1 לפניי תביעה על סך 29,250 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת.

2. טענות התובע:

ביום 20.6.09 רכש התובע בעסקה של הנתבעת אופנוע ים מסוג ימאהה, מ.ר. 56017 (להלן: "האופנוע").

כחודשיים לאחר מועד הרכישה פנה התובע לנתבעת בטענה כי התגלה בדופן החיצוני שמאלי של האופנוע סדק אנכי באורך של כ- 10 ס"מ. התובע טען, כי הסדק הינו תוצאת פגם בייצור של האופנוע.

נציג החברה בדק את האופנוע והודה כי אינו יודע לאבחן את מקור הפגם הנטען והעביר את פנייתו לנציג קשרי לקוחות בחברה.

למרות פניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת, התנערה הנתבעת מאחריותה כלפי התובע ועל כן, הוגשה התביעה.

בתאריך 10.1.10 פנה התובע לשמאי הימי אריה ברקת, לצורך קבלת חוות דעת בדבר מקור הסדק ועלות תיקונו.

השמאי בדק את האופנוע ביום 20.1.10 וקבע כדלקמן:

"לא נמצאו עדויות להתנגשויות או לפגיעה בגוף האופנוע על ידי חפץ כלשהו".

"בשטח הגוון הכחול של הג'לקוט (ציפוי הג'ל של גוף האופנוע- ע.ד.), בדופן שבצדו החיצוני שמאלי של הגוף, נמצא סדק אנכי דק בעובי חוט שערה, באורך של כ 10 ס"מ. עומק הסדק אינו ידוע, לא נערכה בדיקה הרסנית ולא שימוש בדוקרן למדידת עומק החדירה לסדק.... הסדק נראה כמו שנגרם כתוצאה מהתקנת חלקי הגוף תחת לחץ שגרמו לשבר מאמץ בחומר". (עמ' 2 לחוות הדעת).

"לא מצאתי עדויות לפגיעה בגוף האופנוע ולדעתי כלי השייט לא היה מעורב בתאונה ולא התנגש בעצם מוצק כלשהו שגרם את הנזק. לאור תוצאות הבדיקה, דעתי היא שהנזק הוא תוצאה של פגם בייצור ואני נוטה לקבל את טענת מר יצחק שהפגם הופיע זמן קצר לאחר שהאופנוע נרכש והופעל על ידו. מבנה הגוף של האופנוע צריך היה לעמוד באימפקט אותם חווה אופנוע ים בעת הפלגה מחבטות קשות במי הים ובגלים". (עמ' 3 לחוות הדעת).

עוד נקבע בחוות הדעת, כי עלות תיקונו של האופנוע תהא 6,000 ₪ וכי יש לבצע את התיקון במקצועיות רבה למניעת פחת של ערך האופנוע, פחת שיגיע לכ- 20-25% מערכו.

לסיכום, השמאי מציין בחוות דעתו את הממצאים כדלהלן:

א. אין עדות לפגיעה בגוף האופנוע.

ב. קיים סדק אנכי באורך של כ 10 ס"מ, אשר עומקו אינו ידוע.

ג הנזק הוא תוצאה של פגם בייצור.

ד ישנה אפשרות לתיקון הנזק באופן שימנע פחת של ערך האופנוע.

לאור קביעת השמאי בכתב התביעה טען התובע כי אופנוע הים שרכש הינו פגום ועל כן, הוא זכאי לפיצוי מטעם הנתבעת בסך 29,250 ₪, המורכב מעלות תיקון האופנוע בסך 6,000 ₪, ירידת ערך בסך 13,250 ₪ (25% משווי האופנוע) וכן סך 10,000 ₪ בגין עגמת נפש וטרדה.

3. טענות הנתבעת:

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי הנזק שנגרם, ככל שנגרם, איננו תוצאת כשל בייצור אלא נובע משימוש לא זהיר של התובע באופנוע או מאירוע תאונתי. בנוסף נטען, כי לאופנוע נשוא התביעה לא נגרמה ירידת ערך.

לפנים משורת הדין, לסילוק תביעתו של התובע הייתה מוכנה הנתבעת לבצע "טרייד אין" שבמסגרתו התובע יקבל זיכוי מלא על האופנוע לפי מחיר המחירון, כך שיהיה בזיכוי זה כדי לאפשר לתובע לרכוש אופנוע ים חדש או משומש מן הנתבעת.

יצוין, כי לאחר מועד הישיבה המקדמית הראשונה הגישה הנתבעת חוות דעת נגדית מטעמה, אך בשל מצבו הבריאותי של המומחה לא ניתן היה לחקרו בבית המשפט, ועל כן, חוות הדעת נמשכה מן התיק, ולא הוגשה חוות דעת חליפית מטעם הנתבעת.

4. עילת התביעה:

4.1 התובע ביסס את תביעתו על שתי עילות:

הראשונה- התחייבות חוזית של הנתבעת על פי תעודת האחריות לשנת אחריות.

השנייה- אחריות הנתבעת בשל קיומו של פגם במוצר.

5. לעניין העילה החוזית הנעוצה בתעודת האחריות-

ב"כ הנתבעת טען, כי השם הנקוב בתעודת האחריות הינו שמו של אחי התובע והואיל ובתעודת האחריות נכתב במפורש כי היא ניתנת רק למי שפרטיו רשומים בתעודת האחריות (ברישא לתעודת האחריות), הרי שלתובע אין כלל זכות תביעה מכח תעודת האחריות.

עוד נטען, כי תעודת האחריות חלה רק על פגם יצרן בחלק מחלקי המנוע ולא על גוף האופנוע (פסקה שניה בתעודת האחריות).משכך, נטען, כי יש לדחות התביעה.

לטענות אלו השיב התובע בדיון:

לעניין אי ציון שמו של התובע בתעודת האחריות טען התובע, כי מדובר בטעות. התובע הסביר בעדותו, כי הגיע עם אחיו לעסקה של הנתבעת במועד הרכישה וכי נציגת המכירות זכרה דווקא את שמו של האח וציינה אותו בתעודת האחריות. התובע טען, כי משהבחין בטעות ביקש לשנות את השם בתעודת האחריות אך נענה כי אין לכך חשיבות.

לטענה השנייה השיב התובע, כי בתעודת האחריות בהמשך למילים "בחלק מחלקי המנוע" נרשם "למעט בחלקים ...", אך לא מפורט על אילו חלקים לא חלה האחריות. נטען, כי משלא קיים פירוט של החריגים לאחריות, הרי שאלו אינם חלים והאחריות חלה על כל חלק באופנוע.

אדון בטענות אלו אחת לאחת:

5.1 לעניין הטענה בדבר השם הנקוב בתעודת האחריות-

אני מקבלת את טענת התובע כי השם הנקוב בתעודת האחריות נעוץ בטעות.

התובע העיד, כי משקיבל לידיו את תעודת האחריות הסב את תשומת ליבם של נציגי הנתבעת לטעות בשם המופיע בתעודת האחריות אך נענה כי אין לכך חשיבות. הנתבעת לא הביאה כל עד מטעמה על מנת להפריך גרסתו של התובע ועל כן, קיבלתי את גרסתו, שהייתה אמינה והגיונית.

יש לומר, כי בסופו של יום, מדובר בשני אחים, אשר הגיעו בצוותא לעסקה של הנתבעת על מנת לרכוש את האופנוע והטענה כי לתובע לא נמסרה תעודת אחריות כיוון ששמו של אחיו נרשם בתעודה, הינה פורמליסטית גרידא ולא ניתן היה ממילא לקבלה.

5.2 באשר לטענה בדבר היקף תעודת האחריות -

אין מחלוקת כי עסקינן בתביעה שעניינה נזקים לגוף האופנוע ולא בחלקי המנוע. המחלוקת בין הצדדים נסבה רק בשאלה האם מדובר בשריטה או בסדק וכל שמדובר בסדק- האם מדובר בפגם בייצורו של האופנוע.

עיון בתעודת האחריות, מלמד כי נכתב בה כדלקמן:

"האחריות תינתן לרוכש האופנוע-ים שפרטיו מפורטים בכתב אחריות זה אם יתברר כי התקלה בו נגרמה עקב פגם יצרן בחלק מחלקי המנוע למעט בחלקים שהאחריות לא חלה לגביהם כמפורט להלן" (ההדגשה שלי- ע.ד.)

אני מקבלת את טענת הנתבעת כי האחריות הינה רק לחלק מחלקי המנוע, שהרי הדבר צוין במפורש בתעודת האחריות. אי פירוט של חלקי המנוע שאינם נכללים באחריות אין בו כדי להוסיף אחריות לחלקי גוף האופנוע, אשר לא ניתנה מלכתחילה. על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע.

נוכח האמור, אני קובעת כי תעודת האחריות אינה חלה על גוף האופנוע ואינה חלה על הנזק נשוא התביעה.

6. לעניין העילה השנייה בדבר פגם בייצור:

6.1 התובע מתייחס בכתב התביעה לחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980, אשר סע' 2(א) שבו קובע:

"יצרן חייב לפצות מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן- הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן"

דא עקא, שהחוק הנ"ל עוסק בנזקי גוף ואין לו רלוונטיות לנזקים הנתבעים בתובענה זו.

6.2 מאידך, חוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") קובע בסע 11 כדלקמן:

"המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –

(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;

(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;

(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;

(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;

(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים."

7. האם הוכח קיומו של פגם בייצור?

האופנוע נרכש ביוני 2009.

התובע העיד, כי עשה באופנוע שימוש מועט וסביר וכי הנזק התגלה כחודשיים לאחר הרכישה, לאחר שנעשה באופנוע שימוש של כ-8 שעות בלבד. המומחה מטעם התובע אישר בחוות דעתו את דברי התובע (ראה פרק "גורם הנזק" בחוות הדעת).

המומחה מטעם התובע בדק את האופנוע בינואר 2010 ומצא כי קיים בציפוי גוף האופנוע סדק, אשר עומקו אינו ידוע, אך ברור כי לא נגרם כתוצאה מאירוע תאונתי לאופנוע. המומחה מצא, כי מדובר בסדק אשר הינו תוצאת פגם בייצור האופנוע והסביר, כי הסדק נגרם כתוצאה מהתקנת חלקי הגוף של האופנוע תחת לחץ, דבר אשר גרם לשבר מאמץ בחומר. המומחה העלה אף סברה, כי ייתכן שבמהלך ייצור האופנוע נעשה שימוש בחומר דק יותר ובשל כך, אף חלש יותר מהחומרים מהם נבנו הדגמים הקודמים.

המומחה נחקר בחקירה נגדית ועמד על האמור בחוות דעתו. ממצאיו ומסקנותיו של המומחה לא נסתרו.

לא התעלמתי מכך כי המומחה בדק את האופנוע מספר חודשים לאחר הופעת הנזק בו וכן מכך כי הנזק לא החמיר באותם חודשים. אלא, שסבורני כי העובדה כי הנזק לא התפתח עולה היטב בקנה אחד עם עדות התובע כי עשה שימוש מוגבל ביותר באופנוע באותם חודשים (ואף עד היום). בשל כך, לא הוחמר מצבו של האופנוע.

אכן, המומחה לא בדק את עומקו של הסדק, אך הסביר זאת בכך כי הצד הפנימי של האופנוע אינו נגיש וכן כי כל בדיקה חודרנית הייתה בעלת משמעות הרסנית לאופנוע. הסברו של המומחה מקובל עליי ואין בעובדה כי לא בדק את עומק הסדק כדי להפחית מאמינות חוות דעתו, שכן סבורני כי ניתן היה להבחין אף תוך התבוננות באופנוע האם מדובר בשריטה גרידא או בסדק, שהינו עמוק יותר. המומחה עמד על דעתו בחקירתו כי מדובר בסדק:

"זה נראה סדק. תראה את הצילום" (עמ' 12 ש' 1)

יש לזכור, כי התובע העיד כי לא אירע לאופנוע כל אירוע תאונתי או פגיעה ואף המומחה שבדק את האופנוע ציין מסקנה כזו בחוות דעתו.

כאמור, הנתבעת לא הביאה מומחה מטעמה על מנת לבסס את טענתה כי אין המדובר בסדק ואין מדובר בפגם בייצור.

הנתבעת גם לא הביאה לעדות את נציגיה, אשר היו מעורבים בעניין, ואשר היו יכולים להעיד על מצב האופנוע, כפי שחזו בו בעיניהם ויש בעובדה זו כדי לשמש לחובת הנתבעת.

בהתחשב בעדות התובע כי נעשה שימוש מועט באופנוע, בכך כי לאופנוע לא אירע כל אירוע תאונתי טרם הופיע הסדק, בהתחשב בכך כי המומחה הבחין בסדק באופנוע ומצא שהינו תוצאת פגם ועדותו לא נסתרה, ובכך כי לא הובאה כל חוו"ד נגדית מטעם הנתבעת או כל עד אשר יעיד על מצב האופנוע בזמנים הרלוונטיים, מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי נוצר סדק באופנוע, אשר הינו תוצאת פגם בייצור.

הסברו של המומחה מטעם התובעת כי הסדק נגרם כתוצאה מהתקנת חלקי הגוף תחת לחץ, דבר אשר גרם לשבר מאמץ בחומר מקובל עליי ומקובלת עליי מסקנתו של המומחה, כי בשל פגם בייצור לא נבנה האופנוע באופן אשר יאפשר לו לעמוד בחבטות גלי הים, כפי שמצופה מאופנוע ים.

משכך, אני קובעת כי האופנוע נשוא התביעה אינו בעל האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל כאמור בסע' 11(3) לחוק המכר ועל כן, זכאי התובע לפיצוי.

8. גובה הנזק הנתבע –

המומחה מטעם התובע העריך את עלות תיקון הנזק בסך 6,000 ₪ והאמור בחוות דעתו לא נסתר.

באשר לירידת הערך­ - ­המומחה קבע, כי יש לתקן את האופנוע במקצועיות רבה, על מנת למנוע פחת, שיגיע לשיעור 20-25% מערכו.

אין מחלוקת על כך כי התובע לא תיקן את האופנוע והנתבעת טענה, כי בשל כך לא זכאי התובע לפיצוי בגין ירידת הערך.

יובהר, כי התובע לא חלק על כך כי הייתה אפשרות לתקן האופנוע אלא, שהבהיר, כי לצורך ביצוע התיקון פנה למספר גופים מקצועיים וגם לנתבעת עצמה, אך אף אחד לא יכול היה להתחייב כי התיקון שיבוצע באופנוע יהיה ברמה מקצועית מעולה (עמ' 9 ש' 1-2). אמנם נציגי הנתבעת הציעו לתובע בדיון שהתקיים בתיק זה ביולי 2011 לתקן את האופנוע, ברם טענת התובע כי לא הובטח לו בשום שלב כי התיקון יהיה מושלם וכי תינתן אחריות לתיקון- לא הופרכה.

הנתבעת לא הביאה מטעמה אף אחד מנציגיה, אשר היה מעורב בעניין, על מנת שיפריך טענת התובע.

משכך, אני מקבלת את טענת התובע כי לא ניתן היה לבצע התיקון ללא ירידת ערך כלל. מאידך, לא אפסוק לתובע את מלוא ירידת הערך שנתבעה, מתוך הנחה כי אילו תוקן האופנוע, הגם אם לא באופן מושלם, הייתה נגרמת לאופנוע ירידת ערך מועטה יותר.

9. סוף דבר-

אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 6,000 ₪ בגין הנזק וסך 5,300 ₪ בגין ירידת ערך (10%).

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך 2,000 ₪ בגין עגמת נפש, וזאת נוכח העובדה כי נמנעה מן התובע הנאה מלאה מאופנוע הים מעת שהתגלה הסדק.

סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (3.8.10).

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכר העד המומחה כפי שנפסק, הוצאות משפט בסכום האגרה ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"ה, 10 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.