לפני תביעה על סך 60,175 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 09/08/08.

1. הנהג ברכב התובעת (להלן: "הנהג") הצהיר כי עמד בנתיב המיועד לפניה שמאלה, לאור מופע אדום ברמזור, כלשפניו עמד רכב נוסף. משהתחלף מופע הרמזור לירוק, החל בנסיעה במרחק כ – 2 מ' מהרכב שלפניו, כאשר בהבזק שניה הבחין ברכב מימינו, המגיע מהנתיב הנגדי הנוסע ישר, ואז ארעה התנגשות בין שני הרכבים. רכב התובעת נפגע באמצע צידו הימני.

בחקירתו הנגדית אישר הנהג כי בכיוון נסיעתו שני מופעי רמזור, אחד לפניה שמאלה ואחד לנסיעה ישר, כאשר לא הסתכל על מופע האור ברמזור המורה ישר. בעת התאונה חברתו של הנהג ישנה ברכב.

2. הנתבע הצהיר כי קודם כניסתו לצומת בו ארעה התאונה, עמד לאור מופע אדום ברמזור בצומת קודם, ומשהתחלף המופע לירוק, החל בנסיעה, כאשר מופע האור ברמזור בנתיב נסיעתו ישר בצומת , התחלף אף הוא לירוק. לפיכך חצה את הצומת בה ארעה התאונה בנסיעה רציפה במהירות של כ – 50 קמ"ש בנוסעו ישר בנתיב הימני. לפתע פגע בו רכב הנהג. רכב הנתבע נפגע חזיתית.

הנתבע ציין כי לא נסע רכב נוסף לפני רכב התובעת. כן ציין כי הבחין ברכב התובעת במרחק של כ – 10 מ' ולא הספיק לבלום.

3. ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי לפי תכנית הרמזורים שהוגשה לתיק בית המשפט, נ/1, שני מופעי הרמזור , לנסיעה שמאלה ולנסיעה ישר, מכיוון רכב התובעת, מורים על מופע אור ירוק, ומכאן לא יכול היה הנהג להתבלבל בין מופעי הרמזורים. הרמזור המורה לרכב התובעת מופעל באמצעות גלאי. לעומת זאת הנתבע לא נתן הסבר מספיק כיצד הצליח לפתח מהירות של 50-60 קמ"ש מהצומת הקודם, בו לטענתו עמד לאור מופע אדום ברמזור, במרחק של 100-150 מ' עד לצומת הנוכחי. הנתבע טען בעדותו במשטרה כי הבחין ברכב התובעת במרחק 30 מ' ואילו בעדותו הצהיר על מרחק של 10 מ'. רכב התובעת חלף את רוב הצומת, ומכאן אחריות הנתבע לתאונה. בהודעה על מקרה הביטוח מטעם הנתבע לא צויין כי נסע במופע ירוק ברמזור.

4. ב"כ הנתבעים טען כי לפי תכנית הרמזורים, האפשרות היחידה ל"מחטף רמזור" הינה של נהג התובעת. אין סבירות בטענת הנהג כי נסע רכב לפניו והנתבע ייכנס לצומת לא פנוי בו שני רכבים נוסעים. התובעת נמנעה מלהביא לעדות את חברתו של הנהג שנסעה עימו ברכב בעת התאונה. יכול שהנהג התעכב בפנייתו שמאלה לאחר נסיעת הרכב לפניו והעובדה כי לא ידע לציין מה היה מופע האור ברמזור המורה על נסיעה ישר, מכרסמת באמינותו. גירסת הנתבע ניתנה לראשונה בעדותו במשטרה ושם ציין מפורשות כי נסע בצומת במופע ירוק ברמזור.

5. אין חולק כי לא הוגש כתב אישום בגין אחריות מי מהנהגים המעורבים בתאונה דנן. כמו כן ב"כ הצדדים התייחסו שניהם לתכנית הרמזורים, נ/1, כאל זו החלה בצומת במועד התאונה, ולפיכך תבוסס אף החלטה זו על אותה תכנית רמזורים.

6. לפי תכנית הרמזורים, מופע רכב הנהג לפניה שמאלה הינו מופע מס' 18, המורה אור ירוק יחד עם מופע 14, המיועד לנסיעה ישר מכיוון רכב התובעת. האור הירוק במופע 18 נמשך 13 שניות בלבד, כאשר מופע האור הירוק לנסיעה ישר, מס' 14, אורכו 63 שניות. לאחר שמתחלף האור הירוק לאדום במופע 18 המיועד לפניה שמאלה, מופיע אור ירוק במופע מס' 12, הוא נתיב הנתבע לנסיעה ישר ומישכו 44 שניות. כשמסתיים המופע הירוק במס' 12, ניתן אור ירוק למופע 11.

מכאן, אם הנתבע היה מבצע "מחטף" רמזור בנתיב נסיעתו, הרי הרכבים שהיו מתחילים בחציית הצומת לאחר סיום מופע האור הירוק במס' 12 הינם אלה המגיעים ממס' 11, ולא אלה המגיעים מכיוון נסיעת מופע 18, כדוגמת הנהג.

כמו כן, לפי תכנית הרמזורים, כאמור, מופע האור הירוק מופיע במקביל גם במופע 18 וגם במופע 14, המיועד לנסיעה ישר. מופע מס' 18 הינו קצר ומישכו 13 שניות. יכול הדבר לשמש בלבול לנוסע במופע 18, תוך ייחוס הרמזור הירוק במופע 14 לנתיב נסיעת מופע 18.

העובדה שהנהג הצהיר כי לפניו נסע רכב נוסף שאת פרטיו לא ידע לציין, ואילו הנתבע חלק על כך, גם אם נכונה היא, אין בה בלבד כדי להכריע את הכף בגרסאות הצדדים. יכול שהנתבע התמהמה בנסיעתו לאחר נסיעת הרכב הראשון, כאשר מופע האור בנתיב נסיעתו 18 כבר התחלף, והוא הסתמך על מופע האור בנתיב הנסיעה ישר, 14.

לאור האמור, לא מצאתי כי ניתן לקבוע בנסיבות המקרה דנן, כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת גירסתה לאופן התרחשות התאונה עפ"י מאזן ההסתברויות המוטל עליה ולא ניתן לקבוע כי גירסת התובעת מסתברת יותר מגירסת הנתבע.

יצוין כי בטופס ההודעה מטעם הנתבע, נ/3, לא צויין מפורשות כי הנתבע נסע לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתו, אך צוין "נסעתי בכביש ישר". יחד עם זאת, הודעת הנתבע במשטרה ניתנה במועד סמוך יותר לתאונה ובה פורטה גירסת הנתבע, כולל נסיעתו במופע אור ירוק כבר בצומת הקודם לצומת נשוא התאונה. לא מצאתי לזקוף את נוסח ההודעה נ/3 לחובת הנתבע.

7. לאור האמור, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.