הצדדים וכתבי הטענות

1. התובע הגיש תביעה לתשלום נזקיו, בסך 4,041 ₪, בגין תאונת דרכים, שנגרמה, לטענתו, באחריות הנתבע 1.

בכתב התביעה טען התובע כי בעת שעמד לפני רמזור אדום, בצומת הרחובות בן-גוריון והעצמאות, בהרצליה, הגיע הנתבע 1, רכוב על אופנוע, נכנס בין 2 רכבים, ושרט את רכב התובע.

נזקי התובע, כפי שפורטו בכתב התביעה הם 2,565 ₪, - נזק בהתאם לחוו"ד שמאי, 450 ₪ - שכ"ט שמאי, ריבית והצמדה 26 ₪, ו-1,000 ₪ בגין עגמת נפש.

1. בעדותו בבית המשפט סיפר התובע כי עמד ראשון בצומת, לפתע הרגיש מכה מאחור, יצא מהרכב וראה את קטנוע של הנתבע 1 ואת רכב צד ג' "בצורה מוזרה". לדברי התובע, בעמ' 5, ש' 1, אינו זוכר את הקשר של צד ג' לתביעה. עוד הוסיף כי הבחין לראשונה באופנוע של הנתבע 1, לאחר התאונה.

בחקירה נגדית, בעמ' 5 ש' 17, השיב התובע כי ראה את רכב צד ג' "מהכיכר לצומת", ובהמשך ציין כי אינו יודע מידיעה אישית מה היה. לדבריו, היו בין הנתבע 1 לבין צד ג' דין ודברים, והוא סבור שהם החליפו פרטים, אם כי אינו בטוח בכך.

1. בכתב ההגנה המתוקן כתבו הנתבעים כי הנתבע 1 עמד עם קטנועו, ורכב התובע מלפניו, עם נטייה ימינה, כשרכב צד ג' פגע בקטנוע, והדף אותו לעבר רכבו של התובע.

בהודעה לצד ג' טענו הנתבעים כי הנתבע 1 עמד עם קטנועו, ברמזור אדום, והתובע מלפניו עם נטייה ימינה. לטענת הנתבע 1 פגע רכב צד ג' בקטנוע מאחור, והדפו לעבר רכב התובע.

1. בבית המשפט העיד הנתבע 1 כי הוא עמד בנתיב השמאלי, ואילו התובע עמד בנתיב הימני. לדברי הנתבע הרגיש מכה מאחור, האופנוע הסתובב ונפל, כאשר הפינה הימנית קדמית של רכב צד ג' פגעה במרכז האופנוע שלו.

לדברי הנתבע 1, התובע וצד ג' לא היו באותו נתיב נסיעה.

עוד אמר הנתבע 1 בבית המשפט כי אם היו במצב שצד ג' הייתה נכנסת בו מאחור, אז בקטנוע שלו מאחור לוחית הזיהוי הייתה נשברת.

1. בכתב ההגנה טענה צד ג' כי בעת שרכבה היה בעצירה מוחלטת, ניסה הנתבע 1 להשתחל עם האופנוע בין כלי רכב, וכך פגע בתובע בחלקו האחורי.

בבית המשפט העידה הגב' מבה, צד ג' 1, וטענה כי הייתה מאחורי רכב התובע, בנתיב הימני, ראתה את האופנוע מנסה להשתחל בין הרכב שלה לרכב התובע. הוא הגיע מצד ימין שלה. לדבריה היא לא פגעה בו.

דיון ומסקנות

1. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין תביעתו של התובע, כנגד הנתבעים להתקבל, ואילו דין תביעתם של הנתבעים כנגד צד ג' להידחות.
2. לטענת התובע, בכתב התביעה ובבית המשפט, פגע בו האופנוע של הנתבע 1. לדברי התובע פגע בו הנתבע מאחור. הנתבע בכתב ההגנה טען כי רכב התובע היה "מלפניו עם נטייה ימינה". בכתב ההגנה המתוקן לא טענו הנתבעים כי הנתבע עמד בנתיב השמאלי, בעוד התובע עמד בנתיב הימני.

הנתבע אינו חולק על כך כי פגע ברכב התובע מאחור.

1. באשר לתביעת הנתבעים, כנגד צד ג' - הנתבע אינו חולק על הטענה כי פגע ברכבו של התובע, אך לטענתו נהדף על ידי רכב צד ג', ולכן פגע ברכב התובע.

בעדותו בבית המשפט טען הנתבע כי היה רכב לפניו, הוא עמד בנתיב השמאלי, והתובע עמד בנתיב הימני. גרסתו בבית המשפט הינה כבושה. הנתבע 1 לא הסביר את ההבדל בין גרסתו בפני, לבין זו שבכתב ההגנה ובהודעה, ששלחו הנתבעים לצד ג', לפיהן רכב התובע היה מלפניו, עם נטייה ימינה.

1. על פי הראיות שהובאו בפני, לא אוכל לקבוע היכן עמד רכב צד ג', בהתייחס לאופנוע של הנתבע 1. צד ג' לא הביאה מטעמה עד, שיכול היה לשפוך אור על הדברים שנאמרו, לאחר התאונה, בין הצדדים, ועל מיקומה על הכביש, עובר לתאונה (למרות שהיה אתה אדם נוסף במקום). התובע עצמו לא ידע לומר, מידיעה אישית איך נגרמה התאונה, ולטענת התובע היו בין הנתבע 1 לבין צד ג' 1 חילופי דברים, מהם עולה כי טענתו של הנתבע 1, באשר לאחריותה של צד ג' לתאונה, עלתה כבר במקום התאונה.
2. עם זאת הנתבע 1 לא הביא כל ראיה, העשויה לחזק את טענותיו. ההבדל בין התיאור שמסר בכתבי טענותיו, לבין עדותו בפני, לפיה היה בנתיב השמאלי, עת התובע עמד בנתיב הימני, אינו מאפשר לקבל את גרסתו.
3. לאור האמור, כשבפני, זו מול זו שתי גרסאות, זו של הנתבע 1 וזו של צד ג' 1, הרי שהנתבע 1 לא הוכיח את תביעתו כלפי צד ג'.
4. לאור האמור ישלמו הנתבעים לתובע סך של 3,315 ₪, וכן הוצאות בסך 600 ₪, וזאת בתוך 30 יום, מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הסכומים ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה, ועד למועד התשלום בפועל.
5. הריני דוחה את תביעתם של הנתבעים כלפי צד ג', וזאת ללא צו להוצאות.
6. ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
7. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אלול תשע"ב, 15 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.