הכל עבור יפית וחובר אליה כדי לגזול את נכסיו של הלבוס.

3. בן טוב טען מצידו בתמצית כדלקמן:

א. בן טוב סובל מניוון שרירים. הוא אינו עובד שנים רבות ואין לו כל הכנסה למעט דמי המל"ל.

ב. בן טוב הכיר את הלבוס בשנת 2003 ומאז היה נתון ללחציו ולתכתיביו, כפי שכבר נקבע בפסק דין פלילי שניתן כנגד הלבוס ביום 29/1/09 בבית משפט השלום בת"א.

ג. הלבוס ויפית מוכרים במערכת המשפט בכך שהיו מאתרים קורבנות חפים מפשע ומפילים אותם במעשי מרמה וסחיטה. בן טוב נפל במלכודת הדבש של יפית והתאהב בה.

ד. הלבוס השתלט על רכושו של בן טוב וכחלק מתכניתו לעשוק אותו מכר את דירתו ברחוב ויצמן 23 בתל אביב. בן טוב הסכים למכירה מתוך אמונה שיפית תתחתן איתו ותדאג לו כל ימיו ועל פי הוראותיה. קונה הדירה, גבי טולדנו, העביר לבן טוב שתי המחאות על סך כולל של 390,000 ₪. בן טוב העביר להלבוס שתי העברות בנקאיות באותו סכום.

ה. הלבוס העביר את בן טוב להתגורר באחת מיחידות הדיור שלו במתחם הוילות ברח' הנגב 15 בהוד השרון.

ו. הלבוס ניצל את תמימותו של בן טוב ותחת עושק, כפיה ולחץ אילץ אותו למסור עדות שקר במסגרת ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד הלבוס ולטעון שהלבוס רכש עבורו דולרים והעביר לו אותם. הלבוס איים על בן טוב שאם לא יעיד כך הוא ייזרק מיחידת הדיור.

ז. לאחר מכירת דירתו של בן טוב בתל אביב הוא עבר להתגורר בשכירות והחל מחודש יולי 2005 התגורר ביחידת דיור בביתו של הלבוס תמורת שכר דירה חודשי של 400 $.

ח. הלבוס ויפית שכנעו אדם בשם מנחם סימנטוב, שגם כן נפל ברשתם, למכור את דירתו ברח' הרכבי בתל אביב דווקא לבן טוב. המוכר ובן טוב ערכו הסכם מכר ובן טוב הפקיד בנאמנות סך של 138,000 ₪ אצל עו"ד ישראל נטר. בהמשך לכך נחשפה פרשת ההונאה, אלא שהמוכר סימנטוב הפך מעשוק לעושק והספיק לגבות מבן טוב במרמה כספים על חשבון מכירת הדירה. סימנטוב מסרב להשיב לבן טוב סך 70,000 ₪ שעבר אליו, על אף שעסקת המכר בוטלה בצו שיפוטי.

ט. בכתב אישום שהוגש כנגד הלבוס ויפית ייחסה המדינה לבני הזוג ניסיון לגזול מבן טוב את רכושו תוך ניצול מצוקתו ומצבו. הלבוס הורשע בדין על בסיס הודאתו. בהודאה לא נטען דבר על הלוואה שהלבוס נטל לכאורה מבן טוב.

י. בן טוב לא לווה 700,000 ₪ מהלבוס ולא חתם על שיק כביטחון להלוואה והראיה שהשיק איננו בנמצא.

יא. הרכב נשוא התביעה הקטנה נרכש מכספו של בן טוב ונרשם מטעמי נוחות על שמו של הלבוס, כדי שבבוא הזמן בן טוב יוכל לרכוש רכב עם הטבות לנכים.

יב. לאורך השנים הלבוס קיבל מבן טוב 642,000 ₪ ועוד 390,000 ₪.

יג. בן טוב הגיש תלונה במשטרה כנגד הלבוס אשר בוטלה תחת לחץ ואיומים.

ההליך המשפטי והעדים

4. התביעות הסותרות הוגשו בין השנים 2010 ו- 2011. במהלך השנים הצדדים הסכימו לפנות להליך של גישור, אשר לבסוף לא התקיים.

5. מטעמו של הלבוס הוגשו מספר תצהירים במועדים שונים. בנוסף הוגשו מטעמו תצהירים של גיא מגידיש ושל יחזקאל צאיג, שעניינם המחלוקת בעניין הרכב, והם התקבלו ללא חקירה נגדית (עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 7-1).

6. מטעמו של בן טוב הוגש תצהירו ובנוסף תצהירה של הגב' יעל שמיר, אלא שזו לא העידה במשפט ותצהירה איננו חלק מהראיות בתיק.

7. במהלך השנים התקיימו מספר ישיבות קדם משפט. עדויות בקדם המשפט נשמעו מפיהם של בעלי הדין בדיון מיום 7/1/14. דיון ההוכחות התקיים ביום 3/4/14 ובמהלכו נחקרו שני בעלי הדין בחקירות נגדיות.

דיון והכרעה

פרק א' - הצגת שני בעלי הדין

8. כתבי הטענות, תצהירי בעלי הדין על נספחיהם והעדויות שנשמעו מצביעים על מערכת יחסים ארוכה ומפותלת בין הלבוס לבן צבי, הנמשכת למן שנת 2004 ועד היום.

9. רפאל בן נור הלבוס הוא יליד שנת 1967. הוא הכיר והתחתן עם הגב' יפית הלבוס, המבוגרת ממנו ב- 9 שנים, בשנת 1992 ויש להם שני ילדים משותפים (עמ' 8, ש' 2-1). בני הזוג התגרשו בחודש מאי 2003 (עמ' 9, ש' 5).

10. לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13 צורף נספח כ', שהוא אישור רפואי של הפסיכיאטר ד"ר ע. דורון משירותי בריאות כללית מיום 10/9/02. מהמסמך עולה כי הלבוס סבל מסכיזופרניה פרנואידית ולמרות טיפול בתרופות היה עדיין במצב פסיכוטי פעיל. ע"פ האישור, המחלה מונעת מהלבוס לעבוד ויוצרת אצלו חשש מאובדן כל רכושו.

בעדותו אישר הלבוס כי נקבעה לו נכות בשיעור של 50%, שבעטיה הוא מקבל קצבה חודשית מהמל"ל. עם זאת, לטענתו הדברים השתנו ומזה כעשר שנים אין לו בעיות נפשיות והוא אינו מטופל (עמ' 18, ש' 17-14). הלבוס נשאל ביחס למצבו נכון למועד עריכת האישור ולסירוגין שלל את האמור באישור ואישר אותו (עמ' 19, ש' 15-1).

11. צבי בן טוב, אף הוא יליד שנת 1967, סובל ממחלת ניוון שרירים ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים (עמ' 15, ש' 24-23). לתצהירו מיום 29/8/12 צורפו מסמכים רפואיים המעידים על מחלתו הקשה. בן טוב העיד על עצמו כי דיבורו עילג, אך הוא נורמטיבי לחלוטין וראשו צלול (עמ' 14, ש' 11 ; עמ' 30, ש' 18-17 ; עמ' 37, ש' 5-3).

הלבוס העיד שמחלתו של בן טוב החמירה את מצבו הגופני לאורך השנים (עמ' 25, ש' 29-27) ואולם הוא לא סבל מבעיה שכלית וראשו היה תמיד צלול (עמ' 29, ש' 9-8).

12. בניגוד לכך, לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13 צורף כנספח יא' תצהיר של בן טוב, אשר הוגש לבית משפט השלום בתל אביב בת.א. 1487/08 צבי בן טוב נ' מנחם סימנטוב, בתמיכה לבקשתו של בן טוב לביטול פסק דין ולעיכוב הליכים. בסעיף 3 לתצהיר הנ"ל הצהיר בן טוב כך:

"רפי הלבוס זיהה מיד את נכותו של המבקש, כושרו השכלי הנמוך על סף פיגור, והתעלם לחלוטין מהיותו חסוי וניצל את היותו אדם מוכה גורל ללא בני משפחה או קרובים כלשהם".

הדברים מצביעים לטעמי יותר מכל על נטייתו של בן טוב לסתור עצמו ולטעון דברים והיפוכם לפי תועלתו המיידית בעדויות בפני בתי המשפט והמשטרה, כפי שיפורט בהמשך פסק הדין.

13. פירוט מצבם הרפואי של שני בעלי הדין אינו מובא לשם הגעה למסקנה כי מי מהם אינו כשיר להיות צד להליכים המתקיימים בפני בית המשפט, שכן בהיעדר אישור רפואי מתאים לא ניתן לקבוע זאת, אלא לשם הצגת קושי ראשון מתוך רבים בניסיון להגיע לחקר האמת בתיק זה.

פרק ב' - מעורבותה של יפית הלבוס

14. הלבוס ובן טוב אינם מנהלים ביניהם התנהלות נפרדת והם רק שניים משלושת המעורבים. משולש היחסים כולל צלע נוספת שהיא הגב' יפית הלבוס. שמה של יפית נזכר פעם אחר פעם בתצהירי הצדדים, בעדויותיהם ובמסמכים השונים.

15. הלבוס כאמור התחתן עם יפית בשנת 1992 ויש להם שני ילדים משותפים. לטענתו הם התגרשו בפועל במהלך שנת 2004 (עמ' 21, ש' 24), אלא שלאחר מכן היא שבה להתגורר עמו בבית בהוד השרון שלא במסגרת מערכת יחסים זוגית (עמ' 21, ש' 28-27). הלבוס ייחס ליפית פעם אחר פעם שיתוף פעולה עם בן טוב כנגדו, במטרה לעשוק אותו ולגזול את ביתו בהוד השרון (סעיף 38 לתצהירו מיום 4/11/12 ; עמ' 23, ש' 26-20 ; עמ' 24, ש' 8-1 ; עמ' 29 ש' 3-2 ; עמ' 29, ש' 23-21 ; עמ' 46, ש' 10-5).

16. בן טוב הכיר את יפית בשנת 2003 במהלך חופשה בבית מלון בטבריה ולדבריו ניהל עמה יחסי ידידות (עמ' 14, ש' 12). בעדותו הוא מסר כי יחסיו עם יפית ומשפחתה הפכו ליחסים חמים ומשפחתיים והוא אף עבר להתגורר בכפר סבא בכדי להיות קרוב אליהם (עמ' 33, ש' 12-10).

אמירותיו השונות של בן טוב מגלות יחס אמביוולנטי כלפי יפית. בכתב ההגנה מטעמו של בן טוב בת.א. 1098-11-11 יוחסו ליפית ולהלבוס מעשי סחיטה, מרמה ועושק ביחס לבן טוב (סעיפים 3.6-3.1). מאידך, בעדותו בפני בית המשפט ניסה בן טוב להגן על יפית והראיה בדברים הבאים:

"ש: זה נכון שאתה אמרת את זה בשביל להגן על בני הזוג הלבוס ?

ת: אמרתי 70,000 ₪, ואני רציתי להגן עליהם. לא הייתי מודע לכך שעושקים אותי. לשאלת בית המשפט, רפי עשק אותי. הגברת אף פעם לא" (עמ' 40, ש' 19-17).

"אני מיוזמתי הגשתי את התלונה ולא יפית אמרה לי. תפסיקו להגיד יפית כל הזמן. היא לא קשורה לתיק הזה" (עמ' 41, ש' 13-12).

17. יפית עצמה מודעת היטב להליכים בתיק זה, שכן הגיעה לאולם בית המשפט גם במועד דיון קדם המשפט מיום 7/1/14 (עמ' 16 לפרוטוקול, שורה 2) וגם במועד דיון ההוכחות מיום 3/4/14 (עמ' 47, ש' 29). עם זאת, איש מהצדדים לא ביקש לשמוע את עדותה של יפית ולא הוגש מטעמה תצהיר עדות ראשית.

בהעדר עדות מטעמה של יפית נפגעה יכולתם של שני הצדדים להציג את תמונת המצב המלאה של העובדות ולהוכיחה, כל אחד בהתאם לגרסתו.

פרק ג' - גזר הדין בתיק הפלילי

18. מערכת היחסים בין שלושת המעורבים נידונה בהליך פלילי שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב בת.פ. 2285/08 מדינת ישראל נ' יפית ורפאל הלבוס. כתב האישום צורף כנספח ב' לתצהירו של בן טוב מיום 29/8/12 ויוחסו בו לשני הנאשמים חמישה אישומים בעבירות של עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והתעללות בחסר ישע.

19. האישום השני התייחס לבן טוב וייחס לשני הנאשמים קשירת קשר לקבל מבן טוב במרמה ובנסיבות מחמירות את דירתו ברח' ויצמן 23 בתל אביב. בכתב האישום נטען בתמצית כדלקמן:

א. יפית קשרה קשרי ידידות עם בן טוב, שהתפתחו בהמשך לקשר אינטימי ולהבטחות שווא של יפית כי תינשא לו ותדאג לו.

ב. יפית שכנעה את בן טוב למכור את דירתו בתל אביב. יפית והלבוס נטלו לכיסם 90,000 $ מהתמורה.

ג. בן טוב נאלץ לעבור להתגורר בשכירות ביחידת דיור בביתם של הנאשמים תמורת שכר דירה חודשי.

ד. הנאשמים ניצלו את מצוקתו וחולשתו הגופנית של בן טוב וקיבלו ממנו במרמה ייפוי כוח לפעול בשמו בכל עניין. בהמשך לכך נוצל ייפוי הכוח לצורך גזילת המחאה בסך של 602,000 ₪ אשר הופקדה בחשבון הבנק של הלבוס.

ה. בן טוב חתם על צוואה לטובת יפית.

20. בהליך הפלילי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבמסגרתו הודו יפית והלבוס במספר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושל עושק. בגזר הדין מיום 29/1/09 נקבע בין היתר כדלקמן:

"חלקה של הנאשמת בפרשה הוא החלק העיקרי, כשהנאשם, גרושה של הנאשמת ואבי שניים מילדיה, הוא רק המסייע למעשיה. הנאשמת פיתחה שיטה, לפיה היא מפילה בפח קורבנות, גברים, קשישים או מוגבלים. המלכודת היא "מלכודת דבש" כאשר היא מרעיפה עליהם את אהבתה לכאורה ובהבטחות לנישואים, קשרים מיניים מרומזים או ממשיים, יוצרת בהם תלות קשה בה והתלות מנוצלת להשתלטות על רכושם. בחלק מהמקרים הדבר צלח בידה ובחלק מהמקרים - באופן חלקי ובמקצתם - מדובר בניסיון בלבד ... המתלונן צבי בנטוב, שהוא אדם חולה, אף היום אינו מוכן להודות בעומק הניצול אותו ניצלה אותו הנאשמת והוא היה מוכן להלוות את כל כספו, ללא כל בטחונות, לנאשם, כבן זוגה של הנאשמת. הנאשמת לא בחלה בלהגיש תביעות לקיום צווי קיום צוואות של אחד הקורבנות ואף ניסתה להשיג מקורבן אחר צוואה לזכותה. ברור לבית המשפט כי הנאשם, חלקו בפרשה קטן יותר. הוא לא היה פעיל, אלא רק סייע לנאשמת בעצם נוכחותו, בחייהם תחת קורת גג אחת וכשהוא מאפשר לה, בידיעה מלאה, לבצע את זממה, ואף נהנה, חלקית, מתוצאות מעשיה".

21. בגזר הדין כתב בית המשפט כי קיבל את הסדר הטיעון שהקל יחסית עם הנאשמים, בין היתר בניסיון להשיב למתלוננים את כספם:

"...אולם, התביעה הבהירה לבית המשפט כי השיקול העיקרי שעמד מאחורי הסדר הטיעון היה ניסיון לשמירת האינטרסים הרכושיים של המתלוננים. ברור שאם היה המשפט נמשך, ולנאשמת אף זכויות ערעור, ואם המשפטים האזרחיים המתנהלים כנגד הנאשמים ע"י המתלוננים היו נמשכים זמן רב, היה סיכון ממשי כי המתלוננים לא יגיעו חיים או שלמים עד לסיום ההליכים. בהסדר הטיעון ננקטו האמצעים הדרושים על מנת שהמתלוננים יזכו חזרה ברכושם ויוכלו ליהנות ממנו בשארית חייהם, או שיורשיהם יוכלו לעשות כן".

22. בכל הנוגע לבן טוב נגזר על הלבוס העונש הבא:

"הנאשם יפצה את המתלונן צבי בנטוב (עד תביעה 16) בסכום של 632,000 ₪, שזה הסכום שנגבה כהחזר ההלוואה שנתן המתלונן הנ"ל לנאשם 2 ...".

23. בעדותו בפניי הרבה הלבוס לטעון כי הסכים להסדר הטיעון בשכנועם של יפית ובן טוב ועל מנת לשוב לביתו ולטפל בילדיו (עמ' 28, ש' 22 - עמ' 29, ש' 5 ; עמ' 29, ש' 25-14 ; עמ' 46, ש' 10-5). מובן כי אין בטענות אלה כדי לשנות את העובדה שהלבוס הודה באשמתו במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירות המיוחסות לו ובהן עושק ומרמה כלפי בן טוב.

פרק ד' - בחינת מהימנותו של בן טוב

24. המסמכים השונים, כמו גם עדותו של בן טוב בפניי בתיק זה, מצביעים על בעייתיות בכל הנוגע למחויבותו למסור גרסת אמת בפני בתי המשפט בהליכים השונים, בפני רשויות המדינה ובפני משטרת ישראל.

25. תצהירו של בן טוב ביחס למצבו המנטלי - כפי שכבר פורט לעיל, בן טוב טען כי מצבו המנטלי מצוין וכי מעולם צלילותו לא נפגעה בקשר למחלתו הפוגעת בו פיזית. בניגוד לכך, כאמור לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13 צורף כנספח יא' תצהיר של בן טוב, אשר הוגש לבית משפט השלום בתל אביב בת.א. 1487/08 צבי בן טוב נ' מנחם סימנטוב, בתמיכה לבקשתו של בן טוב לביטול פסק דין ולעיכוב הליכים. בסעיף 3 לתצהיר הצהיר בן טוב כך:

"רפי הלבוס זיהה מיד את נכותו של המבקש, כושרו השכלי הנמוך על סף פיגור, והתעלם לחלוטין מהיותו חסוי וניצל את היותו אדם מוכה גורל ללא בני משפחה או קרובים כלשהם".

בן טוב נחקר לפשר האמור בתצהירו ולשאלת בית המשפט השיב "אני לא יודע. זו טעות" (עמ' 31, ש' 30-29). בהמשך החקירה הנגדית בן טוב התחמק משאלתו המפורשת של ב"כ הלבוס ולפיה שיקר בתצהירו (עמ' 32, ש' 6-1). בית המשפט הבהיר את השאלה וכך נכתב לפרוטוקול (עמ' 32, ש' 10-8):

"ש.ב: בית המשפט מסביר לנתבע את כוונת החקירה הנגדית ולפיה הנתבע אמר בתצהיר בהליך קודם דבר שאינו אמת ומכאן שמנסה ב"כ התובע לומר שהנתבע אינו מחויב לאמת בהליך משפטי.

ת: אין לי תשובה".

מסקנתי היא שבן טוב לא הצהיר אמת ביחס למצבו המנטלי בתצהירו שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב.

26. התנהלותו של בן טוב מול המל"ל - בן טוב העיד כי בחודש מאי 2004 העביר כסף לדודו משה "כדי שביטוח לאומי לא ייקחו לי" (עמ' 32, ש' 25).

כמו כן, לתיק בית המשפט הוגש מוצג ת/1, שהוא פרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 27/2/05 בתיק תמ"ש 19111/04 משה בנטוב נ' צבי בנטוב. מהפרוטוקול עולה כי בן טוב הודה כי המל"ל ביקש ממנו דו"ח על נכסיו בעקבות קבלת ירושת אביו ועל כן העביר את כספו לדודו משה (ת/1, עמ' 2, ש' 12).

בן טוב הודה "עשיתי את זה בגלל ביטוח לאומי, אני חי מזה" (עמ' 32, ש' 31).

27. הגשת תלונה כוזבת במשטרה - אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 22/4/10 הוגש כנגד הלבוס כתב אישום בגין עבירה של איומים כלפי בן טוב (נספח ו' לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13). כתב האישום הוגש על בסיס תלונתו של בן טוב למשטרה ולפיה הלבוס איים עליו, שאם לא ישיב אליו את רכבו הוא יהרוג אותו.

לנספח ו' הנ"ל צורפה גם עדותו החתומה של בן טוב במשטרת ישראל מיום 12/10/10, שבה מסר בין היתר את הדברים הבאים (עמ' 4, ש' 38-29):

"ש: יפית אמרה לך להעלים את הרכב ?

ת: לא, היא אמרה לו - לרפאל שהיא לא מחזירה לו את הרכב, היא חטפה לי את הטלפון. אמרה לי להתלונן במשטרה שהוא רפאל איים עליי וקיבלתי צו הרחקה, זה בשביל שרפאל לא ייקח לנו את הרכב.

ש: מה שאתה אומר לי שפה ששיקרת למשטרה, התלוננת ונתת עדות שקר שרפאל איים עליך והוא לא איים עליך בכלל ?

ת: אני הייתי אובד עצות רציתי להרחיק אותו ממני שלא ייקח לי את הרכב. אני אוהב את יפית ואני מגן ויגן עליה ועשיתי מה שביקשה ממני".

על רקע עדותו זו של בן טוב הוציאה משטרת ישראל הודעה להלבוס מיום 3/2/11 בדבר סגירת התיק בהיעדר אשמה פלילית.

בניגוד גמור לעדות הנ"ל, בן טוב הצהיר בסעיף 33 לתצהירו מיום 29/8/12, כי הלבוס איים עליו וכי לאחר שהגיש את התלונה המשיך לאיים עליו, כך שהוא ביטל את התלונה. בעדותו בפניי שינה בן טוב שוב את גרסתו והפנה אצבע מאשימה דווקא אל השוטרת אשר גבתה את עדותו (עמ' 41, ש' 26-14):

"ש: אתה מודה בחקירה שהגשת תלונה כוזבת נגד רפי ובשל התלונה הזאת הוגש נגדו כתב אישום על איומים והתובע בזכות זה שהודית בזה ביטלו נגדו את כתב האישום. הבן אדם יכול היה לעמוד לדין על איומים שלא היו רק כדי שלא ייקח את הרכב.

ת: הכריחו אותי. השוטרת מהוד השרון. היא כתבה בחקירה כל מה שהיא רצתה. רציתי להביא עורך דין והיא לא אפשרה לי. השוטרת קראה לי.

ש: למה בפעם הראשונה התלוננת על איומים.

ת: היא קראה לי.

ש: למה בשנת 2009 הגשת תלונת שווא.

ת: הגשתי תלונה על האיומים. הוא איים עליי. יפית שמעה את זה בטלפון.

ש: בסעיף 33 לתצהיר שלך העדת שהתובע איים עליך ובגלל האיום שלו ביטלת את התלונה. אנחנו רואים שבגלל שתפסו אותך בשקר המשטרה ביטלה את כתב האישום ולא שאתה ביטלת את התלונה.

ת: לחצו עליי. השוטרת אמרה שאם לא אבטל את התלונה נגד התובע היא עוצרת אותי".

28. האמור לעיל מטיל ספק של ממש בכל הנוגע למהימנותו של בן טוב, אשר אינו בוחל באמירת אי אמת בפני בתי המשפט, המשטרה ורשויות המדינה.

פרק ה' - תביעת הלבוס בגין הלוואה בסך של 700,000 ₪ (ת.א. 1098-11-11)

29. בתצהירו מיום 3/4/13 טען הלבוס בתמצית כך (סעיפים 10, 11 ו- 15 לתצהיר):

א. בן טוב ביקש לרכוש דירה ברח' הרכבי 40 בתל אביב ממרדכי סימנטוב, אלא שחסר לו סך של 700,000 ₪ והוא ביקש סכום זה כהלוואה מהלבוס. בן טוב הציג להלבוס תדפיסים, שלפיהם כספו מוחזק בנאמנות אצל עו"ד אגוזי והתחייב להחזיר לו את כספו כאשר הכספים ישוחררו.

ב. בן טוב נתן להלבוס שיק ביטחון חתום על סך של 700,000 ₪ ללא תאריך פירעון. בן טוב רשם בצידו האחורי של השיק כי הוא ניתן עבור הלוואה לרכישת הדירה בתל אביב וחתם.

ג. לאחר קבלת שיק הביטחון הלבוס נתן לבן טוב סך של 700,000 ₪.

ד. שיק הביטחון היה בשנת 2008 בידיו הנאמנות של שאול הלבוס, אחיו של הלבוס. לאחר מספר חודשים הלבוס לקח את השיק למשמרת בביתו ומשם הוא נגנב.

30. בעדותו בפניי טען הלבוס כי כספי ההלוואה היו ברשותו בכספת שבביתו במזומן (עמ' 19, ש' 17-16) ומקורם ברובם בכספים שקיבל מאביו בדולרים (עמ' 19, ש' 29 - עמ' 20, ש' 7). הלבוס העיד כי הכין את הכסף בכספת והרשה ליפית ולבן טוב לקחת את סך ההלוואה מתוכה, שהרי ידעו את הקוד (עמ' 21, ש' 11-6 ; עמ' 24, ש' 26 - עמ' 25, ש' 5).

31. אשר לביטחונות, הלבוס העיד כי אמנם לא נכתב הסכם בכתב ואולם ניתן שיק ביטחון ובן טוב גם היה אמור לרשום הערת אזהרה ע"ש הלבוס בדירה הנרכשת, אלא שבסופו של דבר הערת האזהרה לא נרשמה (עמ' 22, ש' 27 - עמ' 23, ש' 5 ; עמ' 25 ש' 29-25).

הלבוס העיד כי שיק הביטחון נגנב בשנת 2010 על ידי יפית ובן טוב שפרצו לביתו (עמ' 23, ש' 12-11). לטענתו שמר את שיק הביטחון בכיס של מקטורן בארון הבגדים שלו ולא בכספת, מן הטעם שזהו מקום שאיש לא יידע עליו (עמ' 24, ש' 16-9).

עוד נטען כי בן טוב היה אמור להחזיר את כספי ההלוואה במהלך שנת 2008 מהכספים שהוחזקו עבורו אצל הנאמן עו"ד אגוזי (עמ' 25, ש' 16-10).

32. בן טוב הכחיש לחלוטין בתצהיריו כי נטל הלוואה מהלבוס בסך של 700,000 ₪ וטען כי זוהי דרכו של האחרון להמשיך ולעשוק אותו לאחר קביעות גזר הדין בתיק הפלילי (סעיפים 9-7, 17-15 ו- 27-23 לתצהירו מיום 29/8/12).

33. הלבוס ובא כוחו הפנו לאותה עדות של בן טוב במשטרה מיום 12/10/10, אשר צורפה כנספח ו' לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13, שם נכתב כך:

"ש: בכמה כסף מכרת את הבית ? ת: 245,000 $.

ש: איפה הכסף אם אתה גר ביחידת דיור ? ת:הלך הכל על דירה אחרת ברח' ערקבי (הטעות במקור - הערה שלי ר.פ.) 40 תל אביב ביד אליהו. עלתה לי 290,000 $.

ש: מאיפה השלמת את הכסף ? ת: פניתי לרפאל שילווה לי כסף.

ש: כמה כסף רפאל הלווה לך ? ת: לא זוכר כמה ביקשתי.

ש: איך פנית לרפאל לבקש כסף אם אתה דואג לגרושתו ומאוהב בה ?

ת: כאשר ביקשתי הלוואה מרפאל ב- 2006 גרתי ביחידת דיור שלהם. הם היו כמו משפחה בשבילי היה לנו לי וליפית קשר אינטימי בשנת 2004 באפריל קצר ביותר. לא התאים לה אבל לא היה לי אף אחד, אני לבד ולכן אני דואג לה. עד היום אנחנו ידידים טובים.

ש: כמה כסף לקחת מרפאל הלוואה ? ת: 700,000 ₪".

34. בעדות בקדם המשפט מיום 7/1/14 טען בן טוב כי בעדות במשטרה נרשם בטעות סך של 700,000 ₪ וכי בפועל לווה סך של 70,000 ₪ בלבד (עמ' 15, ש' 14-13). בחקירתו הנגדית בן טוב עומת עם האמור בתצהיריו ובכתבי הטענות מטעמו כי לא לווה דבר ועל כך השיב כי לווה 70,000 ₪ והעביר אותם למוכר הדירה בתל אביב באמצעות יפית (עמ' 39, ש' 31-24).

35. בן טוב העיד עוד כי היה לחוץ ומבולבל בעת החקירה במשטרה וככל הנראה התכוון לומר שלווה מהלבוס 70,000 ₪ בלבד (עמ' 40, ש' 10-1). בהמשך החקירה ולאחר שהופנה לאמור בכתב ההגנה מטעמו (ת.א. 1098-11-11 בסעיף 4.10) העיד בן טוב כי ביקש להגן על בני הזוג הלבוס מפני המשטרה ואף מטעם זה הודה בהלוואה (עמ' 40, ש' 19-11).

עוד בהמשך טען בן טוב כי השוטרת אשר גבתה את עדותו "כתבה מה שהיא רוצה" (עמ' 42, ש' 6-2 ; עמ' 44, ש' 4-1).

36. מטעמו של הלבוס הוגשו לבית המשפט תמלילים של שתי שיחות בין השניים, אשר הוקלטו על ידי הלבוס (צורף במקור כנספח ז' לכתב התביעה בת.א. 1098-11-11). עיון בתמליל מעלה שבן טוב לסירוגין הכחיש (עמ' 5, ש' 23-22) והודה (עמ' 6, ש' 1 ; עמ' 10, ש' 11-8) בכך שנטל הלוואה ונתן שיק ביטחון תמורתה. כך גם בעניין 632,000 ₪ אשר נטען כי הלבוס נטל מבן טוב וחויב בהם במסגרת גזר דינו הפלילי (עמ' 11, ש' 24-17 לעומת עמ' 4, ש' 4-1, 14-12).

37. בן טוב נשאל על האמור בתמליל והשיב כך (עמ' 42, ש' 24-21):

"ש: נכון שאתה מכחיש שנתת לרפי שיק בטחון על 700,000 ₪. ת: כן.

ש: אני אומר לך שבתמלול שהקליט התובע אתה מודה בזה שנתת לו שיק בטחון.

ת: הוא בא אליי הביתה מטמטם אותי ואני מדבר שטויות. גם אחרי החקירה הוא שיגע אותי ורדף אחריי ברחוב".

38. לאחר ששקלתי את מגוון הראיות והעדויות שהוצגו בפניי בקשר להלוואה הנטענת בסך של 700,000 ₪, הגעתי למסקנה כי הלבוס לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח שאכן ניתנה הלוואה שכזו מהטעמים הבאים:

א. היעדר מסמך הלוואה בכתב - לא סביר בעיניי כי הלבוס, אשר לפי עדותו עסק במהלך השנים בתיווך מקרקעין ובסחר במטבע חוץ ילווה לבן טוב סכום ניכר של 700,000 ₪ מבלי להעלות את הדברים על הכתב.

ב. אי הצגתו של שיק הביטחון הנטען - טענתו של הלבוס כי השיק נשמר על ידו בכיס מקטורן בארון הבגדים בביתו ונגנב משם היא תמוהה וקשה לקבלה. טענתו כי יפית ובן טוב פרצו לבית וגנבו את השיק חסרת כל בסיס. מדובר במסמך חשוב ובעל ערך ומשום מה הלבוס לא טרח לצלמו ולשמור ממנו העתקים.

צד הנמנע מלהציג ראיה מעורר את החשש כי אין הוא מביא את הראיה הזו כדי שלא תשמש נגדו (השופט י. קדמי, דיני ראיות (חלק שלישי), תשנ"ט, עמ' 1391). ככלל, אי הצגתו של מסמך רלוונטי המצוי בחזקתו האפשרית של בעל דין ואשר יש בו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצר הנחה כי אילו הוצג היה מערער את גרסתו של הצד אשר נמנע מהצגתו. כך בע"א 548/78 נ.ש. ואח' נ' י.ל., פ"ד לה(1) 736 בעמ' 763-762:

"דרך זו שנקט בה המחוקק מקורה בכלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה".

אי הצגת שיק הביטחון או צילום שלו מחזקת את ההנחה שלא היו דברים מעולם.

ג. אי הבאתו לעדות של שאול הלבוס - הלבוס טען כאמור בסעיף 11 לתצהירו מיום 3/4/13 כי אחיו שאול החזיק בשיק בנאמנות לזמן מה. באופן תמוה, האח שאול לא זומן לעדות.

אי העדתו של עד רלוונטי, שיש בעדותו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריו היו עלולים לערער את גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינו ולא עשה כן (ר' ע"א 293/90 גרינהולץ ואח' נ' מרמלשטיין (פורסם במאגרים)). כך גם נאמר בע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח' (דינים עליון 1991 (1) 1135):

"אי הבאתו של עד רלוונטי מעורר, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה שכנגד".

ד. אי הצגת מקור המימון של כספי ההלוואה - הלבוס טען סתם כך כי החזיק בכספת ביתו סכומי כסף גבוהים. לא הוצג בדל ראיה לכך. הלבוס טען כי אביו נתן לו את הכספים, אלא שגם האב, אדם מבוגר כבן 85 שהלבוס הודה בצלילותו (עמ' 27, ש' 28-21) לא זומן למתן עדות בתיק זה.

ה. חוסר ההיגיון בטענות באשר לאופן מסירת הכספים - הלבוס טען כי הכין את הכספים בכספת שלו, אלא שלא מסר אותם לבן טוב, אשר נטל אותם ישירות מהכספת. מדובר בהתנהלות חסרת היגיון וסבירות. קשה להניח שהלבוס מסר לבן טוב את קוד הכספת וקשה להניח שאדם מן הישוב המלווה סכום של 700,000 ₪ אינו טורח למסור אותם במו ידיו ללווה.

ו. עדותו המבולבלת של בן טוב במשטרה - בן טוב אכן מסר עדות חתומה במשטרה, שבה טען תחילה כי אינו זוכר כמה כסף לווה מהלבוס ובהמשך כי לווה ממנו סך של 700,000 ₪. כפי שכבר פורט לעיל, בן טוב אינו מצטיין באמירת אמת בכל הזדמנות ונוטה למסור עדות לפי האינטרס שהוא רואה מול עיניו באותו הרגע. יתרה מכך, כעולה מגזר הדין הפלילי ומהתנהלותו של בן טוב, מדובר באדם נוח להשפעה וקל לניצול. קשה להעריך מה היה הלך רוחו של בן טוב בעת שהעיד במשטרה ביום מתן העדות 12/10/10 ואולם נטייתו להגן על בני הזוג הלבוס, אותם אלה אשר נקבע בהליך הפלילי כי עשקו אותו, ניכרה בדברים.

ז. תמליל השיחה - לתמליל השיחה אשר הוקלטה על ידי הלבוס משקל נמוך לטעמי. מדובר בשיחת רחוב אשר הלבוס יזם אותה לצורך ההקלטה. הלבוס הרבה בדיבור בעוד שבן טוב מיעט בדיבור בתשובותיו. דבריו של בן טוב בתמליל סותרים זה את זה וניכר בו שהוא נלחץ על ידי הלבוס. מדבריו של בן טוב בתמליל עולה כי כל מעייניו היו נתונים לאינטרסים של יפית ומכל מקום קשה למצוא בהם הודאה בעלת ערך של ממש. הכל בשים לב לאישיותו של בן טוב ולנטייתו לרצות אחרים, ובמיוחד את בני הזוג הלבוס, בניגוד לאינטרסים הברורים שלו.

39. תוצאת הדברים היא שאני דוחה את תביעתו של הלבוס כנגד בן טוב אשר הוגשה לסך של 700,000 ₪ במסגרת ת.א. 1098-11-11.

פרק ו' - תביעת בן טוב לסך של 390,000 ₪ (ת.א. 41865-07-10)

40. בסעיף 31 לתצהירו מיום 29/8/12 טען בן טוב כי מלבד הסך של 632,000 ₪ אשר נפסק לזכותו על פי הודאתו של הלבוס בתיק הפלילי, קיבל ממנו הלבוס סך כולל של 390,000 ₪ - סך של 250,013 ₪ בשיק מיום 17/3/04 וסך של 140,013 ₪ בשיק מיום 29/3/04. לתצהיר צורפו כנספח ג' שני אישורים של בנק לאומי, המעידים על הפקדת השיקים בחשבונו של הלבוס בתאריכים 17/3/04 ו- 29/3/04.

41. הלבוס טען בתמצית כי אכן קיבל את הסכום הנ"ל לחשבונו ולבקשתו של בן טוב רכש עבורו דולרים באותו שווי ומסר אותם לידיו (עמ' 20, ש' 25-17). הלבוס טען כי בן טוב נזקק לכסף במזומן, על מנת להציג אותו במסגרת התיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בתביעת משה בנטוב למנות לבן טוב אפוטרופוס (עמ' 27, ש' 14-3).

42. לגרסתו של הלבוס יש תימוכין בעדותו של הלבוס בפני בית משפט השלום בתל אביב בתיק הפלילי 2285/08. בדיון מיום 23/9/08 (נספח יח' לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13) העיד בן טוב כך (עמ' 17, ש' 27-10):

"הכסף עבור הדירה שלי שולם לי, אבל באיחור, והיה אצלי. אני קיבלתי סכום של כ- 400,000 ₪. אני ביקשתי מרפי הלבוס, הנאשם 2, שהוא ישר כמו סרגל שיקנה לי בכסף הזה דולרים ... הוא אמור היה לקנות לי דולרים. לא ידעתי איפה. יום אחד לפני ביצוע העסקה נודע לי על ידי עו"ד שפיגל שיש לי אפוטרופוס שבני הדודים שלי עשו לי. באותו ערב התקשרתי לרפי ואמרתי לו תעצור את העסקה, אני לא יודע מה יהיה, מה יקרה, ואז עוד באותו יום הוא הביא לי את כל הכסף במזומן בשקלים, לאחר שפרט את זה מדולרים. הוא הביא לי את זה הביתה בכפר סבא, ברחוב טשרניחובסקי. הכסף היה אצלי בבית כל הזמן, עובדה שאחר כך בבית המשפט ביקשו ממני להציג את הכסף, הצגתי אותו".

43. בן טוב עומת בחקירתו הנגדית עם עדותו בתיק הפלילי. לטענתו הוא הודרך להעיד כך על ידי הלבוס ובפועל לא קיבל אף פעם החזר (עמ' 33, ש' 24 - עמ' 34, ש' 19 ; עמ' 31, ש' 7-1). בין היתר העיד "אם הודיתי במשטרה זה כדי להוציא אותו מהבלגן. במשטרה זה היה שקר כדי להוציא אותו" (עמ' 34, ש' 9).

44. בעדותו בתיק הפלילי (נספח יח' לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13) העיד בן טוב כך (עמ' 16, ש' 27-22):

"הודיעו לי שיש אפוטרופוס ואני התחלתי הליכים לבטל את זה. נכון שבדיון השני בבית המשפט למשפחה השופטת ביקשה שאוכיח לה שיש לי כסף ואז הגיע לי עו"ד הביתה, זה היה עו"ד עוביידי מטירה שייצג אותי. אני הוצאתי את הכסף שהיה לי מוחבא והראיתי לו כדי שיוכל לדווח ולצלם לבית המשפט. הוא צילם אותי יחד עם הכסף. מציג את התמונה לעד ומגישה לבית המשפט (מוגש ומסומן נ/6). בצילום רואים את הכסף שהחזיר לי הנאשם 2. עורך הדין הודיע לבית המשפט שיש את הכסף בידי".

45. בדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתיק תמ"ש 19111/04 מיום 27/2/05 (מוצג ת/1) אמר בן טוב לפרוטוקול בין היתר כי "התשלום הראשון היה 390,000 ₪. כל הסכום אצלי" (עמ' 2, ש' 27).

החלטת בית המשפט באותו דיון מיום 27/2/05 קבעה כי על בן טוב לשכנע ולהראות לבא כוחו היכן מופקדים הכספים.

לכתב ההגנה מטעמו של בן טוב בת.א. 41865-07-10 צורפו שתי תמונות של בן טוב עם עיתון ידיעות אחרונות, המוכיח ככל הנראה את תאריך הצילום, וערימות גבוהות של כסף מזומן (נספח ח' לכתב ההגנה). בנוסף צורפה לכתב ההגנה הודעתו של עו"ד נאיל אל עוביידי מטעמו של בן טוב לבית המשפט לענייני משפחה, המתארת את הנסיבות שבהן צולמו התמונות ביום 24/3/05. בהודעה נרשם כי נספר סכום כסף של 326,000 ₪ (נספח ז' לכתב ההגנה).

יש לציין כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 1/1/06 ביטלה את מינוי האפוטרופוס לבן טוב (נספח יא' לכתב ההגנה).

46. בן טוב עומת בחקירתו הנגדית עם עדותו והתנהלותו בבית המשפט לענייני משפחה (עמ' 34, ש' 23 - עמ' 36, ש' 30). לטענתו של בן טוב הוא פנה להלבוס על מנת שיסייע לו להוכיח לבית המשפט לענייני משפחה כי הכסף בידיו. נטען כי הלבוס וחברו יוסי עידן הביאו לביתו של בן טוב ערמת כסף מזומן ואז זומן עו"ד עוביידי לצלם את התמונות. תוך כך הביע בן טוב צער על כך שלא זימן את אותו יוסי עידן למתן עדות (עמ' 35, ש' 22-17 ; עמ' 36, ש' 30-22).

47. במסגרת עדות זו הוזהר בן טוב על ידי בית המשפט מהפללה עצמית ביחס למתן עדות שקר בבית המשפט לענייני משפחה. בן טוב ביקש להימנע מתשובה לשאלה מפורשת בקשר לכך (עמ' 35, ש' 31 - עמ' 36, ש' 2). בהמשך העדות הודה למעשה במסירת גרסה שאינה אמת בבית המשפט לענייני משפחה וייחס את התכנון להלבוס (עמ' 36, ש' 30-27).

48. אל תצהירו של הלבוס מיום 3/4/13 צורף כנספח טז' תצהיר עדות ראשית של בן טוב מיום 20/11/08, אשר הוגש במסגרת ת.א. 1487/08 (מחוזי - תל אביב) מנחם סימן טוב נ' צבי בן טוב. בסעיף 20.2 הצהיר בן טוב כי הכספים שקיבל ממכירת דירתו ברח' ויצמן 23 בתל אביב היוו את המימון העיקרי לרכישת הדירה ברח' הרכבי 40 בתל אביב, בתוספת להלוואה בסך של 70,000 ₪ שנתקבלה מהלבוס.

בן טוב נשאל בחקירתו הנגדית כיצד הוא מיישב את האמור עם טענתו כי מסר להלבוס 390,000 ₪. בתשובה הפנה בן טוב ליפית אשר ישבה בירכתי האולם באותו זמן ובסופו של דבר לא סיפק תשובה לשאלה (עמ' 37, ש' 18-13).

49. בנוסף נדרש בן טוב בחקירתו הנגדית להסביר כיצד מתיישבת טענתו שלווה מהלבוס והחזיר לו סך של 70,000 ₪ עם טענתו שהלבוס לא החזיר לו סך של 390,000 ₪ (עמ' 37, ש' 19 -עמ' 38, ש' 9). לאחר מספר התחמקויות השיב בן טוב לשאלת בית המשפט, כי להלבוס יש "פתיל קצר" כהגדרתו וכי הוא חשש להיזרק לרחוב (עמ' 38, ש' 9-8).

50. האמור לעיל מוביל למסקנה כי אכן הלבוס החזיר לבן טוב את הסך של 390,000 ₪, שהועבר אליו בשני שיקים במהלך שנת 2004. בן טוב העיד פעם אחר פעם כי הכסף הוחזר לו - בעדותו המפורשת בבית המשפט לענייני משפחה אשר כללה תמונות שלו עם הכסף המזומן, בעדותו החוזרת בעניין בתיק הפלילי ובתצהירו שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

טענתו של בן טוב כי הכסף לא הוחזר לו אינה מתיישבת עם האופן שבו מימן את רכישת הדירה ברח' הרכבי 40 בתל אביב ואף לא עם טענתו כי השיב להלבוס הלוואה בסך של 70,000 ₪.

בן טוב יכול היה לתמוך את גרסתו בעדויות של יפית ושל יוסי עידן, אלא שלא זימן אותם לעדות מטעמו והדברים אומרים דרשני.

51. תוצאת הדברים היא שאני דוחה את תביעתו של בן טוב כנגד הלבוס, אשר הוגשה לסך של 390,000 ₪ במסגרת ת.א. 41865-07-10.

פרק ז' - תביעת הלבוס בגין הרכב (ת.א. 21257-12-10)

52. הלבוס הצהיר בתצהירו מיום 11/6/12 כי רכש מכספו רכב מסוג קאיה פרייד ש.י. 2000 מ.ר. 44-187-27 (להלן: "הרכב"). לדבריו רכש אותו מסוחר הרכבים גיא מגדיש, שאף הגיש תצהיר, אשר התקבל על תוכנו ללא חקירה נגדית. מגדיש הצהיר שמכר את הרכב להלבוס ביום 17/11/05 תמורת סך של 24,000 ₪.

53. בנוסף הוגש מטעמו של הלבוס תצהירו של סוכן הביטוח יחזקאל צאייג, שהתקבל אף הוא על תוכנו ללא חקירה נגדית. מתצהירו של צאייג עולה כי הלבוס ביטח את הרכב באמצעותו בין השנים 2005 ועד 2008, שאז מכר את עסקי הביטוח שלו לאחר. צאייג הצהיר בנוסף כי מעולם לא הכיר את בן טוב.

54. עוד הצהיר הלבוס כי נתן לבן טוב רשות לעשות שימוש ברכב ללא תמורה עד ליום 14/5/09, שאז דרש מבן טוב להחזיר לו את הרכב. בן טוב סירב והגיש נגדו במשטרה תלונה על איומים. כנגד הלבוס הוגש כתב אישום, אשר בוטל לאחר שבן טוב הודה בעדותו למשטרה כי הגיש תלונת שווא.

55. בן טוב הצהיר בסעיף 32 לתצהירו כי רכש את הרכב בעצמו בסיועו של הלבוס, אשר רשם את הרכב על שמו. ע"פ הנטען הלבוס תכנן לרכוש רכב חדש, תוך ניצול זכויותיו של בן טוב לפטור מלא ממכס, ולתת לבן טוב לעשות שימוש ברכב הישן. בעדותו טען בן טוב שהרכב נקנה מכספו אשר נשמר בכספת (עמ' 41, ש' 12-8) וחזר על טענתו בדבר התכנון של הלבוס לרכוש רכב חדש בפטור מלא ממכס (עמ' 44, ש' 13-7).

56. בעדותו של בן טוב למשטרה מיום 12/10/10 (נספח ו' לתצהירו של הלבוס מיום 3/4/13) העיד בן טוב כך:

"נכון שרפאל נתן לי את הרכב קאיה לא זוכר מתי 2005 או 2006 לא זוכר בדיוק. השתמשתי ברכב. בשנת 2009 רפאל התקשר וביקש את הרכב שלו חזרה ואני סירבתי בגלל שזה הרגליים שלי וזה שימש אותי ואת יפית" (עמ' 1, ש' 11-8).

"תוך כדי הקשר התחיל להיות לי אכפת ממנה ואז סירבתי להחזיר לרפאל את הרכב. היינו צריכים את הרכב לשימוש יומיומי.

ש: אבל זה לא רכב שלך ולא של יפית.

ת: רפאל התקשר אליי ואמר לי להחזיר את הרכב ואז יפית חטפה את הטלפון ואמרה לרפאל לא מחזירה לך את הרכב" (עמ' 2, ש' 39-35).

נמצא שבעדות במשטרה בן טוב לא טען כי הרכב נקנה בכספו. ניכר מעדותו כי הוא ראה את הלבוס כבעליו של הרכב.

57. אשר לגורלו של הרכב, בן טוב העיד כי נגנב (עמ' 44, ש' 18-17). בעדותו במשטרה מסר כי כחודש ימים לאחר הדרישה של הלבוס להחזיר את הרכב, בתם של יפית והלבוס שירה עשתה בו שימוש והוא נגנב מחזקתה (עמ' 4, ש' 59-51).

בניגוד לכך, ע"פ אישור משרד התחבורה (נספח ה' לתצהירו של הלבוס מיום 11/6/12) הרכב היה בבעלותו של הלבוס עד שנגנב ביום 12/10/10.

58. מסקנתי היא שהלבוס עמד בנטל להוכיח כי הרכב היה בבעלותו. טענתו של בן טוב שהרכב נקנה בכספו לא נטענה במשטרה ולא הוכחה.

59. בן טוב טען לנזקים הבאים:

א. שווי הרכב 16,500 ₪ לפי מחירון לוי יצחק (נספח ג' לתצהיר מיום 11/6/12).

ב. דמי שימוש ראויים ברכב במשך 16 חודשים ללא הרשאה בסך של 36,800 ₪ (לפי 2,300 ₪ לכל חודש בהתאם לאישור חברת השכרה נספח ד' לתצהיר מיום 11/6/12) - כאמור ע"פ אישור משרד התחבורה הרכב נגנב ביום 12/10/10, דהיינו כ- 17 חודשים לאחר הפסקת רשות השימוש.

ג. רכישת רכב מסוג קאיה פרייד משנת ייצור 1996 בסך של 8,000 ₪.

60. מצאתי כי הלבוס זכאי לשני ראשי הנזק הראשונים, בעוד שראש הנזק השלישי לא הוכח ואף ספק אם הוא רלוונטי. יחד עם זאת, תביעתו של הלבוס הוגשה ע"ס כולל של 31,200 ₪ בלבד, הנמוך מהסך הכולל של שני ראשי הנזק המוכחים.

61. תביעתו של הלבוס כנגד בן טוב בת.א. 21257-12-10 מתקבלת לפיכך על סכומה המלא. על בן טוב לשלם להלבוס את הסכומים הבאים:

א. סך התביעה 31,200 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה 14/12/10 ועד ליום התשלום בפועל.

ב. שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ.

ג. אגרת התביעה בת.א. 21257-12-10.

פרק ח' - סיכום

62. במסגרת 3 התביעות ההדדיות שהתנהלו בין שני בעלי הדין, נטענו טענות עובדתיות למכביר. המוצגים הרבים שהוגשו פירטו השתלשלות רבת אירועים והליכים בבתי משפט שונים.

63. במהלך המשפט העידו שני בעלי הדין בלבד. לא העידו בפניי אנשים שעדותם הייתה רלוונטית ויכולה הייתה לשפוך אור על הטענות השונות - יפית הלבוס, שאול הלבוס, יוסי עידן ואחרים.

64. התביעות ההדדיות בת.א. 41865-07-10 ובת.א. 1098-11-11 נדחו ואיני רואה לנכון לעשות במסגרתן צו להוצאות. תביעת הלבוס כנגד בן טוב בת.א. 21257-12-10 התקבלה וחיוביה פורטו לעיל.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ה, 21 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.