1. לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי מים ורטיבות שנגרמו למסעדה שהפעילה התובעת עקב עבודות שיפוץ שעל-פי הנטען ביצעו הנתבעים במרפסת המסעדה השוכנת מעל מסעדת התובעת.

כללי

2. במועדים הרלבנטיים לתביעה הייתה התובעת השוכרת של נכס המצוי בקומת הקרקע ברחוב שלומציון המלכה 18 בירושלים בו הפעילה מסעדה בשם "פרינסס מרי" (להלן: מסעדת פרינסס מרי). בקומה שמעל מסעדת פריננס מרי פעלה מסעדה בשם "Black Bar 'n' Burger" (להלן: מסעדת בלאק) שרצפתה מהווה את תקרת מסעדת פרינסס מרי. הנתבעת 1 היא כאמור שמה המסחרי של המסעדה ואין מדובר באישיות משפטית. הנתבעת 2 היא זו המפעילה את מסעדת בלאק, כבעלת זיכיון של רשת מסעדות הנתבעת 3, והנתבעים 6-4 הם בעלי מניות בנתבעת 2.

3. באוקטובר 2009 החלה הנתבעת 2 לבצע עבודות שיפוץ במסעדת בלאק שכללו סגירה וקירוי של מרפסת המסעדה בשטח המצוי מעל שטח מסעדת פרינסס מרי. לגרסת התובעת כחודש לאחר מכן החלה חדירת מים - מי גשמים ומי שטיפה - דרך תקרת מסעדת פרינסס מרי ועל גבי הקיר החיצוני וחלונות המסעדה שהותירו לכלוך צבע על גבי החלונות שלא ניתן להסרה. כל זאת לטענת התובעת, הנתמכת בחוות דעת מומחה הנדסי לאיטום - מר מיכאל מרטון, עקב השיפוץ שבוצע במסעדת בלאק באופן לא תקין ולא מקצועי. התובעת טענה כי פניות בכתב אל הנתבעים הושבו ריקם ובאין מנוס הגישה תביעתה זו.

4. מלכתחילה עתרה התובעת בתביעתה לצו עשה שיחייב את הנתבעים לתקן את ליקויי הבנייה באופן שלא תהיה חדירת מים ורטיבות במסעדת פרינסס מרי; ובהתאמה צו מניעה אשר יחייב את הנתבעים להימנע מהזרמת מי גשמים ומי שטיפה לקירות החיצוניים של מסעדת התובעת וחלונותיה; וכן סעד כספי על סך 1,000,000 ₪ בגין נזקים ישירים ועקיפים. במקביל להגשת כתב התביעה הגישה התובעת בקשה לסעד זמני. אולם בסופו של יום לאחר שמסעדת פרינסס מרי נסגרה ביום 15.2.11 והזכויות בה הועברו לבעלות חברה אחרת הודיעה התובעת כי אין לה עוד עניין בסעד הזמני והיא מבקשת לקיים דיון בתביעה העיקרית בסעד הכספי שבה (הודעת התובעת מיום 22.5.11). בהמשך הודיעה התובעת כי היא אינה עומדת על תביעתה בגין חלק מרכיבי הנזק שנתבעו והם: נזקי עלות שכר עבודה לעובדים שטיפלו בתוצאות של חדירת מים, בעבר ובעתיד (סעיף 34 ס"ק י' בנזק המיוחד ובנזק הכללי); וכן אובדן הכנסות בעבר ואובדן הכנות או פגיעה במוניטין בעתיד (סעיף 34 ס"ק י"א בנזק המיוחד ובנזק הכללי) (הודעת התובעת מיום 11.6.13 וכן עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 25.12.13 ש' 15-14). על כן העמידה את תביעתה על סך של 500,000 ₪ (הודעת התובעת מיום 16.3.14).

5. הנתבעים 4-6 טוענים שיש לדחות את התביעה נגדם על הסף בהיותם בעלי מניות בנתבעת 2 המאוגדת כחברה בע"מ ולא הוצג כל בסיס משפטי בדין לחיובם האישי. לגופו של עניין, הנתבעים מאשרים ביצוע עבודות לסגירת המרפסת במסעדת בלאק על-ידי בעל מקצוע מומחה; וכן את תלונות התובעת בראשית חודש נובמבר 2009 על חדירת מי גשמים למסעדת פרינסס מרי. אלא שלטענתם הנזילה הייתה קלה בלבד ונמשכה יום או יומיים לפרקי זמן קצרים מאד של דקה או שתיים; וזו טופלה באופן מיידי על-ידי בעל מקצוע כך שמאז לא הייתה נזילה נוספת גם בגשמים העזים שירדו בירושלים בחודשים מרץ ודצמבר 2010. על כן חולקים הנתבעים הן על עצם חבותם - בהעלותם גם טענות נגד חוות דעת המומחה מטעם התובעת - הן על גובה הנזקים הנטענים אף לאחר תיקון סכום התביעה.

להשלמת התמונה אציין כי הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד חברת קמזון ביטון יזמות בניה בע"מ (צד ג'1), שלטענתם ביצעה את העבודות לסגירת המרפסת במסעדת בלאק, ונגד בעלי מניותיה (צדדי ג'4-2). ההודעה נגד בעלי המניות נמחקה לבקשת הנתבעים (פסק דין חלקי מיום 25.12.13); ואילו נגד צד ג'1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה (פסק דין חלקי מיום 3.7.11).

דיון

החבות

6. אין צורך להאריך בדיון בשאלת עצם קיומה של נזילת מים אל תוך מסעדת פרינסס מרי בקשר לעבודות שבוצעו במרפסת מסעדת בלאק שמלמעלה שעה שהנתבעים למעשה מודים בקיומה של נזילה כזו בהמשך לתלונות התובעת מראשית חודש נובמבר 2011 בסמיכות לעבודות השיפוץ שבוצעו על ידם. במה דברים אמורים? (כל ההדגשות להלן שלי - מ.ש.).

6.1. בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי "פנייתה של התובעת נענתה על-ידי הנתבעות 2-3 אשר העבירו את התלונה אל בעלי המקצוע אשר עבדו במקום והם טיפלו בדבר מבלי שנגרם לתובעת נזק כלשהו." (סעיף 12 לכתב ההגנה).

6.2. גם בדיונים שהתקיימו בבקשה לסעד זמני, קודם להגשת כתב ההגנה ואף לאחריו, נאמרו דברים דומים. הנתבע 4, מי שניהל בפועל את הנתבעת 2, ציין כי "הנזילה שהייתה הופיע[ה] בחורף שעבר וטופלה עוד אז. אמנם נשלחו אלי מספר מכתבים, אבל הסברתי לבחורה שניהלה את המסעדה, את הבדיקה אם עזר או לא, אפשר לעשות רק בגשם הבא, אטמנו את הרצפה והחלונות וזה עזר. זה לא משהו חיצוני שמטפטף לו במסעדה, כל פעם שאנחנו מלכלכים אנחנו מנקים לו את החלון." (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 27.10.11 בש' 4-1). גם בדיון המאוחר יותר צוין מפי ב"כ הנתבעים - "אנחנו טוענים שאין בנכס שום רטיבות שמקורה ממסעדת הנתבעים. גם המומחה של התובעת אומר שאחד ממוקדי הרטיבות מקורו בנזילה של צנרת השירות[ים] של מסעדת התובעת. אחרי הגשת תגובתנו, בה כתבנו שאין רטיבות במסעדת התובעת כיום, פנו לנתבע מיד לאחר מכן ואמרו שיש רטיבות. הוזמנה חברת איטום בהיקף של 18,000 ₪ בין מקור הרטיבות ממנה ובין אם לא ואטמה אותה מבפנים ומחוץ, יש קבלה לכך." (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 22.5.11 ש' 19-15). מהאמור עולה כי מעבר לטיפול הראשוני שניתן מיד עם קבלת תלונתה של התובעת בראשית חודש נובמבר 2009 גם בשלבים מאוחרים יותר לאחר הגשת תשובת הנתבעים לסעד הזמני הוזמנה חברת איטום לביצוע עבודות איטום נוספות.

6.3. דברים דומים עולים מתצהירו ועדותו של הנתבע 4. בתצהיר ציין הנתבע 4 כי "בתחילת חודש נובמבר 2009 התלוננה התובעת כי מי גשמים חודרים למבנה שלה שממוקם בקומה אשר מתחת. אני ביקרתי במסעדה של התובעת על מנת לראות את היקף הנזילה. הנזילה הייתה קלה בלבד ונמשכה יום או יומיים לפרקי זמן קצרים מאד של דקה או שתיים. הנזילה לא יכולה הייתה בשום אופן לגרום לנזקים שהתובעת טוענת להם. מכל מקום, מיד עם קבלת התלונה הראשונה של התובעת הזמנו בעל מקצועי שיטפל בדבר ולמעשה מאז התיקון לא הייתה נזילה נוספת כלשהי גם בגשמים העזים שיקדו בירושלים בחודשים 3/10 ואחר כך גם בחודשי 12/10 לא הייתה כל נזילה אצל התובעת." (סעיפים 8-7 לתצהיר הנתבע 4). אף בעדותו חזר הנתבע 4 על כך שהם ראו את בעיית הנזילה למסעדת פרינסס מרי ומיד לאחר מכן טיפלו בה בדרך של איטום החלונות. הנתבע 4 לא ידע לומר מתי הסתיים הטיפול בבעיה על ידם, ולא הציג חשבוניות שלטענתו קיימות בגין עבודות האיטום (עמ' 27 ש' 26-24; עמ' 29 ש' 21 - עמ' 30 ש' 25).

7. בנסיבות אלה למצער ניתן לומר שהנתבעים הודו בקיומה של נזילת מים אל תוך מסעדת פרינסס מרי בסמוך לביצוע עבודות השיפוץ על ידם. ממילא חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת מתעדת סימני רטיבות בתקרת הקומה העליונה של מסעדת פרינסס מרי אשר מתחת למרפסת מסעדת בלאק, וכן בתקרת הקומה התחתונה של מסעדת פרינסס מרי תוצאה של הנזילות מן הקומה העליונה (ראו התמונות בסעיף 2 לחוות הדעת). כן נראית פגיעה אסתטית בבניין עקב שפיכה חופשית מנקז של מסעדת בלק (ראו התמונות בסעיף 4 לחוות הדעת). הגם שבמועד ביקור המומחה סימני הרטיבות נמצאו יבשים (למעט כתם אחד חדש שאינו קשור בתביעה זו אלא בנזילה משירותי מסעדת פרינסס מרי עצמה) ודאי שיש בהם כדי להעיד באופן אובייקטיבי על קיומן של נזילות מים קודם לביקור המומחה. על כן אין בעובדה שנמסרו למומחה נתונים ממנהלת מסעדת פרינסס מרי, גב' קרמזה, כדי לראות בהיבט העובדתי של חוות הדעת כעדות שמיעה כפי שנטען על-ידי הנתבעים, מה גם שנתונים זהים נמסרו בגדרי הליך זה בתצהירו של עו"ד עמוס גבעון מנהל ובעל מניות התובעת.

8. אשר לקשר הסיבתי בין הנזילות לבין עבודות השיפוץ במסעדת בלאק, להערכת המומחה מטעם התובעת נזקי הרטיבות במסעדת פרינסס מרי נובעים מבעיית נזילות חורף מאזור המרפסת המקורה של מסעדת בלאק. על יסוד ביקורו במרפסת מסעדת בלאק המשופצת ובחינת הוויטרינה שהונחה מצדו הפנימי של המעקה הישן ומעליה גג חדש חיווה המומחה דעתו כי נוצרו שתי בעיות: "אחת מהן שהמים כבר לא יכולים להיכנס פנימה כי החלון החדש מפריע להם ועומדים מים על פני המעקה ואת זה אפשר היה לראות על פני המעקה את הכתמים של המים שגם רואים את השיפוע שהוא נעצר בחלון ומצד שני החלון שמתוכנן כחלון שמתנקז החוצה כמקובל (על מנת שלא ללכלך את חיפוי קיר האבן הירושלמי, כפי שהבהיר המומחה בעדותו - מ.ש.) לא יכול להתנקז בגלל השיפוע ההפוך. שני הגורמים האלה הם סיבה מספקת שיכנסו מים פנימה." המומחה הוסיף והניח כי בעת שיפוץ המרפסת גם "[ ]פגעו באיטום או שקלפו אותו או שעשו משהו שעכשיו כשנכנסים המים מהמעקה הם מוצאים את דרכם פנימה." כן ציין המומחה סדקים שמצא ברצפת הבטון של המרפסת הסגורה באופן שגם יכול להסביר חלק מנקודות הנזילה (עמ' 11 ש' 29-12, עמ' 12 ש' 2-1, 19-17, עמ' 13 ש' 15, עמ' 14 ש' 28-20; וראו גם התמונות בסעיף 3 לחוות הדעת).

9. לא עלה בידי הנתבעים לקעקע קביעות אלה של המומחה. לא הובאה על ידם חוות דעת מומחה סותרת. גם בחקירתו עמד המומחה על דעתו, ועדותו שהייתה סדורה, ברורה ועקבית נמצאה מהימנה עלי. כמו כן האפשרויות העובדתיות השונות שהעלו בעת חקירת המומחה מטעם התובעת כאילו לא נעשו עבודות ברצפת המרפסת במהלך השיפוץ הנדון והסדקים ברצפה היו קיימים קודם לכן, או כאילו רק הוחלפה ויטרינה ישנה בחדשה (כאשר במענה לכך השיב המומחה כי יתכן שהוויטרינה הישנה חיפתה את כל המעקה בניגוד לזו הקיימת - עמ' 12 ש' 25-21), כל אלה לא הוכחו כלל. ודאי שלא ניתן לאיין את קביעות המומחה בכך שלא ערך הצפת ביקורת שאינה יכולה להיעשות על-ידי התובעת ברכושו של אחר (עמ' 15 ש' 8-7, 22-15). בנסיבות אלה הגם שכפי שהעיד המומחה בהגינותו מסקנותיו הן בגדר השערה מלומדת והוא אינו יכול לדעת בבטחה, עדיין קביעותיו עומדות ברף ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי מעבר למאזן ההסתברויות. סמיכות הזמנים בין הופעת הרטיבות במסעדת פרינסס מרי לבין השיפוץ שנערך במסעדת בלאק מעליה אף היא תומכת על-פי הגיונם של דברים וכפי שהעיד המומחה בקשר הסיבתי בין השניים. על כן אני מוצאת לקבוע כי התובעת עמדה בנטל להוכיח קיומן של נזילות מים במסעדת פרינסס מרי שהן תוצאת עבודות השיפוץ שבוצעו על-ידי הנתבעים במסעדת בלאק. מכאן נגזרת החבות לפיצוי התובעת על נזקיה בשל הנזילות.

10. כאן המקום לציין כי איני מוצאת לקבוע כי חבות זו מוטלת גם על כתפי הנתבעים 6-4, בעלי המניות של הנתבעת 2 מפעילת מסעדת בלאק. מעבר לטענה שנזכרה בסיכומי התובעת באורח כללי בלבד לפיה "לכל הנתבעים יש אחריות מהיותם שותפים ו/או מפעילים את המסעדה ו/או בעלי מניות" (עמ' 39 ש' 22-21), לא הונחה כל תשתית משפטית לקביעת אחריותם של בעלי המניות. כך, התובעים לא הוכיחו כי עניין לנו במקרה חריג המצדיק הרמת מסך כאשר לא הראו מה השימוש לרעה שעשו הנתבעים 6-4 במסך ההתאגדות כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה להם כבעלי מניות, ובכלל זה הפקת טובת הנאה בדרך של מירמה. כמו כן התובעת לא פירטה כלל כיצד מתקיימים בכל אחד מן הנתבעים 6-4 יסודות העילות שטענו כלפיהם באופן המצדיק להטיל על מי מהם אחריות אישית כבעל תפקיד בחברה. בהקשר זה יש להוסיף כי הנתבעים 6-5 לא היו מעורבים בניהול המסעדה בכלל ובטיפול בבעיית הרטיבות בפרט (עמ' 27 ש' 14; עמ' 33 ש' 5-4; עמ' 36 ש' 22-19, עמ' 37 ש' 10-9). כמו כן אין לקבל את טענת התובעת "כי באותה תקופה חלה עליהם (הנתבעים 6-4 - מ.ש.) גם חובה אישית בהיותם שותפים ולא חברה" (עמ' 39 ש' 22); זאת באשר לא הוכח כי במועד הרלבנטי טרם התאגדה הנתבעת 2. ודוק, אמנם הנתבע 4 העיד כי ייתכן ובעת שנחתם ההסכם עם הנתבעת 3 בשנת 2007 עוד לא הייתה קיימת הנתבעת 2 ויכול להיות שהנתבעים 6-4 חתמו בשמותיהם הפרטיים (עמ' 27 ש' 4-2), אך האירועים הנדונים אירעו זמן ניכר לאחר מכן בסוף שנת 2009. לפיכך את החבות לפיצוי התובעת על נזקיה אני מוצאת להטיל רק על הנתבעות 3-2 (מאחר שכאמור הנתבעת 1 אינה אישיות משפטית אלא שם מסחרי בלבד).

מכאן אעבור לדון בנזק שהוכח בקשר לנזילות המים ממסעדת בלאק.

הנזק

11. כאמור לעיל התובעת ויתרה על טענותיה בדבר אובדן הכנסות בעבר ובעתיד ופגיעה במוניטין וכן עלות שכר עבודה לעובדים שטיפלו בתוצאות הנזילה. על כן הפחיתה את סכום התביעה לסך של 500,000 ₪. מתוך סכום זה 250,000 ₪ בגין נזק מיוחד נתבעו על נזקים למבנה, רצפה, חלקי תקרה, סיוד וצבע, נזקים למערכת המנדף, החשמל, המצלמות ומכשירי חשמל, וכן לריהוט. סכום נוסף של 250,000 ₪ נתבע בגין נזק כללי בראשי הנזק האמורים כמו גם כאב וסבל ועוגמת נפש. אלא שעיון בקבלות שצורפו כראיות לנזקים הנטענים מעלה כי סכום כל אלה מגיע לסך של 32,982 ₪ בלבד בצירוף סכום נוסף של כ-4,000 ₪ בגין החלפת תקרת גבס שהקבלה בגינה לא נמצאה (סעיף 24 לתצהיר עו"ד גבעון ונספח 6 לתצהירו). אולם גם סכום זה לא ניתן לייחס במלואו לנזקי הרטיבות תוצאת השיפוץ שנערך במסעדת בלאק, כפי שיפורט להלן:

ראשית, אין לקשור את הקבלות הנושאות תאריך מאוחר למועד ביקור המומחה מטעם התובעת (ביום 13.4.10) לנזקי הרטיבות, היות שבמועד זה, שהיה כשבועיים-שלושה לאחר רדת גשם האחרון, לא נמצאו סימני רטיבות פעילים הקשורים בשיפוץ שבוצע על-ידי הנתבעים; ולא הונחה כל תשתית ראייתית לחזרתה של הרטיבות במועד מאוחר יותר. על כן אין לפסוק פיצוי בגין הקבלות/חשבוניות הבאות: חשבונית על סך 3,480 ₪ מיום 13.6.10; קבלה על סך 280 ₪ מיום 12.9.10; קבלה על סך 380 ₪ מיום 15.9.10; חשבונית על סך 870 ₪ מיום 27.10.10.

שנית, לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין חשבונית על סך 14,563 ₪ על מפוח יניקה ועבודה מושלמת שניתנה ביום 29.10.09 בשעה 10:10 מאחר שבהתאם לפניית התובעת מיום 1.11.09 (נספח 1 לתצהיר עו"ד גבעון) חדירת המים למסעדת פרינסס מרי החלה ביום חמישי בלילה, קרי בלילה שבין 29.10.09 ל- 30.10.09.

שלישית, כן איני מוצאת לפסוק פיצוי בגין חשבונית על סך 3,553 ₪ מיום 28.12.09 על בקר תדר 3.7 KW למפוח צנטרפוגלי שכן כלל לא הובהר כיצד זה קשור לרטיבות שנגרמה ואף אין כל אזכור בתצהיר עו"ד גבעון מטעם התובעת להוצאה כזו.

רביעית, העלות המוערכת בגין החלפת תקרת גבס בסך של כ-4,000 ₪ לא רק שלא נתמכה באסמכתא מתאימה אלא שלא מצאתי כי הוכח צורך בתיקון כזה בנוסף לתיקונים שבוצעו על-ידי ציון חוג'ה - שאף ביצע את עבודות שיפוץ המסעדה טרם פתיחתה (ראו בנספח 5 לתצהיר עו"ד גבעון) - המפורטים בחשבונית מיום 1.3.10 וכוללים בין היתר תיקון גבס והחלפת פלטות גבס בתקרה התחתונה.

12. רק על גבי שתי קבלות צוין מפורשות כי הן מתייחסות לתיקון שבוצע בקשר לרטיבות - קבלה על סך 450 ₪ מיום 30.11.09 בגין תיקון תאורת מטבח; וחשבונית על סך 2,900 ₪ מיום 1.3.10 בגין תיקוני צבע, גירוד וסיוד התקרה, צביעת קורות ועמודים, תיקון גבס והחלפת פלטות גבס בתקרה התחתונה. לסכומים אלה זכאית התובעת. אלא שגם מעבר לכך מצאתי לקבל את עדותו של עו"ד גבעון, מנהל התובעת שנכח במסעדה כל יום (אף שלא כל היום) לפיה הרטיבות גרמה לקצרים ולתקלות חשמל חוזרות ונשנות (עמ' 16, ש' 19-16, עמ' 18 ש' 10 ואילך, עמ' 19 ש' 5-3). עדותו לא נסתרה. על כן ואף שלא הובא לעדות החשמלאי ירון ראובינוף שביצע את תיקוני החשמל אני מוצאת לפסוק גם את סכומי הקבלות על גביהן צוין ביצוע תיקוני חשמל: בסך 630 ₪ מיום 3.11.09; בסך 430 ₪ מיום 17.11.09; ובסך 1,150 ₪ מיום 31.1.10. זאת להבדיל משתי הקבלות על גביהן צוין ביצוע עבודות חשמל, ובכלל זה הוספת קווי חשמל, שבהעדר עדות החשמלאי לא מצאתי כי הוכח ברמה הנדרשת כי הן קשורות דווקא ברטיבות. על כן לא נפסק פיצוי בגין שתי הקבלות הבאות: על סך 550 ₪ מיום 30.12.09; ועל סך 3,280 ₪ מיום 28.2.10. כן מצאתי לפסוק פיצוי בגין חשבונית על סך 466 ₪ מיום 30.12.09 על גביה נכתב "החלפת מצלמה קיימת" נוכח עדות עו"ד גבעון לפיה הדבר נדרש כתוצאה מן הרטיבות (עמ' 19 ש' 12). להשלמת הדיון אוסיף כי ככל שמדובר בבעיית הניקוז, משלא נתבע כל סעד קונקרטי בעניין זה אין לי צורך להידרש לסוגיה.

13. אשר לעוגמת הנפש, נתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה. בכלל זה שקלתי את היקף הרטיבות מבחינת משך הזמן בה אירעה ומספר המוקדים כפי העולה מחוות דעת המומחה מטעם התובעת והתמונות שצורפו לה; את המשמעות שיש לרטיבות כזו על ניהול מסעדה; את העובדה שפניות התובעת בכתב אל הנתבעים לאחר שפניות בעל-פה לא הועילו (נספחים 3-1 לתצהיר עו"ד גבעון) לא נענו על ידם בכתב, אף שנטען כי פעלו הלכה למעשה לתיקון הבעיה; וכן את היקף הנזקים שהוכח בפועל. על יסוד אלה אני רואה לפסוק פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת בסך של 5,000 ₪ נכון ליום פסק הדין.

לא נעלמה מעיני הגישה המצמצמת בפסיקת פיצוי לתאגיד בדיני החוזים בגין נזק בלתי ממוני, שדומה כי תכליתה יפה גם בדיני הנזיקין (למשל: ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפטי.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350, 359ו'-ז' (24.5.1992); ת"א (מחוזי י-ם) 30390-03-11 מ.ו. השקעות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל - רשות הפיתוח, פסקאות 79-76 לפסק דינו של כבוד השופט ר' וינוגרד (19.2.2015)). עם זאת בנסיבות המקרה שלפניי כאשר מדובר במסעדה חדשה שהושקעו בה השקעות משמעותיות ושזמן קצר לאחר מכן סבלה מנזקי רטיבות שהנתבעות 3-2 אחראיות להם סברתי שיש מקום לפסוק פיצוי מסוים בגין עוגמת הנפש.

14. לא מצאתי כי מדובר במקרה חריג או קיצוני של רשלנות שהתקיימה בו "מעין כוונה" או התנהגות הגובלת בזדון באופן המצדיק פסיקת פיצויים עונשיים על-פי העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון (ראו: ע"א 1080/07 עזבון פלוני נ' משטרת ישראל (8.11.2009)).

סוף דבר

15. התביעה מתקבלת במובן זה שעל הנתבעות 3-2, יחד ולחוד, לשאת בתשלום הסכומים הנזכרים בסעיפים 13-12 לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום כל תשלום. התביעה נגד הנתבעים 6-4 נדחית. אין ליתן סעד כלשהו נגד הנתבעת 1 שאינה מהווה אישיות משפטית.

16. אשר לשאלת ההוצאות, נוכח הפער העצום בין סכום התביעה שהוגשה מלכתחילה על סך של 1,000,000 ₪ לבין הסכום שנפסק בסופו של יום המהווה כאחוז אחד בלבד מסכום התביעה המקורי, וגם בשים לב לכך שהתביעה נגד הנתבעים 6-4 נדחתה, איני מוצאת ליתן צו להוצאות.

17. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשע"ו, 24 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.