1. לפני בקשת המבקשת שהיא התובעת בתיק (להלן: "המבקשת") להורות על ביטול מינויו של המומחה מטעם בית המשפט, מן הטעם שמכתב ב"כ המשיבות אליו כולל תקיפה ופרשנות של מסמכים רפואיים ושל קביעות המוסד לביטוח לאומי בעניינה.
2. עסקינן בתביעת נזיקין שעילתה הנטענת היא נפילתה של המבקשת במסגרת עבודתה אצל הנתבעות. המבקשת הגישה בתמיכה לתביעתה חוו"ד מומחה, אשר קבע נכות בשיעור של 40% בתחום האורתופדי. מטעם המשיבות הוגשה חוו"ד מומחה אשר קבע נכות בשיעור של 20% בתחום האורתופדי.
3. נוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים והמחלוקת בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה הנטענת, מונה מומחה מטעם בית המשפט, כאשר הצדדים הודיעו שהם שומרים על חוות הדעת מטעמם ואף נתונה להם הזכות להציגן למומחה.
4. המבקשת טוענת, כאמור, כי במכתב הפניה למומחה אשר נשלח מטעם המשיבות, תוקפות המשיבות את קביעות המוסד לביטוח הלאומי בעיינה של המבקשת ומפרשות את האמור במסמכים רפואיים וזאת בנסיון להשפיע על המומחה.
5. המשיבות טוענות, שכל מטרת בקשת המבקשת היא להביא לשינוי זהות המומחה שמונה. לטענתן, כל שנכלל במכתבן הוא הדגשה והפנייה לעובדות העולות מהמסמכים הרפואים ומחוות הדעת, אשר הומצאו לעיון המומחה הא ותו לא. לחלופין, טוענות המשיבות, כי פסילת מומחה מטעם בית המשפט תעשה רק במקרים חריגים ונדירים.
6. ככלל, ראוי הוא, כי הפנייה למומחה לא תכלול פרשנות והפנייה למסמכים ספציפיים מתוך כלל החומר, אלא יש להמציא את כל החומר הרלוונטי על מנת שהמומחה יעיין בחומר ויחווה את דעתו מבלי שיעשה נסיון לכוונו לעבר עמדה מסויימת. יחד עם זאת, מדובר בתיק המנוהל לפי פקודת הנזיקין וממילא כל צד ממציא לעיון המומחה את חוות הדעת מטעמו ואף את פרוטוקולי הועדות הרפואיות מטעם המוסד לביטוח הלאומי.
7. ההלכה הפסוקה בסוגית פסילת מומחה רפואי חד משמעית ולפיה, פסילה של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, תעשה במקרים חריגים בהם קיים חשש אמיתי לעיוות דין או לפגם משמעותי. תימוכין לכך ניתן למצוא, בין היתר, בספרו של כבוד השופט (בדימוס) גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, 2003 בעמ' 222 כי: "פסילת מומחה רפואי שמונה נעשית במקרים נדירים מאוד, שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב", כמו גם בפסקי דין רבים מספור של בתי המשפט.

בכלל זה נקבע לא אחת בפסיקה, כי פסילתו של מומחה רפואי מחמת עיונו בחומר פסול לא תעשה כדבר שבשגרה, שהרי חזקה על המומחה שיבצע מלאכתו נאמנה ויתעלם מהחומר האסור:

"כבר נקבע לא אחת שאף אם הגיע לעיון מומחה מסמך אשר אסור בהצגה בפניו, לא בהכרח יביא הדבר לפסילתו."

(רע"א 2667/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בן יאיר (22/4/2001); ראו גם: בר"ע 1134/04 דגן יעקב נ' שמעוני אסף (19/5/04)).

בהתאם להלכה זו, בתי-משפט אינם ממהרים לפסול מומחים אשר עיינו בחומר פסול, גם כאשר המדובר בעיון בחוו"ד אסורה ולא רק בדברים מפי עטו של ב"כ אחד הצדדים –

"...פסילתו של מומחה שעיין ב'חוות דעת אסורה', עניין המסור לשיקולו של בית המשפט הדן בעניין, אשר אינו מחייב פסילה אוטומטית של המומחה, ואינו מצדיק מתן רשות ערעור".

(רע"א 165/99 בר ששת נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (11/02/1999); ראו בנוסף, רע"א 3011/94 אלפסי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (11/7/1994)).

הדברים האמורים יפים, גם כאשר הבקשה מוגשת בטרם נתן המומחה את חוות דעתו. בהעדר סיבה ממשית מהותית העשויה להקים חשש לעיוות דין אין עילה לפסול מומחה שמונה.

בחינת הדברים בנסיבות דנן, מביאה לידי מסקנה, כי במקרה זה לא נתקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות את פסילת המומחה. חזקה על המומחה שידע לבחון את החומר שיונח לפניו בצורה אובייקטיבית ומקצועית ולא יגרר אחר הנסיון לכוונו לעבר עמדת מי מהצדדים, במיוחד כאשר המדובר במכתב מאת ב"כ אחד הצדדים ולא במסמך רפואי או חוות דעת האסורים בהצגה. יתירה מזו, הדברים המובאים במכתב ב"כ המשיבות באים לידי ביטוי במסמכים הרפואיים, כמו גם בחוות הדעת מטעמן וממילא המומחה יחשף להם.

1. סוף דבר, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמכתב ב"כ המשיבות ולאור מדיניות הפסיקה, באתי לידי מסקנה, כי אין להורות על פסילת המומחה. חזקה על מומחה בית המשפט, בהיותו זרועו הארוכה של בית המשפט, כי יפעל בתום לב, בנאמנות ובמקצועיות ויחווה דעתו בהסתמך על החומר המועבר לעיונו ועל בדיקתו (ר' לעניין זה: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (20.4.06)). חזקה זו היפה גם לתיק זה, מצדיקה את המסקנה, כי דינה של הבקשה להדחות.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.