1. בפניינו בקשת הנתבע 3 לסילוק התביעה כנגדו על הסף, בנימוק של היעדר עילה והיעדר יריבות.

לטענת נתבע 3, במסגרת כתב התביעה ובתצהירו של התובע, לא הוצג פרסום של הדברים המיוחסים לנתבע 3 המהווים לטענת התובע לשון הרע.

עוד טען כי אין פירוט של הדברים שהוצגו, באופן מוערך, מזכרונו של התובע בלבד.

2. בתגובת התובע נטען כי נתבע 3 שיתף פעולה יחד עם הנתבעים הנוספים בהעלמת ראיות ובמחיקת מילות הדיבה שנשלחו לתובע במסרונים וגרם לתובע נזק ראייתי, ולפיכך יש לראות בו כמעוול במשותף ובצוותא יחד עם הנתבעים האחרים.

3. בתשובת נתבע 3 לתגובת התובע נטען כי התובע לא התייחס לטענה המשפטית שבבקשה, ולפיה לא ניתן לנהל תביעת לשון הרע מבלי להציג פרסום וטענתו בדבר הנזק הראייתי כביכול אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה.

4. לאחר שבחנו את טענות ב"כ הצדדים הגענו למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5. בכל הנוגע לסילוק תובענות על הסף נוהג בית הדין בזהירות יתירה ומתוך הנחה כי בירור המחלוקת לגופה לעולם עדיף.

6. בענייננו עילת התביעה היא עוולת לשון הרע, אשר לטענת התובע בוצעה כלפיו על ידי הנתבעים, ובכללם נתבע 3.

לטענת התובע, נתבעים 2 ו-3 התבטאו כלפיו בביטויים פוגעניים המהווים לשון הרע וזאת הן במסגרת התבטאויות בעל פה בפרהסיה והן בהודעות בכתב שנשלחו למכשירו הנייד.

על פי הנטען בכתב התביעה, במסרונים שנשלחו, נמחקו מילים על ידי הנתבע 3 מתוך ניסיון להעלים ראיות.

7. לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי כתב התביעה אינה מגלה עילה כנגד נתבע 3.

בהנחה שהתובע יוכיח את כל טענותיו בכתב התביעה, לרבות אמירת הביטויים הנטענים על ידי נתבע 3, לא יהיה מקום לדחיית התביעה כנגד נתבע 3.

העובדה כי הפרסום בכתב אינו מצוי ברשות התובע, מהווה לכל היותר פגם ראייתי, ואולם אין בכך כדי לשלול את טענות התובע לגבי ביטויים בעל פה (לשם כך התובע אף ביקש לזמן עדים אשר לטענתו שמעו את הדברים).

כמו כן אין בכך כדי למנוע ממנו מלנסות ולהוכיח כי הדברים פורסמו בכתב בדרכים אחרות (עדות ו/או הודאת בעל דין).

לעניין זה יש לזכור כי כללי הפרוצדורה בבית הדין לעבודה גמישים יותר, והוא אינו כבול לדיני הראיות.

8. לאור האמור, הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

הוצאות הבקשה יקבעו בעת מתן פסק הדין.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.