הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה בחלקה. מעדות הנתבע עלה כי שני כלי הרכב היו בתנועה בזמן התאונה. כך גם עלה מכתב התביעה. אציין שנהג התובעת גם חטא בכך שהוא נכנס לנתיב נסיעת הרכב השני. יתרה מכך, לאור קיומו של תמרור בכיוון נסיעתו של נהג התובעת ומבנה המקום, כפי שהשתקף בעדויות ובתמונות שהוצגו, היה על נהג התובעת להמנע מלהכנס למקום מלכתחילה או לפנות את המקום לרכב הנתבע. עם זאת בנסיבות אלה בהן הנתבע בחר להמשיך בנסיעתו על אף קיומו של רכב התובעות במקום, אין לפטור אותו מאחריות. בנסיבות העניין אני סבור כי יש להטיל עליו אחריות בשיעור של 35%.סכום הנזק המוכח עמד על סך של 1,316 ₪ ( נוכה סכום המע"מ משכר טרחת השמאי) ולפיכך ישלם הנתבע לתובעות 35% מהסכום, קרי סך של 461 ₪ בתוספת הצמדה 20.8.2009.

בהתחשב בכך שמרבית התביעה נדחתה ולאור סכומה ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 600 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים.