1. בפני בקשה להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה, בצרוף נתבע הרלוונטי לתביעה, אגודת הכורמים קואופורטיב של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב (להלן-"נתבע נוסף") לאחר שנודע להם מעיון בתצהירי המשיב 1, על היותו מי שהתקשר עם המשיבה 1 לעיבוד הכרם ומי שמשתמש במתקן המים מושא התביעה(להלן-"המתקן").

2. עוד בקשו המבקשים שתינתן להם רשות לפיצול סעדים, להגשת תביעה כספית בהתאם ובכפוף להכרעה בתביעה דנן , אם תתקבל טענתם על קיומו של מטרד והואיל וטרם התגבשו מלוא נזקיהם בהיעדר ידיעה על מועד פינוי המתקן אשר הם טוענים כי פגע בזכות בהנאתם מהנכס שבבעלותם.

ככל שלא תינתן להם רשות כאמור, הם מבקשים לתקן את כתב התביעה, בצרוף סעדים כספיים על פי עילות התביעה הקיימות.

3. המשיב 1 (להלן-"המשיב") התנגד לבקשה לצרוף נתבע נוסף בהתחשב בשלב המתקדם בו מצויה התביעה, לאחר שתוקן כבר פעם אחת כתב התביעה ועובר לישיבת הוכחות שנקבעה כבר. לטענתו, היה ידוע למבקשים על מעמדו של הנתבע הנוסף בכרם ובנוגע למתקן, ולו גם ממועד ישיבת המהו"ת אליה הוא התייצב ובשנית, ממועד הגשת תצהירי המשיב עובר לישיבת קדם משפט נוספת שהתקיימה לאחר הגשתם.

לפיכך לטענתו, אין כי אין לסרבל את הדיון בתביעה ולהאריכו בצירוף נתבע נוסף ויהיה בכך, משום הכבדה עליו וטרחה מיותרת, לרבות בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן וכן להגיש תצהירים מחדש.

נכונים הדברים לדידו, בפרט לנוכח ראיות המבקשים שאין בהם כדי להוכיח עילת תביעה כלשהי.

4. המשיבה 2 (להלן – "המשיבה") טענה כי לא קיימת כל יריבות בינה ובין המבקשים משבוטל הסכם עיבוד בינה ובין המשיב כפי שטענה כבר בעבר והבקשה לתיקון כתב תביעה בצירוף נתבע נוסף, מחזקת את טענתה זו. ממילא, לא יהיה בידה למלא אחר פסק דין ככל שיינתנו הסעדים במתן צו עשה ותו מניעה בנוגע למתקן, הואיל והיא אינה בעלת זכות כלשהי בו כיום.

5. הלכה פסוקה היא כי בתי משפט, נוטים לאשר לבעל דין לתקן את תביעתו על מנת שיוכרעו במסגרת הדיון בתביעה, השאלות השנויות במחלוקת (רע"א 2345/08 סלים דנגור ואח' נגד חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב (3) 427, 431). החריג לכלל זה, הוא היכן שהתנהגותו של בעל דין מלמדת על שיהוי רב וללא הצדקה, בהגשת הבקשה או היכן שיש בתיקון שהתבקש כדי לשנות את עילות התביעה באופן שיגרום נזק או עוול לנתבע.

6. מעיון בכתב ההגנה עולה כי לא היה בידי המבקשים לדעת על קיומו של נתבע רלוונטי לתביעה שכן בזמנו, נטען לגבי הסכם בין המשיבים. המידע אודות ביטול ההסכם הובא לפי סדר הזמנים לראשונה, במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב מיום 30.10.12 וההתקשרות שלו עם הנתבע הנוסף אשר ניתנה לו זכות עיבוד של הכרם אשר השימוש במתקן, כרוך בה לכאורה.

7. בנסבות אלו, לא עסקינן בשיהוי לא סביר בהגשת הבקשה אף שראוי היה שתוגש לפני מועד הישיבה מיום 10.12.13 על מנת לא להטריח לריק את המשיבים לאותה ישיבה.

8. דיון בתביעה למתן צווי עשה וצו מניעה בנוגע למתקן, עשוי להיות עקר ומיותר ככל שכתב התביעה יישאר במתכונתו שכן מתצהירי המשיבים עולה לכאורה כי הנתבע הנוסף רלוונטי לתביעה בהיותו מי שמחזיק ומשתמש כיום במתקן .

9. בנסיבות אלו ומשטרם החלה שמיעת העדים, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב תביעה בצירוף נתבע נוסף ומבלי שיהיה בכך כדי לשנות מעילות התביעה כנגד המשיבים או להרחבת חזית.

10. המבקשים, בתגובתם לתשובת המשיבה לבקשה, לא השיבו על בקשה חוזרת שלה לסילוק התביעה נגדה על הסף .

עולה אכן תהייה, בשאלת קיומה של יריבות בין המבקשים למשיבה , דווקא לאור בקשתם לתקן את כתב התביעה ובשים לב לסעדים שהתבקשו, אשר לכאורה אין למשיבה כל זכות למלא אחריהם גם אם ייקבע כי יש להסיר את המתקן או לחדול משימוש בו.

11. לפיכך, אני מורה למבקשים להודיע תוך 10 ימים ממועד קבלת כתב הגנה מטעם הנתבע הנוסף, אם הם עומדים על התביעה כנגד המשיבה ותגובתם לבקשה לסילוק על הסף.

12. בחנתי את הבקשה לפיצול סעדים.

המשיב, התנגד לבקשה בהעדר בסיס כלשהו לטענותיהם של המבקשים בנוגע לקיומה של עילת תביעה כלשהי בגין המתקן לרבות ראייה כלשהי לקיומו של מטרד בהפעלת המתקן. לטענתו, שהיה בידי המבקשים לתבוע במסגרת התביעה את מלוא הסעדים לרבות סעד כספי, שמוכחש כי מגיע להם ואין להטריח את המשיב בכפל דיונים. חיזוק לכך נימצא לטענת המשיב משביקשו המבקשים לחלופין, לתקן את תביעתם בצירוף סעד כספי.

בנוסף טען המשיב, כי אילו היה ידוע לו שתוגש תביעה כספית כנגדו בעתיד בגין המתקן, הוא לא היה מסכים לצמצם את שעות הפעלת המתקן , לפי הסכם דיוני שהושג בין הצדדים במסגרת דיון בפני מותב אחר, למתן סעד זמני.

13. הרשות בידי תובע, להגיש בקשה לפיצול סעדים כל זמן שהתביעה הראשונה תלויה ועומדת בפני בית המשפט. בית משפט יתחשב במסגרת שיקוליו למתן רשות לפיצול סעדים , בין השאר בשאלת הבאת ראיות והטרחה הכרוכה בכך לצדדים. היכן שסעד נוסף שתובע מבקש לכלול אותו בתביעה מאוחרת לתביעה הראשונה, כרוך בהבאת ראיות נוספות אשר עשוי להתברר, בסופו של ההליך התלוי ועומד, כי היא מיותרת אם לא תוכח עילת התביעה בהליך התלוי ועומד, ייעתר בין משפט לבקשה ( בר"ע 384/88 מרגלית נ. כהן, פד"י מ"ז (2) 617 ובספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 134-135).

המשיבים לא טענו ליתרון דיוני שישיגו המבקשים במתן הרשות לפיצול סעדים ובהתייחס לפגיעה בהם בשל ההסדר הדיוני, הרשות בידיהם לטעון במסגרת תביעה כספית ככל תוגש בעתיד, כנגד הזכות לפיצוי ושיעורו מחמת צמצום שעות הפעלת במתקן לאור אותו הסדר דיוני שהושג בדיון בסעד הזמני.

14. כך גם, ככל שתוגש תביעה לסעד כספי יילקחו בחשבון בפסק הדין הוצאות המשיבים בגין טרחתם להתגונן פעם נוספת בהתחשב בטענתם כי ניתן היה לאמוד ולו גם חלק מנזקי המבקשים קרי: עד מועד הגשת התביעה, שהוכחשו כאמור.

בנסיבות אלו, ניתנת למבקשים רשות לפיצול סעדים.

15. התובעת, תגיש כתב תביעה מתוקן תוך 15 יום מהיום וניתנת רשות למשיבים להגיש כתב הגנה מתוקן כמצוות התקנות.

אני מחייבת את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ לכל משיב. למרות זאת, ככל שיודיעו המבקשים, כי הם מסכימים לסילוק התביעה כנגד המשיבה 2, יבוטל החיוב בהוצאות לטובתה בגין תיקון כתב התביעה.

16. לאור זאת, אני נאלצת לבטל את ישיבת ההוכחות.

נקבע לעיון ליום 01/03/13.

עותק ישלח לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, 09 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.