1. הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה, ולהלן יפורטו עיקרי הדברים.

אציין כי פסק דין זה ניתן בעקבות אישורו של בית המשפט המחוזי, לפיו ניתן להמשיך בהליך זה, שכן הנתבע מצוי בהליכי פשיטת רגל.

2. עסקינן בתביעת נזקי גוף בגין אירוע מיום 27.7.03, במהלכו התובע, יליד 1974, הותקף ע"י הנתבע.

3. התיק הפלילי

אין חולק שבעקבות האירוע נשוא התביעה, הנתבע הורשע בת"פ 40245/03 מחוזי ת"א, לפי הודאתו, בכתב אישום מתוקן שאלה עובדותיו:

"...

2. בין הנאשם (הנתבע – מ.ב.) למתלונן (התובע – מ.ב.) התגלע סכסוך על רקע מיקום של פתח יציאת מרזב שיורד מגג דירתו של הנאשם, לחצר דירתו של המתלונן.

3. ביום 27.7.03 בשעת הצהריים התקשרה אשתו של הנאשם (להלן: רונית) אל הנאשם ומסר לו כי המתלונן החנה את מכוניתו בחניה הציבורית הסמוכה לביתם, במקום שהיא נוהגת להחנות את מכוניתה.

4. באותו ערב, בשעה 18:30 או בסמוך לכך, הנאשם חזר הביתה מהעבודה. הוא יצא אל מרפסת דירתו ביחד עם אשתו כשהוא לבוש בבגדי העבודה כשאקדח שהחזיק ברשיון... בכיס מכנסיו.

5. הנאשם ואשתו ראו את חגית, אשתו של המתלונן שעמדה בחצר הבית.

הנאשם קרא לעברה בעצבנות ואמר:

"תגידי לבעלך שהיום זה יגמר. אני אעשה לזה סוף."

6. המתלונן שהיה באותה שעה במקלט הבית, שמע את קולו של הנאשם הפונה אל אשתו. המתלונן עלה בריצה במדרגות המובילות מהמקלט לכיוון המדרכה אשר בחזית הבית והתפתח מאבק בין הנאשם למתלונן.

7. רונית שהיתה עדה לתגרה החלה לצעוק ולהזעיק עזרה... ונעמדה בין הנאשם למתלונן כשהיא פורשת את ידיה לצדדים. המאבק המשיך במהלכו הפכו השלושה לדבוקה אחת.

8. הנאשם הוציא מכיס מכנסיו את האקדח כיוון אותו מעל ראשה של אשתו לכיוון המתלונן וירה יריה אשר חלפה באוויר ליד ראשו של המתלונן.

הנאשם חזר וכיוון את האקדח לעבר רגלו שימנית של המתלונן, ירה ופגע ברגלו.

9...

10. כתוצאה מהירי חדר קליע האקדח לירכו הימנית של המתלונן ופגע בכלי הדם של הירך. כתוצאה מהפגיעה נזקק המתלונן לניתוח שיחזור כלי הדם של הירך."

4. התובע נורה, כאמור בירך ימין.

בעקבות התאונה פונה התובע לבי"ח בלינסון שם, שם אושפז עד ליום 10.8.03. במהלך האשפוז נותח לצורך שחזור הקרע בעורק הראשי והוצאת הרסיסים.

לפי מכתב השחרור הסיעודי, התובע שוחרר כאשר הוא זקוק לעזרה קלה בפעולות היום יום.

בהמשך התובע טופל בקופ"ח, שם נטען למשבר נפשי וגופני עקב הירייה.

לא צורפה חוות דעת.

לכתב ההגנה צורף דו"ח חקירה לפיו התובע עובד, מנהל חיי חברה תקינים ומצבו הכלכלי שפיר.

5. בתיק הפלילי נפסקו פיצויים לזכות התובע, בסך של 20,000 ₪ נכון ליום 11.2.04. ב"כ הנתבע מסר בדיון ביום 25.6.12 כי הפיצויים שנפסקו שולמו בתשלומים, שהגיעו לכדי סך כולל (משוערך) של 33,523 ₪.

6. טענות הצדדים

בדיון שהתקיים ביום 25.6.12 התובע תיאר את סערת הרגשות שלו, את מצבו הפיזי הירוד מאז התאונה. התובע תיאר את תחושת הבושה עקב הצלקת המכוערת שנותרה לו. התובע תיאר את הקשיים הכלכליים שהיו לו כתוצאה מכך שלא עבד, עקב האירוע, זמן ממושך, ואת ההשפעה הקשה שהייתה לאירוע על חייו האישיים, המשפחתיים והחברתיים.

ב"כ התובע הפנה לכך שהתובע הוא הקורבן באירוע, לכך שהנתבע לא הפנים את חומרת האירוע ולכך שמצבו הכלכלי או האישי של הנתבע אינו מהווה שיקול בפסיקת פיצויים בנזיקין.

הנתבע ציין כי האירוע נבע כתוצאה מהגנה עצמית, לאחר שהתובע תקף אותו ואת רעייתו. הנתבע תיאר את קשייו וסבלו בעקבות המאסר הממושך שנגזר עליו בתיק הפלילי, בגין אירוע זה. הנתבע הדגיש את מצבו הרפואי הירוד, ומצבו הכלכלי הקשה (הוכרז פושט רגל). ב"כ הנתבע הפנה לחומר שצורף לכתבי הטענות, לפיו אין לתובע כל מגבלה, כלכלית או אישית. עוד הפנה למצבו האישי הקשה של הנתבע, שכבר קיבל את עונשו, ולנסיבות חייו שאינן קלות.

סיכום

7. בשים לב לכלל הטענות ולפיצוי ששולם בהליך הפלילי, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 18,800 ₪ וכן את הוצאות המשפט בסך 700 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,500 ₪.

סכומים אלה ישולמו ב – 16 תשלומים חודשיים בסך של 1,500 ₪ כל אחד, החל מיום 15.3.13 ובכל 15 בחודש שלאחר מכן. אי תשלום סכום במועדו יעמיד לפירעון מיידי את מלוא הסכום, בניכוי מה ששולם.

בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, ובשים לב לכך שהצדדים הסכימו לסיים את ההליך על דרך הפשרה, ולכך שהנתבע עדיין נמצא בהליכי פשיטת רגל, אין חיוב ביתרת אגרה.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.