1. הנאשם הודה בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום – תקיפת שוטר. לנוכח הודאתו אני קובעת כי ביצע העבירה המיוחסת לו. העבירה בוצעה במרץ 2010, לפני כשנתיים.

2. הנאשם ביקש מביהמ"ש להימנע מרישום הרשעה.

המאשימה עתרה להרשעה ולהטלת מאסר על תנאי. זאת לנוכח סוג העבירה והצורך בהעברת מסר של הגנה על השוטרים ועל הסדר הציבורי. הוגשה פסיקה.

הסנגור העלה נימוקים שונים לתמיכה בעתירתו של הנאשם להימנע מהרשעה – העדר עבר פלילי ותיקים פתוחים אחרים, אורח חיים נורמטיבי מובהק של הנאשם, המלצתו הברורה של שירות המבחן והסיכון שעלול לנבוע מרישום הרשעה להמשך דרכו במקום עבודתו. הוגשו מסמכים.

הסנגור ציין גם כי בנסיבות הענין - האירוע כאן מצוי במדרג הנמוך של העבירה הרלבנטית, בהתחשב בכך שהאירוע פרץ באופן ספונטני, כאשר התקיפה התבטאה במכת אגרוף, מבלי שנגרם כל נזק פיסי.

לדעת הסנגור, מתקיימים בענייננו התנאים הנקובים בהלכות כתב ורומנו בנושא אי הרשעה. הוגשה פסיקה.

3. שירות המבחן, אליו הופנה הנאשם, התרשם כי האחרון מנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין ומתמיד במקום עבודה. קצינת המבחן התרשמה מכך כי הנאשם נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירה וכי ביטא חרטה כנה. הנאשם הביע רצונו להשתתף בתהליך טיפולי קבוצתי המתקיים בשירות המבחן.

להערכתה, העבירה בוצעה, כנראה, כתוצאה ממצוקה רגשית נקודתית אליה נקלע הנאשם ולא על רקע נורמות וערכים עבריניים. בנסיבות אלה, שירות המבחן המליץ שלא להרשיע הנאשם ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 100 שעות, בפינת החי בפארק העירוני של עירית עפולה. זאת, בין היתר, על מנת שלא לחבל בפרנסתו, לאחר שמעבידו ציין במכתב, כי במידה ויורשע – יפוטר.

4. בנושא ההרשעה – ניסיתי למצוא, ככל שניתן, האיזון הראוי בין האינטרסים הרלבנטיים השונים. בהתאם להנחיות הפסיקה, שקלתי חומרת העבירה ונסיבותיה הספציפיות למול מידת הנזק הצפוי לנאשם המסויים מרישום הרשעה.

אינני מקלה ראש בחומרת העבירה, כאשר במקרה רגיל, טיפוסי – מן הראוי היה להרשיע נאשם שעבר עבירה מסוג זה ולגזור עליו עונש הולם, המגלם מסר ראוי.

עם זאת, כפי שצויין, אין לחובת הנאשם כאן עבר פלילי ולמיטב ידיעתי אף לא עומדים נגדו תיקים פתוחים נוספים. הוא מתפקד באופן נורמטיבי מובהק ומפרנס את משפחתו. מן התסקיר עולה, כאמור, כי התנהגותו באותה נקודת זמן נבעה מאיבוד שליטה רגעי וכי איננה מאפיינת אותו ואת ערכיו. האירוע הינו ברף הנמוך יחסית של עבירות מסוג זה (מבלי להקל ראש), ולא נגרם נזק לגופו של אדם.

כפי שצויין, הנאשם מתמיד במקום עבודה ומעבידו ציין כי יפוטר במידה ויורשע.

מכאן עולה כי הסיכון למקום עבודתו במידה ויורשע הינו ממשי, מעשי ואף קרוב.

כאמור, שירות המבחן המליץ שלא להרשיע הנאשם ושילב אותו בקבוצה טיפולית – המחזקת מיומנויות תקשורת. לדעת קצינת המבחן – מסלול טיפולי זה יגרום להפחתת הסיכוי להישנות אירועים מסוג זה נשוא האישום.

בנסיבות אלה, במקרה מיוחד וחריג זה, לנוכח אופן התפתחות האירוע, שהתפרץ באופן רגעי, נקודתי, נתוניו האישיים החיוביים של הנאשם, העדר עבר פלילי, לנוכח הסיכון הממשי לתעסוקתו, המלצתו המנומקת של שירות המבחן והפניית הנאשם למסלול טיפולי מובנה, העובדה כי העבירה הינה ברף הנמוך יחסית של עבירות מסוג זה, אני סבורה כי יושג האיזון הראוי במידה ולא יורשע בדין.

5. לנוכח מכלול הנסיבות שצויינו, אני סבורה כי מקרה זה נימנה בין המקרים המיוחדים והחריגים בהם ניתן שלא להרשיע נאשם, לאחר שנקבע כי ביצע עבירה. לעניות דעתי, מתקיימים הקריטריונים הנקובים בפסקי הדין כתב ורומנו.

אשר על כן, אני מחליטה שלא להרשיע הנאשם ולהטיל עליו אמצעי ענישה כדלקמן:

א. של"צ בהיקף של 100 שעות בפינת החי בפארק העירוני של עירית עפולה, בהתאם להמלצת שירות המבחן.

ב. אני מורה לנאשם להימצא בפיקוחו של שירות המבחן וזאת למשך 12 חודשים.

ג. אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות להימנע מכל עבירת אלימות כלפי שוטרים. גובה ההתחייבות 5,000 ש"ח ומשכה שנתיים.

6. עיינתי בפס"ד רלבנטיים (בתימ"ש מחוזיים ובימ"ש עליון), שניתנו במהלך למעלה מעשור (כ-15 שנים), ונוכחתי כי במקרים בהם מצא ביהמ"ש, כי אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרת העבירות, ולאחר שנבדקו נסיבותיו של כל מקרה (עבר פלילי, גיל, תפקוד בחברה, העיסוק, הצפי לעתיד, עמדת שירות המבחן וכד') - הוחלט על הטלת אמצעים שונים - מבחן ו/או של"צ, מבלי שנרשמה הרשעה. החלטות אלה ניתנו, בסוגים שונים של עבירות – אלימות, רכוש, מירמה, סדר ציבורי, סמים, עבירות מין, עבירות בנשק ועוד.

* בענין פלוני - ע"פ 2210/94 - תקדין עליון כרך 94 (3) עמ' 387, הוחלט בביהמ"ש העליון לבטל הרשעה של בימ"ש שלום ובימ"ש מחוזי, ולהטיל על המערער מבחן ללא הרשעה.

באותו מקרה ניתן להבין כי המערער לא נטל אחריות על מעשיו וכנראה שניהל משפט הוכחות. הוא הורשע בביצוע עבירות חמורות - עושק ואיומים. למרות זאת נפסק כדלקמן:

"בנסיבות כפי שנוצרו, כאשר המערער הפך לאזרח חיובי שבכוחו לתרום לחברה שהוא נמנה עליה מכשרונו ומיומנותו, אין ספק בדבר שקיומה של הרשעה הרשומה לחובתו סוגרת לפניו דלתות רבות ומונעת בעדו מלהשתלב בצורה במלאה במערכת החיים והעבודה במדינה.

לאור האמור המליץ לפנינו שירות המבחן להעמיד את המערער במבחן ללא הרשעה, בצירוף שירות לתועלת הציבור או בלעדיו ואף מר גולן, ברוב הגינותו, ראה להשאיר את הענין לשיקול דעתנו. אנו מאמינים שהעובדות שבביצוען הודה המערער לא היו אלא אפיזודה חולפת. בנסיבות המיוחדות שנוצרו נראית לנו המלצת שירות המבחן".

* בענין אלישיר הנקין – ת.פ. 394/97 מחוזי ירושלים (כב' השופטת פרוקצ'ה). החלטה מיום 2.11.97. שם הוחלט על של"צ ומבחן ללא הרשעה בעניינו של דוור שגנב דברי דואר רבים ולאורך זמן. זאת בהתחשב באורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, העדר הרשעות קודמות, על מנת שלא לפגוע בעיסוקו ולנוכח הסיכוי לשיקום.

* ע"פ 9090/00 בימ"ש עליון, שניידרמן נ' מ"י, תק-עליון (1) 2001, 1029 – באותו מקרה ביטל בימ"ש עליון הרשעה בעבירות חמורות שעניינן – קשירת קשר לביצוע סדרת מעשי שוד והחזקת נשק והטיל של"צ בהיקף 300 שעות. זאת, בין היתר, לנוכח הסיכוי לשיקום.

* תפ"ח 40004/00 – מ"י נ' פלוני – מחוזי תל-אביב – הוחלט שלא להרשיע נאשם לאחר שנקבע כי ביצע מעשה סדום בנער כבן 15. בין היתר התחשב בית המשפט בכך כי הנאשם עצמו נפגע בילדותו מתקיפה מינית, בעובדה כי הוא עומד להתחתן ומעוניין ללמוד ולרכוש מקצוע. כן התחשב ביהמ"ש בכך שהנאשם היה כבן 19 במועד ביצוע העבירה וחלפו כשנתיים. בנוסף צויינו עברו הנקי ונסיבות חייו. באותו מקרה הוטל על הנאשם מבחן למשך שנתיים. במקרה זה – שירות המבחן השאיר נושא ההרשעה לשיקול דעת ביהמ"ש.

* עפ"ג 336/01 – מ"י נ' באסם מוראד – מחוזי חיפה – ביהמ"ש החליט שלא להרשיע נאשם שביצע עבירות בנשק לנוכח התפנית החיובית בחייו, שירותו בצה"ל, המלצת שירות המבחן ועל מנת שלא ייפגע עתידו .

* בענין כהן וימין – ע"פ 658/01 – תקדין עליון 2001 (3), 2049, הוחלט בביהמ"ש העליון (כב' השופט חשין) לבטל הרשעה של בימ"ש מחוזי חיפה ולהטיל על המערערים של"צ בלבד. זאת, בין היתר, לנוכח אורח חייהם הנורמטיבי של הנאשמים, גילאיהם הצעירים ועל מנת שלא ייפגע עתידם. העבירות שביצעו הנאשמים באותו מקרה היו חמורות – קשירת קשר לפשע וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

* בענין מדינת ישראל נ' גרוסמן ואח' – ת.פ. 516/01 בימ"ש מחוזי חיפה, הוחלט שלא להרשיע אחד מבין הנאשמים לנוכח הסיכוי לשיקומו. זאת למרות שהודה בביצוען של סדרת עבירות חמורות ביותר – דרישת נכס באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות ופציעה בנסיבות מחמירות.

* במסגרת ע"פ 2051/02 – מדינת ישראל נ' בוראני סאפי, בימ"ש מחוזי חיפה, הוחלט לאשר החלטת בית משפט שלום, לפיה נדון נאשם לשל"צ ללא הרשעה לאחר שנקבע כי ביצע עבירות מירמה חמורות (ביום תאונות דרכים). אף זאת לנוכח אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם ועל מנת שלא יפגע עתידו.

*ע"פ 2477/02 – מ"י נ' פלוני – מחוזי חיפה – נדחה ערעורה של המדינה והושארה על כנה החלטת בימ"ש לנוער שלא להרשיע את המשיב.

באותו מקרה נקבע בערכאה ראשונה כי המשיב ביצע 30 עבירות התפרצות וגניבה במהלך 7 חודשים. הוטל עליו של"צ בהיקף 100 שעות וכן התחייבות ופסילת רישיון נהיגה. הנימוק המרכזי להחלטה לדחות את הערעור היה גילו הצעיר של הנאשם במועדים הרלבנטיים והסיכוי לשיקומו.

* ע.פ. 70842/05 – ארליך נ' מ"י – מחוזי ת"א (החלטה מיום 2.10.05) – הוחלט לבטל הרשעה של בימ"ש שלום, זאת, בעיקר, כדי לאפשר לנאשם להמשיך לעבוד כרופא. באותו מקרה הורשע הנאשם בבית משפט שלום (לאחר ניהול הוכחות) בביצוע עבירה שעניינה – תקיפת אישה וגרימת חבלות של ממש.

* במסגרת ת.פ. 161/06 אלמקייס ואדרי, מחוזי באר שבע, הוחלט שלא להרשיע נאשם בשתי עבירות שעניינן – ניסיון לשוד, לנוכח המלצת שירות המבחן, גילו הצעיר של הנאשם ועל מנת להותיר בפניו הדרך לחיים נורמטיביים ללא כתם של הרשעה.

* בענין מ"י נ' אנטולי שמילוביץ – ע"פ 1039/06 מחוזי חיפה, הוחלט לאשר ביטול הרשעה של בימ"ש שלום ולהסתפק בהטלת של"צ. באותו ענין הורשע הנאשם בביצוע חמש עבירות מירמה בנסיבות מחמירות בהיקף כספי נכבד. לנוכח המלצת שירות המבחן הוחלט לבטל הרשעת הנאשם. זאת בעיקר בשל החשש לפגיעה בתעסוקתו, כנהג בחברת הסעות, הנזקק לעיתים להיכנס לנמל חיפה. ביהמ"ש התחשב, בין היתר, בכך שהנאשם מפרנס שלוש בנות ובעובדה כי אין לחובתו כל הרשעה קודמת.

* ת.פ. 2086/06 – מ"י נ' שי מימון – מחוזי ירושלים (פס"ד מיום 5.9.07) – הוחלט שלא להרשיע נאשם. זאת לאחר שנקבע כי ביצע עבירה שעניינה – גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (דקירת המתלונן בסכין מטבח באופן שחייב אשפוזו למשך 18 ימים). ביהמ"ש הסתפק בהטלת של"צ ובפיצוי המתלונן. זאת, בין היתר, לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, אורח חייו הנורמטיבי ועל מנת שלא לפגוע בעתידו.

* עפ"ג 1035-12-08 – מ"י נ' והב – מחוזי מרכז – הוחלט לדחות ערעורה של המדינה על אי הרשעה של נאשם שנקבע כי ביצוע עבירות בנשק. זאת לנוכח גילו של הנאשם והסיכון לפגיעה בעתידו (המערערת קיבלה את המלצת ביהמ"ש לחזור בה מן הערעור).

* ע"פ 4669/09 נירית אבירם נ' מ"י, בימ"ש עליון – הוחלט לבטל הרשעה של המערערת בעבירה שעניינה סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (יידוי אבנים לעבר מכוניות). בבימ"ש עליון הוטל על המערערת של"צ ללא הרשעה. בין היתר לנוכח אורח חייה הכללי הנורמטיבי, העובדה כי בינתיים גוייסה לצה"ל והחשש שניזקה של ההרשעה באותו מקרה רב מן התועלת שבה.

* ע"פ 34307-12-10 – סובוטניק נ' מ"י – מחוזי חיפה – הוחלט לבטל הרשעתו של המערער בבימ"ש שלום, בעבירה שעניינה ביצוע מעשה מגונה בפומבי. זאת למרות העדר המלצה מטעם שירות המבחן, תוך התחשבות בעיסוקו העכשווי של המערער בעבודות אבטחה.

* רע"פ 3446/10 - אלחלים נ' מ"י – בימ"ש עליון – בוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחליט להרשיע את הנאשם והוחזרה על כנה החלטת בימ"ש שלום שלא להרשיע נאשם, לאחר שנקבע כי ביצע עבירה שעניינה החזקת סכין. זאת, בין היתר, לנוכח גילו הצעיר, אורח חייו הנורמטיבי, השתלבותו בלימודים טכנולוגיים והמלצת שירות המבחן.

* ע"פ 53504-01-11 – אלון נ' מ"י – מחוזי מרכז – הוחלט לבטל הרשעה בעניינו של נאשם, שהחזיק שמונה ורבע ק"ג נטו של קאנבוס. עונש המאסר בעניינו בוטל והוטלו עליו מבחן, של"צ והתחייבות. זאת לנוכח היותו מתחרה מצטיין בענף הג'ודו, באופן שיידרש לצאת לתחרויות בחו"ל. גם באותו מקרה כמו בענייננו – חבר הנאשם לחבורת שוליים בעת משבר בחייו.

* רע"פ 2777/11 – פלונית נ' מ"י – בימ"ש עליון – החלטה מיום 16.10.12.

בעניין זה ניתנה רשות ערעור מטעמי צדק, בוטל גז"ד של בימ"ש מחוזי והוחזרה החלטת בימ"ש שלום שלא להרשיע המערערת. זאת בעיקר מאחר ותחושת המוסר הפנימית לא איפשרה הרשעתה של הנאשמת, שרשלנותה גרמה לפגיעה בילדה. ביהמ"ש התחשב בכך שפלונית מנהלת אורח חיים הישרדותי וכי הרשעה עלולה להשפיע עליה באופן קשה, במובנים שונים.

מכל האמור עולה כי בתי המשפט מתחשבים בקשת רחבה של נימוקים בנושא של אי הרשעה, בעבירות שונות ומגוונות, בעניינם של נאשמים נורמטיביים שמעדו וביצעו עבירות.

אשר לעבירות כלפי שוטרים.

מטבע הדברים, גם בעבירות אלה, לעיתים, בתיקים שונים הנדונים בבתי משפט שלום מסתיים עניינם של נאשמים, מבלי שנרשמת הרשעה. זאת בהתחשב בנסיבות המיוחדות בכל מקרה ובנסיבותיהם של הנאשמים - גילאיהם, עברם הפלילי, אורח חייהם, הצפי לעתיד והנזק הצפוי. כל מקרה על פי נסיבותיו. גם המאשימה, בהגינותה, נתנה הסכמתה או לפחות לא התנגדה במקרים שונים, לסיום תיקים בעבירות אלימות כלפי שוטרים – ללא הרשעה.

* בענין הלון אחסאן ונגינה שוקראלה – ת.פ. 2926/04 שלום חיפה – נקבע כי הנאשמים ביצעו עבירה שעניינה תקיפת שוטרים כולל גרימת חבלות. לנוכח גילאיהם, אורח חייהם הנורמטיבי והמלצת שירות המבחן, הסכימה המאשימה לכך כי עניינם יסתיים בשל"צ ללא הרשעה.

* בענין עלו סובחי – ת.פ. 2827/06 – בימ"ש שלום חיפה – כאן הסתיים עניינו של נאשם מבלי שנרשמה לחובתו הרשעה, לאחר שנקבע כי ביצע עבירות כלפי שוטרים ביחד עם אחרים. נסיבות ביצוע העבירה באותו מקרה היו בעייתיות, וזאת בלשון המעטה. ניתן להבין כי המאשימה לא התנגדה לסיום התיק ללא הרשעה, לנוכח אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם ועל מנת שלא יפגע עתידו. נאשמים אחרים באותו תיק, בעלי עבר פלילי, נדונו לעונשים מותנים וקנסות בלבד.

* בענין אור שטירר – ת.פ. 1953/07 – בימ"ש שלום חיפה –נקבע כי הנאשם ביצע עבירות שעניינן תקיפת שוטר ואיומים. למרות חומרתן של הנסיבות באותו מקרה – הסכימה המאשימה, בהגינותה, כי התיק יסתיים ללא הרשעה, נוכח אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם ועל מנת שלא יפגע עתידו.

7. בנסיבות אלה, לנוכח כל האמור, החלטתי שלא להרשיע הנאשם בביצוע העבירה המיוחסת לן ולהטיל עליו של"צ, מבחן והתחייבות.

אני סבורה כי שילוב שלושת האמצעים עשוי להוות מענה סביר ומאוזן למכלול האינטרסים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

מזכירות תשלח העתק הפרוטוקול לשירות מבחן למבוגרים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ג, 29 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.