<#1#>

פרוטוקול

<#2#>

גזר דין

1. הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון במספר כתבי אישום שעניינם החזקת סמים לצריכה עצמית. הסדר הטיעון בין הצדדים כלל אך את תיקון כתבי האישום השונים ואת הסכמת המאשימה כי יוגש תסקיר בעניינו, אשר יבחן, בין היתר הארכת מאסר מותנה שתלוי ועומד נגדו. הצדדים הצהירו כי אין ביניהם הסכמות עונשיות.

2. סופו של יום צירף הנאשם 10 כתבי אישום שונים כלדקמן:

ת"פ 10864-12-10 – החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 16.2.2010 – חשיש במשקל נטו של כ- 0.65 גרם.

ת"פ 3619/09 – החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 23.11.2008 – קנאבוס במשקל נטו של כ- 0.63 גרם, כ- 3.5 גרם, חשיש במשקל נטו של כ- 0.072 גרם.

ת"פ 3788/09 - החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 7.7.2009 – חשיש במשקל נטו של כ- 2.25 גרם.

ת"פ 3695/09 - החזקת סמים לשימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי מיום 13.7.2009 – חשיש במשקל של כ- 1 גרם וכן "באנג".

ת"פ 52754-05-10 - החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 26.10.2009 – קנאבוס במשקל נטו של כ- 3 גרם.

ת"פ 54430-07-10 - החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 3.2.2010 – קנאבוס במשקל זעיר.

ת"פ 63032-10-10 - החזקת סמים וכלים לשימוש עצמי מיום 11.3.2010 – חשיש במשקל נטו של כ- 1.4 גרם, וכן "באנג".

ת"פ 44236-01-12 - החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 20.9.2011 – חשיש במשקל נטו של כ- 0.55 גרם.

ת"פ 56980-10-12 - החזקת סמים לשימוש עצמי מיום 26.10.2011 חשיש במשקל נטו של כ- 1.4 גרם ובמשקל של כ- 15.4 גרם.

3. תסקירי המבחן בעניינו של הנאשם המליצו על הארכת המאסר המותנה ואימוץ הגישה השיקומית, לאחר מכן נמנעו מהמלצה כלשהי ובסופו של יום ממליצים על ענישה באפיק השיקומי. מדובר בתסקירי מבחן שהוגשו החל משנת 2011 ועד יוני 2014 עת טענו הצדדים לעונש בפניי. בית המשפט נתן לנאשם הזדמנויות מספר, ובסופו של יום צלחה הדרך, והנאשם השתלב באופן עצמאי ומיוזמתו בקהילת רטורנו, סיים את הטיפול בקהילה והשתלב בהוסטל "בחצי הדרך" של הקהילה, השתלב בעבודה במפעל בבית שמש, והוא מתפקד באורח נורמטיבי ויצרני. השינוי הינו משמעותי, הנאשם החל בתהליך השינוי בתחילת שנת 2013, הצליח לגייס את בני משפחתו לסייע בידו בשינוי זה, ובסופו של יום כאמור הטיפול צלח.

4. הנאשם יליד 1975, לאורך חייו בלטה חוסר יציבות במסגרות תעסוקתיות שונות, ועל רקע חיפוש תחושת שייכות החל בשימוש בסמים יחד עם חברה שולית, בשנות בגרותו. באפריל 2013 המליץ שירות המבחן על דחיית הדיון בעניינו על רקע השתלבותו בטיפול בקהילה טיפולית. בפברואר 2014 המליץ שירות המבחן על דחייה נוספת על מנת לבחון את המעבר מהקהילה הטיפולית להוסטל, אשר ידרוש מהנאשם להתמודד וליישם את הכלים שרכש בקהילה, ולתפקד בסביבה מוגנת פחות. ההתרשמות היתה כי ההליך המשפטי מהווה גורם מסמן גבולות עבור הנאשם וכי הוא משמעותי. כיום מצליח הנאשם לשמור על יציבות בתפקודו בשונה מהעבר, עוד המליצו לו גורמי הטיפול בהוסטל להשאר בסביבה הגיאוגרפית של ההוסטל ולא לשוב לסביבה ממנה הגיע לטיפול. הנאשם מגלה רצון לנהל אורח חיים עצמאי ומבין כי חזרתו לבית הוריו טומנת בחובה סכנה להליך השיקום המוצלח אותו עבר. הנאשם צפוי לסיים את השהות בהוסטל ולשכור דירה בבית שמש, תוך שהוא מת מיד בעבודתו במפעל לעוגות באזור התעשייה בבית שמש.

5. שירות המבחן התרשם כי הנאשם עבר תהליך משמעותי במסגרת הטיפול בקהילה ובהוסטל, כיום מודע יותר לקשייו ומסוגל לבטא אותם ולהסתייע בסביבתו לצורך שינוי. יחד עם זאת הנאשם זקוק לליווי והכוונה משמעותיים. לאור האמור ממליץ שירות המבחן לאמץ הגישה השיקומית בעניינו של הנאשם ולהעמידו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה במהלכה תיבנה עבורו תוכנית ביחידה להתמכרויות בבית שמש, אשר תותאם לצרכיו, בנוסף המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם מאסר מותנה כדי להציב לו גבול משפטי ברור. שירות המבחן שקל להמליץ על צו של"צ, אך לאור שיתוף הפעולה ההדוק של הנאשם עם גורמי הטיפול, ולאור הקשיים איתם מתמודד, סבר כי אין זה ראוי בעניינו של הנאשם.

6. כאן המקום לציין, כי על אף המלצת שירות המבחן לא ניתן להשית על הנאשם מאסר מותנה, משום שזה תלוי ועומד בעניינו, והוא לכאורה חב הפעלה לאור ריבוי התיקים שצירף הנאשם. יחד עם זאת, לאור העובדה כי מדובר במי שעבר טיפול להתמכרות בסמים, ולאור הוראות סעיף 85(א) בחוק העונשין - ניתן להורות על חידושו של המאסר המותנה, ולהשיג עדיין את המטרה של מאסר מותנה שתלוי ועומד כנגד הנאשם.

7. אימו של הנאשם העידה לעונש והסבירה כי השינוי שערך הנאשם הוא משמעותי, כי הוא ניכר לעין, או במילותיה : ". . . והייתי מדברת איתו הוא כל הזמן היה צוחק והוא לא היה מתייחס, היום אפשר לשבת לדבר איתו, הוא שומע, מקשיב, משתפים אותו בכל דבר . . . היום הוא קם לעבוד, חוזר מהעבודה, הוא נורמלי, הלוואי והוא ימשיך בדרך הזאת . . . לא אחים שלו ואף אחד לא היה בא איתו לדיונים כי לא האמנו בו והוא תמיד לא התייחס אלינו ולא הסכים, עד שיום אחד הוא בא והוא אמר לי שהוא הולך לגמילה וכל המשפחה שלו, גם אחים שלו וגם הגיס שלו, אמרנו לו שאם זאת המילה שלו אנו נלך איתו לאורך כל הדרך. " [ר' עמ' 32 ש' 9-18].

8. ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסרים בפועל, בגין התיקים השונים, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר ולשלוח את הנאשם למאסר ממושך. המאשימה הפנתה בטיעוניה לעונש לעברו הפלילי של הנאשם, לריבוי התיקים בגינם הוא עומד לדין היום, ולחומרה שנודעת לעבירות הסמים.

9. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצות התסקיר בשינויים המחוייבים, עמד על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, הדגיש את ההליך השיקומי המוצלח והמשמעותי שעבר הנאשם ועמד על העובדה כי הנאשם עומד לדין בגין עבירות סמים קלות יחסית – החזקה לשימוש עצמי. הסנגור אף הפנה לעדותה של אימו של הנאשם לעניין העונש, והדגיש את העובדה כי מדובר במי שלא האמין בעצמו עובר להליך הגמילה, וכי כיום המצב שונה לחלוטין.

הנאשם בדבריו לעונש טען כי הוא " . . .מחזיק את ההחלמה שלי על הכתפיים". עוד הביע הנאשם שביעות רצון מהליך הגמילה, והסביר כי הוא מתכנן לשכור דירה ולהמשיך לעבוד.

10. עבירות הסמים הן נגע שיש למגר. הפסיקה הכתיבה קו של מלחמה בלתי מתפשרת בנגע זה, אשר הולך ופושט בחברה. מדובר בעבירות שהשלכותיהן והנזק המצטבר שלהן חוצה את הנזק הישיר שנגרם למעגל המשתמשים בסמים והוא כולל גם את הציבור הרחב אשר נפגע מעבירות שונות שמבוצעות על רקע אותו שימוש בסם.

על אף האמור, יש להבחין בין מי שהוא משתמש קצה – עבריין הסמים שנמצא בתחתית הפירמידה, שעושה שימוש בסמים ומכור להם, ובין מי שנמצא בדרגים הגבוהים של הפירמידה – סוחרי הסמים השונים. גם המחוקק הבחין בין עבריינים אלה לאלה, והגדיר את העבירה של החזקת סם לשימוש עצמי כעבירת עוון, בעוד העבירות האחרות של סחר בסמים והחזקתם שלא לשימוש עצמי מוגדרות כעבירות פשע חמור.

11. הנאשם שבפנינו הוא משתמש הקצה הנמוך ביותר בפירמידה. הדבר ניכר עליו לאור התמכרותו רבת השנים, ולאור כמויות הסמים שנתפסו אצלו על פי כתבי האישום השונים אותם צירף. עניין זה משפיע ישירות על חומרת העבירות וכמובן על מתחמי הענישה שיש לקבוע.

12. לעניין מתחמי הענישה השונים אין מקום להבחין בין התיקים השונים, על אף שלכאורה מדובר בכמויות סם שונות [אם כי לא מהותית פרט לת"פ 56980-10-12], ובחלק מן המקרים בעבירות של החזקת כלים בנוסף לעבירה של החזקת הסמים. בכל המקרים מדובר בסמים מסוג חשיש ו/או קנאבוס אשר הוחזקו לצריכה עצמית. בנסיבות אלה, ופרט לת"פ 56980-10-12, מתחם הענישה ההולם את מעשיו של הנאשם עומד על בין התחייבות ועד מאסר קצר בן חודשיים וזאת לכל תיק בגינו עומד הנאשם לדין. בת"פ 56980-10-12 מתחם הענישה עומד על בין התחייבות וקנס ועד מאסר קצר בן שלושה חודשים.

13. בעניינו של הנאשם ברור, כי היה מקום לשלוח אותו בין כתלי הכלא, ולהפעיל את המאסר המותנה בעניינו. הדבר נובע הן מריבוי התיקים אותם צירף הנאשם – ריבוי עבירות על פני השנים, הן לאור עברו הפלילי המשמעותי, וכמובן לאור המאסר המותנה שהיה מקום להפעיל.

14. יחד עם זאת, ועל אף האמור, לא ניתן לבטל במחי יד את ההישגים השיקומיים של הנאשם. מדובר במי שעבר כברת דרך משמעותית של שיקום ובנסיבות העניין, סבורתני כי יש להעדיף את ההליך השיקומי על שיקולי הענישה האחרים.

על רקע זה, מאמצי השיקום שהושקעו במערער, ותוצאותיה של השקעה זו הינם מרשימים במיוחד. תהליך שיקום המערער לא היה קצר. הוא נמשך מאז 2003, ולקחו בו חלק גורמים טיפוליים שהשקיעו את מיטב כוחם ומיומנותם המקצועית ביעד השיקומי המורכב הזה. המערער עצמו נרתם להשגת המטרה, ועשה מאמץ עילאי להשתלב במסגרת הטיפולית, לשתף עימה פעולה, לעמוד במבחן ולא למעוד. עד כה, נראה כי מטרת השיקום הגשימה את עצמה. המערער סיים את ההליך הטיפולי בהוסטל, וכיום יצא לחיים עצמאיים, ובליווי גורמי המקצוע הוא מתפקד בצורה ראויה, דואג לפרנסתו, ומקיים קשר עם המסגרת הטיפולית ככל שנדרש. הישג שיקומי זה הוא נדיר במקומנו, במיוחד מקום שמדובר בגמילה מסמים. על שום נדירותו וייחודו, בולט הצורך לתת לו משקל נכבד במסגרת שיקולי הענישה, וזאת מכמה בחינות: ראשית, מבחינת האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, שיקומו של עבריין מועד תורם לקיומה של ציפייה כי לא יחזור לעולם הפשע. ציפייה זו מקדמת את טובת הציבור ומתיישבת עם אינטרס חברתי רחב. שנית, מבחינת העבריין, השיקום המוצלח פותח בפניו אופקי-חיים חדשים, ולראשונה עולה תקוה כי יוכל לפנות לדרך חיים בונה, שבה יוכל להשתלב באורח חיים יציב וקונסטרוקטיבי. ושלישית, מבחינת שירותי השיקום והרווחה, חשוב לטעת את התודעה כי יש טעם ותוחלת בהשקעת משאבים חומריים ואנושיים בפעולות שיקום עבריינים, וכי מקום שפעולות אלה מניבות פרי, ישנה התחשבות בכך בתהליך הענישה וננקטים אמצעים המאפשרים ככל הניתן את הותרת תוצאות השיקום על כנן, בלא העמדתן בסכנה. בנסיבות האמורות, הצורך לשמר את תוצאות שיקומו של המערער בשל מיגוון ההיבטים האמורים עשוי להכריע אף את שיקולי הענישה המסורתיים – הגמול וההרתעה; עם זאת, בכל מקרה, יש לשלב את השיקולים הנוגדים בענישה לנוסחה מאוזנת ומידתית שתייחס את המשקל היחסי הראוי למיגוון השיקולים וההיבטים מבחינת אינטרס הציבור ואינטרס הפרט כאחד.

בענייננו, גם אם חומרת העבירות בהן הורשע המערער ורקעו הפלילי המכביד הקודם היו מצדיקים במצב אחר עונש מחמיר ומאסר בפועל ארוך, הרי הישגי השיקום המיוחדים שהושגו כאן, וההשקעה הרבה – הן מצד המערער והן מצד מערכת הרווחה – שהביאה להישגים אלה, מצדיקים באיזון כולל מתן משקל נכבד לגורם זה.

[ר' ע"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל, 2006].

15. לאור כלל האמור, אני מעדיפה את שיקולי השיקום ומורה כדלקמן:

א. מחדשת את המאסר המותנה שהושת על הנאשם בת"פ 2726/05 (שלום ב"ש) ביום 30.1.2007 בשנתיים נוספות מהיום.

ב. מעמידה את הנאשם בצו מבחן למשך שנה.

מובהרת לנאשם סמכותו של בית המשפט לגזור דינו מחדש היה ולא יעמוד בצו המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ד, 13/07/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלינור בסטקר