זוהי "בקשה בהולה לביטול הוצאות/ קנס מנהלי" שהוגשה ע"י העותר מס' 1 (להלן: "העותר").

העובדות

1. העותרים הגישו עתירה מנהלית לשם קבלת מעמד לעותרת מס' 2 מכוח יחסי זוגיות עם העותר.

ביחד עם העתירה הגישו העותרים בקשה לצו ביניים להורות למשיבה להימנע מהרחקתה ו/או מעצרה של העותרת.

2. ביום 20.9.10 נדחתה הבקשה לצו ביניים והעותרים חויבו, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום של 10,000 ₪.

3. הדיון בעתירה נדון בפני סגנית הנשיא, כב' השופטת א. קובו, וביום 11.12.11 ניתן על ידה פסק דין במעמד הצדדים, לפיו נמחקה העתירה ללא צו להוצאות.

עוד צוין בפסק הדין כי "באשר להוצאות שנפסקו על ידי כב' השופטת גדות כנגד העותרים, תוגש בקשה מתאימה לפרקליטות על ידי העותרים מתוך תקווה שתיענה בחיוב".

4. ביום 10.12.12 הוגשה בקשה בהולה לביטול הוצאות, היא הבקשה נשוא החלטה זו.

ביום 13.12.12 החליטה כב' השופטת א. קובו להעביר את העניין להחלטתי, עקב פרישתה לגמלאות.

5. ביום 15.12.12 ביקשתי את תגובת המשיבה וביום 16.12.12 הוגשה תגובת המדינה.

העותרים ביקשו להגיש תשובה ובקשתם נענתה, וביום 26.12.12 הגישו תשובה.

6. בבקשה זו של העותרים ניתנת החלטה זו.

טענות הצדדים

7. בבקשתו טוען העותר כי מצבו האישי והכלכלי קשה.

העותר טוען כי לא ידע על ההוצאות שנפסקו נגדו ורק לאחרונה נודע לו כי הוטל עיקול על משכורתו עקב קנס, והוא מבקש לוותר על הקנס ו/או לבטלו.

עוד מציין העותר כי זמן קצר לאחר שאחיו, עו"ד דוד עובדיה, החל לייצג אותו בתיק, פרץ ביניהם סכסוך משפחתי ונותקו היחסים ביניהם ומשום כך הוא גם לא ידע על ההוצאות שנפסקו נגדו.

8. בתגובתה טוענת המשיבה כי הפרטים שנטענו בבקשה אינם מדויקים, כי הצדדים ועורכי דינם התייצבו בפני בית המשפט עת ניתנה החלטת כב' השופטת א. קובו, כי הבקשה הוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד מתן פסק הדין וכי אין מקום לפתוח מחדש את ההליכים המשפטיים ולדון מחדש בטענות.

עוד טוענת המשיבה כי ייצוג העותר בבקשה זו ע"י עו"ד נחמן נסמך על ייפוי כוח משנת 2009, וזאת לאחר שעו"ד נחמן רון הצהיר בפני בית המשפט ביום 28.12.10 על כך שאינו יכול לייצג את העותרים.

משום כך לא ברור כיצד כעת מגיש עו"ד נחמן בקשה מטעם העותרים, למעלה משנה לאחר מתן פסק הדין בעניינם.

9. העותר מוסיף וטוען כי הבקשה היא לסעד מן הצדק ומן הדין וההיגיון לבטל הקנס שהוטל עליו.

לטענתו, "מאחר וגורל התיק התהפך" והעותרת קיבלה אשרת שהייה כחוק יש לבטל את הקנס.

לעניין ייפוי הכוח, טוען ב"כ העותר, כי הוא משמש כבא כוחם של העותרים ומדגיש שוב את מצבו הכלכלי והאישי הקשה של העותר.

בנסיבות אלה הוא מבקש להיעתר לבקשה ולבטל את הקנס שהושת עליו.

דיון

10. ראשית יש לציין בפני ב"כ העותר כי אין מדובר בקנס אלא בהוצאות בקשה לצו ביניים שנדחתה והבקשה היא, למעשה, בקשה לביטול החלטה המחייבת את העותרים בהוצאות, ולא בביטול קנס.

שנית מצאתי לציין, וזאת רק עקב ביקורתו החריפה של ב"כ העותרים על פרקליט המשיבה, כי היה על עו"ד נ. רון לנסח את הבקשה והתשובה באופן ראוי יותר ולא להשתלח בפרקליט המשיבה, כפי שעשה.

11. פסק דינה של כב' השופטת א. קובו ניתן במעמד עו"ד עובדיה ועו"ד שלבאנה, ב"כ העותרים, ובנוכחות עו"ד אברונין, ב"כ המשיבה.

משום כך ניתן פסק דין זה בנוכחות הצדדים ביום 11.12.11.

12. על פי פסק הדין היה על העותרים להגיש בקשה מתאימה לפרקליטות בעניין ההוצאות ודבר זה לא נעשה, ומכל מקום, לא הוכיח העותר כי פנה בהקדם לפרקליטות בבקשה מתאימה.

רק ביום 10.12.12 הוגשה הבקשה הנוכחית היינו, כשנה לאחר שניתן פסק הדין, ומשום כך דינה להידחות.

13. הטענות בענין מצבו הכלכלי והאישי של העותר אינן מבססת סמכות להיעתר לבקשה במסגרת בית המשפט לעניינים מנהליים.

14. צודקת המשיבה הטוענת כי נושא זה של הבקשה לביטול ההוצאות שנפסקו כנגד העותרים כבר הועלה על ידם במסגרת ההליך שנוהל והוכרע בפני כב' השופטת א. קובו ולא התקבל על ידי בית המשפט (ר' ס' 13 לתגובה לבקשה).

צודקת גם המשיבה בטענתה, בס' 14 לתגובה, כי אם סברו העותרים במעמד פסק הדין, בנוכחות שני עורכי דינם, כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט, שומה היה עליהם לערער על פסק הדין ומשלא ערערו, שומה היה על העותרים לקיימו.

15. ראוי להפנות גם לס' 15 לתגובת המשיבה שם נטען כי הסמכות לדון בנושא הוצאות ופריסת תשלומים, דחייתם ופטור מתשלום נתונה למרכז לגביית קנסות על פי סעיף 5 ב' ו- 5 ג' לחוק המרכז לגביית קנסות (אגרות והוצאות), התשנ"ה-1995.

המשיבה גם שלחה מכתב מפורט בנוסח זה בדואר רשום ואישור מסירה לעו"ד דוד עובדיה שצורף כנספח ב' לתגובה.

16. העותר טוען כי מי שייצג אותו בעבר היה עו"ד בדארנה באסם ולאחריו אחיו, עו"ד דוד עובדיה.

לטענתו, עקב סכסוך משפחתי נותק הקשר בינו לבין אחיו, עו"ד עובדיה, ומשום כך לא ידע על ההוצאות שנפסקו נגדו ומי שמייצג אותו כעת הוא עו"ד נחמן רון.

לא מצאתי לקבל את טענות העותרים בעניין זהות עורכי הדין שייצגו אותם וחילופיהם ואין מקום לבטל את החלטתי מיום 20.9.10 מהנימוקים כדלקמן:

א. העותר בעצמו צירף לבקשתו ייפוי כוח מטעמו לעו"ד נחמן רון מיום 29.2.09.

ייפוי כוח זה מעיד, לכאורה, כי באותו מועד ולאחריו ייצג עו"ד רון נחמן את העותר.

ב. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 28.12.10, שהתקיים בפני סגנית הנשיא,

א. קובו, מראה כי עו"ד נחמן רון התייצב אך טען כי "בשלב זה אינני יכול לייצג את העותרים. יש להם טענות קשות כנגד עו"ד שייצג אותם בעבר."

בהחלטה מאותו יום הפנתה כב' השופטת א. קובו את תשומת ליבו של עו"ד נחמן להשתלשלות העניינים בתיק, וקבעה כדלקמן:

"הפניתי את תשומת לבו של עו"ד נחמן להשתלשלות העניינים בתיק, לתשומת לבו לפעולותיו בהתאמה " (ההדגשה אינה במקור- ש.ג.) כשהודע לו גם על החלטתי בעניין חיוב העותרים בהוצאות בבקשה לצו ביניים.

עוד הורתה כב' השופטת א. קובו לעו"ד נחמן להודיע לעותרים על הדיון הקבוע בהמשך.

מהאמור לעיל עולה, גם אם טען עו"ד נחמן שהוא איננו מייצג את העותרים, כי היה עליו להודיע על כל העובדות והפרטים לעותרים כמפורט בהחלטת כב' השופטת א. קובו, סגנית הנשיא.

ג. לאחר מכן יוצג העותר ע"י אחיו, עו"ד דוד עובדיה, ובשלב מאוחר יותר, כך לטענת העותר, הוא מיוצג ע"י נחמן רון.

ד. גרסאותיו הפתלתלות של העותר בדבר ייצוגו ע"י עורכי דין שונים אינן נתמכות בתצהיר.

עיון בטענות העותרים ובתגובת המשיבה מעלה תהייה בדבר גרסתו של העותר, ובהיעדר תצהיר התומך בעובדות אלה דין טענת העותר בעניין ייצוגו להידחות.

נטל ההוכחה בבקשה זו הוא על העותר והוא לא הרים את הנטל המוטל עליו.

ה. יתרה מכך- התשובה שהגישו העותרים לתגובת המשיבה מנוסחת בחלקים גדולים ממנה כתשובה מטעם עו"ד רון נחמן.

העובדות שנטענו ע"י עו"ד רון נחמן גם הן אינן נתמכות בתצהיר וגם משום כך לא מצאתי לקבל את העובדות הנטענות בתשובה.

17. עו"ד רון נחמן היה נוכח, כאמור, בדיון בפני כב' השופטת א. קובו, הוא היה ער למלוא העובדות והיה עליו להודיע עליהן לעותרים ולטפל בדרוש טיפול כפי שהחליטה כב' השופטת קובו.

דיון זה התקיים ב- 28.12.10 והבקשה לביטול ההחלטה הוגשה רק בדצמבר 2012.

לאור גרסאות אלה של העותר היה מקום גם לצרף תצהירים אובייקטיביים יותר, ואלה לא נעשו.

18. פירוט מצבו הכלכלי והאישי של העותר איננו יכול לבוא במקום פירוט מלא וברור של נסיבות העניין ותמיכת הפירוט בתצהירים המניחים את הדעת.

19. אשר על כן לא מצאתי לקבל את גרסאות העותר והעותר לא עמד בנטל המוטל עליו.

20. סוף דבר, הבקשה נדחית.

21. לאור הבקשה והתשובה שהגישו העותרים היה מקום לחייב את העותרים בהוצאות גם בגין בקשה זו, אולם לאור נסיבותיו של העותר ומצבו האישי והכלכלי הקשה, אין צו להוצאות.

22. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, 1 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.