הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לדחות את התביעה. בהתחשב באורך המשאית, כ- 12 מטר, ובמיקום הפגיעה במשאית, בגלגל האחורי שמאלי, לאחר שמרבית מהמשאית חלפה על פני רכב התובעת, וכן לאור זאת שהנהגת ברכב התובעת העידה כי היא ראתה את המשאית עובר לתאונה, במהלך פנייתה שמאלה ביציאתה מחנייה, כך שבפועל היא אשר השתלבה בנתיב הנסיעה, הרי בכך שהמשיכה בנסיעתה ולא עצרה, היא אשר גרמה לתאונה. לו רק הייתה עומדת בטרם המשיכה בנסיעה הייתה נמנעת התאונה. יש לציין כי ביציאה מחנייה יש תמרור עצור.

מעדות נהג המשאית ועד הראיה ומהתמונות של המקום, התרשמתי שהתאונה התרחשה במרחק של מטרים ספורים מהיציאה מהחניון ומהתמרור ולא 40 -50 מטר כנטען על ידי הנהגת ברכב התובעת. זאת ועוד, נהג המשאית אמר כי נסע ישר בנתיב והיה מלכתחילה בנתיב המאפשר פנייה שמאלה. העד מטעם הנתבעים אישר כי אכן הוא היה בנתיב זה. לאור כל האמור לא מצאתי להטיל את האחריות לתאונה על נהג המשאית.

אשר על כן התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 350 ₪ ובשכר עד הנתבעים בסך של 300 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.