נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נגה בן - סידי

ב"כ הנאשמת 1 - עו"ד עבד דראוושה

ב"כ הנאשם 2 – עו"ד אשרף עדווי

הנאשמים

גזר דין לנאשמים 1 ו- 2

1. הנאשמים הודו ביום 21.5.2012 בכתב אישום המייחס להם (לאחר תיקונו בשנית), בעבירות כדלקמן:-

ביחס לנאשמת 1 - נסיון לקבל דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 + 25 לחוק העונשין וכן שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין;

וביחס לנאשם 2 - סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 רישא + סעיפים 25 ו – 32 לחוק העונשין.

2. עמדת התביעה, ביחס לשניהם, לאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, קנס, שלילת רישיון, ואלמנטים עונשיים נוספים בממד המותנה. עם זאת, יוער כבר עתה, שכשסבורה המדינה, שעמדתה לעבודות שירות, ראוי שבמקביל לתסקיר שהוזמן בעניין הנאשמים תבקש כי תוזמן כבר חוות דעת מהממונה על עבודות שירות, דבר שלא נעשה בפרשתנו. בתמצית הדברים מלמד כתב האישום שסברה הנאשמת 1, שנכשלה שבע פעמים ב"מבחן התיאוריה לנהיגה", לפתור את בעייתה בדרך של רמיה וזיוף. לאחר שנכשלה פעם נוספת במבחן מסרה הנאשמת 1 את טופס התיאוריה המקורי לידי הנאשם 2, כדי שזה האחרון יזייף עבורה את הטופס תמורת 3,000 ₪, ונאשם זה העביר את הטופס לנאשם 3, לביצוע הזיוף תמורת 5,000 ₪ שנועדו לנאשם 3. הזיוף אכן בוצע, ואולם כששבה הנאשמת 1 למשרד הרישוי במטרה לעשות בו שימוש, נתפסה.

3. בית המשפט מחויב בפיצול בדיון ביחס לנאשמים השונים, ועם זאת, על הפרק שני נאשמים נעדרי עבר פלילי קודם, שהודו במיוחס להם וקיבלו את האחריות למעידתם. מצד ההגנה נטען לאי-הרשעה, ובהסכמת הצדדים אוחד הדיון בשאלת ההרשעה והעונש. בנקודה זו קובע אני שבשים לב לחומרת העבירות, גם אם אין לחובת הנאשמים עבר פלילי קודם, וגם אם, לפחות ביחס לנאשם 2, ממליץ שירות המבחן שיימנע בית המשפט מהרשעתו, אין מנוס מהרשעה.

בהמשך לאמור מורשעים בזה במסגרת הכרעת הדין שני הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום.

4. הנאשמת 1

ככלל, מקבל אני לחלוטין את עמדת התביעה שמי שביקש לסלול לעצמו דרך לרישיון נהיגה (תרתי משמע), בדרכי רמיה, ראוי למאסר בפועל, לכל הפחות בדרך של עבודות שירות וייתכן מאוד שאף הרבה מעבר לכך. לא בנקל ובגבול שורת הדין בלבד, אהיה נכון להימנע מכך, וזאת רק בשל נסיבותיה האישיות החריגות של הנאשמת 1, המגולמות גם בתסקיר שירות המבחן. חייה – טרגדיה מראשית עד אחרית. לנאשמת בן אחד ויחיד שאגב אסון הפך לנכה בשיעור של 100%, לאחר שנפל ממדרגות ונחבל בראשו. קדם לכך מותו של בעלה מדום לב. עד היום סועדת הנאשמת 1 את בנה, שהוא היום בן 19, והמרותק לכיסא גלגלים. שירות המבחן אף עיין במסמכים שהוצגו לו בעניין. למותר להבהיר שלנסיבות אלה יש משקל, ומה גם שעל הפרק נאשמת ללא כל עבר פלילי, אף ברור לבית המשפט שאם תישלח לעבודות שירות תתקשה לטפל בבנה. נוכח זאת, מקובל על בית המשפט, להימנע מעבודות שירות, וזאת למרות חומרת העבירה. עם זאת, מענישה מוחשית בדמותו של קנס אתקשה להימנע, זאת בנוסף לענישה מותנית רלוונטית, וחשובה לא פחות מסקנתי כי, לכל הפחות, על בית המשפט למנוע לפרק זמן ארוך, בדיוק אותה פעולה שלהשגתה עשתה הנאשמת את שעשתה: הנהיגה. זהו אלמנט עונשי שמתיישב היטב גם עם עקרון ההלימה החותר לזיקה בין העבירה לבין העונש. עתיד אני להחמיר בכך, גם לאחר שבא כוחה הנכבד הביא לידיעתי שבמישור המנהלי כבר פעל בכיוון זה גם משרד הרישוי (אם כי, אסמכתא בענין – לא ראיתי). ההחמרה מתבקשת גם כדי לאזן את גזר הדין ולתת ביטוי לחומרה היתרה בה רואה בית המשפט את מעשיה, וזאת במצב בו, במידה רבה לפנים משורת הדין, לא יינתן ביטוי לחומרה זו בעונש מאסר, וזאת מהטעמים שפורטו. סוף דבר, נגזר בזה על הנאשמת 1 כדלקמן:

קנס - קנס בסך 5,000 ש"ח או מאסר למשך 50 ימים תחתיו; הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד יום 1.5.2013 ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק. אם הופקדו על ידי הנאשם כספים בעקבות צווי הבאה שהוציא בית המשפט, ייחשבו כספים אלה על חשבון הקנס; היתרה תוחזר לנאשם.

פסילה – הנאשמת נפסלת מהאפשרות לקבל רישיון נהיגה למשך 4 שנים מיום מתן גזר דין זה. זאת, ללא קשר לשאלה האם ועד כמה נפסלה מלקבל רישיון גם במישור המנהלי.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשמת תשא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מהיום תעבור עבירה נוספת לפי סעיפים 415 או 420 לחוק העונשין, לרבות ניסיון.

5. הנאשם 2

גם נאשם זה טעון ענישה שתיתן ביטוי לחומרת מעשיו, ועם זאת, יצוין שלא היה לו כל אינטרס אישי במעשי הרמיה שיזמה הנאשמת 1 ואף מהתמורה לא קיבל דבר. לא בכדי הורשע הוא אך ורק בסיוע לניסיון לקבל דבר במרמה. שעה שעל הפרק נאשם נטול עבר פלילי שלא ביקש להרוויח דבר לעצמו והעבירה שביצע, עם כל חומרתה, הינה "סיוע לניסיון", גם אם לא תקפות לגביו נסיבות אישיות יוצאות דופן כגון אלה שקיימות ביחס לנאשמת 1, וגם אם התסקיר בעניינו אינו חיובי באופן חד משמעי, ניתן, על בסיס עיקרון ההלימה, להימנע ממיצוי הדין עימו, באשר העבירה שביצע, לגופה, קלה מזו המיוחסת לשאר הנאשמים. לא בכדי טען בא כוחו הנכבד שהיה הוא החוליה האמצעית בין הנאשמת 1, שהיא זו שהייתה בעלת האינטרס לקבל את הרישיון, לבין הנאשם 3 שזייף וביקש להרוויח מכך כספים, אך הוא, לעצמו, לא ביקש דבר ולא קיבל דבר. בנסיבות אלה אף מאמין אני לדברו האחרון קודם מתן גזר הדין שלא ביקש אלא לעזור לנאשמת 1 שאותה הוא מכיר ועליה ריחם. מהטעמים שפורטו אף ניתן להבין לרחמיו. נוכח זאת, וגם אם מטעמים שונים עד מאוד מאלה שפורטו ביחס לנאשמת 1, גם לגביו אמנע מעבודות שירות. עם זאת, בכל הקשור להיקף הקנס ולהיקף השל"צ שייגזר עליו, עתיד אני להטות את הכף לחומרה. סוף דבר, גוזר אני כדלקמן:

קנס - קנס בסך 5,000 ש"ח או מאסר למשך 50 ימים תחתיו; הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד יום 1.5.2013 ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק. אם הופקדו על ידי הנאשם כספים בעקבות צווי הבאה שהוציא בית המשפט, ייחשבו כספים אלה על חשבון הקנס; היתרה תוחזר לנאשם.

עבודות לתועלת הציבור - הובא לידיעתי שהבעיה שביטא שירות המבחן בכל הקשור לשל"צ ביחס לנאשם זה כבר אינה על הפרק. הנאשם יבצע 350 שעות עבודה לתועלת הציבור בתיאום עם שירות המבחן.

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מהיום יעבור עבירה נוספת לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

זכות ערעור על פסק הדין תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, 18 במרץ 2013 במעמד הצדדים.