1. בפניי תביעת שעניינה תאונת דרכים אשר אירעה ביום 1.10.09 ביציאה מתחנת הרכבת בית יהושע.

התובעת 1 הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבה של תובעת 2 ותביעתה של תובעת 1 הינה תביעת שיבוב באשר לסכומים בגינם פיצתה את תובעת 2 בגין נזקי רכבה כתוצאה מן התאונה.

תובעת 2 הינה בעלת הרכב ותביעתה הינה תביעה בגין נזקים עקיפים (השתתפות עצמית) אשר נגרמו לה כתוצאה מן התאונה.

1. לפי גרסת תובעת 2 (להלן: "לירון"), שהייתה נהגת הרכב, היא עמדה בצומת מתוך כוונה לפנות שמאלה אל כביש דו סטרי. לירון החלה בנסיעה לתוך הצומת עת הבחינה באופנוע, הנהוג ע"י הנתבע (להלן: "הנרי"), מגיע משמאלה. לפי גרסת לירון, הנרי נסע כאשר יד אחת על ההגה והוא מתבונן לצד ועל כן, לא ראה את רכבה נכנס לצומת. על מנת למנוע את קרות התאונה, עצרה לירון וצפצפה, אך הנרי לא שעה לצפירותיה ופגע ברכבה.
2. מתמונות הנזק אשר הוגשו לבית המשפט (ת/1) וכן מחוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה עולה, כי רכב התובעות נפגע בחלקו הקדמי שמאלי, באזור חיבור הדלת הקדמית שמאלית אל קדמת הרכב.
3. לפי גרסת הנרי, הוא נהג באופנוע בכביש דו סטרי ופנה ימינה לכיוון הרכבת, אל הכביש בו אירעה התאונה. הנרי העיד, כי נסע לאט וכי משני צדי הכביש הייתה צמחיה עבותה, כך שבעת שפנה ימינה שדה הראיה מימינו היה חסום. לאחר שפנה ימינה, הבחין הנרי כי רכבה של לירון חוסם את מסלול נסיעתו לכל אורכו אך לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובעת.

בחקירתו הנגדית טען הנרי בתחילה כי בכיוון נסיעתה של לירון היה מוצב תמרור האט ותן זכות קדימה ואילו בכיוון נסיעתו לא היה מוצב תמרור כלשהו. לאחר שהוצגו בפניו תמונות המקום, חזר בו מגרסתו והשיב "אני חושב שלאף אחד מאיתנו לא היה תמרור האט ותן זכות קדימה" (עמ' 4 ש' 1).

יצוין, כי בתמונות שהוצגו בפני בית המשפט נראה תמרור האט ותן זכות קדימה, המוצב בכיוון נסיעתו של הנרי, אך הנרי טען בדיון כי התמרור הוצב רק לאחרונה וכי במועד התאונה לא היה מוצב כל תמרור בכיוון נסיעתו.

1. בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יפנו למועצה האזורית חוף השרון על מנת לקבל אישורה בדבר מועד הצבת התמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתו של הנרי.
2. תשובתו של מנהל המחלקה הטכנית במועצה האזורית חוף השרון התקבלה ובמסגרתה נכתב, כי אין בידי מנהל המחלקה הטכנית רישומים מאושרים בדבר התקנת התמרור בכיוון נסיעתו של הנרי. מנהל המחלקה הטכנית כתב עוד, כי החל לכהן בתפקידו משנת 2007 ובתקופה שמכניסתו לתפקידו ועד מועד כתיבת תשובתו לא הותקן התמרור הנ"ל ע"י המועצה.

לתשובה צורפה תכנית התמרורים במקום, שתאריכה 16.2.98, בה מסומן תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתו של הנרי.

1. ב"כ התובעות הגיש תגובתו לתשובת המועצה האזורית וטען, ובצדק, כי התכנית אשר צורפה לתשובת המועצה הינה משנת 1998 ואילו התאונה נשוא התיק דנן אירעה בשנת 2009, משמע: במועד התאונה בוודאי היה מוצב תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתו של הנרי.

עוד טען ב"כ התובעות, כי תשובת מנהל המחלקה הטכנית כי בתקופת כהונתו (החל משנת 2007) לא הורה על התקנת התמרור הנ"ל מחזקת את המסקנה הנ"ל, שכן, כעולה מן התוכנית אשר צורפה לתשובת המועצה, התמרור היה מוצב במקום עוד טרם נכנס מנהל המחלקה לתפקידו.

1. הנתבע- הנרי הגיש תגובתו וטען, כי אף אם היה מוצב שלט כאמור בכיוון נסיעתו, הרי שעקב תנאי השטח (הימצאות צמחיה עבותה מימין לנתיב נסיעתו וכן העובדה כי השלט היה מוסתר ע"י שלטים אחרים גדולים יותר), לא היה באפשרותו לראות את השלט. עוד טען הנרי, כי לירון חסמה את כל נתיב נסיעתו וכי התאונה אירעה כ-8-10 מ' אחרי פנייתו ימינה ועקב כך לא היה לו זמן בלימה מספיק.
2. לאחר ששמעתי עדויות הנהגים ועיינתי במוצגים אשר הוגשו לבית המשפט מסקנתי היא, כי יש לחלק האחריות בין הצדדים בחלקים שווים.

מעיון בתמונות המקום עולה, כי המדובר בצומת אסימטרי ולא שגרתי, בו כניסות מכיוונים שונים. התאונה ארעה מטרים ספורים לאחר כניסתו של כל אחד מן הרכבים לצומת.

על לירון הייתה מוטלת החובה להיכנס בזהירות אל הצומת וגם אם לא היה מוצב תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתה, הרי שהיה עליה ליתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים בכביש אליו ביקשה להשתלב. מאידך- הנרי פנה אל הכביש מרחק קצר לפני מקום קרות התאונה ובכיוון נסיעתו היה מוצב תמרור האט ותן זכות קדימה. אין בידי לקבל את טענת הנרי כי תנאי השטח לא איפשרו לו לראות את התמרור, מה גם שאף אילולא היה מוצב במקום תמרור, הרי שבהתאם לתקנה 64(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 היה על הנרי לתת זכות קדימה לרכבים הבאים מימינו.

1. ממיקום הנזק בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובעות (בחיבור הדלת השמאלית קדמית) ומגובה הנזק לרכב התובעת (נזק שאינו גדול) ניתן להסיק, כי כל אחד מן הרכבים לא נסע במהירות גבוהה וכי כל אחד מן הנהגים הופתע מן הרכב האחר.

המבנה המיוחד של הצומת, כאשר בסמוך למקום כניסתה של לירון אל הכביש מצויה גם צומת השתלבות של הנרי מפניה ימינה, היא בין היתר הסיבה לכך שכל אחד מן הנהגים הפתיע את האחר בהימצאותו בנתיב הנסיעה. בנסיבות אלו, כאשר כל אחד מן הנהגים לא נהג בזהירות מספקת בתנאי הכביש, הרי שאחריותם של הנהגים לקרות התאונה שווה.

1. אשר על כן, אני קובעת כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בחלקים שווים בין הצדדים.
2. נוכח האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעות סך 3,316 ₪ (לאחר תיקון כתב התביעה עי הוספת רכיב ירידת הערך בסך 1,130 ₪). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום. כמו כן, ישלם הנתבע לתובעות הוצאות משפט בסכום האגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 896 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.