מדינת ישראל - היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים - מע"מ המאשימה

על ידי עוה"ד ניר ישראל ומאור סבג

- נ ג ד -

1. מרדכי שחם

על ידי עו"ד מוטי לזר

2. כוח עוצמה בע"מ

3. תנופה שירותי כֹח אדם בע"מ

על ידי המפרק, עו"ד ליאור סטופל

4. שירותי מוקד חקירות סיור ואבטחה - ע.ו.צ.מ בע"מ

5. תנופה שירותי כֹח אדם ואחזקות (1991) בע"מ

על ידי המפרק, עו"ד ליאור סטופל

6. תנופה איגוד חברות כ"א (2004)בע"מ

7. כוח עוצמה שירותי אבטחה בע"מ

8. תנופה ל.כ בע"מ

9. קידמה שירותי כֹח אדם בע"מ הנאשמים

הרקע, כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון

1. הנאשמים הורשעו מכֹח הודאתו של נאשם 1, מרדכי (מוטי) שחם [הנאשם או שחם], בכתב אישום מתוקן בשנית, במסגרת הסדר טיעון (שלא כלל הסדר עונשי מלא). נוסף על כך, נאשמות 2, 3 ו-5 הורשעו גם מכֹח הודאתו של עו"ד סטופל, המשמש כיום כמפרק של חברות אלה.

הנאשם היה, בשנים 2005 עד 2009, השולט בנאשמות 2 עד 9, ועסק באמצעות נאשמות שבשליטתו באספקת עובדים ללקוחות שונים. הוא פעל במסגרת נאשמות 2 עד 9, וביחד עימן, לבצע עבירות שונות, לצורך התחמקות מתשלום מס. בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם המנהל הפעיל ובעל השליטה בנאשמות 2 עד 9, על אף שהסתיר את שליטתו ומעורבותו בחלק מהן, בכך שרשם אותן על שמות אחרים.

החל מחודש מאי 2005 דיווח הנאשם ונאשמות 2, 3, 5, 6, 7 ו-9 , את דיווחיהן התקופתיים של נאשמות 2, 3, 5, 6, 7 ו- 9 למנהל מס ערך מוסף, במסגרת איחוד העוסקים שמספרו 557813896, כמפורט בנספח א לכתב האישום. נאשמות 4 ו-8 דיווחו או היו אמורות לדווח, כל אחת בנפרד, במסגרת תיק העוסק שלהן.

כפי שפורט בכתב האישום, הנאשם ונאשמות 2 - 7 ו-9 ניכו בדיווחיהן התקופתיים למנהל מס ערך מוסף, מס תשומות, שלא כדין, ומבלי שיש להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 [החוק], במטרה להתחמק מתשלום מס. כפי שפורט בכתב האישום, במטרה להתחמק מתשלום מס, בחלק מהמקרים, במועד שאינו ידוע למאשימה, פעל הנאשם להוצאת חשבוניות מס מנאשמות 5 - 8, אשר היו בניהולו ובשליטתו, לנאשמות 2- 4, מבלי שנעשתה עסקה בגינן ומבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה לגביה הוציא את החשבונית. הנאשם עשה כך לשם מתן אסמכתא כוזבת לניכוי מס תשומות שלא כדין על ידי נאשמות 2 - 4. על אף שהוציאו חשבוניות שלא כדין, כאמור לעיל, לא דיווחו הנאשם ונאשמות 5 - 8 על החשבוניות שהוצאו שלא כדין בדיווחיהן התקופתיים של נאשמות 5 - 8, ולא שילמו את המס הנובע מהן. כפי שפורט בכתב האישום, הנאשם אף קיבל מסמכים הנחזים כחשבוניות מס מאחרים, מבלי שנעשתה עסקה בגינם ומבלי שעשו או התחייבו לעשות עסקה שלגביה הוצאו המסמכים לפקודת נאשמות 2 - 3, לשם מתן אסמכתא כוזבת לניכוי מס תשומות שלא כדין על ידי נאשמות אלה.

נוסף על כך, מפורטות בכתב האישום עבירות שונות נוספות, שהנאשם ביצע בתקופה הרלוונטית, בעצמו וביחד עם הנאשמות שבשליטתו, ובכלל זה הכנת פנקסי חשבונות כוזבים על שם מי מהנאשמות, שימוש במרמה ותחבולה, והכל - במטרה להתחמק מתשלום מס.

במסגרת פעילותו בתקופת כתב האישום התחמק הנאשם, ביחד עם הנאשמות שבשליטתו ובניהולו, במשך שנים ובאופן שיטתי, מתשלום מס בסך 11,879,862 ₪.

הנאשם (והנאשמות - כל אחת באישומים הרלוונטיים לה) הורשעו בביצוע עשרות עבירות לפי החוק, לרבות: עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך, כדי להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 117(ב)(5) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק; עבירות הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, או רשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק מתשלום מס (בעצמו או תוך מתן הרשאה לאחר לעשות כן) (לפי סעיף 117(ב)(6) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק); עבירות של הוצאת חשבונית מס, או מסמך הנחזה להיות חשבונית מס, מבלי לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית או המסמך האמור, במטרה להתחמק מתשלום מס (לפי סעיף 117(ב)(3) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק); עבירות של שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, עם או בלי נסיבות מחמירות (לפי סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק).

חלק מהנאשמות, כל אחת באישומים הרלוונטיים לה, הורשעו במספר רב של עבירות של ביצוע פעולה במטרה לסייע לאחר להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 117(ב1) ביחד עם סעיף 117(ב2) לחוק).

2. על פי הסדר הטיעון (מבנ/1 25.6.15), הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

א. המאשימה תעתור לעונש מאסר בן 45 חודשים, שיוטל על הנאשם, והנאשם יעתור באופן חָפְשִׁי לגבי רכיב זה;

ב. יושת על הנאשם קנס כספי של 200,000 ₪, ומאסר חלף קנס לפי שיקול דעתו של בית המשפט;

ג. הקנס ישולם באמצעות מימוש סך של 200,000 ₪ מתוך פקדון בסך 250,000 ₪, שהופקד במסגרת עמ"ת (מחוזי ת"א) 37108-09-13, עם כניסתו של הנאשם לנשיאת מאסרו. יתרת הפקדון תושב לנאשם.

ד. יוטל על הנאשם מאסר על תנאי על פי שיקול דעתו של בית המשפט;

ה. יוטל על נאשמות 2 - 9 קנס, לפי שיקול דעתו של בית המשפט;

ו. הרכוש שנתפס במסגרת צ"א (שלום חיפה) 5933-08-09 שחם ואח' נ' בית המכס חיפה, ושנמצא בחשבון שיועד לשם תפיסת הרכוש, יועבר במתווה הבא:

1) סך של 1,000,000 ₪ יחולט לטובת אוצר המדינה;

2) סך של 500,000 ₪ יועבר לקופת הפירוק, לטובת הביטוח הלאומי, באמצעות עו"ד סטופל, מפרקן של נאשמות 2 ו-3;

3) כל יתרת הכספים תועבר לרשות המיסים - מע"מ, לשם הסרה חלקית של מחדלי הנאשמים כלפי רשויות מע"מ.

3. דינן של נאשמות 2, 3 ו-5 כבר נגזר ומאחר שאינן פעילות עוד, הטלתי עליהן קנס סמלי של 100 ₪ כל אחת.

טיעוני המאשימה לעונש

4. ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר במסכת עבריינית חמורה, שבוצעה על ידי הנאשם ביחד עם נאשמות 2 - 9 ובאמצעותן, לאורך זמן ובשיטתיות. הנאשם הודה רק לקראת סיום פרשת התביעה (לאחר שנשמעו 43 עדים במהלך 26 ישיבות), כי במשך ארבע שנים ומחצה ניהל את נאשמות 2 עד 9 ושלט בהן, אף שלאורך כל השנים הכחיש כל קשר אליהן. הנאשם הודה כי השתמט, יחד עם הנאשמות שבשליטתו, מתשלום מס בסך 11,879,862 ₪ ובכך שפעל במרמה להונות את שלטונות המס כדי לעשות כן. הוא הודה כי ביצע, יחד עם הנאשמות האחרות, 97 עבירות פשע, מהן 87 בנסיבות מחמירות, לשם גניבה מהקופה הציבורית.

5. לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם בגין המסכת העובדתית מושא כתב האישום המתוקן הוא כדלקמן:

מאסר בפועל שנע בין 60 ל-70 חודשים;

מאסר מותנה שנע בין 18 ל-36 חודשים;

קנס בשיעור שבין 5% ל-10% מהיקף ההשמטה (ובענייננו - בין 500,000 ₪ ל-1,000,000 ₪);

חרף המתחם האמור, נוכח ההגעה להסדר טיעון סבורה המאשימה כי יש לסטות מהמתחם אשר ביקשה לקבוע, וזאת בין היתר מהטעמים הבאים:

• קושי בהצגת מלוא הראיות: במהלך ניהול פרשת התביעה נבצר מהמאשימה להביא את מלוא ראיותיה, וזאת נוכח פטירתו של רואה החשבון נתן הרפז. רואה חשבון הרפז הוא זה שנתן את השירותים המקצועיים לנאשמות, ובהם ביקורת חשבונאית לנאשם והחברות.
• הנאשם הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן בשנית. אף שהדבר נעשה בשלב מאוחר יחסית, יש בכך כדי להצביע על קבלת אחריות, וזו מתיישבת עם האינטרס הציבורי. לפיכך, יש מקום להתחשב בה בעת גזירת הדין.
• חיסכון בזמן שיפוטי: למרות שההסדר הגיע קרוב לסיום פרשת התביעה, עדיין צפוי היה התיק להימשך פרק זמן לא מבוטל, הן בפרשת ההגנה והן בהמתנה להכרעת דין.
• חילוט רכושם של הנאשמים: במסגרת החקירה נתפסו 3,000,000 ₪, שנשארו תפוסים במסגרת החלטה שיפוטית בהליך זה. אמנם, הליך החילוט אין לו מטרה עונשית, אלא המטרה היא להוציא את בלעו של הגזלן מפיו ולהשיב את הרכוש של הציבור אל הציבור, אך העובדה שמתוך הסכום האמור מעל 1,500,000 ₪ יחולטו לטובת רשות המיסים ולטובת הסרת המחדל של הנאשם, יש לה משמעות.

6. אף שהמאשימה סבורה כי נוכח קיומו של הסדר, יש לחרוג ממתחם הענישה שהציגה, הרי שבתוך הטווח שהוצג בהסדר יש לגזור את עונשו של הנאשם בחלק העליון של המתחם המוסכם. זאת, מהטעמים הבאים:

• חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם, ביחד עם נאשמות 2 עד 9, והעובדה שהן נמשכו במהלך כ-5 שנים, עד למעצרו, מלמדת כי הנאשם הפך את המרמה וההונאה לדרך חיים של ממש. הוא פעל להונות את הקופה הציבורית בהיקפי עתק. בא כוח המאשימה הפנה לרע"פ 1544/11 דהן נ' מדינת ישראל, שם כונו עברייני המס "שודדי קופת המדינה".
• הנאשם הוא בעל רישום פלילי, כעולה מפלט הרישום הפלילי שסומן במ/1. בשנת 2009 הורשע הנאשם בביצוע עבירות על חוקי מע"מ, לפי סעיף 117(א), ונגזר עליו מאסר בפועל בן 5 חודשים, לצד מאסר מותנה וקנס. לדברים אלה חומרה יתרה, שכן כזכור, עולה מהם שבעוד הנאשם מנהל תיק אחד בבית המשפט, ביצע את המעשים מושא התיק האחר. הדבר מלמד על זילות כלפי מערכת אכיפת החוק ומהווה נסיבה מחמירה כאשר בית המשפט מבקש לגזור את דינו של הנאשם.

7. בא כוח המאשימה התייחס לפרמטרים שנוגעים לקביעת מתחם הענישה, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 [חוק העונשין]. הערך החברתי שנפגע הוא השוויון בנשיאת נטל המס. הפגיעה בשוויון אינה רק בגביית המס, אלא ביכולת של אחרים להתחרות בשוק חופשי ובתנאים שווים, כאשר חלק מהמשתתפים משלם מיסים, בעוד חלק אחר אינו עושה כן. מדובר בעבירות שתוצאתן חמורה והרסנית למשק, לכלכלה ולמרקם החברתי. בא כוח המאשימה הפנה לרע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל [15.4.04] [עניין אבו עבייד]: "העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור".

אשר לנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה: הנאשם הודה שכתוצאה מהעבירות שאותן ביצע נגרע מע"מ בסכום של מעל 11,000,000 ₪. אף אם נתייחס למלוא הסכום שיחולט, בסך של 3,000,000 ₪, כסכום שמעיד על החרטה של הנאשם, עדיין מדובר בסכום שהוא פחות מ-30% מהמחדל כולו. הסרת מחדל מהווה נסיבה לקולא, אך זאת צריכה להיעשות עובר לניהול ההליכים המשפטיים על מנת שניתן יהיה לראות בכך חרטה כנה. בא כוח המאשימה הפנה לרע"פ 6296/09 איקס איקס אקסלנט נ' מדינת ישראל [9.8.09], ולע"פ 2407/05 רונן מן נ' מדינת ישראל [11.7.15] [עניין מן].

8. בא כוח המאשימה מזכיר כי כאשר עסקינן בעבירות מס, המשקל שיינתן לנסיבות אישיות הוא מועט ביותר. שיקולים אינדיבידואליים שנוגעים לנאשם נסוגים מפני השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי (ע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [3.11.10]). גילו ומצבו הבריאותי של הנאשם אינם יכולים לשמש לו מגן מפני ענישה ראויה (רע"פ 6194/04 אלגזי נ' מדינת ישראל [5.8.04]). גם מצבו הכלכלי של הנאשם אינו יכול לשמש כמגן מפני עונשי מאסר כבדים וקנסות (רע"פ 6016/06 קובן נ' מדינת ישראל [17.7.07]).

9. בסופו של דבר, מבקש בא כוח המאשימה לכבד את הסדר הטיעון ולגזור, בגדרו, את עונשו של הנאשם ברף העליון של ההסדר ולהטיל עליו 45 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 200,000 ₪ ומאסר חלף הקנס על פי שיקול דעת בית המשפט.

ראיות הנאשם וטיעוניו לעונש

10. כעדים לזכות הנאשם התייצבו שניים: תא"ל מנשה ענבר ומר יעקב רחמני, אחיו של הנאשם.

תא"ל ענבר העיד כי נתקל בנאשם במספר נקודות לאורך שירותם הצבאי. כאשר שימש ענבר סגן מפקד חטיבה 500, שימש הנאשם כקצין שלישות חטיבתי. מדובר בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. הנאשם עבד במסירות רבה אל מול כל היחידות הרלוונטיות ועסק בהשלמת עבודת המטה באותה תקופה קשה, שבה נדרש חיל השִריון, שספג אבדות רבות במלחמת יום הכיפורים, להחזיר את החטיבה למוכנות מלאה, במלוא היקפה, כחטיבת טנקים. הנאשם ביצע את עבודתו במאמץ רב, תוך ביצוע קפדני ומדויק, והכול - תחת איום קבוע של מלחמה שעשויה להיפתח בכל רגע. בהמשך לכך, כאשר שימש ענבר סגן מפקד אוגדה במלחמת לבנון הראשונה, ובהמשך מפקד חטיבה 14, שימש הנאשם קצין שלישות של האוגדה. קציני המטה, והנאשם ביניהם, התרוצצו בין היחידות בתוך גזרות האוגדה, כדי להבין את הצרכים של היחידות ולתכנן איתם את התפתחות כֹח האדם בחטיבה. הנאשם, כמו שאר קציני השלישות, היה נתון לסיכון מיידי בכל מקום והיו מקרים לא מעטים שבהם שיירה קטנה עברה בנקודה שבה הייתה התרחשות מבצעית. ה"פרק השלישי" שבו נפגש ענבר עם הנאשם היה אחרי מלחמת לבנון, כשחזרו למחנות הקבע וענבר פיקד על ביה"ס לשיריון. הנאשם שימש קצין שלישות חילי של חיל השיריון, ובאותה תקופה פעל ביחד עם ענבר להחזיר את ביה"ס למסלול תקין של הכשרות, מסלול שנפגע כתוצאה ממלחמת לבנון. הנאשם טיפל בכל תחומי כֹח האדם. ענבר אפיין אותו כקצין אחראי, עצמאי, שיודע ליזום בתחום העיסוקים שלו. הוא הקפיד על הצורך לבצע את המטלות כראוי ותרם תרומה אישית גדולה מאד. הוא ציין שהנאשם ידע ללכת איתו כמפקד, מצד אחד לעמוד על כך שכל דבר יתבצע כמו שצריך, ומהצד האחר - לוודא שכל מה שהמפקד צריך יעמוד לרשותו כדי שיוכל לבצע את המשימה בזמן.

מר רחמני, ציין כי הנאשם הוא אחיו הגדול. לאורך השנים היה הנאשם תלמיד מצטיין ומודל לחיקוי. דרכו להצלחה הייתה ברורה והמשפחה התגאתה בו עד מאד. ביולי 2009, כשנפתחה החקירה נגד הנאשם והוא נעצר, חלה נקודת משבר. מדובר היה באירוע טראומתי עבור הנאשם וכל המשפחה, ומאז הפך הנאשם לאדם אחר. מצבו הכלכלי הורע, עולמו חרב עליו, החברות התפרקו והאדם ששלט בחברות ובאנשים נותר ללא דבר. לאורך כל חמש השנים האחרונות עסק הנאשם בעיקר בטיפול בבעיותיו המשפטיות. מר רחמני ציין כי משפחתו של הנאשם התרסקה לגמרי, שכן הנאשם הוא זה שעמד בראשה. הוא סיפר על עברו הצבאי, שגרם גאווה רבה לכל המשפחה וציין כי אחיו עשה משהו עבור המדינה. הוא פנה לבית המשפט וביקש שנראה את האדם שמאחורי כתב האישום והדגיש את המחיר האישי הכבד ששילם את הנאשם זה מכבר בשל התיק דנן.

11. בא כוח הנאשם הדגיש את התיקון המשמעותי שחל בכתב האישום. לפיכך, ציין, לא ניתן לומר שניהול התיק עד הנקודה שהתנהל היה ניהול סרק. הוא ציין כי כתב האישום המתוקן הועמד על מחצית מהיקף המס שבו הואשם הנאשם מלכתחילה. כמו כן, חלו תיקונים נוספים בכתב האישום וטענות בדבר זיוף, הסתרה ושינוי מסמכים נמחקו מכתב האישום. הסניגור ציין גם כי לאורך כל המשפט התנהל מאחורי הקלעים דין ודברים משמעותי בין ההגנה לתביעה, ולאחר מכן נערך גם הליך לא פשוט של גישור.

12. הנאשם ביקש לחרוג במקרה דנן ממתחם העונש הראוי. לדבריו, מדובר בתיק בעל נסיבות חריגות. כך, למשל, בנוגע לאישום הראשון שבו מדובר ברישום חשבוניות של נאשמות 3 ו-5, אשר הוצאו שלא כדין, עולה ממסמכים שהוגשו במהלך ההוכחות (ת/137 ו-ת/138 - כרטיסי מע"מ תשומות של הנאשמות 3 ו-5), כי החשבוניות בוטלו ביום 31.12.05. לא ניתן לדעת בדיוק מה קרה וזאת נוכח פטירתו של רואה חשבון הרפז, אך ברור כי היה במקרה דנן גילוי מראש ומרצון 4 שנים לפני תחילת החקירה, והיה ברור לנאשמים שלא ניתן להשתמש בחשבוניות הללו. לא ניתן לשאול את רואה חשבון הרפז מדוע לא נתן הוראה לתקן אחורה את הדוחות עקב ביטול החשבוניות, אך דבר זה צריך לפעול לזכות הנאשם. גם אם הדבר אינו מבטל את אחריותו של הנאשם, הדבר צריך להיזקף לזכותו. פטירתו של רואה חשבון הרפז מנעה את האפשרות לברר את הדברים עד תום, אך לטענת הנאשם - הנזק שנגרם הוא נזק לנאשם ולא נזק למדינה.

הסניגור ציין כי בתיק דנן הייתה שורה של אנשי מקצוע, שהעידו בתיק, ואשר נתנו שירותים לנאשמות תמורת שכר טרחה: מנהלי חשבונות, עורכי דין ועוד. העדויות היו מטרידות למדי. כך, למשל, רואה חשבון יהודה מינץ העיד כי הקים חברה בשם ולי א.ג.ו. חברה לניהול בע"מ מבלי שהכיר את הנאשם, לבקשת רואה חשבון הרפז, שטען באוזניו כי מדובר בחברה של בני משפחתו של הרפז עצמו. הוא הגיש מסמכים שבהם אישר כי החתים את מנהלי החברות על המסמכים, למרות שדבר זה לא קרה בפועל. הסניגור הפנה ל-ת/77 ולעמודים 52 עד 53 של הפרוטוקול. מינץ טען שהסתמך על רואה חשבון הרפז. עמדה זו, של הסתמכות מוחלטת על רואה חשבון הרפז חזרה על עצמה גם בעדותו של מאיר אורן. הסניגור הפנה לעדותו של חיים יוגב, שהעיד כי החתים תצהירים בצורה מעוררת סימני שאלה. חרף כל אלה, רשות המיסים סגרה את התיקים כלפי כל אנשי המקצוע הללו, מחוסר אשמה. דבר זה צריך להשליך על התייחסותו של בית המשפט לעניינו של הנאשם.

עוד ציין הסניגור, כי המקרה שלפנינו מובחן ממקרים אחרים שבהם נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות לצורך הוצאת כסף מחברה לתוך כיסו הפרטי של הנאשם. במקרה דנן, הכסף אמנם עבר לחברה פרטית בבעלות הנאשם, אך לא עבר לכיסו הפרטי של הנאשם.

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

הנאשם כיום בן 65, נשוי, אב לשני בנים (מעל גיל 30), וסב לנכדה. הוא שירת במשך 18 שנים (החל מ-1969) בצבא והגיע לדרגת סגן-אלוף. כפי שניתן היה לשמוע מפיו של תא"ל ענבר, הנאשם שירת שירות משמעותי, לרבות במילואים, וזאת עד ל-1998. יש להתחשב בתרומתו למדינה, במסגרת שירותו הצבאי הממושך.

מצבו הרפואי של הנאשם היום אינו שפיר. הוא לוקה במחלת הסוכרת ונקבעה לו נכות קבועה על ידי הביטוח הלאומי בשיעור 75%. במהלך ניהולו של התיק פנה גם לטיפול פסיכיאטרי, בשנת 2011, בין היתר בעקבות השלכות המעצר עליו. הנאשם היה עצור במשך 16 ימים, בין ה-27.7.09 ועד 12.8.09.

הנאשם חווה עינוי דין מתמשך, חרדה וחשש מהצפוי לו, ובכל אותה תקופה היה תלוי ועומד מעל ראשו כתב אישום שייחס לו העלמה של 24,000,000 ₪. מזה 6 שנים הוא מתמודד במקביל עם התיק דנן ועם תיק הפירוק של הנאשמות. חייו נעו בין בית משפט זה לבין בית המשפט המחוזי בתל אביב. כל נכסיו, ונכסי אשתו וילדיו, עוקלו. גם אם בית המשפט יגזור את עונשו, בכך לא יסתיים עינוי הדין. צפוי לו מאבק משפטי הן בתיק הפירוק, הן בהליכי הגבייה שכבר החלו בתיק דנן. הוא כבר קיבל זימון ממשרדי מע"מ גוש דן בנוגע לשימוע בדבר החובות הנובעים מהרשעתו בתיק דנן, עוד בטרם נגזר דינו. הוא מצוי בדרך הבטוחה לפשיטת רגל. הוא לא יוכל להמשיך ולהתנהל כאשר הוא מאחורי סורג ובריח, נוכח עיקול נכסיו ולא ברור כיצד ישתקם כאשר ייצא מבית הכלא. לפיכך, חשוב להותיר לו אור בקצה המנהרה.

לטענת הסניגור, טרם נאמרה המילה האחרונה בנוגע להסרת המחדל, וייתכן שהנאשם יוכל לפעול בדרך שתסיר חלק גדול יותר מהמחדל, ממה שצוין לעיל (פסקה 5).

לגבי עברו הפלילי - בהליך האחר, שבו הורשע הנאשם בסופו של יום בעבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מע"מ, הוא זוכה מעבירות בהיקף של 20,000,000 ₪ לאחר שהמאשימה חזרה בה במהלך ניהול המשפט מהאישום בנושא זה.

הסניגור הגיש קלסר ובו פסיקה וטבלת ענישה, שממנה עולה כי במקרים דומים ללא נסיבות לקולא, הוטלו עונשי מאסר בני 12 חודשים, בני 16 חודשים וכדומה. הסניגור הפנה לת"פ (מחוזי חיפה) 55365-03-12 רשות המיסים נ' פיסו [24.3.14] [עניין פיסו], שם עמד סכום ההעלמה על סך של 35,000,000 ₪. נוסף על כך, בניגוד לנאשם שלפנינו, שהגיע לסוף דרכו העסקית עם פירוק החברות הנאשמות וקריסתו הכלכלית, הרי שבעניין פיסו, המשיך המפעל לעבוד, בהיקפים עסקיים נרחבים, והפעילות לא נפגעה כלל. נוסף על כך, הכסף באותו מקרה הגיע לכיסם הפרטי של הנאשמים.

הסניגור ביקש במקרה שלפנינו לא יחרוג עונש המאסר מ-10 עד 12 חודשים. הוא ביקש שבית המשפט יותיר לנאשם אפשרות לשיקום עם צאתו מבית הסוהר.

דבר הנאשם

13. הנאשם ביקש לנצל את זכות המילה האחרונה כדי להביע חרטה עמוקה על כל מה שהודה בו בהסדר הטיעון וציין כי הוא לוקח אחריות על כל מעשיו.

דיון והכרעה

14. אף שעסקינן בהסדר טיעון, ולעניין העונש הסכימו הצדדים על "טווח" ענישה, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם ולאחר מכן לבחון האם יש לאמץ את הסדר הטיעון, בהתחשב במתחם ההולם. "טווח ענישה עליו מסכימים הצדדים במסגרת הסדר טיעון אינו תחליף למתחם העונש ההולם שעל בית המשפט לקבוע בהתאם לאמות המידה שבתיקון 113 לחוק העונשין; אדרבא, במקרה כזה יש משנה חשיבות לקביעת מתחם ענישה כאמור, אשר לאורו תיבחן על ידי בית המשפט סבירות הסדר הטיעון" (ע"פ 5301/15 פינטו נ' מדינת ישראל [5.1.16], פסקה 27, תוך ציטוט מע"פ 6799/14 אופיר נ' מדינת ישראל [16.3.2015], פסקה 10).

קביעת מתחם העונש

15. אֵרוע אחד או מספר ארועים? תחילה יש לקבוע, כמצוות סעיף 40יג לחוק העונשין, האם עסקינן בכמה עבירות בארוע אחד (ס"ק א), שבגינן יש לקבוע מתחם עונש אחד, או שמא מדובר בכמה עבירות בכמה ארועים (ס"ק ב), שאז יש לקבוע מתחם לכל אֵרוע, ולקבוע האם יש לגזור עונש נפרד לכל אֵרוע (ומידת החפיפה בין העונשים, אם בכלל), או שיש לקבוע עונש כולל. בע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מדינת ישראל [29.10.14] נקבע בדעת הרוב, כי את תחומיו של ה"אֵרוע" יש לקבוע בהתאם למבחן חדש - מבחן "הקשר ההדוק", שלפיו עבירות, שיש ביניהן קשר הדוק, ייחשבו לאֵרוע אחד. ברגיל, קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה בין העבירות סמיכות זמנים, או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תכנית עבריינית, אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה. במקרה שלפנינו, למרות שמדובר במספר אישומים, במספר חברות שונות שבאמצעותן בוצעו העבירות ובמספר לא קטן של שנים, נראה שיש לקבוע שמדובר באֵרוע אחד. זאת בשל דפוס הפעולה הדומה, העובדה שמדובר בתכנית עבריינית אחת ובין כל העבירות קיים קשר הדוק. אף הצדדים התייחסו למסכת ההתרחשויות כולה כארוע אחד, ועל כן אקבע מתחם עונש אחד לכל העבירות יחדיו.

16. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמים הם "ערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס, הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס" (עניין אבו עבייד). יותר מכך: "הערך המוגן בעבירות מס הוא השיטה הפיסקלית שהחברה אימצה כחלק ממדיניותה הכלכלית והחברתית, לרבות שיטת המסוי שתבטיח חלוקת נטל שוויונית וצודקת" (ע"פ (מחוזי תל אביב) 71687/02 עיני נ' מדינת ישראל [1.4.04]). דוחות שאינם מוגשים כשורה פוגעים גם באפקטיביות של מערכת המס וביכולתה לתכנן את היקף הגבייה (רע"פ 4323/14 מולדובן נ' מדינת ישראל [26.6.14] [עניין מולדובן]). עוד נקבע: "עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה - בקופה הציבורית, העקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס" (רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל [20.02.13]) [כל ההדגשות בציטוטים - הוספו - מ.ב.נ].

17. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא לא מבוטלת, נוכח התמשכות העבירות על פני מספר שנים, הסכומים הכספיים שבהם מדובר ומספר החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות (חברות שלא דיווחו כראוי ולא שילמו מס כראוי).

18. מדיניות הענישה הנהוגה: כל צד הציג פסקי דין התומכים בעמדתו העונשית. אביא מקצת מהדוגמאות:

המאשימה:

א. רע"פ 1544/11 עאהד נ' מדינת ישראל [7.3.11] - נדחתה בקשת רשות ערעור ועונשם של המערערים, שאותו החמיר בית המשפט המחוזי ל-8 חודשי מאסר בפועל וקנס של 200,000 ₪, נותר על כנו. מדובר במי שהורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות לפי החוק, ונקבע שהם קיבלו מאחר חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים וניכו כנגדן מס תשומות.

ב. עניין אבו עבייד - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהקל במידת מה בעונשו של המערער, ונותר על כנו עונש של 4 שנות מאסר וקנס של 250,000 ₪. מדובר בקבלן ושלוש חברות בניהולו, שהוגשו נגדם ארבעה כתבי אישום שייחסו להם עבירות מס חמורות, הן לפי החוק (בין היתר - שִמוּש בחשבוניות פיקטיביות וניהול פנקסים כוזבים), הן לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 [הפקודה], הן עבירות לפי חוק העונשין. הנאשם (המערער) הודה במיוחס לו, ונקבע כי השמיט לאורך חמש שנים הכנסות של כ-7.5 מיליון ₪, וביצע 105 עבירות.

ג. עניין מן - נדחו ערעורים על גזרי הדין שהוטלו על הנאשמים, שהורשעו בביצוע עבירות מס, הן לפי סעיף 117(ב) לחוק, הן לפי סעיף 220 לפקודה. הם השמיטו במשך מספר שנים הכנסה בסך 11 מיליון ₪, תוך ניהול שתי מערכות רישום בעסק, ונקבע שסכום המס שהם היו חייבים היה כ-3.3 מיליון ₪. המערערים הסירו את המחדל באופן מלא. בית המשפט העליון אישר עונשי מאסר בפועל של 18 חודשים, 12 חודשים ו-10 חודשים, כל אחד על פי חלקו, וקנסות שבין 175,000 ₪ ל-200,000 ₪.

ד. רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל [17.8.09] - נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחמיר בעונשו של הנאשם, ונותרו על כנם עונש מאסר של 18 חודשים וקנס של 80,000 ₪. המערער הורשע במכירת חשבוניות פיקטיביות לחמש חברות שונות, על פני תקופה של שנתיים, בסך של כ-20 מיליון ₪, כשסכום המע"מ מתקרב ל-3 מיליון ₪.

ה. רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל [28.4.13] [עניין עובדיה] - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהקל במידת מה את עונש המאסר שהוטל על הנאשם (המערער) והעמידו על 15 חודשי מאסר, והותיר על כנו קנס של 100,000 ₪. המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות גניבה, מרמה ועבירות מס בשני כתבי אישום, שבוצעו על פני כשבע שנים. הוא הסיר את מחדליו באופן מלא ושילם כ-800,000 ₪, והחזיר לחברה את שגנב ממנה, בסך כ-900,000 ₪.

ו. רע"פ 74/13 חלידו נ' מדינת ישראל [17.3.13] - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את פסק דינו של בית משפט השלום, שבגדרו נגזרו על המערער 36 חודשי מאסר וקנס בסך 50,000 ₪. המערער היה רו"ח במקצועו ושימש כמנהל תחום במס הכנסה. הוא הורשע בביצוע שמונה עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה וזוכה ממספר עבירות נוספות.

ז. ת"פ (מחוזי ירושלים) 5789-02-11 מדינת ישראל נ' יוסף שחם [3.9.14] - נגזרו על נאשם 1 מאסר בן 50 חודשים וקנס בסך 2,500,000 ₪, ועל נאשמת 2 מאסר בן 36 חודשים וקנס של 1,500,000 ₪, לאחר שהורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בשמונה אישומים שבהם יוחסו להם עבירות מס (לפי החוק - סעיף 117(ב), ולפי הפקודה - סעיף 220), עבירות לפי חוק העונשין (רישום כוזב במסמכי תאגיד) והנאשמת - גם עבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין. העבירות בוצעו בשנים 2000 - 2008 בקשר לחברה שהנאשם היה בעליה ומנהלה, והנאשמת - מנהלת הכספים והחשבת שלה. הנאשמים שילמו במשך ההליכים סך של 57 מיליון ₪ על חשבון החזרת החוב לרשויות המס, ובית המשפט הניח, לצורך קביעת העונש, כי חוב המס בגין העבירות מושא כתב האישום שולם על ידי הנאשמים באופן רצוני. הנאשמים היו כבני 70 בעת גזירת דינם. למיטב הבנתי, ערעור שהוגש על גזר הדין עודו תלוי ועומד (ע"פ 6875/14) אך הנאשמים נושאים כבר בעונשם.

ח. ע"פ (מחוזי תל אביב) מדינת ישראל נ' מצות לובאוויטש בע"מ [24.9.01] - התקבל ערעור המדינה על קולת העונש (ונדחה ערעור הנאשמים על הכרעת הדין וחומרת העונש) ועונשו של מערער 2 הוחמר ל-24 חודשי מאסר בפועל וקנס של 250,000 ₪. מערער 2 היה מנהלה הפעיל של מערערת 1 והם הורשעו בביצוע עבירות מס, לרבות קבלת חשבוניות פיקטיביות במשך 4 שנים, בסך של כמיליון ₪, ומסירת חשבוניות מזויפות על סך יותר משני מיליון ₪. נוסף על כך, הם הורשעו גם בביצוע עבירות לפי סעיף 220 לפקודה.

ההגנה:

א. ת"פ (מחוזי מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' גבריאלי (בעניינם של עזרא גבריאלי ושתי חברות) [2.10.14] - נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל ו-250 ₪ קנס. הוא הורשע בביצוע עבירות מרמה הן לפי החוק, הן לפי הפקודה, והשמיט הכנסה בסך 25 מיליון ₪, וכן הורשע בביצוע עבירות נוספות על חוק העונשין. הוא הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון. הוא לא הסיר את מחדליו.

ב. רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל [9.2.09] - בית המשפט העליון הקל בעונש המאסר של המערער, שהוחמר במחוזי מ-6 חודשי עבודות שרות ל-30 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המערער 20 חודשי מאסר ו-200,000 ₪ קנס. המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות מס (הן לפי החוק, הן לפי הפקודה) בכך שעשה שימוש לאורך שנים בחשבוניות מס כוזבות בסך 36 מיליון ₪ והשמיט מדוחות החברה 19 מיליון ₪.

ג. ת"פ (שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' אמרלדין בע"מ [10.3.14] - הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בשלושה אישומים בעבירות מרמה לפי החוק (בין היתר לפי סעיפים 117(ב) ו-117(ב1)), בהפצת חשבוניות פיקטיביות ובניכוי מס תשומות בסך 18.7 מיליון ₪ (אם כי הוסכם שלא מדובר בחבות מס אותנטית). על אחד הנאשמים הוטל עונש מאסר בן 18 חודש וקנס של 48,000 ₪, ועל האחר - מאסר בן 16 חודש וקנס של 45,000 ₪. המחדל לא הוסר.

ד. ת"פ (שלום חיפה) 16079-07-09 מדינת ישראל נ' סוויסה [16.11.11] - הנאשם הורשע לאחר ניהול חלקי, על סמך הודאתו, בכתב אישום מתוקן שכלל 5 אישומים של עבירות מרמה במס (מס ערך מוסף ומס קניה), בסך כ-10 מיליון ₪. הוטלו עליו 15 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50,000 ₪, אף שהיה לנאשם עבר פלילי והמחדל לא הוסר, וזאת נוכח נסיבות יוצאות דופן לרבות טעות כי הייתה הבטחה שלטונית לעונש של 5 חודשי מאסר שיינשאו בעבודות שרות.

ה. ת"פ (שלום ירושלים) 1654/07 מדינת ישראל נ' ירון כהן [24.2.10] - נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 70,000 ₪ לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בניכוי מס תשומות בסך 11.3 מיליון ₪ שלא כדין, באמצעות חשבוניות כוזבות ובאי הגשת דוחות למס הכנסה. המאשימה הגבילה עתירתה ל-22 חודשים. המחדל לא הוסר ונקבע שהנזק לציבור עומד על 6.9 מיליון ₪.

ו. עניין פיסו - הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות מס הן לפי החוק, הן לפי הפקודה, הן לפי חוקי המכס, וכן בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולפי חוק העונשין. זאת על פני כשש שנים. מדובר היה במאות חשבוניות פיקטיביות שהוצאו, סכומי ההכנסה שהועלמו היו לפחות 22.4 מיליון ₪ ועבירות המע"מ הובילו להתחמקות מתשלום של לפחות 6.5 מיליון ₪ באישום הראשון ועוד 14.5 מיליון ₪ באישום השני. על נאשם 2, שהיה הדמות העיקרית בפרשה, נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 750,000 ₪. על נאשם 1 נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 550,000 ₪. על יתר הנאשמות הוטלו קנסות של 700,000 ₪ וחולטו נכסים בסך 33 מיליון ₪. נוסף על כך הוסר מחדל של 35 מיליון ₪ בהליכים אזרחיים.

ניתן להפנות גם לפסקי הדין הבאים, תוך התייחסות לשוני בסכומי ההעלמה:

א. רע"פ 5718/05 אוליבר נ' מדינת ישראל [8.8.05] - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע 40 עבירות של הוצאת חשבונות פיקטיביות. הנאשם לא שילם את חובו בסך של כחצי מיליון ₪ ובכך הפר את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, ונדון ל-36 חודשי מאסר בפועל, וכן לקנס בסך של 50,000 ₪.

ב. רע"פ 1890/08 יגרמן נ' מדינת ישראל [28.10.08] - בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע בעבירות של הוצאת חשבונות פיקטיביות והתחמק מתשלום מס בסך של כ-980,000 ₪. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ-24 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 150,000 ₪ לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש אותו ריצה הנאשם באותה עת ולקנס בסך של 300,000 ₪. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.

ג. רע"פ 1710/02 סאלם נ' מדינת ישראל [23.5.02] - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, ב-23 עבירות שעניינן שימוש בחשבוניות פיקטיביות, וכן בייצורן של אותן חשבוניות, כאשר סכום השמטת המס היה בסך של כ-90,000 ₪. הנאשם לא הסיר את המחדלים. הנאשם נדון למאסר בפועל למשך 30 חודשים, כאשר בית המשפט המחוזי הפחית את סכום הקנס ל-100,000 ₪ (מ-150,000 ₪). בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו ודחה את בקשת רשות הערעור.

ד. ע"פ (מחוזי ירושלים) 40811/07 זמיר נ' מדינת ישראל [10.6.08] הוקל עונשו של נאשם, שהורשע בניכוי מס תשומות מבלי שהיו בידיו חשבוניות מס כדין. סכום המס היה 1.5 מיליון ₪. עונשו של הנאשם הועמד על 15 חודשי מאסר בפועל.

ה. עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 29970-11-11 מדמון נ' מדינת ישראל [19.6.12], התקבל ערעורו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות מס, כאשר סכום המחדל עמד על כ-515,000 ₪. הנאשם הסיר את המחדל במלואו. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם מ-20 חודשי מאסר בפועל ל-15 חודשי מאסר. סכום הקנס נותר בסך של 45,000 ₪.

ו. ע"פ (מחוזי מרכז-לוד) 46676-03-10 חב' אורגל תעשיות מתכת בע"מ נ' מדינת ישראל [6.10.10], התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע מספר רב של עבירות מס, כאשר סכום החוב לרשויות המס עמד על סך של כ-700,000 ₪. הנאשם שילם סך של כ-113,000 ₪. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם מ-18 חודשי מאסר בפועל ל-14 חודשים. סכום הקנס נותר בסך של 40,000 ₪.

ז. עפ"ג (מחוזי תל אביב) 24941-01-11 קרעין נ' מדינת ישראל [14.3.11], התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע 19 עבירות של הוצאת חשבונות פיקטיביות. מדובר בחשבוניות על סך של למעלה מ-4 מיליון ₪, כאשר סכום המס הנובע מהן הוא כ- 630,000 ₪. בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של הנאשם מ-15 חודשי מאסר בפועל ל-9 חודשים. סכום הקנס נותר בסך של 50,000 ₪.

ח. ת"פ (שלום רמלה) 18831-03-09 מדינת ישראל נ' מסראתי [18.3.12] נגזרו על נאשם שהורשע בעבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק, בשני אישומים, תוך העלמת מס בסך של כ-1.4 מיליון ₪, 17 חודשי מאסר בפועל.

19. הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה:

מדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון רב (כפי שניתן לראות מרישום הנאשמות השונות על שמותיהם של אחרים, מהשיטתיות, מהתמשכות העבירות).

הנאשם היה בעל חלק מרכזי בביצוע העבירות. הוא היה מחולל האירועים. עם זאת, איני מתעלמת מטיעוני ההגנה בנוגע לחלקיהם של בעלי מקצוע נוספים (רו"ח ועו"ד), שהקיפו את הנאשם וסייעו בידו. אמנם, התיקים נגד אותם בעלי מקצוע נסגרו, אך אין להתעלם מעדויות מטרידות למדי שנשמעו במהלך המשפט, כפי שציין עו"ד לזר בטיעוניו.

במקרה דנן, הנזק הפוטנציאלי, כמו גם הנזק הקונקרטי, הוא רב מאד. יש להתייחס לא רק לסכום המס הגבוה למדי שהועלם (11,879,862 ₪), אלא להתמשכות העבירות (כחמש שנים), מספר הנאשמות שבאמצעותן בוצעו העבירות ומספר העבירות שבוצעו (97 עבירות פשע, מהן 87 בנסיבות מחמירות). עוד יש לזכור, שכאשר עסקינן בעבירות מס, הנזק הנגרם בשל כך שהעבריין אינו ממלא אחר חובתו לדווח ולשלם מס אמת, אכן משפיע על קופת המדינה, אך בראש ובראשונה הוא משפיע על מערכת המס בכללותה, המבוססת על אמנה חברתית שעניינה שוויון בנשיאת נטל המס, כמו גם על יחסי האמון בין האזרח לרשויות המס ועל אמינות הדיווח. "אי העברת דו"חות במועד פוגעת, כשלעצמה, באפקטיביות של מערכת המס וביכולתה לתכנן את היקף הגבייה" (עניין מולדובן, פסקה 9). לפיכך, עבריין מס שלא דיווח כנדרש על הכנסותיו, ודואג לאחר מכן להסרת המחדל בדרך של תשלום המס, אינו מפחית בכך את הנזק שנגרם מביצוע העבירה והסרת המחדל תזקף לזכותו כשיקול למיקומו בתוך המתחם, אך לא כשיקול בקביעת המתחם (עפ"ג (מחוזי מרכז לוד) 62832-02-16 מור נ' מדינת ישראל [12.4.16]).

20. בהתחשב בכל האמור לעיל, לרבות הפסיקה הנוהגת, אני קובעת שמתחם העונש הראוי הוא בין 24 חודשי מאסר בפועל ל-54 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה כספית וענישה נושאת פני עתיד. אשר לטווח הקנס, המדד שהציעה המאשימה, הנע בין 5% ל-10% מהיקף ההשמטה נראה ראוי בעיני.

21. כבר עתה ניתן לומר, נוכח אמות המידה שנקבעו בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל [25.12.02], כי הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים הוא בתוך הטווח הראוי. זאת בהתחשב בכל השיקולים שהזכירו הצדדים, לרבות ההודיה ולקיחת האחריות מצד הנאשמים, התיקון המשמעותי לכתב האישום, הקשיים הראייתיים נוכח לכתו של רו"ח נתן הרפז ז"ל לעולמו, החסכון בזמן ציבורי וחילוט סכומים נכבדים לטובת הקופה הציבורית.

מיקום הנאשם בתוך המתחם

22. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

לזכות הנאשם יש לקחת בחשבון את פגיעת העונש בו ובמשפחתו, פגיעה שמידתה לא מבוטלת. החברות הנאשמות, שהיוו את מקור פרנסתו, אינן פעילות עוד, מצבו הרפואי אינו שפיר (אסופת מסמכים רפואיים - ענ/2, ומפאת צנעת הפרט לא אפרט), והוא כיום בן 65. הנאשם הוא דמות מרכזית במשפחתו, כפי שהעיד אחיו, מר יעקב רחמני, וממנו למדנו הן על פגיעת ההליך בנאשם, הן על הפגיעה במשפחה.

שיקול משמעותי ביותר לזכות הנאשם הוא נטילת האחריות וההודיה בעבירות. בעניין זה חשוב לציין שאף שהמשפט התנהל עד תום פרשת התביעה, לא ניתן לומר כי הניהול היה ניהול סרק, והא ראיה - התיקון המשמעותי בכתב האישום, שנבע, בין היתר, מהשינוי בתמונה הראייתית.

עוד יש לזקוף לזכות הנאשם את נסיונותיו לתקן ולפצות, בדמות הסרה חלקית של המחדל, כפי שפורט לעיל. פסיקתו של בית המשפט העליון התייחסה אינספור פעמים לחשיבות של הסרת מחדל ומתן תמריץ לנאשם להחזיר את מה שגזל. עם זאת, נאמר באותה נשימה כי על אף חשיבות השיקול של הסרת המחדל על ידי הנאשם בעבירות מהסוג דנן - אין להפריז בהכרח במשקל המוענק לו (רע"פ 5872/14 אלון ירון נ' מדינת ישראל [2.10.14], פסקה 12, ותוך ציטוט גם מעניין מן (פסקה 6 לפסק הדין): "עם כל חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר אין מדובר במעשה חסד שעשה הנאשם, אלא בפירעון מה שניתן היה לגבות ממנו גם בדרכים אחרות...").

עוד יש לזקוף לזכות הנאשם את תרומתו לחברה במסגרת שירותו הצבאי ארוך השנים, בצבא חובה וקבע (1969 עד 1987), ובמילואים (1987 עד 1998), לרבות במלחמות השונות, כפי שהעיד תא"ל (מיל') מנשה ענבר וכעולה מ-ענ/1. עם זאת, לא ניתן שלא להזכיר בהקשר זה את דברי בית המשפט העליון בעניין מן, היפים גם למקרה שלפנינו: "מדוע אותה נאמנות מוגבלת היתה לעניינים שבביטחון המדינה, אולם הסתיימה ברגע שהגיעה למישור החובה האזרחית הבסיסית - לדווח אמת על הכנסות ולשלם מס-אמת?" (פסקה 5 לפסק הדין).

אין להתעלם גם מחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, אף כי ידוע שבירור עבירות מעין אלה דורש זמן רב, הן בחקירה, הן בבית המשפט.

לחובת הנאשם יש לזקוף את העובדה שביצע את העבירות מושא תיק זה בעיצומו של הליך שהתנהל נגדו בבית המשפט בשל עבירות על חוק מע"מ. כתב האישום באותו תיק הוגש ב-2005 ודינו נגזר ביום 13.12.09 (ענ/7). הנאשם הורשע בביצוע מספר רב של עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק, שבוצעו על פני תקופה, ובמסגרתן גרע מקופת המדינה מס ביותר מ-2 מיליון ₪. העונש שהוטל עליו במסגרת הסדר טיעון היה קל, יחסית, וכלל 5 חודשי מאסר בעבודות שרות וקנס בסך 25,000 ₪. לזכותו נזקף - בין היתר - עברו הנקי, אך היום אנו יודעים שבמשך שנות ניהול משפטו ביצע את העבירות מושא תיק זה. בעיני מדובר בנסיבה משמעותית לחומרה.

23. בבוא בית המשפט למקם את הנאשם בתוך המתחם, יש לזכור כי ההלכה שהותוותה בפסיקה היא שיש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכּרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין (עניין עובדיה, פסקה 14).

24. בהתחשב בכל השיקולים שציינתי לעיל, אני מוצאת שיש למקם את הנאשם מעט מעל השליש התחתון של המתחם שקבעתי. כפי שציינתי, דבר זה עולה בקנה אחד עם ההסדר בין הצדדים, שאותו מצאתי ראוי.

סיכום

25. לאור כל האמור, ובהתחשב בהסדר בין הצדדים, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1

א. מאסר בפועל בן 36 חודשים, בניכוי ימי מעצרו (בין ה-27.7.09 ועד 12.8.09);

ב. מאסר בן 10 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת מס מסוג פשע;

מאסר בן 4 חודשים, אך הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת מס מסוג עוון;

ג. קנס כספי של 200,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם באמצעות מימוש סך של 200,000 ₪ מתוך פקדון בסך 250,000 ₪, שהופקד במסגרת עמ"ת (מחוזי תל אביב) 37108-09-13, עם כניסתו של הנאשם לנשיאת מאסרו. יתרת הפקדון תושב לנאשם;

דינן של נאשמות 2, 3 ו-5 נגזר זה מכבר והטלתי עליהן קנס סמלי בסך 100 ₪ כל אחת, מאחר שאינן פעילות עוד.

על נאשמות 4, 6 - 9 אני מטילה קנס בסך 15,000 ₪ כל אחת, שישולם עד ליום 1.7.16;

נוסף על האמור עד כה, הרכוש שנתפס במסגרת צ"א (שלום חיפה) 5933-08-09 שחם ואח' נ' בית המכס חיפה, ושנמצא בחשבון שיועד לשם תפיסת הרכוש, יועבר במתווה הבא:

1) סך של 1,000,000 ₪ יחולט לטובת אוצר המדינה;

2) סך של 500,000 ₪ יועבר לקופת הפירוק, לטובת הביטוח הלאומי, באמצעות עו"ד סטופל, מפרקן של נאשמות 2 ו-3;

3) כל יתרת הכספים תועבר לרשות המיסים - מע"מ, לשם הסרה חלקית של מחדלי הנאשמים כלפי רשויות מע"מ.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ו, 01 מאי 2016, בנוכחות הצדדים.