1. בפני תביעה ותביעה שכנגד, שתיהן לסעדים כספיים.
2. לטענת התובעת / נתבעת שכנגד, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן ולמען הנוחות- "הראל"), הנתבעת / תובעת שכנגד, א.מ. חטיפי העמק בע"מ (להלן ולמען הנוחות- "חטיפי העמק"), רכשה אצלה פוליסת ביטוח לעסק הכוללת אחריות מעבידים. במהלך תקופת הפוליסה, אחד מעובדי חטיפי העמק נפצע בתאונת עבודה (להלן- "העובד") נוכח פציעה זו שילמה הראל לעובד פיצוטי כספי על פי הסכם פשרה וזאת בהתאם להוראות הפוליסה. ואולם, חטיפי העמק טרם פרעה את חובה כלפי הראל, השתתפות עצמית בסכום כולל של כ- 5,000 ₪.
3. לטענת חטיפי העמק, הדרישה לתשלום ההשתתפות העצמית הועלתה רק ביום 12.4.2010 וזאת כאשר מקרה הביטוח - אירוע פציעת העובד של חטיפי העמק אירע כבר בשנת 2000, התביעה הועברה לטיפולה של הראל בשנת 2004 והסכם הפשרה מכוחו שילמה הראל פיצוי לעובד היה בשנת 2009. רוצה לומר חלה התיישנות ולכל הפחות חל שיהוי כבד בהתנהלותה של הראל. באשר לחוב הנטען גופו, טוענת חטיפי העמק כי אין היא חבה בו משום טענת קיזוז. ויוסבר- לטענת חטיפי העמק, לאחר פציעת העובד זה הגיש תביעה לבית המשפט (5530/04 שלום נצרת) והטיפול בתביעה הועבר על ידי הראל לידי הנתבע שכנגד עו"ד משה גולדבלט (להלן ולמען הנוחות- "עו"ד גולדבלט"). עו"ד גולדבלט פנה במהלך ההליך המשפטי האמור לב"כ הצד שכנגד ושכנע אותו כי מדובר בתאונת דרכים שכן העובד נפל ממלגזה, נוכח זאת ובשים לב לכך שלמלגזה לא היה כיסוי ביטוחי (תעודת חובה), צורפה קרנית כנתבעת וזו הגישה הודעה לצד ג' כנגד חטיפי העמק כבעלת המלגזה. בהמשך להודעת צד ג' הודיע עו"ד גולדבלט כי אין באפשרותו לייצג את חטיפי העמק בשים לב לניגוד האינטרסים שנוצר בין חטיפי העמק לבין הראל. אז חטיפי העמק נאלצה לשכור שירותיו של עו"ד אחר על מנת שייצגה בהליך האמור. ברם, לאחר שלב שמיעת הראיות ובשים לב להמלצת בית המשפט (כב' השופטת נבילה דלה מוסא) להראל לחזור בה מהטענה כאילו מדובר בתאונת דרכים. התנהלות זו של הראל ועו"ד גולדבלט גרמה לחטיפי העמק הוצאות בסך של עשרות אלפי ש"ח (עלות שכ"ט של עו"ד שרף). בהתחשב בכך זכאית חטיפי העמק, בין היתר, לקזז הסכום אותו דורשת הראל ולמעשה זו עילת תביעתה כנגד חטיפי העמק ועו"ד גולדבלט.
4. בכתב הגנתה לתביעה שכנגד טענה הראל כי במהלך התביעה (ת.א 5530/04) ביקש העובד לתקן את תביעתו לאור הטענה כאילו מדובר בתאונת דרכים. בהמשך להשתלשלות העניינים כפי שתוארו לעיל, טענה הראל כי מאחר ומדובר בת.ד אין היא חבה מכוח פוליסת הביטוח. במצב דברים זה, בו עו"ד גולדבלט ייצג תחילה את הראל וחטיפי העמק יחדיו הרי שנוצר ניגוד עניינים, בעטיו הודיע עו"ד גולדבלט לחטיפי העמק כי אינו יכול לייצגה וזו נאלצה להיות מיוצגת על ידי עו"ד אחר. בסופו של ההליך, נכרת הסכם פשרה בין העובד לבין חטיפי העמק ובמסגרתו הראל שילמה לעובד ביום 9.6.2009 סך של 140,000 ₪. והעיקר- למלגזה לא היה כיסוי ביטוחי וזאת נוכח רשלנות מצידה של חטיפי העמק אשר לא ביטחה אותו כנדרש הימנה על פי חוק. מובן כי אם לא הייתה מפרה את הוראות החוק לא היה בעצם העלאת הטענה בדבר היות האירוע תאונת דרכים כדי לפגוע בחטיפי העמק, שכן עדיין היה מכוסה האירוע הנטען כפי שנטען בפוליסת ביטוח רלבנטית. במצב דברים זה אין ולא היה לחטיפי העמק אלא לבוא בטרוניות לעצמה. עוד טענה הראל כי בהתאם לדין- הרי שמפר חוזה אינו חייב בפיצוי הנפגע בעד נזק שהנפגע היה יכול באמצעים סבירים למנוע.
5. עו"ד גולדבלט טען בכתב הגנתו לתביעה שכנגד כי עניין לנו בתביעה להוצאות, אלו אשר נדונו לגופם במהלך הדיון המשפטי הקודם (5530/04) ומשכך מדובר במעשה בית דין. באשר לטענות המועלות כנגדו בהיותו עורך דין, מבאר עו"ד גולדבלט כי כפי הנראה חטיפי העמק טרם הפנימה חובותיו של עורך הדין המקבל על עצמו ייצוג מבוטח על ידי המבטחת. במקרה מסוג זה, לעורך הדין קיימת חובת נאמנות כפולה ואסור לו להימצא בניגוד אינטרסים שבין המבטחת למבוטח. לטענתו, בעת שהועלתה הטענה כאילו מדובר בתאונת דרכים היה ידוע כי יש פוליסת ביטוח חובה למלגזה, והרי לא יעלה על הדעת שעורך דין יתעלם מטענה שיש בה כדי להגן על לקוחותיו. בהמשך התברר, לאור הודאת חטיפי העמק שאין פוליסת ביטוח חובה למלגזה, באשמתה של חטיפי העמק, לא היה בידי עו"ד גולדבלט אלא להפסיק ייצוגה של חטיפי העמק. באשר להשתתפות העצמית - טוענים הראל ועו"ד גולדבלט כי חטיפי העמק אישרה את הסכם הפשרה ואת גובה ההשתתפות העצמית.
6. בדיון שהתקיים בפני ביום 24.6.2013 נכחו מטעם הראל- סוכן הביטוח רוני קפלן (להלן- "סוכן הביטוח"), מטעם חטיפי העמק אורי מוטס, מנהלה של חטיפי העמק (להלן- "מנהל חטיפי העמק"), מטעם עו"ד גולדבלט עצמו.

דיון:

1. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונוכח מכלול הראיות שהונחו בפני הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל בעוד שדין התביעה שכנגד להידחות במלואה.
2. התיישנות:

תחילה אתייחס לטענת ההתיישנות כפי שהועלתה על ידי חטיפי העמק וזאת על מנת לפנות הדרך לדיון העיקרי. עניין לנו בתביעה לתשלום דמי השתתפות. משכך, מועד תחילת מירוץ ההתיישנות הינו המועד בו שילמה המבטחת לצד ג' את הסכום, רק ממועד זה קמה למבטחת עילת תביעה כנגד המבוטח בטענה לשלם דמי השתתפות עצמית, שכן מטבע הדברים לא יכולה לצמוח עילת תביעה טרם שילמה המבטחת סכום כלשהו לצד ג'. (בהקשר דברים אלו ר' למשל ת.א (תל אביב - יפו) 39299/01 כלל בע"מ חברה לביטוח נ' אורן יצחק, ניתן ביום 18.12.2002, פורסם במאגרים המשפטיים; בש"א (י-ם) 6933/07 י.ג.א.ל מסעדות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 9.11.2009, פורסם במאגרים המשפטיים; תא"מ 20743-12-09 (נת') שמעון לזר נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 18.2.2010, פורסם במאגרים המשפטיים). לאור האמור הנני קובעת כי הטענה להתיישנות נדחית.

באשר לטענת השיהוי, די לציין כי התביעה החלה בשנת 2010 בעוד תשלום הפיצוי לעובד, המקים את עילת התביעה נכרת בשנת 2009, כדי להביא לדחייתה. לא מצאתי כי בנסיבות העניין יש כדי שיהוי המצדיק טענות חטיפי העמק.

1. התביעה להשתתפות עצמית:

בחקירתו הנגדית, הציג עו"ד גולדבלט בפני מנהל חטיפי העמק מכתב הנושא תאריך 26.5.2009 החתום על ידי עו"ד שרף (ב"כ חטיפי העמק אז והיום) בו נכתב: "מרשתנו א.מ. חטיפי העמק בע"מ הורתני להודיעך כי הצעת הפשרה מקובלת עליה. מרשתנו רשמה לפניה הודעתך כי השתתפותה העצמית תסתכם בסך 4,293 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד משנת 1999" (נ/3). מנהל חטיפי העמק העיד כי מסמך זה הוא עובדה. עוד הוסיף מנהל חטיפי העמק: "אז בתקופה הזו אני מנהל החברה ואני מחליט עקב כל השתלשלות העניינים שראיתי את ההתחמקות של החב' ביטוח פניתי לעו"ד שרף וביקשתי ממנו שייקבע שאני לא רוצה לשלם השתתפות עצמית ובנוסף לתבוע הוצאות בגין עוגמת נפש והתעסקות" (פרוטוקול הדיון עמ' 9 ש' 25 - 27). ואולם כאשר נשאל: "למה לא כתבת את זה" (במכתב שסומן כמוצג נ/3), השיב: "יכול להיות שהייתה תקלה אני ביקשתי מעו"ד שלי לכתוב את זה" (פרוטוקול הדיון עמ' 9 ש' 31 - 32). ברם, הנני סבורה כי טענה זו כפי שהועלתה על ידי מנהל חטיפי העמק אין בה ולא כלום. ההליך שבפני הינו במסגרת תביעה אזרחית בה אנו מצויים במאזן הסתברויות, במצב מסוג זה אינני מקבלת הטענה, שכן, ככל ואכן הייתה מועלית בזמנים הרלוונטיים, אין כל ספק, קל שבקלים, שמכתב בנוסח כפי שנשלח (נ/3) לא היה נשלח. במכתב האמור אין אלא הסכמת חטיפי העמק, באמצעות עורך דינה (אז והיום), להסכם הפשרה ולדמי ההשתתפות העצמית. ללמדך- במועדים הרלבנטיים, בזמן אמת, אישרה חטיפי העמק את הסכם הפשרה וכן את דמי ההשתתפות העצמית. משכך, הנני קובעת כי דין תביעתה של הראל להתקבל במלואה.

1. תביעה להוצאות חטיפי העמק:

אתייחס עתה לטענת חטיפי העמק כאילו היא זכאית לתבוע, בתביעה נפרדת וחדשה (התביעה שכנגד שבפני) את ההוצאות אשר נגרמו לה במסגרת ההליך האחר (5530/04 שלום נצרת). הוצאות שכ"ט של ב"כ עו"ד שרף. בפרוטוקול דיון מיום 15.7.2008 (בת.א 5530/04) טען ב"כ חטיפי העמק כי: "בדיעבד הסתבר לנתבעת 1 כי עו"ד גולדבלט, עפ"י הוראות שיקבל מהנתבעת 4, הודיע לב"כ התובע כי לטעמו מדובר בתאונת דרכים וביקש מב"כ התובע לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף את העילה של תאונת דרכים. כתוצאה מהתיקון שהתבקש, הוספה קרנית, הוספה אבנר, הוגשו הודעות צד ג' ויצאנו למחול הארוך שנראה שמסתיים היום. הדבר נעשה כביכול בשמה של הנתבע 1, אך ללא אישורה ולמעשה ללא ידיעתה אלא בדיעבד. אין מחלוקת שלמלגזה הנתונה לא היה ביטוח חובה, מדובר בתקלה חמורה שאירעה עקב רשלנות של סוכן הביטוח הרלוונטי ... ולכן אנו נאלצנו לנהל הליך מיותר, הנתבעת נשאה בכ- 20,000 ₪ שכ"ט עו"ד והכל מתועד. ואין שום סיבה שהנתבעת תצא מבית המשפט כשהיא ניזוקה מעניין זה. בקשתי לחייב את הנתבעת 4 בהוצאות אלו" (שם, עמ' 11 - 12). בהתייחס לטענות אלו, ביום 15.7.2008 ניתנה החלטת כב' השופטת נבילה דלה מוסא לפיה: "לאחר ששמעתי ושקלתי טענות הצדדים לעניין החיוב בהוצאות, ובהתחשב בישיבות שהתנהלו בתיק ... ובהתחשב בהוצאות שנגרמו לנתבעות 1 ו- 2 בעקבות ניהול הליך זה, הנני מחייבת הנתבעת 4, הראל חברה לביטוח בע"מ, בהוצאות הנתבעות 1 ו-2 בסך של 4,000 ₪ לכל נתבעת" (פרוטוקול הדיון וההחלטה מיום 15.7.2008 צורפו לכתב הגנתו של עו"ד גולדבלט לתביעה שכנגד וכן לתצהיר מנהל חטיפי העמק אשר סומן כמוצג נ/2). מעיון במסמכים אלו כשלעצמם עולה כי כל טענותיה של חטיפי העמק נדונו לגופן והוכרעו ומשכך אין כל מקום לדון בהם בשנית וזאת בשים לב לכללי סופיות הדיון.

1. יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך אבחן טענת חטיפי העמק לקיזוז והבסיס העומד מתחתיו.
2. קיזוז:

בפרק זה אדון בשאלה האם יש מקום לקבל טענת הקיזוז אשר הועלתה על ידי חטיפי העמק. על מנת להכריע בשאלה זו, ראשית יש לדון בשאלה האם הראל ועו"ד גולדבלט חבים סכום כספי, זה או אחר, לחטיפי העמק. כפי העולה מטענות הצדדים, הבסיס לחיוב הכספי הנטען הוא, העלאת הטענה מצד עו"ד גולדבלט כאילו מדובר בתאונת דרכים גרמה לכך שנאלצו לשכור שירותי עו"ד אחר דבר אשר היה כרוך בהוצאות כספיות לא מבוטלות. אבהיר כבר כעת- בעצם כך שפוצל הייצוג אין כדי לחייב את הראל או עו"ד גולדבלט.

עו"ד גולדבלט העיד: "במשולש יחסים, מבוטח, חב' ביטוח עו"ד מייצג יש לעו"ד המייצג שני לקוחות, הוא מקבל את התיק מחב' הביטוח, חב' הביטוח היא זו שנותנת לו את שכרו, המבוטח חייב לקבל על עצמו את הייצוג של חב' הביטוח שמעמידה לרשותו ומובן מאליו שעו"ד המייצג מייצג את המבוטח על פי כללי הפוליסה ולכן וזה מקובל בכל יש לעו"ד חובת נאמנות כפולה ללקוח ולחב' הביטוח ובד"כ המצב הזה לא מעורר ניגוד אינטרס, אבל שיש מצב של ניגוד אינטרס צריך להשתחרר מהמצב." (פרוטוקול הדיון עמ' 11 ש' 1 - 5). עוד העיד: " כמו שאמרתי בהתחלה, ניגוד האינטרסים נוצר במצב אחד כאשר הובהר שלמלגזה אין ביטוח חובה, במסלול הרגיל כפי שידעתי אותו בהתחלה, אם למלגזה יש ביטוח חובה אמרתי לתובע בתיק המקורי שאני הולך לטעון שמדובר בתאונת דרכים, אני חייב לטעון את הטענה הזאת כי אם היא תתקבל התביעה נגדנו נהדפת. נגדנו הכוונה - נגד הנתבע שהוגשה נגדו תביעה לפי פקודת הנזיקין. ואז מוגשת תביעה מכוח הפלת"ד נגד המבטח של המלגזה וכולם היו מאושרים. כמו שאמר התובע מבחינתו יש לו ביטוח ואף ללא השתתפות עצמית, ואני מילאתי את חובתי הן כלפי הלקוח התובע והן כלפי חב' הביטוח ולכן במצב הזה אין ניגוד אינטרסים. מתי קורה "הברוך" מבחינת התובע שהתברר להפתעתו גם שאין ביטוח חובה. זה השלב שלטענתך הייתי אמור לוותר על הטענה שמדובר בתאונת דרכים, אסור היה לי לעשות כן ובצדק מבחינת חב' הביטוח." (פרוטוקול הדיון עמ' 11 ש' 24 - 32).

עוד עולה מעדותו של עו"ד גולדבלט, כי טרם העלאת הטענה, הוא בדק שאכן יש למלגזה הרלבנטית פוליסת ביטוח מתאימה: "על פי המידע שקיבלנו כל המלגזות היו מבוטחות בביטוח חובה. אני קיבלתי באמצעות חב' החקירות שמפעילות בכל תיק. כך נמסר לחברת החקירות שכל המלגזות מבוטחות." (פרוטוקול הדיון עמ' 12 ש' 5 - 7). יחד עם זאת, עו"ד גולדבלט הסביר כי: "לו הייתי מודע לזה שיכולה להיות בעיה עם הביטוח זה לא היה מונע ממני להעלות את הטענה אלא היה גורם לי דבר אחד להשתחרר מייצוג קודם לכן" (פרוטוקול הדיון עמ' 12 ש' 6 - 8). ודוק- דברים אלו של עו"ד גולדבלט מקובלים עלי במלואם. מה גם שחטיפי העמק, התובעת שכנגד, לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה. בעוד שהיא טוענת כי עסקינן בהתרשלות מצידם של הנתבעים שכנגד (הראל ועו"ד גולדבלט) היא לא הצליחה להוכיח זאת ולו באופן חלקי, יתרה מזאת, דווקא ההיפך הוא הנכון.

סוכן הביטוח העיד כי: "אני זוכר פחות או יותר את האירוע שהמלגזה לא הייתה בבעלות חטיפי העמק, אלא הם שכרו מלגזה, לדעתי מי שהיה צריך לעשות את הביטוח חובה זה בעצם המזכיר של המלגזה כי הם לקחו את זה ממקום, אני מבטח הרבה מאוד עסקים שמשכירים מלגזות זה עסק בפני עצמו ומבטחים את המלגזות ומשכירים אותם עם ביטוח, במקרה הזה לא יודע למה זה היה בלי ביטוח" (פרוטוקול הדיון עמ' 17 - 20). עוד אישר סוכן הביטוח כי המידע שמסר נמסר לו על ידי מנהל אחר בחטיפי העמק (שם, עמ' 7 ש' 2 - 7). מנהל חטיפי העמק העיד כי עובדת העדר פוליסת ביטוח החובה נודעה רק בדיעבד (שם, עמ' 8 ש' 7 - 8). כאשר נשאל: "באותו זמן שנמסר לכם על העניין הזה שזה יכול להיות תאונת דרכים לא דאגתם כי חשבתם שיש לכם ביטוח חובה", השיב: "כן. נכון היינו בטוחים שיש ביטוח על הכל" (פרוטוקול הדיון עמ' 9 ש' 13 - 15) - ללמדך, חטיפי העמק, אשר טוענת כנגד הראל ועו"ד גולדבלט, בעצמה סברה בזמנים הרלבנטיים כי יש כיסוי ביטוחי למלגזה ולמעשה אין לה אלא לבוא בטרוניות לעצמה כפי שנטען על ידי הראל. יחד עם דברים אלו אציין כי ב"כ חטיפי העמק טען בדיון שהתקיים כי: "...אם הייתה לנו טענה נגד סוכן הביטוח היינו מגישים תביעה נגדו" (פרוטוקול הדיון עמ' 8 ש' 28).

ממכלול הראיות שהוצגו בפני וכמפורט לעיל עולה כי עו"ד גולדבלט אשר ייצג את שני הצדדים תחילה, העלה טענה לפיה מדובר בתאונת דרכים, טענה אשר במועד העלאתה היה ברור לחטיפי העמק ולעו"ד גולדבלט כי המלגזה מבוטחת. ויוזכר כי הטענה הועלתה לאחר שנעשתה בדיקה עם חברת חקירות מתאימה ואף חטיפי העמק לא הודיעה אחרת כפי שעולה מעדות מנהלה. הוכח כי רק לאחר העלאת טענה זו התגלה שאין כיסוי ביטוחי למלגזה.

1. לאור כל האמור הנני קובעת כי אין כל עילת תביעה כנגד הראל ועו"ד גולדבלט באשר זה האחרון פעל בהתאם לחובתו כעורך דין ועשה ככל שלאל ידו (ויחד עימו הראל), בנסיבות המותרות על פי דין, על מנת להביא להפרכת הטענות שהועלו כנגד הראל וחטיפי העמק בתביעתו של העובד. עוד אוסיף כי בנסיבות כפי שאלו הוצגו בפני הנני סבורה שעו"ד גולדבלט פעל בהגינות עם לקוחותיו- הראל וחטיפי העמק ואין מקום לטענה כאילו זה הפר חובת הנאמנות החלה עליו כעורך דין ביחס ללקוחותיו – הראל או חטיפי העמק.

לסיכום:

1. התביעה מתקבלת במלואה.
2. הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 5,359 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
3. הנתבעת תשלם לתובעת האגרה ששולמה על ידה, סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
4. התביעה שכנגד נדחית במלואה.
5. בנוסף, הנתבעת תשלם להראל ולעו"ד גולדבלט, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2000₪ (לכל אחד בנפרד). סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.