א. מבוא

1. החייב, כבן 31 נשוי ואב לשני ילדים קטינים הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 9.8.2010.

2. ביום 20.9.2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 507,403 ל – 12 נושים.

3. בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 200 ₪ למשך שלושה חודשים מיום 1.11.2010 ולאחר מכן סך חודשי של 500 ₪ ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

4. נכון למועד עריכת חוות דעת ב"כ הכונ"ר ביום 15.12.2011 הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב בסך 339,373 ₪. לא הוגשו תביעות בדין קדימה.

5. החייב נחקר ביום 3.8.2011 ועוד קודם לכן נדרש על ידי המנהל המיוחד שמונה בתיק זה, עוד אברהם גדות להמציא מסמכים שונים ואסמכתאות על משלוח הודעות לנושים.

ב. גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

החייב טוען כי הסתבכותו נבעה מכשלון עסקי. נטען כי החייב ניהל בין השנים 2006-2009 עסק לממכר דגים בנמל עכו ואולם הוצאותיו היו מעל להכנסותיו והוא שקע בחובות.

כן טוען החייב כי בעודו במצב כלכלי טוב בשנת 2008 רכש דירה עם אישתו בעכו שממונה בעיקר על ידי הלוואה מובטחת במשכנתא ואולם לצורך השלמת רכישתה נאלץ ללוות כספים מבנקים ומהשוק האפור.

ג. התנהלות החייב

1. עד מועד הדיון בעניינו ביום 18.12.2011 לא עמד החייב בחובותיו להליך ונמנע מהגשת דוחות כסדרם.

מחדל זה הוסר בחלקו על ידי הגשת דוחות חלקיים לאחר הדיון ואולם לטענת בעלי התפקיד גם לאחר הגשת הדוחות החלקיים הוברר כי החייב אינו מצרף כל האסמכתאות הנדרשות.

עוד הוברר כי החייב ואשתו אינם ממצים פוטנציאל השתכרותם.

כן הוברר כי הודעות לנושים נשלחו על ידי החייב רק ביום 28.3.2012 וגם הם באופן חלקי ולשלושה נושים לא נשלחה הודעה כלל.

כמו כן החייב לא הופיע לדיון בעניינו ביום 18.12.2011 ורק משהוברר בדיון כי למרות מחדליו והוא כן משלם תשלומים לקופת הכינוס ניתנה לו ארכה להסיר מחדליו להגיב לעמדת בעלי התפקיד ולהמציא מסמכים.

2. במהלך ניהול ההליכים הוברר כי החייב ואישתו באופן מלא במשרות חלקיות בלבד ולא ניתן הסבר משכנע להמנעות החייב מלהשתלב במעגל העבודה. לא הוגשו מסמכים מלאים כנדרש על ידי המנהל המיוחד ולא תוארו נסיונות שביצע החייב במטרה להשתלב במעגל העבודה באופן מלא ותוצאותיהם.

עוד הוברר במהלך ניהול ההליכים כי על פי דוחות העסקים שהציג החייב בעסקו היו רווחים אם כי מצומצמים במועדים בהם החייב טען כי הוצאות העסק עלו על הכנסותיו (בשנים 2006-2008).

עוד הוברר כי אין אסמכתא המבהירה מדוע נדרש החייב ללוות כספים לרבות בשוק האפור וטענת החייב כי שילם באמצעות כספים אלו חובותיו לבנק הפועלים או רכש ציוד לעסקו לא אומתו.

כן הובהר כי החייב בחר לרכוש דירה בעודו שקוע בחובות בשנת 2008 מבלי שהוברר כיצד התעתד החייב לשלם עבור רכישה זו.

עוד הוברר כי טענות החייב לפיהם נאלץ לשלם דמי שכירות גבוהים לאביו עבור ניהול עסק במבנה השייך לו לא אומתו.

3. לאחר הדיון הגיש החייב תגובות בצירוף מסמכים בימים 18.1.2012, 15.4.2012 ו – 24.4.2012.

4. לאחר הגשת תגובת החייב הגיש המנהל המיוחד עמדתו המסכמת. תגובה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר לא הוגשה עד מועד כתיבת פסק דין זה ויש לראותו כמסכים לעמדת המנהל המיוחד. בתגובתו המסכמת טען המנהל המיוחד כי לא ניתנה תשובה מספקת מטעם החייב ויש לדחות בקשתו משום שלא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב וכי הוא מתנהל בתום לב בהליך.

המנהל המיוחד טען כי:

I דוחות שהגיש החייב הוגשו ללא אסמכתאות או צורפו אסמכתאות חלקיות והנטען בהם אינו מדוייק.

II על פי האמור בדוחות הוצאות החייב עולות על הכנסותיו.

III הן החייב והן אישתו לא ממצים פוטנציאל השתכרותם.

IV הודעות לנושים הוגשו באיחור.

V מעיון בדוחות עסקים שהגיש החייב בנוגע לעסק שנוהל על ידו בשנים 2006-2008 עולה שלעסק היו רווחים צנועים בשנים אלו ואין אינדיקציה כי ניהול העסק גרם להסתבכות החייב בחובות.

בדוחות אלו אין אישור לטענה כי החייב נאלץ לשלם שכר דירה גבוה לאביו, בעל הנכס בו נוהל העסק.

עוד אין אינדיקציה לטענת החייב כי נאלץ ללוות כספים לצורך רכישת ציוד לעסק ואין הוכחה כי ציוד כזה אכן נרכש.

VI החייב נטל הלוואות בשוק אפור מבלי שהובהר כיצד חשב כי יכול להחזירם.

VII החייב רכש דירה בעודו שקוע בחובות ומקורות הכספים לרכישת הדירה לא ברורים.

5. מכל האמור לעיל טוען המנהל המיוחד כי דיון הבקשה של החייב להדחות.

6. יצוין כי הטענות האמורות לעיל של המנהל המיוחד לא נסתרו.

ד. דיון

I המצב המשפטי

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך.

לטעמי אין בפני חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.

בוודאי נכון הדבר בבודקי מצבת תביעות החוב שהוגשו נגד החייב, שאינה גבוהה במיוחד, ומנגד הכנסות התא המשפחתי והמנעות החייב ואשתו מלהשתלב באופן מלא במעגל העבודה או להציע הצעה לפרעון החוב בהסתמך על מצבת נכסיהם.

2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה, יכול או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. במיוחד לא שוכנעתי כי ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הנוכחית של החייב ובעתיד ימנע המצב בו החייב ימשיך ליטול התחייבויות על עצמו או לבצע מעשים אסורים וללוות כספים בשוק האפור כדי לשרוד כלכלית. זאת במיוחד כשמדובר בחייב הבוחר שלא לשוב למעגל העבודה באופן מלא.

לא הוכח בפני כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי לא יסתבך בעתיד באופן דומה.

3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 2009)

ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08

רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 814,810;

שי לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 23-24

4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.

בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"- - 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל בעלי התפקיד.

יש לציין עם זאת כי האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו.

5. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:

"18 ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".

6. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך. הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.

בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:

הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר

הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

7. בחינת תום לבו של החייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב של חייב לרבות מועד הווצרות חובותיו ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב ביצירת חובות.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.

8. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייב בענייננו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.

9. יש לזכור כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.

ומולו ראה גם:

ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 30.4.04.

10. באשר לשלב יצירת החובות, בית המשפט העליון קבע, לדוגמא, כי קיים חוסר תום לב במצב שבו חובות החייב נוצרו תוך זלזול בנושים או אדישות למצבם או בדרך של קבלת הלוואות בשוק האפור או רכישת נכסים וכניסה להתחייבות במועד בו יודע חייב שאינו יכול לפרעם.

ראה לעניין זה:

ע"א 143/90 קלאר נ' הכונ"ר, פ"ד מה (3) 261

פש"ר (חי) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכונ"ר, תק' מח 2004 (3) 2871.

II המקרה הספציפי

1. במקרה הספציפי שוכנעתי כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה לפגמים שנפלו באופן הווצרות החובות של החייב לאור התנהלותו בהליך.

2. במקרה דנן עסקינן בחייב הבוחר ללא סיבה סבירה או מוסברת להמנע בשיטתיות מלהשתלב באופן מלא במעגל העבודה ולהביא אישתו לעשות גם כן.

לא ניתן הסבר סביר להתנהגות החייב, לא נטען כי בעיות רפואיות מונעות ממנו או מבת זוגו להשתלב בעבודה באופן מלא או כי מפאת גילו או בשל מקצועו הוא אינו מוצא תעסוקה מתאימה.

לא תוארו נסיונות שעשה החייב להשתלב במעגל העבודה ותוצאותיהם.

3. זאת ועוד עסקינן בחייב אשר יצר חובות תוך שהוא נוטל הלוואות בשוק האפור ורוכש דירה במועד בו היה החייב לטענתו נתון לקשיים כלכלים ולא היה ביכולתו לפרוע חובותיו זאת גם מבלי שניתן הסבר סביר מדוע בחר החייב לעשות כן ומהם האילוצים שהביאו אותו לבחור בנקיטת מעשים אלו.

4. לכל אלו יש להוסיף טענות המנהל המיוחד אשר תוארו בפרוטרוט לעיל בפסק דין זה ובעמדתו המסכמת של המנהל המיוחד כי החייב הסתבך בחובות ואולם הסבריו להסתבכות זו אינם נכונים. עסקו של החייב כן היה רווחי, החייב לא נאלץ לשלם הכספים ששילם לאביו כשכר דירה ולא רכש ציוד לעסקו בכספים אותם לווה מבנקים שונים.

5. אשר להתנהלות החייב בהליך מדובר בחייב אשר לאורך תקופה ממושכת בהליך לא מילא באופן מלא חובותיו ולא הגיש דוחות מלאים. החייב לא עשה כן עד מועד הדיון בעניינו, לא התייצב לדיון וגם לאחריו לא השלים מחדליו באופן מלא, החייב גרם בכך להמשכות ההליך.

גם דוחות שכן הוגשו באיחור הינם דוחות חסרים ללא אסמכתאות מספקות ומבלי שיכללו בתגובות שצורפו להם כל ההסברים הנדרשים להסתבכות החייב בחובות.

6. מדובר בחייב אשר בהתנהלותו בהליך מוציא מדי חודש הוצאות העולות על הכנסתיו החודשיות והכנסות בת זוגו ובכך יוצר חובות חדשים.

7. מכל האמור לעיל אני קובעת כי אין די בטענות החייב כי חובותיו נוצרו בשל כשלון עסק.

עסקינן במקרה דנן בחייב אשר לא הרים נטל ההוכחה להוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב או שהוא מתנהל בתום לב בהליך ודין בקשתו להדחות.

ה. סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה

על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו

במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי

לאפשר הערכות מתאימה.

בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.

הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ג, 25 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.