רקע וכתב האישום

הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, כי בעת שהיה מועסק כשכיר בבית העסק "מפעל אבו גוש תעשיות טקסטיל" ביצע ארבע עסקאות טלפוניות תוך שימוש בפרטיהם של שבעה כרטיסי אשראי שהושגו על ידו במרמה ובדרך שאינה ידועה במאשימה.

עסקאות אלו בוצעו באמצעות שני טלפונים ניידים אותם החזיק הנאשם, ותוך שהוא מתייצג בדמויות שונות.

העסקאות בוצעו בין החודשים מרץ-יוני בשנת 2009, וכן בין החודשים יוני-יולי בשבת 2010.

הנאשם הזמין, תוך שהוא מתחזה במרמה, סחורות בשווי כולל של 59,274 ₪ ושילם עבורם בכרטיסי אשראי הרשומים על שמם של שבע דמויות שונות. הסחורות נאספו בידי שליחו של הנאשם, מר חוסאם איברהים (להלן:"חוסאם") והועברו לנאשם.

נוסף על כל אלו, ביום 4.7.10, בעת שחוסאם נחקר במשטרה, יצר עימו הנאשם קשר טלפוני וניסה להדיחו ולהניעו שלא להפלילו בעת מסירת גרסתו.

הנאשם הוסיף וצירף תיק נוסף (ת.פ. 7790-08-13 בבית משפט השלום בירושלים) והודה בעובדותיו לפיהן בשלהי חודש אוגוסט 2011, בעת שהועסק כעובד בחנות אייס בתלפיות בירושלים, קשר הנאשם קשר עם אחר לגנוב מהחנות סט של שולחן וארבע כסאות, ולמכרם לאחר. כך תוכנן וכך בוצע. הנאשם קיבל תמורת הרכוש הגנוב סך של 900 ₪.

בשל כל אלו, הורשע הנאשם בחמש עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשלוש עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב, גניבה בידי עובד, קשירת קשר לבצוע פשע וכן בעבירה של הדחה בחקירה על פי סעיפים 415,499(א)(1), 391 ו-245 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 , וכן עבירה לפי סעיף 17 (סיפא) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו – 1986.

טיעוני הצדדים

המאשימה טוענת, כי מדובר בעבירות חמורות ונפוצות שפגיעתן קשה.

המרמה באמצעות כרטיסי חיוב , כמו גם הגניבה מהמעביד, יש בהם כדי לפגוע בחיי המסחר, באמינותם ובקניינו של הזולת והוא מותיר את הנפגעים ממעשיו חשופים לכל פגיעה ללא כל כיסוי ביטוחי.

בשל כל אלו, כך לשיטתה, העונש ההולם בדבר עבירות הונאה בכרטיסי חיוב ובגין עבירת ההדחה צריך שיעמוד על 12 חודשי מאסר בפועל.

עבירת הגניבה ממעביד המתוארת בכתב האישום שצורף, והטומנת בחובה עבירות של קשירת קשר וקבלת דבר במרמה, לאור הערכים המוגנים העומדים בבסיסה, נסיבותיה והפסיקה הנוהגת מעמידה מתחם ענישה הולם של 3-12 חודשי מאסר בפועל.

עם זאת, בשל גילו של הנאשם, עברו הפלילי הנקי ונטול ההרשעות יעמוד עונשו של הנאשם על חלקם המרכזי של מתחמי הענישה ההולמים ועונשו יגיע כדי 18 חודשי מאסר בפועל, פיצויים מוסכמים בסך 50,000 ₪, מאסר על תנאי ומרתיע וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

מאידך, סבור בא כוח הנאשם כי ביצועה של העבירות המתוארות בכתב האישום דנן מקורו במעידה חד פעמית , ובשיפוט המציאות המוטעה שלו, ועל כן יש להענישו בעונש מתון בהרבה מזה אליו עותרת המאשימה.

עוד הוסיף בא כוח הנאשם לטעון כי מדובר בעבירות המשתייכות לתחום האזרחי באופן מובהק הרבה יותר מלזה הפלילי, ולראיה הביא את תיקונו המשמעותי של כתב האישום.

לטעמו, יש להסתפק בענישה מקילה הכוללת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות ואין להוסיף על כך עונש נוסף, למעט מאסר מותנה, קנס ופיצוי מוסכם כפי שתואר לעיל.

תסקיר שירות המבחן מלמדנו, כי הנאשם הינו בן 35 שנים, נשוי ואב לשני ילדים.

הנאשם הקים וניהל חנות שעיסוקה הייתה מחשבים ומיחשוב, וזאת בין השנים 2004-2010. עבירותיו של הנאשם בכתב האישום דנן, נעברו באותה התקופה.

הסתבכותו הכלכלית, כמו גם ריצוי עונש של עבודות שירות בתיק אחר (מבית המשפט לתעבורה), הביאו לפגיעה קשה בנישואיו של הנאשם, עד כדי שהליך גירושין כבר נפתח בעניינם, אולם הוא תלוי ועומד לעת הזאת.

הנאשם אינו נוטל אחריות למיוחס לו, מתקשה להבין את חומרת מעשיו, הוא נעדר חרטה פנימית, וצערו נובע מהנזק התדמיתי שנגרם לו.

תסקיר משלים שהוגש בעניינו, מלמדנו כי מצבו המשפחתי של הנאשם מוגדר על ידו כ"טוב", ואף נולדה לו בת נוספת, אך הוא מעריך כי "במידה וייגזר עליו מאסר, אשתו לא תמשיך לחיות איתו".

קצינת המבחן מוסיפה ומציינת כי הנאשם "מתקשה להתייחס לבסיס הבעייתי בהתנהלותו האישית...", ועל כן המלצתה היא לעונש מוחשי של מאסר בפועל אשר יחדד את הגבולות הנדרשים, ויבהיר לנאשם את חומרת מעשיו.

נקודה משמעותית נוספת היא העובדה כי הנאשם הביע מחשבות אובדניות עקב החובות האזרחיים בהן הוא היה נתון, אך הוא לא טופל בעקבותיהן מאחר ולא חפץ בכך.

כל צד ומתחמו שלו, כל צד והפסיקה המתאימה שהציג בפניי.

הנאשם בדברו האחרון, ביקש את רחמי בית המשפט וביקש כי לא ייגזר עליו עונש בדמותו של מאסר בפועל.

דיון והכרעה

תמים דעים אני עם גישתו של בא כוח המאשימה לפיה שימוש בכרטיסי אשראי באופן שיש בו מרמה , היא עבירה נפוצה שיש למנוע את התרחשותה ככל שניתן.

הערך המוגן הוא ברור ומובהק. מכשיר כה נפוץ ככרטיס אשראי המשמש לתשלומים עיתיים ותדירים לא יכול שידבק בו שמץ של מרמה ואי אמינות. משכך יקרה, יתמוטט אמצעי תשלום זה יחד עם אמון הציבור בו.

מעשי הנאשם היו דומים בשיטתם ובדרך ביצועם, ועל כן אחלקם לשני חלקים השונים כרונולוגית האחד מהשני. העבירות שבוצעו בשנת 2009, ואלו שבוצעו בשנת 2010. מדובר בשני פרצי פשע המופרדים בפרק זמן משמעותי ביניהם, ועל כן "יזכה" כל אחד מהם למתחם בפני עצמו.

מתחם נוסף ייקבע בגין עבירת ההדחה בחקירה, עבירה שיש בה כדי לסכל הליכים חקירתיים/שיפוטיים ולשבשם באופן הגורם נזק לצדק, למראיתו והליכים הקשורים בו.

בשל כל אלו, נדמה כי מתחם הענישה ההולם בגין עבירת המרמה וההונאה בכרטיס חיוב צריך שיעמוד על מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות (יחד עם מאסר מותנה מרתיע) ועד מספר חודשי מאסר בפועל ממש לכל עבירה, ואילו המתחם העונשי ההולם בגין עבירה של הדחה בחקירה צריך שיעמוד על מאסר מותנה ועד מאסר קצר בפועל.

עבירת הגניבה ממעביד המתוארת בכתב האישום שצורף, והטומנת בחובה עבירות של קשירת קשר וקבלת דבר במרמה, לאור הערכים המוגנים העומדים בבסיסה, נסיבותיה והפסיקה הנוהגת מעמידה מתחם ענישה הולם של מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל.

נדמה לי, כי מאחר ומדובר בעבירה כלכלית, הרי שענישה כלכלית יש בה כדי ליצור ממד נוסף של הרתעה וכן להביע את שאט הנפש מתופעות אלו המתרחשות חדשות לבקרים. בשל כך, אני סבור כי יש להוסיף למתחם הענישה ההולם נדבך נוסף בצורתו של קנס, וכך אעשה.

מתחם הקנס ההולם, צריך שיעמוד ביחס ישר למידת הנזק ולהיקפה של המרמה, ועל כן יעמוד הקנס ההולם על 50,000 ₪, כפי שמוסכם על הצדדים.

עד כאן- ה"מעשים", ומכאן ואילך- ה"עושה".

העונש המתאים

הנאשם, יליד שנת 1979 , בן 35 שנים, ועברו נקי ונטול הרשעות קודמות, אם כי הוא ריצה מאסר בעבודות שירות בגין עבירות תעבורה אשר ביצע, נדון והורשע בגינן.

תסקיר שירות המבחן מלמדנו כי הנאשם אינו נוטל אחריות על מעשיו, אינו מביע חרטה בעניינם של המעשים שביצע, ועל כן ממליצה קצינת המבחן להטיל עליו עונש מאסר מוחשי וכן מאסר מותנה.

לקולה, אשקול את הודאתו של הנאשם, מצבו המשפחתי והאחריות שנטל בכל הכרוך במיוחס לו, כמתואר בתסקיר שירות המבחן וכי שפורט לעיל.

לחומרה, אשקול את העובדה כי ריצה עונש של מאסר בעבודות שירות, את האחריות החלקית אשר נטל במקרה דנן, ואת התנהגותו העבריינית הסדרתית המתוארת בכתבי האישום אשר בעובדותיהם הודה הנאשם.

רקעו ונסיבותיו של הנאשם, כפי שתוארו לעיל, מביאים למסקנה כי עונשו צריך שיעמוד ברף המרכזי של המתחם העונשי הראוי בשל נסיבות שאינן קשורות למעשה העבירה אלא למבצעה.

מודע אני לחלוטין לעובדה כי שליחתו של הנאשם לבית האסורים עשויה לפגוע במשפחתו הקרובה והרחוקה. אין בכך כל חידוש. איני מסוגל להעלות על דעתי משפחה נורמטיבית אשר לא תושפע מכניסתו של אבי המשפחה לבית הכלא.

זו אכן נסיבה חשובה, אולם היא אינה נסיבה מקילה. אם כך יהיה הדבר, הרי שכל נאשם בעל משפחה עשוי ליהנות מנסיבה זו, והדבר יהפוך את הענישה לעבריינים בעלי משפחות כמקילה וחסרת תוחלת.

על כל אלו, יש לזכור כי נאשם זה ביצע כבר עונש של מאסר שרוצה בעבודות שירות, אולם עניין זה לא לימדו את השיעור הנדרש והוא חזר וביצע שוב ושוב עבירות מרמה וגניבה תוך שהוא בר "זכה" בענישה המהווה תחליף לכתלי בית האסורים, אך המסר לא נקלט.

הנאשם צריך היה להקדיש מחשבה תחילה בטרם ביצע את המיוחס לו, והיה צריך להבין כי עלול הוא למצוא עצמו מורחק ממשפחתו. כולי תקווה כי משפחתו תתמודד עם קשיים אלו בגבורה, ותגבר עליהם, אולם למרבה הצער נסיבה זו לא באה בחשבון שיקוליי, כמפורט.

לכל אלו, יש להוסיף ענישה כלכלית שיהיה בה כדי לשקף את אופיין הכלכלי של העבירות בהן הודה הנאשם, והיא תכלול, כך לטעמי, קנס שינוע בין 3,000-6,000 ₪.

מתחמי ענישה אלו יחפפו בחלקם ויצטברו בחלקם, וזאת בשל העובדה כי מדובר במאסרו הראשון של הנאשם, על כל הקושי והמשברים הכרוכים בו.

בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי את המתואר לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. שבעה (7) חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.5.15 בשעה 09:00 בבית המעצר אשר במגרש הרוסים בירושלים.
2. שישה (6) חודשי מאסר אשר לא יירוצו, אלא אם יעבור הנאשם על כל עבירת רכוש מסוג פשע או עבירת מרמה תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.
3. שלושה (3) חודשי מאסר אשר לא יירוצו, אלא אם יעבור הנאשם על כל עבירת רכוש מסוג עוון תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.
4. קנס בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם עד ליום 1.2.16.
5. פיצוי בסך 50,000 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.1.16.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ה, 19 מרץ 2015, בנוכחות הצדדים.