לפני בקשת התובע לדיון נוסף בעניינו.

התביעה נדונה וניתן פסק דין.

כאמור בפסק הדין היתה לתובע אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לביהמ"ש המחוזי.

דומה כי התובע לא עשה כן.

פסק הדין ניתן בחודש יולי 2011 והזמן להגשת בקשת רשות ערעור חלף זה מכבר.

לא ניתן לקיים דיון חוזר או נוסף משום שפסק הדין אינו מוצא חן בעיני התובע(או בעל דין אחר במקרים אחרים).

מבלי להידרש לכל האמור בבקשה הרי שנפלו בה לכל הפחות אי דיוקים והיא אף כוללת השמצות חסרות שחר כלפי ביהמ"ש.

מכל מקום,הדרך לתקיפת פסק הדין היתה בהגשת בקשת רשות ערעור במועד הקבוע לכך ומשהתובע לא פעל בדרך זו אין לו אלא להלין על עצמו.

יצוין כי הגם והתביעה נדחתה ולכאורה היה על התובע לשאת בהוצאות הנתבעת,לא חיוב התובע בהוצאות וזאת לפנים משורת הדין.

לפיכך,הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.