1. התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעים על סך 19,588 ₪.

2. לטענת התובעים, בחודש מאי 2008, לקראת פתיחת מערכת הבחירות לראשות העיר שדרות ולמועצת העיר, הזמינו הנתבעים מהתובע 1 שירותי ניהול של מטה הבחירות לראשות העיר ולמועצת העיר, ובתמורה התחייבו לשלם 48,000 ₪ בצירוף מע"מ, כנגד חשבונית מס שתוציא התובעת 2, וזאת בשישה תשלומים חודשיים בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל תשלום.

התובעים טוענים כי הסיכום וההתחייבות נערכו ונקבעו בביתו של הנתבע 1, בנוכחותו ובניהולו של הנתבע 2 ששימש וכיהן כגזבר מטה הבחירות של הנתבע 1, וכי בהסתמך על התחייבות זו ועל פי דרישתם, עזב התובע 1 את מקום מגוריו ועבר להתגורר בשכירות בעיר שדרות.

התובעים טוענים כי התובע 1 ניהל את מטה הבחירות עד סוף חודש אוגוסט 2008, וכי בחודש ספטמבר 2008 דרש הנתבע 1 מהתובע 1 להפסיק את פעילותו כמנהל מטה הבחירות. לטענת התובעים, עד אותו חודש שילמו הנתבעים לתובעים 3 תשלומים מתוך 6 התשלומים המגיעים להם, והנתבע 2, בנוכחות הנתבע 1, התחייב לשלם לתובעים את שלושת התשלומים הנותרים כפי המתחייב ועל פי סיכום שבין הצדדים, והתובע 1 התבקש להוציא חשבוניות מס על יתרת התשלומים.

התובעים טוענים עוד כי שני התשלומים הראשונים עבור חודשים יוני ויולי שולמו ללא תוספת מע"מ ומכיסו הפרטי של הנתבע 2, האחד באמצעות המחאה והשני במזומן, וכי התשלומים האחרונים אמורים היו להשתלם מקופת תנועת "קדימה".

תשלום רביעי שולם בעקבות חשבונית שהוציאה התובעת 2 ונותרו שני תשלומים שלא שולמו, על פי חשבוניות שהוציאה התובעת 2, ומכאן התביעה.

3. הנתבעים טוענים כי התובע 1 ניהל את מטה הבחירות של הסיעה של הנתבע 1, שהיא סיעת בת של מפלגת "קדימה" (להלן: "הסיעה") בחודשים יוני 2008 עד יולי 2008, וכי הנתבעים מעולם לא התחייבו כלפי התובע לשלם לו את הסכומים נשוא התביעה. לטענת הנתבעים, הוסכם כי התובע יפעל כמנהל מטה הבחירות ויקבל שכר של 8,000 ₪ מידי חודש.

הנתבעים מציינים כי בתום החודש הראשון, טרם אושר תקציב הבחירות של הסיעה ע"י מפלגת "קדימה" ולכן לאור היכרות אישית בין התובע 1 לנתבע 2, הלווה הנתבע 2 לתובע 7,000 ₪ ומשאושר תקציב הבחירות, בחודש יולי 2008, שולמו לתובע התשלומים בגין חודשים יוני ויולי 2008, והתובע 1 השיב את ההלוואה שניתנה לו.

כן נטען כי בסוף חודש יולי נוכחו הנתבעים כי התובע 1 אינו מבצע את תפקידו כמנהל מטה הבחירות, כפי שמצופה ממנו, והתקיימה שיחה שמטרתה הפסקת עבודת התובע, אולם לאחר דין ודברים הוחלט ליתן לו הזדמנות לשבועיים נוספים, ובסיומם משנוכחו כי אין שיפור בתפקודו, נאלצו להפסיק את עבודתו.

הנתבעים טוענים כי פעלו בשמה של הסיעה ולא התחייבו בפני התובע באופן אישי, אלא בשם הסיעה בלבד, וכי אינם נושאים באחריות אישית לתשלום חובות הסיעה, בהיות הסיעה אישיות משפטית נפרדת.

4. מטעם התובעים העיד התובע 1, ומטעם הנתבעים העידו הנתבעים.

5. אין מחלוקת כי התובע ניהל את מטה הבחירות והצדדים חלוקים בשאלת התמורה עליה הוסכם כאשר התובעים טוענים כי סוכם תשלום של 48,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור שירותיהם של התובעים והנתבעים טוענים כי סוכם תשלום חודשי בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הנטל על התובעים להוכיח תביעתם ובכלל זה את הסיכום הנטען באשר לתמורה.

טענת התובעים נסמכת על עדותו של התובע 1 בלבד.

מדובר בעדות יחידה של בעל דין, אשר אין לה סיוע ממקור כלשהו.

לאחר ששמעתי הן את התובע 1 והן את הנתבעים, לא מצאתי כי יש להעדיף את גרסתו של התובע 1 בעניין זה, ולכן התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח גרסתם.

לעניין זה יצוין, כי לא צורף כל מסמך בכתב המעיד על ההסכמה הנטענת, ואין בחשבוניות שצורפו, אשר נערכו ע"י התובעת 2 ולא אושרו ע"י הנתבעים, כדי להוות סיוע כנדרש לעדות התובע 1.

אין לקבל את טענת ב"כ התובעים לפיה נמנעו הנתבעים מלצרף ראיה – ההסכם שנחתם עם התובעים – שכן ככל שנחתם הסכם כאמור, היה הוא גם בידיעתם של התובעים, אולם התובעים כלל לא התייחסו לעניין זה בגרסתם וממילא לא צרפו הסכם כאמור.

6. התובעים גם לא הוכיחו כי המכתב שצורף לכתב התביעה (מכתבו של עו"ד מולכו מיום 30.8.09) התקבל ע"י הנתבעים, וממילא מדובר במכתב מטעם התובעים ואין בו כדי לסייע להוכחת גרסת התובעים באשר להסכמה הנטענת. גם הטענה לניהול משא ומתן, ככל שהתקיים, לאחר הגשת התביעה, אינה מעלה או מורידה וממילא מדובר בטענה שלא הוכחה.

7. אשר על כן, התובעים לא הוכיחו כי סוכם עמם תשלום של 48,000 ₪ בתוספת מע"מ, ולאור עדותו של התובע 1, לפיה עבודתו הסתיימה בסוף חודש אוגוסט 2008 (עמוד 6 שורה 23 לפרוטוקול), הרי ששולם לתובעים מלוא הסכום המגיע להם לגרסתם בגין חודשי עבודתם בפועל.

8. בנוסף, לא הוכחה חבותם האישית של הנתבעים.

התובעים טוענים לעניין זה כי חבותם של הנתבעים היא חבות אישית, בעוד שהנתבעים טוענים כי חבות, ככל שקיימת, היא חבות של הסיעה אשר נתמכה כספית ע"י תנועת "קדימה" וכי מדובר באישיות משפטית נפרדת.

בפסיקה נקבע כי סיעה מהווה אישיות משפטית (בג"צ 823/90 סיעת בת-ים 1 נ' מבקר המדינה, פ"ד מד (2) 692).

התובע 1 העיד כי התשלום שולם לו מתקציב הבחירות ע"י "קדימה" (עמוד 8 שורות 18-19 לפרוטוקול) ואישר כי שתי חשבוניות למעשה נפרעו ע"י "קדימה" (עמוד 9 שורות 1-2 לפרוטוקול) בצ'קים שהתקבלו מתנועת קדימה (עמ' 10 ש' 17 לפרוטוקול). זאת, בצירוף הכיתוב על גבי החשבוניות (צורפו לכתב התביעה) הממוענות ל"תנועת קדימה – סניף שדרות", מאפשר לקבוע כי החיוב בתשלום, ככל שהיה, אינו חיוב אישי של הנתבעים.

9. בשולי הדברים יוער כי התובע 1 אישר בעדותו שהתובעת 2 היא שזכאית לתשלום (עמ' 5 ש' 5 – 9 לפרוטוקול), ומכאן שלא ברורה עילת התביעה של התובע 1 כנגד הנתבעים.

10. לאור האמור, התובעים לא הוכיחו תביעתם ולכן אני מורה על דחיית התביעה.

אני מחייבת את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבעים הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ג, 28 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.