א. מבוא

1. בפניי בקשה של שני החייבים להכריז עליהם פושטי רגל.

החייב יליד 1971 נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים. החייבת, אישתו של החייב ילידת 1971.

2. ביום 10.10.2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 180,000 ש"ח ל – 12 נושים ונפסק לו תשלום חודשי בסך 100 ₪.

3. נכון ליום הכנת חוות דעת בעלי התפקיד (23.4.2012) הוגשו נגד החייב 3 תביעות חוב בסך 123,946 ₪ מתוכם סך של 29,806 ₪ נתבע על ידי המוסד לביטוח לאומי בדין קדימה בגין אי תשלום מזונות ילדיו של החייב מנישואים קודמים.

החייב לא הציע הסדר תשלום לחובותיו.

עו"ד איתי פריימן מונה כמנהל מיוחד בתיק זה.

4. ביום 10.10.2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת על פי בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך 159,000 ₪ ל – 11 נושים. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך 100 ₪ החל מיום 1.11.2010.

5. נכון למועד הגשת חוות הדעת של בעל התפקיד ביום 23.4.2012 הוגשו כנגד החייבת 4 תביעות חוב בסך כולל של 71,185 ₪. לא הוגשו נגד החייבת תביעות חוב בדין קדימה.

עו"ד פריימן מונה כמנהל מיוחד גם בהליך המנוהל על ידי החייב.

ב. ההליך

1. שני החייבים טענו כי חובותיהם נוצרו בשל מעשי אחות החייבת לפני כ- 12 שנים. לטענתם זו התארחה בביתם גנבה פנקסי שיקים ופיזרה המחאות לצורך רכישת סמים והחייבים נאלצו לפרוע חובות אלו בשל חששם מסוחרי סמים ולכן לא נותר להם כסף למחייתם.

2. עוד נטען כי החייב פוטר מעבודתו בשנת 2000 ומאז לא הצליח להשתלב בעבודה אחרת באופן קבוע למעט תקופות קצרות וגם בשל כך נוצרו לחייבים קשיי מחייה.

נטען כי החייבת עבדה במשרות חלקיות בלבד עד שנת 2011 כמטפלת לקשיים ולפני עשר שנים סבלה ממשבר נפשי ובשל כך טופלה. נטען כי כיום נמצאת החייבת בחופשת לידה ויתכן כי לא תשוב לעבודתה בשל דכאון לאחר לידה.

לא נסתרו הטענות כי נכון להיום החייבת אינה עובדת.

נטען כי בשל כך נוצרו לבני הזוג קשיי מחייה ובגינם נוצרו חובותיהם.

3. ביום 15.1.2012 התקיים דיון במהלכו הוסכם כי הדיון בשתי הבקשות יאוחד, שני החייבים יחקרו ותנתן חוות דעת ב"כ הכונ"ר בעניינם ולאחר מכן תוגש תגובת ב"כ החייבים אם לא תושג הסכמה למתן הכרזה ולמתן הפטר לאלתר, ולאחר שתוגש תגובה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר יינתן פסק דין על סמך החומר. זאת אלא אם ידרשו הצדדים לקיים דיון נוסף בעניין.

4. בחקירתם טענו החייבים כי בנוסף לקשיי המחייה שהחריפו מצבם הכלכלי בשל העובדה כי שני בני הזוג לא עבדו בכלל או באופן מלא, הם בחרו לעזוב דירת עמידר שהוקצתה להם ולהתגורר עם אבי החייב בדירתו.

נטען כי לחייבים ארבעה ילדים ובנוסף בן חייל מנישואיו הקודמים של החייב ובשל צפיפות בדירת עמידר שהוקצתה להם בחרו לעבור לגור במקום אחר ולהותיר הדירה ריקה כ – 14 שנים ולהתגורר במחיצת אבי החייב.

5. החייבים טענו כי לא השיבו הדירה לעמידר ומאידך גם לא שילמו הנדרש לצורך הותרת הזכויות בדירה בידם. בכך נוצרו חובות לעמידר וחובות בגין אי תשלום ארנונה. בכך יצרו החייבים חובות נוספים וכן מנעו השבת הדירה למאגר דירות עמידר כדי שתשמש למגורי זכאים אחרים לדיור. החייבים טענו כי עשו כן כדי לשמר זכויות דיירות מוגנת בעמידר.

כיום טוענים החייבים כי בדירה מתגורר בנו הבגיר של החייב.

6. עוד אין מחלוקת כי לחייב חוב מזונות בגין אי תשלום מזונות בנו מנישואיו הקודמים.

כמו כן לא נסתרה טענת ב"כ הכונ"ר שמרבית חובות החייב הינם בגין חובות שנוצרו בשנים 2002-2009 לנושים כמו עיריית עכו, עמידר ונושה נוסף שאינו קשור לנסיבות ההסתבכות שנטענו על ידי החייבים בגין גניבת השיקים. מדובר בחובות בגין נטילת הלוואות למימון חגיגת בר מצווה, חוב בגין אינטרנט וכבלים, חוב בגין 4 קווים מחברת אורנג' וכו'.

7. אין מחלוקת כי:

I לא הומצאו אישורים בדבר מסירת הודעות לנושים על פתיחת הליכי פש"ר.

II לחייב חוב בגין אי תשלום מזונות.

III החייבת אינה עובדת.

IV החייב לא עבד באופן מלא או בכלל כעשר שנים. כעת עובד כגנן בעיריית נהריה אבל לא צורפו תלושי משכורת.

בשל כל אלו והאמור לעיל התנגדה ב"כ הכונ"ר למתן הכרזה בתיק זה.

8. בתשובתם לא סותרים החייבים באמצעות טיעוני באת כוחם את דברי ב"כ הכונ"ר ואולם זו טענה כי:

I החייב חיפש שנים רבות תעסוקה הולמת ללא הצלחה וכעת מועסק מאז חודש יולי 2012 כגנן בעיריית נהריה.

כמו כן נטען כי בשל בעיות בריאות – ניתוח להוצאת ציסטה מהמוח ספק אם יוכל החייב להמשיך לעבוד.

II החייבת אינה עובדת, נמצאת בחופשת לידה, ויש לה בעיות בריאות. החייבת בספק אם תשוב לעבודה כי:

"התשלום למעון הוא מאוד יקר ולא משתלם לה כעת לצאת לעבודה"

9. בתשובה שהגישה ב"כ החייבים לתיק בית המשפט מיום 30.8.2012 נכתב כי מצורפים להודעה אישורי מסירת הודעות לנושים ואולם להעתק שהוגש לתיק בית המשפט לא צורפו אישורים כאלה.

10. החייבים מודים כי הותירו בידם למשך שנים החזקה בדירת עמידר אף כי לא עשו בה שימוש כי לא רצו להפסיד זכותם בדירה ומאידך כי לא שילמו תשלומים כלשהם בגין חזקה זו.

לטענת באת כוחם רק בזכות החזקת החייבים בדירת עמידר במשך שנים אפילו זו נותרה ריקה יש סיכוי שכעת תנתן להם דירת עמידר גדולה יותר. לא הובאו אסמכתאות לעניין זה ולא ברור ממה נובע הסיכוי המדובר.

11. בסיכום תשובת ב"כ החייבים נכתב כי החייבים מודעים לכך שמצבם נובע משיקולים שיסודם בטעות ואולם סבורים שאם מצבו הרפואי של החייב ישתפר ותנתן לו עזרת בית המשפט הם יוכלו לשקם מצבם.

ב"כ החייבים טענה כי בעבר לא שולמו חובות בגלל עיקולים שהוטלו על משכורות שקיבל החייב בתקופות שעבד. לא הוברר האם כן שולמו חובות אלו בתקופה ממועד צו הכינוס ועד מועד כתיבת פסק דין זה שהרי בתקופה זו עוכבו הליכים שנוהלו נגד החייבים ולא נטען כי עיקולים שהוטלו על שכר עבודת החייב נותרו על כנם.

12. ביום 6.1.2013 הוגשה תגובה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר אשר שבה על התנגדותה למת הכרזה בתיק זה.

נטען כי:

I חובות החייבים נוצרו בנסיבות שונות מאלו שהוצהרו על ידם בהגישם הבקשה.

II יצירת החובות בגין הותרת החזקה בדירת עמידר בידי החייבים אינה יצירת חובות בתום לב. זאת במיוחד כאשר לא ידוע אם פעלו החייבים שנים רבות מול עמידר בבקשה למצוא להם דיור אחר במקום להותיר בידם חזקה בדירה בה לא נעשה שימוש.

נטען כי תמוה שהחייבים לא שילמו שכר דירה בגין הותרת זכויות החזקה בדירה של עמידר בידיהם כאשר מדובר בסכום של 70 ₪ לחודש.

III מצבו הרפואי העכשווי של החייב משנת 2012 אינו מסביר המנעותו מעבודה מלאה בעשר השנים האחרונות.

IV החייב יצר חובות בגין אי תשלום דוחות עבירות תנועה. כמו כן לחייב חוב בגין אי תשלום מזונות.

13. בשל כל אלו מתנגדת ב"כ הכונ"ר למתן הכרזה בתיק זה.

ג. דיון ומסקנה

לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

לטעמי לא הרימו החייבים נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי הסתבכותם בחובותיהם נשוא

ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותם אינה התנהלות המצופה מחייבים בהליך.

לא ניתן ללמוד מהתנהלות שני החייבים נכון להיום כי הם מתאימים להליך וכי אם תנתן להם הגנת

ההליך הם יפתחו דף חדש בחייהם שלאחריו לא יסתבכו שוב בחובות.

לטעמי אין בפני חייבים שמוצדק בעניינם להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן

הזדמנות לפתוח דף חדש בחייהם.

ד. הפן הנורמטיבי

1. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם; שנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913(2009)

ע"א 7113/06 גנח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08

רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810, 814;

ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), עמ' 23-24.

2. בעקבות תיקון מספר 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן:"פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה החייב.

בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת רגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.

3. ואולם יובהר, גישה זו נועדה אך ורק לחייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצל ההגנה המוענקת בהליכי הפש"ר. במקרה דנן כפי שתואר לעיל עסקינן בחייבים אשר נמנעו בשיטתיות מלהשתלב במעגל העבודה היצרני ופרט למשאלת לב לא ברור כיצד הם מתעתדים לפתוח דף חדש בחייהם. זאת כאשר מחד משפחתם גדלה ומנגד שני החייבים טוענים שאין בכוונתם כרגע לשוב למעגל העבודה והחייבת מגדילה עשות וטוענת כי לא משתלם לה לצאת לעבודה. התנהלות זו בשילוב נסיבות הווצרות החובות, סתירה בין הנטען בתצהיר שנספח לבקשה ובין הנסיבות כפי שהתגלו בחקירה המלמדות כי עסקינן בחייבים הנוטלים התחייבות לא לצרכי מחיה אלא גם לצרכי מותרות (חגיגת בר מצוה, שימוש בפלאפונים) מבלי יכולת לפרוע התחייבויות אלו, מלמדת כי אין מקום להעתר לבקשת החייבים.

4. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:

"18ה'. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".

בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:

הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשניה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

בחינת תום לבו של חייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב ומועד הליכי פש"ר יכול עניין זה לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09

נטל הוכחת תום לב נותר תמיד על כתפי החייב. כמו כן על החייב להוכיח תמיד כי בעניינו יש מקום לתת משקל יתר להתנהלותו התקינה בהליך על פי אופן יצירת החובות.

5. על רק תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהלות החייבים בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייבים אלו את הגנת הפקודה ולהכריז עליהם פושטי רגל, אם לאו. האם מוצדק לקבוע כי מדובר בחייבים אשר עתידים ויכולים לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.

במקרה דנן כפי שתואר לעיל איני סבורה כי כך המצב.

6. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונתו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב ביצירת חובות נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב בהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך.

במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות המצדיקות הפעלת כלל זה. מדובר בחייבים אשר אינם מנצלים הגנת ההליך להשתלב במעגל העבודה, להקטין הוצאותיהם וללמוד כיצד ניתן לצאת ממעגל החובות.

7. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם. בית המשפט בודק האם נוצרו חובות בדרכי רמיה והאם נהג החייב שתוך כוונה להתחמק מנושיו תוך הסתרת נכסיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה(3) 261.

פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871.

דומה כי בנסיבות הווצרות החובות במקרה דנן אשר לא הוסתרו בתצהיר החייבים שנספח לבקשתם בהם החייבים מחד הותירו בידיהם חזקה בדירת עמידר למשך שנים רבות ומנעו מאחרים לעשות בה שימוש ומנגד לא התגוררו בדירה ולא שילמו הנדרש עקב החזקתה אין לקבוע כי עסקינן בחובות שנוצרו בתום לב.

8. באשר לסוגיית תום הלב של החייב ממועד צו הכינוס, יבחן בית המשפט את עמידת החייב במטלות על פי צו הכינוס, את מיצוי כושר השתכרותו של החייב והעדר יצירת חובות חדשים. כן יבחן בית המשפט את שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם הכונ"ר, התייצבותו לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכונ"ר, ויתר הפעולות הנדרשות ממנו, לרבות הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו ובחינה של אופן התנהלותו בחיי היומיום. כן בודק בית המשפט האם חי החייב ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו.

ה. המקרה הספציפי

1. במקרה דנן שוכנעתי כי צודקת ב"כ הכונ"ר בעמדתה כי החייבים לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי חובותיהם נוצרו בתום לב.

2. החייבים במקרה דנן הסתירו העובדה כי חובותיהם נוצרו בנסיבות שונות מהאמור בתצהירים שתמכו בבקשתם. החייבים הסתירו העובדה שחובותיהם נוצרו עקב אי תשלום עבור החזקת זכויות מגורים בדירת עמידר שנים רבות מבלי שנעשה בה שימוש והכל בשל התקווה כי בכך ירכשו החייבים זכויות בדירה.

3. החייבים הסתירו כי נוצרו להם חובות בגין נטילת התחייבות לצרכי מותרות לרבות אחזקת ארבעה קווי פלאפון, הלוואה לצורך עריכת חגיגת בר מצווה וכד'.

גרסת החייבים כי חובותיהם נוצרו בשל פיזור שיקים של אחות החייב נסתרה אפוא ועסקינן בחייבים שמסרו גירסא שאינה נכונה או אינה מלאה בנוגע לאופן יצירת החובות.

4. עסקינן בחייב אשר יצר חובות בדין קדימה, לא שילם מזונות בנו הקטין ולא פרע חובות בגין קנסות שהוטלו עליו עקב ביצוע עבירות תעבורה.

5. בכל האמור לעיל יש כדי ללמד כי אין בפנינו יצירת חובות בתום לב.

לטעמי יצירת חובות לעמידר בגין הותרת זכות חזקה בדירה מבלי לעשות בה שימוש הינה יצירת חובות שלא בתום לב גם משום העובדה שבהתנהלותם נוטלים החייבים החוק לידיהם ומבקשים לשמור לעצמם זכויות שלא מגיעות להם מבלי לשלם הנדרש עבור הותרת זכות החזקה בדירה בידיהם. וחמור מכך החייבים מונעים בהתנהלותם מאנשים נזקקים אחרים לקבל דירת מגורים לשימושם ובכך להטיב מצבם.

6. לאמור לעיל יש להוסיף התנהלות החייבים בהליך. לא הומצאו אישורים על מסירת הודעות לנושים, לא הומצאו תלושי שכר עכשווים של החייב, לא הובא הסבר סביר להמנעות החייבים מלהשתלב במעגל העבודה באופן מלא ולא הובאו הוכחות כי החייב פרע חובות משהחל בהליך זה ועיקולים שהוטלו על השתכרויותיו הוסרו.

ו. סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום הלב ביצירת החובות וכן התנהלותם של החייבים בהליך, אני

מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינם של החייבים, מבטלת את המגבלות שנקבעו

במסגרתו, לרבות ביטול צווי עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטלו תוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי

לאפשר הערכות מתאימה.

בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייבים.

הכונ"ר יגבה שכר השגחתו לפי התקנות, מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים אם זו

תעלה על סך של 2,500 ₪ תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

באם תוותר יתרה פחותה מסך של 2,500 ₪ יוותרו כל הכספים בקופת הכינוס וישמשו לתשלום

הוצאות ההליך כאשר שכר השגחת כונס יעמוד על סך 20% מהכספים.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.