הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המונה שישה אישומים של סחר בסמים ובאחד האישומים גם בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי. הוא נשלח לשירות המבחן לבחינת אפשרות שילובו בהליך גמילה. במהלך התקופה בה התיק תלוי ועומד צירף הנאשם מספר תיקים נוספים: שני תיקים בהם הודה בעבירה של החזקת סכין (ת"פ 14157/09/09 מבית משפט השלום ברמלה ופ"א 6120-14347/07 של תחנת ציון), ותיק נוסף בו תקן כתב האישום והוא הודה בעבירה של נהיגה פוחזת (ת"פ 37754-06-10 של בית משפט זה).

הדיון בתיק (שהחל בפני כב' השופט ח. לי-רן, ולאחר פרישתו נמשך בפני) נפרס על פני מספר שנים. במהלך תקופה זו הנאשם ריצה עונש מאסר שהוטל עליו בתיק אחר, ולאחר מכן השתלב בקהילה, עבר בהצלחה הליך גמילה ואף השתלב לאחר מכן בעבודה תוך המשך טיפול במסגרות חיצוניות. כפי שטענה בהרחבה ב"כ הנאשם, ניתן להניח כי אילו הסתיים הדיון באותה תקופה היה הנאשם נענש עונש מינימלי שהיה נותן ביטוי להליך החיובי שעבר. אולם למרבה הצער הנאשם לא התמיד בדרך זו. לאחר שנפצע הוא חזר והשתמש בסמים, ובכך נקטע ההליך החיובי שבו צעד הנאשם תקופה לא קצרה. אמנם לטענת ב"כ הנאשם מדובר במעידה לתקופה קצרה, כאשר כיום הנאשם חזר ל"ניקיון" מסמים. אולם הרצף החיובי בחייו של הנאשם נקטע. בתסקיר שירות המבחן האחרון שהוגש בחודש אפריל 2014 נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, בעוד שבתסקירים שקדמו לו הומלץ על סיום התיק בצו מבחן בלבד. הנאשם אף הופנה לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות, כך שהאפשרות של סיום התיק בעונש שאינו כולל מאסר בפועל ממש היתה סבירה ואפשרית. כאמור, מצבו של הנאשם השתנה ואפשרות כזו אינה עומדת על הפרק עתה. אולם גם אם לא עלה בידו של הנאשם להתמיד בדרך זו, יש רלוונטיות לרקע המתואר, הן משום שיש בהם הסבר להתמשכות ההליכים וריבוי הדיון בתיק, הן משום שאני סבורה שגם עתה יש לזקוף לזכות הנאשם, בהקשר המתאים, את המאמצים הרבים שהשקיע בהליכי ה"חזרה למוטב".

ב"כ המאשימה פירטה את העבירות בהן הורשע הנאשם, את חומרתן ואת עברו של הנאשם. היא ציינה כי לנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה למשך שלוש החודשים על עבירה של החזקת סכין, וכן לחובתו עבר מכביד הן בעבירות פליליות והן בעבירות תעבורה. הנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר על עבירות שונות, ביניהן שוד מזויין, החזקת סכין, פציעה ועבירות סמים שונות.

בנוגע לעבירות הסמים פירטה ב"כ המאשימה כי הנאשם עבר מספר עבירות הכוללות גם סחר בסמים "קשים" משני סוגים, הירואין וקוקאין, והדבר מצביע על נגישות של הנאשם למקורות שונים ועל מקומו בהיררכיית הסם. עוד ציינה כי כל העבירות בוצעו בתקופה קצרה של כחודשיים בלבד, ובמקומות ציבוריים והומי אדם. בנוגע לעבירות החזקת הסכין ציינה התובעת כי בכתב האישום בתיק 6120-14347/07 תואר כי הנאשם התווכח עם אדם אחר ובמהלך הויכוח הוציא את הסכין ברכבו וחזר בריצה לעבר האחר, אך מעצר על ידי שוטרים. עוד ציינה כי הנאשם הורשע בתיק אחר בפציעת שני מתלוננים באמצעות שבר זכוכית, כשאירוע הפציעה התרחש כשבע לאחר החזקת הסכין בתיק שבפני, והחזקת הסכין מקבלת נופך שונה כאשר מדובר באדם שבעברו הרשעה בפציעה. לעניין הגמילה טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם טען טענות דומות מספר פעמים בעבר, והפנתה לפרוטוקולים מתיקים שונים בהם עלה נושא זה.

באשר לרמת הענישה, ב"כ המאשימה ציינה כי הכרעת הדין בתיק ניתנה לפני שנכנס לתקפו תיקון 113 לחוק העונשין. עם זאת היא טענה גם לעניין המתחם. התובעת הפנתה לפסיקה שבה הוטלו עונשי מאסר של מספר חודשים על עבירה של החזקת סכין וכן עונשים שבין 14 לבין 30 חודשי מאסר בפועל לשתי עבירות של סחר בסמים (בחלק מהמקרים בצירוף עבירות נוספות). היא ביקשה לקבוע מתחם שבין 12 לבין 24 חודשי מאסר לעבירות הסחר בסמים. לתיקי הסכין ביקשה לקבוע מתחם שבין מאסר קצר לבין 18 חודשי מאסר בפועל לתיק 6120-14347/07,ומתחם שבין מאסר על תנאי לבין מאסר קצר בפועל לתיק הנוסף.

ב"כ הנאשם הרחיבה את טיעוניה לגבי הליך הגמילה שעבר הנאשם, כפי תיארתי לעיל. היא פירטה את פציעתו הקשה של הנאשם אשר נפצע קשה בתאונת עבודה בה נפל מגובה של שש קומות, היה מאושפז תקופה ארוכה, עבר ניתוח ראש וסבל מכאבים עזים. כמו כן ציינה הסניגורית כי הנאשם התמיד בהליכי הגמילה במשך שלוש וחצי שנים שבהן עבר בצורה מושלמת שילוב וגמילה בקהילה, וכי גם כיום הנאשם נקי מסמים. כן ציינה כי שיקומו של הנאשם הוא אינטרס של הציבור לא פחות משהוא אינטרס של הנאשם.

הנאשם עצמו התייחס לדרך שעבר. ציין כי הוא נמצא גם כיום באגף נקי מסמים ואמר כי הוא חושב על עצמו ועל משפחתו ואינו רוצה להרוס את מה שבנה.

מתחמי העונשים ההולמים

עבירות הסמים:

האיסור על מכירת סמים נועד למנוע הפצה והרחבת המשתמשים בסמים מסוכנים, בשל פגיעתם הרעה שלה סמים והשפעתם הקשה, העלולה להביא את המשתמשים להידרדר לעבריינות נוספת ולפגוע באיכות חייהם.

לנאשם מיוחסות שש עבירות של סחר בסמים. אמנם הכמויות בכל אחד מהאירועים אינן גדולות, ובהתאם הסכומים ששולמו נעו בין 500 לבין 1,000 ₪. נסיבה נוספת לקולא היא שמדובר במכירה לסוכן אשר בסופו של דבר לא גרמה נזק, אם כי הנאשם לא היה מודע לכך. עם זאת, קיימת חומרה בריבוי המקרים בתוך תקופה קצרה, המעידה על מעורבות עמוקה, בכך שמדובר בסמים "קשים" מסוג קוקאין והירואין ובשני סוגים שונים של סמים.

בנסיבות המקרה ולאור הפסיקה הנוהגת, כולל הפסיקה אליה התייחסתי לעיל, אני קובעת לעבירות הסמים מתחם הנע בין 6 לבין 24 חודשי מאסר. מאחר שמדובר בריבוי מקרים בתוך תקופה קצרה ומכירה לאותו סוכן, יש מקום לחפיפה חלקית, ואני קובעת את המתחם לכלל עבירות הסמים בטווח שבין 36 חודשים לבין שש שנים.

עבירות הסכין

האיסור על החזקת סכין נועד למנוע מצב בו אירוע מינורי של עימות או אלימות יהפוך לאירוע חמור הרבה יותר בשל זמינותו של הסכין. העבירה האוסרת את עצם החזקת הסכין היא סייג מוקדם שנועד למנוע אלימות ושימוש בסכין.

בהקשר זה קיימת רלוונטיות רבה לנסיבות ההחזקה. אין דינו של מי שמחזיק בסכין לפי תומו כדין מי שקיימת אינדיקציה לכך שהוא מתכוון לעשות שימוש בסכין. לפיכך יש לקבוע מתחמים שונים לשתי העבירות השונות שבפני, כשבמקרה האחד מדובר בהחזקת סכין בלבד ובמקרה השני נראה שהיתה כוונה לעשות שימוש בסכין, אשר נמנעה כתוצאה ממעצרו של הנאשם.

בעבירות הסכין אני מקבלת את המתחם שהוצע על ידי המאשימה, וקובעת כי המתחם לעבירת החזקת הסכין בת"פ (רמלה) 14157/09/09 נע בין מאסר על תנאי ושל"ץ לבין מאסר קצר בפועל. המתחם לעבירה בתיק פ"א 6120-14347/07 נע בין מאסר קצר ל-18 חודשי מאסר בפועל.

עבירת התעבורה

עבירת הנהיגה הפוחזת לא קיבלה משקל של ממש בטיעוני הצדדים, לא התבקש בגינה עונש מאסר בפועל, כך שנראה שהיא "נבלעת" בין יתר העבירות ואין צורך לקבוע לה מתחם.

גזר דינו של הנאשם במסגרת המתחמים

מבחינת עברו של הנאשם והסכנה לציבור הנובעת מריבוי העבירות ומעברו האלים של הנאשם, העונש הראוי עומד ברף הגבוה של המתחים.

מאידך גיסא, אין ספק שהנאשם עשה ניסיון רציני ביותר לשנות את דרכיו. הוא עבר הליך גמילה, גם בהיותו במאסר הוא נקי מסמים, ואין מדובר בעניין של מה בכך למי שהיה שקוע בעבר בעולם זה.

עבירות הסכין בהן הורשע הנאשם בוצעו בשנים 2007 ו-2009. עבירות הסמים בוצעו בחודשים יוני, יולי 2010. הנהיגה הפוחזת היא משנת 2008. חלוף הזמן כשלעצמו מהווה שיקול של ממש להפחתה בעונש. במקרה זה, כתב האישום בתיק שבפני הוגש בשנת 2010, כך שהתיקים הנוספים שצורפו אליו שהו בשלבים שונים של ההליכים שנים קודם צירופם לכאן. באשר לתיק האב, אמנם הדחיות השונות היו לבקשתו של הנאשם ועל מנת לאפשר לו להמשיך בהליכי השיקום. אולם אני סבורה שאין לזקוף לחובתו של הנאשם את חלוף הזמן כאשר אין מדובר בהיעדרויות מדיונים ונסיונות לעכב את ההליכים, אלא ההיפך מכך, בדחיות מבוקרות לצורך השלמת הליכי השיקום של הנאשם.

השיקום הוא שיקול מרכזי בענישה. תיקון 113 לחוק העונשין אף מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם לצורך שיקום. במקרה זה הליך השיקום לא הסתיים בהצלחה. אולם על אף ההידרדרות הנאשם עודנו מקפיד על ניקיון מסמים ויש מקום לתקווה שעל אף המעידה, אין זה סוף פסוק והנאשם ימצא כח גם בעתיד להתנתק מעולם הסמים והעבריינות. על העונש שייגזר על הנאשם לבטא את חומרת המעשים, הצורך בגנה על הציבור ובהרתעת הרבים והיחיד ואת כלל שיקולי הענישה. עם זאת עליו להותיר גם לנאשם פתח תקוה לעתיד.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן:

1. מאסר בפועל:

בגין עבירות הסמים – מאסר בפועל למשך 40 חודש.

בגין עבירת הסכין בת"פ (רמלה) 14157/09/09 – מאסר בפועל למשך חודשיים.

בגין עבירת הסכין בפ"א 6120-14347/07 – מאסר למשך שמונה חודשים.

בסך הכל ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 50 חודשים. המאסר ירוצה במצטבר לכל עונש אחר שהוטל על הנאשם אך בניכוי ימי מעצרו של הנאשם בתיק זה.

2. הפעלת מאסר על תנאי בת"פ 3114/07 למשך שלושה חודשים. התנאי יופעל בחופף למאסר שהוטל בתיק זה, כך שבסך הכל ירצה הנאשם 50 חודשי מאסר.

3. מאסר על תנאי לשישה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת סמים למעט החזקת סם לשימוש עצמי ועל החזקת סכין.

4. מאסר על תנאי לשלושה חודשים למשך שלוש שנים על נהיגה בפזיזות או ברשלנות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ה, 21 אוקטובר 2014, בנוכחות הצדדים.