1. לפניי תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת באירוע תאונת דרכים.
2. התובעת טענה, כי בעת שרכב מבוטחה הוסע בנתיב נסיעתו בירידה בשכונת אל כרום בנצרת, הגיחה משאית, אשר יצאה מחניה בנסיעה לאחור, מבלי שנהגה הבחין במתרחש בכביש ופגעה ברכב.
3. בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי בעת התאונה המשאית הייתה בעצירה מוחלטת בצד הדרך, כאשר הנתבע ופועל נוסף שהיה עמו עסקו בקשירת סחורה למשאית. לפתע, הנהג ברכב התובעת, אשר נסע בירידה סטה ימינה עם הרכב בחוסר זהירות ופגע במשאית בחלקה השמאלי אחורי.
4. בדיון שמעתי את עדויותיהם של שני הנהגים.

הנהג ברכב התובעת אמר, שהוא נסע ישר בנתיב נסיעתו ולא סטה, כאשר לפתע הוא ראה את המשאית אשר פגעה בו לאחר שנסעה לאחור. לדבריו, כשהוא הבחין במשאית, זה היה ממש לפני שהיא פגעה בו כך שהוא לא יכול היה לעצור את הרכב. לדבריו, לא הייתה מגבלת שדה ראיה והוא יכול היה לראות למרחק של 100 מטר. בזמן נסיעתו המשאית לא חסמה את נתיב נסיעתו. עוד הוא אמר, כי מהירות נסיעתו היה כ-30 קמ"ש. הוא דחה את הטענה לפיה הנתבע לא היה ברכב.

נהג המשאית אמר כי במועד התאונה הוא היה מחוץ למשאית כשהיא בעמידה.

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות, החלטתי לקבל את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת הנהג ברכב התובעת להתרחשות התאונה.
2. גרסת הנתבעים הייתה בלתי עקבית. בהודעה שצורפה לכתב ההגנה לגביה אמר נהג המשאית כי הוא מסר את הדברים לאיברהים מהביטוח, אשר רשם את הדברים, נכתב בגוף ראשון כדלקמן: "תוך כדי עצירה מוחלטת בחצר החנות, רכב צד ג' סטה ימינה בירידה ופגע ברכבי בחלק השמאלי האחורי. נא לציין כי אני ברכבי והיה עוד פועל קושר את החומר שהעמסנו".
3. גרסה זו, הייתה שונה במהותה מהגרסה שמסר נהג המשאית בעדותו ולפיה בזמן התאונה הוא היה בחצר החנות. יש לציין שבהמשך עדותו בתשובות לשאלות בחקירה נגדית הוא הבהיר שהוא היה ליד הדלת ופתח אותה.
4. זאת ועוד, בתחילת עדותו אמר נהג המשאית שהוא היה לבד במקום. בהמשך הוא אמר שביחד עמו היה אביו של בעל החנות וכי אותו אדם נפטר. יש לציין, שבהודעה צוין שבמקום היה פועל.
5. יתרה מכך, בהודעה נכתב שהפועל שהיה במקום היה עסוק בקשירת החומר שהועמס. בכתב ההגנה, נכתב שגם נהג המשאית עסק ביחד עם אותו פועל בקשירת הסחורה. והנה בעדותו של נהג המשאית, התברר כי הוא כלל לא היה עסוק בקשירת סחורה במועד התאונה, וכך גם האדם הנוסף שהיה שם, אשר לדבריו מסר לו שקית חומר.
6. חוסר העקביות וההבדלים בגרסאות, פועלים לחובת הנתבעים וגורמים להעדפת הגרסה של הנהג ברכב התובעת.
7. אשר לגובה הנזק, בדיון טענה ב"כ הנתבעים כי אין מקום לתבוע את שכר טרחת השמאי על סך של 1,900 ₪ אשר בגינו לא צורפו מסמכים המעידים על תשלום. בהודעה שמסרה התובעת היא ויתרה על רכיב זה.
8. התובעת נשאה בתשלום בסך של 33,490 ₪ ולפיכך ישלמו לה הנתבעים ביחד ולחוד סכום זה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 01/10/09 ועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט – אגרת בית משפט בסך של 452 ₪, שכר העד בסך של 400 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.