בפני תביעה כספית, בסך של 11,337 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התובעת היא חברת החשמל לישראל בע"מ, ואילו הנתבעת היא חברת הנמל הפיזני עכו בע"מ. התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 1705360101), עת הוגשה לביצוע התובענה.

ביום 30.5.2011 ניתנה רשות להתגונן, תוך פסיקת הוצאות בסך 1,800 ₪ על פי תוצאות ההליך העיקרי. הישיבה המקדמית שנערכה בפני התנהלה באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

אין חולק, כי הנתבעת היתה צרכן רשום אצל התובעת בקשר עם נכס מסוים שבבעלותה, אותו השכירה לצד שלישי. אין חולק, כי בשלב מסוים שונה שם הצרכן בספרי התובעת כך שכלל הן את שם הנתבעת והן את שם הצד השלישי, בקירוב, תוך שימור מס' החברה של הנתבעת. אין חולק כי חשבונות החשמל שולמו לאורך תקופה ממושכת, וכי חשבונות מסוימים לא שולמו. אין חולק, כי הצד השלישי אינו בן-פרעון כיום. המחלוקת בין הצדדים סבה בעיקרה סביב שאלת טיב ההודעה או המידע שהתקבלו אצל התובעת, ושגרמו לשינוי ברישום שם הצרכן, כאמור. אין תיעוד לאותו שינוי. התובעת נשענת בעיקר על אי-שינוי מספר החברה, בטענה כי לפיכך הנתבעת נותרה הצרכן הרשום; הנתבעת נשענת בעיקר על שינוי השם ועל משלוח החשבונות לצד השלישי, בטענה כי נמסרה הודעה על שינוי צרכן רשום, וכי מחדלה של התובעת הוא שהביא לאי-שינוי מס' החברה ברישומיה.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 5,400 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 1705360101 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל. אם ישולם הסכום – ייסגר תיק ההוצאה לפועל.

ניתן היום, ח' חשון תשע"ג, 24 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.