1. לפני בקשה להבהרת פסק הדין מיום 12.3.14. המבקשות טוענות כי אף שבפסק הדין חוייבה העירייה בתשלום הפרשי שכר, אין בפסק הדין כל התייחסות לתשלום הפרשי ריבית והצמדה לגבי הסכומים שנפסקו. מוסיפות המבקשות כי על פי ההלכה הפסוקה מדובר בהשמטה מקרית הניתנת לתיקון על פי הוראות לסעיף 81 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984.

2. העיריה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה משום שהבקשה עצמה טומנת בחובה ערעור על פסק הדין. מכל מקום, מעת שהגישו התובעות ערעור על פסק הדין (ביום 1.5.14), אין מקום לדון בבקשה. הממונה על השכר הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית הדין.

3. סעיף 81 לחוק בתי המשפט קובע כי:

"(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

נפסק לא אחת כי אי התייחסות בפסק הדין לנושא הפרשי ריבית והצמדה הינה בגדר השמטה מקרית הבאה בגדרי סעיף 81 הנ"ל (ראו: דב"ע נז/338-9 אלי אורן – י. מושקוביץ חברה לבניין בע"מ, ניתן ביום 23.7.1998; עע (ארצי) 350/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה נגד אברהם גרינשפן ואח', ניתן ביום 3.7.07). וכך הדבר גם בענייננו. אמנם פסק הדין תלוי ועומד בערעור בבית הדין הארצי לעבודה, אולם יש להעמיד לפני ערכאת הערעור פסק דין שאין בו טעויות סופר.

4. לא נעלמה מעינינו העובדה שעל פי הוראות סעיף זה היה על המבקשות להגיש את בקשתן בתוך פרק הזמן שנקבע בו, היינו 21 יום, או להצביע על נימוק מיוחד המצדיק את אי עמידתן בלוח הזמנים שנקבע בו, ולבקש להאריך את המועד להגשת הבקשה (עע 350/03 הנ"ל).

למרות זאת סבורים אנו כי יש להיעתר לבקשה. זאת, משום שניתן להאריך את המועד הקבוע בסעיף 81 הנ"ל מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולבית הדין הסמכות להאריכו אף מיוזמתו (ע"א 517/84;778/83 עזבון שרה סעידי נ' אהרון פור, פ"ד מא(2), 610; ע"א 441/88 סעד ירחי נ' מאיר גולדגבר פ"ד מג(4), 378, וראו גם לגבי סמכות טבועה בעניין זה: עע (ארצי) 350/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה - אברהם גרינשפן ואח', ניתן ביום 3.7.2007).

5. בענייננו מדובר בהשמטה מקרית מובהקת, ומן הראוי לתקנה שכן מטרתם של הפרשי ההצמדה והריבית הינה לשמור על הערך הריאלי של סכום כסף שנפסק (ע"ע 128/03 רעיה בורוכוב – מבטחים מוסד סוציאלי של עובדים בע"מ, ניתן ביום 9.6.2004). אי פסיקת הפרשי הצמדה וריבית בנסיבות אלה, כאשר מדובר בהפרשי שכר משנת 2003 ואילך הינה בגדר טעות שיש לתקנה.

6. מאחר שמדובר בהפרשי שכר שהיו אמורים להשתלם מדי חודש בחודשו, ולא בסכום חד פעמי, מטעמי נוחות ישולמו הסכומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה (ראו: ע"ע 543/08 יעקב גולדזק – מפעלי מתכת קדמני בע"מ, ניתן ביום 2.9.2010), היינו מחודש 1/2009.

לפיכך יתוקן פסק הדין מיום 12.3.2014 כדלקמן:

"כל הסכומים שעל העירייה לשלם לתובעות, והמפורטים בע' 33 מול השורות 5-10 בפסק הדין מיום 12.3.2014, ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מחודש 1/2009 ".

ניתנה היום, א' סיון תשע"ד, 30 במאי 2014, בהעדר הצדדים.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".