התובע

1. בפני בקשה לחייב את המשיב להפקיד ערובה בסכום להבטחת הוצאות המבקש.

2. המבקש טוען כי יש להבטיח את הוצאותיו בחיוב המשיבה בהפקדת ערובה , לאור מקום מגוריו של המשיב בתחומי הרשות הפלסטינית , אי התייצבותו לדיונים ולישיבת הגישור וכן אי התייצבות של בא כוחו לדיון שנקבע. המבקש הוסיף וטען כי המשיב אינו מקיים את ההחלטה שניתנה בדבר חיובו בהוצאות ולפיכך, ביקש להורות על הפקדת ההוצאות בקופת בית משפט.

3. סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 קובע כי בסמכותו של בית המשפט "אם נראה לו הדבר לצוות על התובע להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".

לפי ההלכה הפסוקה, בית משפט ישתמש בסמכותו זו, כאשר תובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין בידו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן שיקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם יפסקו לטובתו. כל מקרה, צריך להיבחן לפי נסיבותיו לרבות בחינת סוג הערובה ושיעורה (רע"א 6787/99 חתאם עאשור נ' מדינת ישראל, תק-על 99(3) 825). לפי כך גם נקבע בפסיקה, כי תושבי הרשות הפלסטינית נחשבים לצורך העניין, כ'תובע המתגורר בחו"ל' (סעיף 5 לפסק הדין ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פורסם בנבו, ניתן ביום 30/05/04).

4. בענייננו, המשיב הוא תושב הרשות הפלסטינית . המשיב, לא טרח למרות החלטתי מיום 18.11.12 להשיב על הבקשה ולא הוכיח כי יש לו הכנסות או נכסים בישראל. התנהלותו, מעידה על קושי בגביית הוצאות ממנו משלא שילם את ההוצאות בהן הוא חויב בשל אי התייצבותו לדיון.

בנסיבות אלו, כי קיים בסיס לחששו של המבקש לקושי בגביית הוצאות ההליך, ככל שייפסקו לטובתו.

5. לפיכך, דין הבקשה להתקבל.

יחד עם זאת, על מנת שלא למנוע מהמשיב את זכות הגישה לערכאות , אני מחיבת אותו בהפקדה בסך של 10,000 ₪ בלבד להבטחת הוצאות המבקש והרשות בידי המבקש, לגבות מהסכום שיופקד את ההוצאות שנפסקו כבר לטובתו.

ההפקדה, תבוצע תוך 7 ימים מהיום כתנאי לקידום בירור התביעה.

עותק ישלח לב"כ הצדדים בפקסימיליה ובדואר.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ג, 2 לדצמבר 2012 , בהעדר הצדדים.