<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד זלצברג

ב"כ הנאשם: עו"ד שלמה ניסים מהסנ"צ והנאשם

פרוטוקול

ב"כ הנאשם: מגיש תיק מסמכים. התקבל וסומן ס/1.

<#2#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה: אנו נמצאים תחת הסדר טיעון כאשר הענישה מוסכמת ואנו מבקשים לכבד את ההסדר ולאמץ אותו. מדובר בעבירה של גניבה ממעביד, הנסיבות מופיעות בפני ביהמ"ש. הדבר היחידי שנותר במחלוקת זה גובה הקנס וחברי יטען שלא להטיל על הנאשם קנס.

הנסיבות שאנו מבקשים לאמץ את ההסדר, שהנאשם הודה מיד וחסך מזמנו של ביהמ"ש וקיבלתי אישור על הפקדת הפיצוי בסך 25,000 ₪. בנסיבות אלה, למרות העבירה החמורה אנו סבורים שההסדר ראוי לאימוץ. הנאשם נעדר עבר פלילי לחלוטין מעבר לתיק זה. יש ענישה מוסכמת של 4 חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי וקנס. הוא יבצע את עבודות השירות בבית חולים וולפסון. אני מניח שחברי לאור אסופת המסמכים לא להטיל קנס, ואני סבורים שיש להטיל קנס. חיפשתי פסיקה בעניין בנסיבות דומות, מעילה באמון, ורוב המקרים נע קנס בין 5,000 ₪ ל- 25,000 ₪ ובדקתי שאותם נאשמים בחלק מהמקרים נתנו פיצוי למתלוננים ולמרות הפיצוי הוטל מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח. אנו סבורים שכאשר זו הפסיקה, יש לקבל את עתירתנו.

ב"כ הנאשם: נבקש לכבד הסדר הטיעון לגבי רכיבי הענישה שעליהם הוסכם. אני סבור שהסדר הטיעון הוא סביר ומאוזן ולקח בחשבון את כלל השיקולים וחזקה על התביעה שבחנה את מתחם הענישה כמקובל במקרים דומים. לאור מכלול הנסיבות לקולא הן מבחינת הנאשם, והן מבחינת העבירה ונסיבות אחרות יש לכבד את ההסדר.

הפיצויים כמו שאמר חברי שולמו, ויתרת הסכום של הגניבה רובו ככולו קוזז מזכויות כספיות שהגיעו לו. לגבי הקנס, נבקש לשכנע את אדוני שלאור כל רכיבי הענישה האחרים, ומצבו הכלכלי הקשה ופסיקה שאגיש אין להטיל קנס.

הנאשם בן 56 ובגלל הלחצים שהוא נתון מאז המקרה, כמעט שנתיים ושבעה חודשים והוא מובטל ו אין עבודה והוא הגיע למצב שהוא הביא את זה לידיו והוא הלך לבית חולים בגלל המצב. הוא נולד ברומניה ועלה לארץ בשנת 1964, עשה שירות מלא ואף שירת מילואים עד גיל הפטור ואף מעבר. הוא בעל משפחה ונשוי בשנית וסבא ויש לו ילד משותף עם אשתו השנייה. הוא עבד בחברה כמעט 20 שנה, ולמעט המעידה הזו הוא היה עובד מוערך. למרות המעילה ביקשו ממנו להישאר עוד שבוע כי הוא היה טוב מבחינה מקצועית, והוא פוטר ממקום עבודתו בבושת פנים ללא זכויות. הבאנו מכתב ממעסיק קודם על פועלו. המצב הכלכלי קשה לפני המעילה וזה הנסיבות שהביאו אותו וכמובן שזה לא הצדיק את המעשים, הוא היה בחובות ומשכנתא בגלל הגירושין. הוא לא מוצא עבודה גם בגלל גילו וגם בגלל שאי אפשר לספק לו תעודת ישר, ולמעט תקופה קצרה שהיה נהג הסעות, ואשתו גם לקחה הלוואות על גבה ומשתכרת בסך 6,000 ₪, ולכן המצב הכלכלי הוא לא סתם אמירה. גם אחרי ההרשעה אני לא יודע אם הוא ימצא עבודה, וגם ארבעה חודשי עבודות שירות הוא לא יוכל לעבוד, ולכן אבקש להסתפק בהתחייבות. ויש עוד תביעה אזרחית שמחכה לו מאחר ועורכי הדין של החברה שלחו לו מכתב. לא היה פה תחכום כי הוא הפקיד בחשבון שלו, והוא אמר במשטרה שהוא ידע שיכולים לגלות אותו. מבחינת הנסיבות, אין לו עבר פלילי, זו מעידה ראשונה, לקח אחריות. עצם הרשעה מבחינתו היא ענישה. חלפו שנתיים וחצי ואני מגיש פסיקה. מפנה לטבלה ולתקדימים ושם לא הוטל קנס ואני מבקש להסתמך על הפסיקה שהגשתי. הוא שילם פיצויים והנטל יפול על אשתו וזה יהיה מכביד.

הנאשם: אני מצטרף לדברי בא כוחי. אני מגיש את דבריי בכתב. התקבל וסומן ג'

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו כי בהיותו חשב בחברה בין החודשים מאי יוני 2010 החתים את מעבידתו על 33 שיקים שהפקיד בחשבונו זאת בלי ידיעת המעבידה ובדרך זו גנב סך של 91,726 ₪.

הנאשם אדם יליד 1956 גרוש לשלושה ילדים, שניים מאשתו הראשונה ואחד מאשתו השנייה.

עברו של הנאשם הוא נקי לחלוטין. הוצגו מסמכים שמעידים על שירות טוב בצה"ל הן בסדיר והן במילואים וכן הוגשו אישורים על מצבו הכלכלי הקשה.

הנאשם פיצה את המעביד בסך של 25,000 ₪.

יש חומרה מיוחדת בגניבה ממעביד כיוון שהגניבה פוגעת באמון שאמור לשרור בין עובדים למעבידים. חומרה מיוחדת יש לראות בביצוע עבירה על ידי חשב שהוא בתפקיד של אמון.

בחנתי את ההסדר שבין הצדדים, למרות שהסדר זה נוטה לקולא, החלטתי לכבד אותו.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם 14 חודשי מאסר מתוכם 4 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה שמהותה שליחת יד ברכוש הזולת, למעט עבירה לפי סעיפים 412 ו- 413 לחוק העונשין.

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בבית חולים וולפסון החל מיום 20/1/13.

באותו יום על הנאשם להתייצב בכלא רמלה בפני הממונה.

העתק יועבר על הממונה על עבודות השירות.

באשר לקנס, שוכנעתי כי בשלב זה הטלת הקנס יחמיר את מצב המשפחה של הנאשם באופן לא מידתי.

נוכח האמור לעיל, אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 10,000 ₪ למשך שנתיים להימנע מביצוע עבירות כנגד הרכוש.

אם הנאשם יסרב לחתום על ההתחייבות הוא ייאסר למשך 10 ימים.

הפיצוי שהופקד בקופת ביהמ"ש יועבר לחברת תגבור בהתאם לפרטים שימסרו על ידי פמת"א.

הסכום שהפקיד הנאשם בתיק מעצרים 7470-08-10 בסך 5,000 ₪ יוחזר לנאשם.

נמסר על הזכות להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ג, 27/12/2012 במעמד הנוכחים.