1. התביעה שלפניי הינה תביעה שטרית, אשר הועברה לבית המשפט לאחר שהוגשה התנגדות לביצוע השטרות שהוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ מספר 22-02642-10-1. ההתנגדות התקבלה באופן חלקי על ידי כב' הרשמת בהחלטה מיום 5.1.11, כאשר מתוך סכומם הכולל של השיקים בסך של 26,095, נדחתה התנגדות בסכום של 1,595 ₪.

2. התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק ומכירת סחורה לחנויות. הנתבע הינו מי שהיה בעל מכולת בזמנים הרלוונטיים לתובענה ורכש מאת התובעת סחורה.

את התמורה לאספקת הסחורה, שילם הנתבע, בין היתר, בשיקים נשוא התובענה, שיקים אשר חוללו.

3. בתצהיר התומך בהתנגדות טען הנתבע, כי את תמורת השיקים שחוללו, עקב קשיים אליהם נקלע הנתבע, שילם הנתבע במזומן, בתשלומים אותם שילם לסוכן. לטענתו, הובטח לו על ידי הסוכן, כי השיקים יוחזרו לידיו, אלא שאלה לא חזרו אליו.

הנתבע צירף כרטסת ידנית, שבה צויינו הסכומים אשר שולמו לסוכן ואשר הסוכן חתם עליה בחתימת ידו, ליד כל תשלום ותשלום.

בהחלטה המקבלת את ההתנגדות ציינה כב' הרשמת, כי מכיוון שהנתבע הוכיח ששילם תשלומים על חשבון חובו ועל פי טענתו נזקפו לטובת השיקים שחוללו, יש מקום לקבל את ההתנגדות.

עוד הוסיפה כב' הרשמת בהחלטתה, כי היא מודעת לכך שהתובעת אוחזת בידיה שיקים נוספים שחוללו בסכום של 11,630 ₪ וכן היא מודעת לכך שכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת מצביעה על כך שלנתבע חוב גדול יותר מזה שנתבע על ידה, אך עדיין עומדת לנתבע הזכות להוכיח טענתו.

4. לקראת ישיבת ההוכחות שהתקיימה, הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מנהל התובעת וכן הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע.

בין לבין נעשו בין הצדדים ניסיונות רבים להגיע אל העמק השווה מן הבחינה החשבונאית, כאשר לצורך העניין נבר הנתבע בספריו ובניירותיו (לאחר שהתובעת לא יכלה לעשות כן עקב פריצה שהיתה במשרדיה). הנתבע העביר לעיון בית המשפט חשבוניות של רכישות שרכש מהתובעת, בין כאלו המופיעים בכרטסת התובעת ובין שלא (אם כי לאחר יום התברר, כי בשל טעות לא צורף אחד מעמודי הכרטסת ולכן סבר הנתבע בטעות, כי רכישות ותשלומים אינם מופיעים בכרטסת) וכן העביר פירוט של כל התשלומים ששולמו על ידו, כאשר ביקש ללמוד, כי השיקים האמורים נפרעו.

5. במהלך עדותו של מנהל התובעת, מר בנג'ו, נשאל המנהל בנוגע לתשלומים ששולמו על ידי הנתבע ומופיעים בכרטיסיה הידנית שערך הנתבע. העד הסביר, כי עדכון התשלום בספרי התובעת נעשה מספר ימים לאחר ביצוע התשלום, שכן התשלום נעשה לידי הסוכן, שאינו מגיע למשרדי התובעת מידי יום ולכן בכרטסת מופיעים מספר תשלומים כתשלום אחד שהוצג. מנהל התובעת הבהיר את טענתו זו תוך הדגמה מתוך הכרטסת בתשלומים אקראיים שהוצגו לפניו.

6. הנתבע אשר העיד לעצמו, אישר במהלך עדותו, כי ישנו פער בין התשלומים שבוצעו על ידו ובין הרכישות שנעשו, אלא שמיקד את טענותיו בעובדה שמסר לתובעת שיקים שאינם רק שלו. לטענת הנתבע, הוא מסר לתובעת שיקים של לקוחות. התובעת לא השיבה לו את השיקים האמורים, זאת למרות ששילם את תמורתם, או החליפם בשיקים שלו. לטענתו, ייתכן וכשם שהתובעת נקטה נגדו בהליכים לגביית שיקים שמסר ושחוללו, פעלה התובעת גם לגביית השיקים של הלקוחות, כך שעל פניו התובעת יכולה היתה לפעול לגבייה כפולה.

לחיזוק טענתו זו של הנתבע, נתן הנתבע כדוגמא שיקים של חמותו אשר נמסרו לתובעת לשם פרעון חובותיו של הנתבע. שיקים אלו הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל והחמות פרעה את החוב בתיק ההוצאה לפועל.

למרות האמור, נמנעה התובעת מלבצע הפחתה של הסכומים ששולמו על ידי החמות בכרטסת הנתבע, עד לאחר שהנתבע הפנה את תשומת לב התובעת לכך במסגרת ההליך שלפניי.

7. אחר ששמעתי טענות הצדדים, לרבות הסיכומים בכתב שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל, למעט בנוגע לסכומי השיקים של הגב' לידיה חג'ג', חמותו של הנתבע, שלגביהם אישרה התובעת, כי יש להפחיתם מסכום החוב.

8. ראשית אדגיש, כי נטל ההוכחה בתיק דנן רובץ לפתחו של הנתבע.

כב' הרשמת גדרה את המחלוקת בתיק, כפי שהיא עולה מתוך תצהירו של הנתבע בשאלה: האם השיקים נשוא התובענה נפרעו בתשלומים מאוחרים ששולמו על ידי הנתבע, שאותם יש לזקוף על חשבון החוב דנן, להבדיל מזקיפתם על חשבון רכישות שוטפות שהיו לנתבע.

כפי שהדבר עולה מתוך סיפת דבריו של הנתבע במהלך חקירתו הנגדית, אשר למעשה הנתבע, כי נותר חייב לתובעת כספים, כאשר טענתו מתמקדת בטענה לפיה ייתכן והחוב נפרע באמצעות השיקים הנוספים שמסר ואשר לא הוצגו לפניו.

על מנת לתמוך בטענתו זו, הפנה הנתבע לשיקים של חמותו, הגב' חג'ג' לידיה, אשר חוללו ושולמו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אך לא עודכנו בכרטסת, כאשר הנתבע טוען, כי ייתכן וישנם שיקים דומים נוספים.

9. ואמנם, אותם שיקים של הגב' חג'ג' תומכים בטענתו האמורה של הנתבע, אלא שהנני סבורה, כי הנתבע לא הביא די ראיות על מנת לבסס טענתו, כי אמנם קיימים שיקים נוספים אשר חוללו וננקטו בגינם הליכי גבייה כלשהם.

הנתבע הפנה לרשימת השיקים שנמסרו לתובעת על מנת ללמוד על היקף השיקים החוזרים והיקף חובו לתובעת.

לעניין היקף החוב, שאינו קשור בהכרח לסכום החוב הנתבע בהליך שלפניי, בשים לב לכך שעסקינן בתביעה שטרית, הרי שמצאתי מקום לאמץ את הנתונים המופיעים בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת.

מנהל התובעת אשר נחקר, השיב לעניין התשלומים המופיעים בכרטסת והסביר את אופן הופעתם בכרטסת, גם אם אין מדובר באותו אופן המצויין בכרטיסיה הידנית של הנתבע. הסברו זה של מנהל התובעת תואם באופן מובהק את הכרטיסייה הידנית והנתבע עצמו לא הצליח לסתור את ההסבר שניתן על ידי המנהל באשר לאופן רישום התשלום בכרטיסיה הידנית. כך למשל, כאשר מנהל התובעת הסביר, כי בכרטסת מופיעים במאוחד מספר תשלומים שהועברו לסוכן בימים שקדמו לרישום, באופן אשר תואם את הרישום בכרטסת הידנית, זאת במשך מספר פעמים, לא הראה הנתבע מנגד, כי שולמו על ידו תשלומים נוספים שיש בהם כדי להסביר את הרישום בכרטסת התובעת.

10. אשר לשיקים החוזרים, הרי שבכרטסת מופיעים שיקים חוזרים, החל מהעמוד הראשון לכרטסת, בהיקף של קרוב ל- 53,000 ₪.

אם ניקח בחשבון, כי סכום של כ- 3,000 ₪ הינם שיקים שחוללו ושלא שולם תשלום כלשהו לאחר חילולם לשם פרעונם של שיקים אלו (השיקים המופיעים בעמוד האחרון לכרטסת), אזי היקף השיקים החוזרים הינו קרוב ל- 50,000 ₪.

11. בכרטסת מופיעים באופן מפורש תשלומים אשר יוחסו לשיקים חוזרים בהיקף של כ- 26,000 ₪, דהיינו מתוך כלל השיקים החוזרים, ניתן לומר בוודאות, כי אין בכרטסת התייחסות מפורשת לפירעון שיקים בהיקף של כ- 24,000 ₪, סכום הקרוב לסכום השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל.

גם אם נאמר, כי התשלומים המופיעים בכרטסת הידנית הינם תשלומים אשר שולמו אך ורק כנגד שיקים חוזרים, לא ניתן לומר, כי מדובר בתשלום שיש בו כדי לכסות את החוב בגין שיקים חוזרים.

12. הרשות להגן אשר ניתנה על ידי כב' הרשמת ניתנה תוך מתן אפשרות לנתבע להוכיח, כי יש לזקוף תשלומים ששילם על חשבון השיקים שחוללו.

הנתבע בעדויותיו ובחישובים שהביא, לא יכול היה ליחס תשלום כלשהו לשיק זה או אחר, אם כי בכרטסת עצמה מצויין לצד תשלומי אלו ואחרים, כי הם תשלומים על חשבון שיקים שחוללו.

מתוך הכרטסת עולה, כי לאחר מועד חילול השיקים דנן, החל ממועד חילול השיק הראשון שבהם, שולם במה שמכונה בכרטסת "על חשבון שיקים חוזרים" סך של כ-17,150 ₪.

13. הנתבע אמנם ניסה לזקוף את כל הסכומים שבכרטיסיה הידנית על חשבון אותם שיקים חוזרים, אלא שמתוך עדותו והשוואת התשלומים לכרטסת, נראה, כי הכרטסת הידנית משקפת גם תשלומים עבור חובות נוספים, שאינם בהכרח השיקים דנן. כך ציין הנתבע בעדותו:

"עבור הקניות השוטפות שילמתי בנפרד, בעבור התשלומים ששילמתי לסוכן שילמתי בנפרד. היה בא אלי הסוכן ואומר תן לי על החשבון, הייתי נותן לו שיקים של לקוחות ומחתים אותו. זה מתייחס רק לחוב בלבד וזה אותם 26,000 ₪ ומשהו ששולם." (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 6-8).

כך לדוגמא בכרטסת מופיעים שני תשלומים "ע"ח" בסכום של 500 ₪ כל אחד בסוף חודש נובמבר 2004. תשלומים אלו מופיעים בכרטיסיה הידנית, אך שורה לפני כן בכרטסת מופיע תשלום בסכום של 400 ₪, שלגביו מצויין "ע"ח שיק חוזר", שהוא כלל אינו מופיע בכרטיסיה הידנית.

14. בשים לב לכך שבכרטסת התובעת עולה סכום החוב באופן הדרגתי מאז פתיחתה של הכרטסת ועד לסגירתה, הרי שעל פניו, סכום החוב בכרטסת כולל גם חיובים בגין חובות שלא ניתנו בגינם שיקים, או שניתנו שיקים שחוללו, כך שעל פניו פרעון החוב בכרטיסיה הידנית משקפת פרעון חוב כולל ולא פרעון חוב על פי שיק זה או אחר, אלא אם כן צויין הדבר מפורשות בכרטסת.

15. יצויין, כי הנתבע אף לא נתן הסבר לפרעון חוב שאינו כלול ברשימת השיקים החוזרים ולא ציין, כיצד מתוך הכרטיסייה שלו ניתן ללמוד שיוכם של התשלומים לשיק זה או אחר, או אך ורק לשיקים חוזרים ולא לשם סילוק החוב בכרטסת.

מכאן, שהתובע לא הרים הנטל להוכיח, כי יש לזקוף את התשלומים ששילם באופן דווקני אך ורק לאותם שיקים חוזרים נשוא תיק ההוצאה לפועל.

16. לאור האמור, הנני סבורה, כי בסופו של יום הצטמצמה השאלה בתיק שלפניי לשאלה אותה העלה הנתבע בסיום חקירתו:

"אם אני אקח את הקניות של 04 ושיקים חוזרים משנת 05, אם נחסר את הכל החזר השיקים שזה 54,690 ₪ זה שלי ושל לקוחות, סך הכל מה נקבל זה 40,864 ₪ אני חייב.

אם בית המשפט אומר שנשאר לי עוד 20,000 ומשהו, אני אומר שאני מסכים איתך.

יש לי פה בתוך הכרטסת בתוך השיקים שחזרו, 11,360 ₪ היא לא היתה אמורה להכניס אותם, וסכום של 17,000 ₪ היא לא הציגה לי אותם, אז על סמך מה שהיא הכניסה אותם.

ש:השיקים של הלקוחות שלך נועדו לכסות את החוב שלך.

ת: אמת. השיקים של לקוחות היא כותבת שהם חזרו, תציגי לי אותם אני אשלם אותו אבל היא לא מוכיחה לי שום דבר אז איך אני יודע שהוא חזר. והיא עוד באה אלי אחרי 6.5 שנים" (עמ' 28 לפרוטוקול).

כפי שציינתי מעלה, המחלוקת בסופו של דבר נוגעת לחששו של הנתבע, כי שיקים של לקוחות שלו שמסר לתובעת נגבו מאת מוסרי השיקים, כפי שהדבר נעשה בנוגע לחג'ג' לידיה ולכן הוא סבור שאינו צריך לשאת בתשלום השיקים האמורים.

17. ראשית, מצאתי מקום לציין בנוגע לשיקים בסכום של 11,360, ₪, כי אין מדובר בשיקים שכב' הרשמת אסרה גבייתם, אלא, שאליהם התייחסה הרשמת דווקא כשיקים נוספים שניתנו על ידי הנתבע והתובעת לא דרשה גבייתם, כאשר ברור שסכום חובו הכולל של הנתבע אינו מגיע לסכום השיקים כולם.

בנוגע ליתרת השיקים, הרי שפרט לשיקים של הגב' חג'ג', כלל לא ברור, כי מדובר בשיקים של לקוחות (להבדיל למשל משיקים נוספים של התובע, כמו השיקים בשיעור של 11,360 ₪) וכלל לא ברור, כי שיקים אלו לא הוחזרו לנתבע לאחר חילולם ופרעונם בשיקים אחרים.

הנתבע אף לא הביא ראיה כלשהי לכך שהתובעת גבתה את השיקים האמורים מאותם לקוחות.

18. מנהל התובעת עצמו הסביר, כי בעת שנפתח תיק הוצאה לפועל לגביית השיקים האמורים, מקושר תיק ההוצאה לפועל לכרטסת הלקוח, שכן אין לתובעת דרך אחרת לקשור את השיקים האמורים לחוב זה או אחר.

כך הסביר מר בנג'ו:

"אם זה שיק של לקוח שלו שהועבר אלי, הוא מגיע אליה (אל ב"כ התובעת- ס.כ.) כסך הכל, השיקים שלו והלקוחות שלו והיא מטפלת תחת מכולת המלך. היא אומרת לי שיק מספר זה וזה שולם.

בהתחשבנות ביני לבינה היא שולחת לי פירוט של הגבייה שהיא עשתה. היא גם שולחת מכתבים גם תוך כדי.

אין דבר כזה שאני אחמיץ את התשלום ולא אשייך אותו ללקוח הנכון. אם זה שיק של לקוח שלו, אין לי כרטסת על שם הלקוח שלו ולכן אני לא יכול לקזז על שם הלקוח, אלא אני מקזז מהכרטסת של הלקוח שלי מכולת המלך". (עמ' 23 לפרוטוקול).

דבריו אלה של מנהל התובעת אמנם מתיישבים עם הסדר החשבונאי שעל התובעת לערוך בספריה, אולם, איני יכולה לומר, כי חששותיו של הנתבע אינם מוצדקים ועובדה היא שהתשלומים ששולמו על ידי הגב' חג'ג' אינם מופיעים בספרי התובעת עד היום בתוך הכרטסת של הנתבע.

19. אלא, שלא די באמירה סתמית מטעם הנתבע, או בחשש שלו, על מנת להוות פירעון של השיקים, על הנתבע עצמו להביא ראיות באשר לפרעון שיקים שחוללו, כשבהקשר זה חשוב להגדיש, כי גם אם נפתחו תיקי הוצאה לפועל לשם גביית השיקים הנוספים, הרי שעל מנת להוכיח פרעון החוב יש להצביע לא רק על פתיחת תיק הוצאה לפועל, אלא גם על גבייה באותו תיק, כאשר אין כל מניעה משפטית לפיה הנתבעת תפעל לשם גביית החוב גם במסגרת תיקי הוצאה לפועל נוספים ובלבד שתגבה את החוב פעם אחת (ובעניין זה, אם מוכח כי החוב נפרע במלואו, אף ניתן לעורר בקשה בטענת פרעתי באחד מהתיקים המתנהלים).

20. לאור האמור, לאחר שהנתבע לא הוכיח, כי השיקים נשוא התביעה דנן נפרעו בשיקים מאוחרים ולאחר שהתרשמתי, כי הכרטסת של התובעת התנהלה באופן תקין, כאשר אין בה אזכור מיוחד של פירעון שיק זה או אחר באמצעות שיקים אחרים, מאוחרים יותר, אלא נראה, כי מדובר בכרטסת רציפה המתייחסת אל שורת הזכות אל מול שורת החובה, הרי שהנתבע לא הרים הנטל להוכיח פירעון השיקים נשוא התובענה באמצעות שיקים מאוחרים יותר וגם לא הוכיח, כי שיקים חלופיים שנמסרו- נפרעו.

21. לאור האמור, דין התביעה להתקבל, למעט באשר לסך של 6,145 ₪ (נומינלית) הנוגעים לשיקים של הגב' חג'ג' וכך אני מורה. למען הסר ספק, סכום החוב הנתבע הינו זה שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל ולא סכום החוב שבכרטסת התובעת.

אשר להוצאות, הנני סבורה, כי הנתבע ניהל ההליך בתום לב, לא ניתן להתעלם מכך שהתובעת פתחה בתיק ההוצאה לפועל שנים ארוכות לאחר מועד חילול השיקים ואילו הנתבע, אשר טרח ועמל על מנת להמציא אסמכתאות לטענותיו, היה מוכן לקבל אסמכתאות לאי פרעון שיקים שלו, על מנת שלא ישנה המקרה הנוגע לשיקים של הגב' חג'ג'.

לפיכך, מצאתי מקום לחייב הנתבע בהוצאות בסכום של 1,500 ₪ בלבד.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ג, 3 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.