התביעה שבפניי עניינה דרישה לתשלום הפרשים בגין פיצוי שקבל התובע מחברת הביטוח שלו לאחר אירוע תאונה שאירע לרכבו הפרטי.

רקע כללי:

התובעת הייתה הבעלים הרשום של רכב מסוג סקודה אוקטביה (להלן: "הרכב") שבוטח בפוליסה של ביטוח מקיף אצל הנתבעת ומר יוסי חורש בנה של התובעת היה הנהג בעת אירוע התאונה (אשר יכונו להלן "התובע" כפי שנעשה בכתב התביעה סעיף א). ביום 20.1.10 נפגע הרכב בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקים כבדים מסוג "אובדן להלכה" . התובע הודיע לחברת הביטוח על התאונה ופנה לשמאי ויקטור עידן למתן חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו לרכב כתוצאה מהתאונה. השמאי ויקטור עידן העריך את הנזק בסך של 90,544 ₪ וכן חייב שכ"ט שמאי בסך 5,000 ₪. התובע פנה לנתבעת לתשלום הנזקים וזו לאחר בדיקות שערכה שילמה לו סך של 84,119 ₪. התביעה הנדונה הוגשה בגין ההפרשים שבין חוות הדעת של השמאי ויקטור עידן לסכום ששולם, ההפרש בין שכ"ט השמאי שאושר על ידי חברת הביטוח לזה ששולם בפועל על ידי התובע לשמאי ויקטור עידן ועוגמת נפש.

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע לאחר התאונה שאירעה לו הוא פנה לביטוח והודיע להם על התאונה ושכר את שירותיו של השמאי ויקטור עידן לבדיקת הרכב ולהתנהלות מול חברת הביטוח. לטענתו זכותו היא לבחור את השמאי שיבדוק את רכבו והנתבעת הייתה מעודכנת בכך לאורך כל הדרך. השמאי ויקטור עידן ייצג את התובע מול הנתבעת אשר בסופו של דבר שילמה לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת והעומד על סך של 84,119 ₪.

לטענת התובע רכש הוא פוליסת ביטוח מסוג "חדש תמורת ישן" ולכן זכאי היה לפיצוי המגלם בתוכו ערך של רכב חדש בקיזוז ערך שרידים ובתוספת תשלום עבור הפרוק . לאחר שקיבל את מלוא הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת נותרה יתרה בגינה הוגשה התביעה.

היתרה מורכבת מהסכומים כדלקמן:

הפרש הפיצוי בגין הרכב סך של 6,925₪.

הפרש בגין שכ"ט שמאי בסך 4,500 ₪.

פיצוי בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש לאור התנהלות הנתבעת סך של 3,000 ₪.

כמו כן מבקש התובע לפסוק ריבית עונשית לפי סעיף 28א לחוק חוזה ביטוח.

תמצית טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת שלמה היא את מלוא הפיצוי בגין נזקי התאונה לתובע. לטענתה גם אם נאמר על ידי מי מטעמה שמדובר בפוליסה "חדש תמורת ישן" זו הייתה טעות. אי לכך התובע זכאי לפיצוי בהתאם לנזק שנגרם לרכבו ובהתאם להערכת השמאי של הנתבעת עמד על סך של 84,119 ₪ כולל שכר טרחת שמאי בסך של 500 ₪.

שכ"ט שמאי: הנתבעת אינה מתכחשת לזכות התובע לקבלת חוות דעת של שמאי שנבחר על ידו, אך לטענתה שכר הטרחה צריך להיות כמקובל ,ואילו שכר השמאי הנתבע הינו הרבה מעל המקובל ואינו משקף את העבודה שבוצעה. עוד טוענת הנתבעת שלו ידעה שהתובע עומד לשכור את שירותיו של השמאי ויקטור עידן הייתה מבהירה לו שאיננה משלמת סכומים כאלו כשכר טרחת שמאי.

הפרת הסכם ועוגמת נפש: לא מקובל לפסוק בתביעות של נזקי רכוש עוגמת נפש.

החלת סעיף 28א על המקרה: מדובר במחלוקת לגיטימית ולא בהתנהלות שאינה בתום לב ולכן אין להחיל סעיף זה לצורך חישוב הפרשי הצמדה וריבית.

דיון והכרעה:

אני מקבלת את טענת התובע כי הפוליסה שנרכשה על ידי התובע הייתה פוליסה מסוג "חדש תמורת ישן", שכן גם המצהיר מטעם הנתבעת מר טוביה כהן מצהיר על כך בסעיף 8 לתצהירו בו הוא מציין כי מסיבה זו שולם לתובע תשלום נוסף בסך של 20,345 ש"ח.

מאחר והנתבעת לא צרפה לכתבי בית הדין שהגישה חוות דעת הכוללת הצעת מחיר לרכב חדש ואילו חוות הדעת של השמאי ויקטור עידן כללה הצעת מחיר לרכב חדש, אני מקבלת את טענת התובע לגבי גובה הנזק וקובעת שהוא זכאי לפיצוי נוסף בסך של 6,925₪.

שכ"ט שמאי: אין למעשה מחלוקת על כי התובע זכאי לפנות לשמאי מטעמו וחברת הביטוח מחויבת בתשלום שכר טרחתו, אך עדיין נשאלת השאלה האם עליה לשלם כל סכום שידרוש השמאי. התשובה לשאלה זו היא כמובן שלילית, אך התשלום לא ייקבע על פי תעריפי חברת הביטוח. כל עוד לא מדובר בתשלום חריג או בתשלום שאין לו הסבר כ"שכר ראוי" על חברת הביטוח לכבד את בחירת הלקוח ולשלם את שכר טרחת השמאי. מנגד לא כל שכר שידרוש השמאי חובה על חברת הביטוח לשלם גם אם אין הסבר להיותו "שכר ראוי". יש לבחון כל מקרה לגופו.

במקרה הנדון נדרש שכר של 5,000 ₪ שהוא שכר גבוה לגבי חוות דעת שמאי בתיק של תאונת דרכים. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שמדובר בנזק גבוה שהגיע לסך של כ- 90,000 ₪ ומעדות השמאי ויקטור עידן והמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי אכן הושקעה עבודה רבה יותר מהמקובל. הסכום הנתבע הוא אמנם גבוה, אך לא במידה שמצאתי כי יש להתערב שכן בוצעה עבודה רבה והסכום עצמו מהווה קצת מעל 5% מערך הנזק. הצדקה נוספת לכך שמצאתי שלא להתערב במקרה הנדון הינה שהתערבותו של השמאי ויקטור עידן גרמה לכך שעוד לפני הגשת התביעה שולם סך נוסף של 20,384 ₪ שהיה שנוי במחלוקת ללא צורך בהליכים משפטיים, וכפי שעולה מהעדויות היה זה לאחר התערבותו של השמאי ויקטור עידן. דהיינו מצאתי כי בנסיבות תיק זה הייתה הצדקה לדרישת שכ"ט גבוה יותר מהמקובל.

הפרת הסכם ועוגמת נפש:

בגין המחלוקת ההסכמית קבעתי כי התובע זכאי למלוא הפיצוי, אך פיצוי בגין עוגמת נפש בנזקי רכוש אינו מקובל אלא במקרים יוצאי דופן ולא מצאתי שזה המקרה.

פסיקת ריבית עונשית לפי סעיף 28א:

מדובר במחלוקת לגיטימית ובוודאי שלא בהתנהלות שלא בתום לב כאשר הסכום שאינו שנוי במחלוקת , שהוא החלק העיקרי של הפיצוי שולם ונשארה מחלוקת על סכום נמוך. בנסיבות אלו אין זה המקרה להחיל עליו את סעיף 28א ולהטיל ריבית עונשית.

סוף דבר:

לאור האמור לעיל תשלום הנתבעת לתובע סך של 6,925 ₪ בגין הפרשי נזקים וסך של 4,500 ₪ בגין הפרשי שיפוי שכר טרחת שמאי וביחד סך של 11,425 ₪. לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסכום של 11.7% והחזר אגרה בהתאם לקבלות וכן החזר תשלום שכר טרחת השמאי ויקטור עידן בסך של 700 ₪ כפי שנקבע על ידי בהחלטה ממועד הדיון.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 במרץ 2013, בהעדר הצדדים.