רקע וטענות הצדדים

בפני מונחת בקשה למתן פסיקתה ועניינה נסוב סביב שאלת שכ"ט והוצאות משפט.

ביום 28.2.015 ניתן פסק דין ובו קיבלתי את התביעה העיקרית וכן קיבלתי את הודעת צד ג' ומשכך חייבתי את המשיבות (הצד השלישי) בעמ' 8 שורות 26-27 לפסק הדין:

"המקבלת תשפה את הנתבעת בכל סכום ששולם על ידה על פי פסק דין זה ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח."

ב"כ המבקשות (הנתבעות) המלומד טען בבקשתו כי יש לפרש את הפסקה הנ"ל כך ששכ"ט עו"ד עומד על סכום של 20,000 ₪ ועליו יש להוסיף עוד 17,019 ₪ בגין הוצאות משפט ולדידו, על הצד השלישי לשלם לנתבעות , בנוסף להוצאות ושכ"ט שתשלם הנתבעת לתובעת, גם סך נוסף של 37,019 ₪.

ב"כ המבקשות אף צירף לבקשתו דו"ח מפורט בגין הוצאות שהוצאו במהלך המשפט. מהדו"ח עולה כי הוצאו בין היתר הוצאות לחוקרים בסכום לא מבוטל.

ב"כ המשיבות המלומד טען בתשובתו לבקשה כי הסכום שנפסק על סך 20,000 ₪ הינו סכום כולל, כזה המגלם בתוכו הן את הוצאות המשפט והן את שכ"ט עו"ד. לדידו, אין כל היגיון בגישתו של ב"כ הנתבעות, ובסופו של יום כאשר נפסק לתובעת פיצוי בסכום כולל של 31,019 ₪, לא ייתכן כי שכ"ט והוצאות משפט יעמדו על שיעור של 37,019 ₪.

יתירה מזו, כשבית המשפט רצה לחלק בין הוצאות ובין שכ"ט עשה זאת מפורש ע"י השימוש במילה "וכן" כשהתייחס להוצאות שנפסקו לטובת התובעת. לא כך עשה בית המשפט כשהתייחס להוצאות המשפט שעל המשיבות לשלם למבקשות בגין הליך הודעת צד ג'.

דיון והכרעה

ממשקלתי את טענות הצדדים ומשעיינתי בדו"ח שצורף על ידי המבקשות, אני מוצא כי אין מקום לפרשנות שנתן ב"כ המבקשות ודין הבקשה לחתימת פסיקתה בנוסחה הנוכחי להידחות.

טענות ב"כ המשיבות הן בעניין היחס הסביר שבין "גודל התיק" לבין הוצאות המשפט והן לעניין הפרשנות הנכונה שיש ליתן להבדל שבין הנוסח בו נקט בית המשפט בעניין חיוב בהוצאות משפט בפסק הדין לעניין התביעה המקורית לעומת הודעת צד ג' מקובלות עלי.

יתירה מזו, לדידי, הוצאות שהוצאו על חוקרים ובכלל, כחלק מאסטרטגיה בה בחרו באי כוחן של הנתבעות על מנת להדוף ולקעקע את תביעת התובעת (דבר שלא צלח), אין כל היגיון שיגולגלו ותיפולנה על כתפי צדדים שלישיים. סבורני כי יש מקום לשיפוי הנתבעת בגין ההוצאות שהוציאה סביב שליחת הודעה לצד שלישי. משבחרו הנתבעות גם לנסות ולהדוף את תביעת התובעת והוציאו הוצאות רבות בגין כך, אין להן אלא להלין על עצמם בעניין זה.

אשר על כן, הסכום שנפסק בשיעור של 20,000 ₪ הינו סכום הכולל בתוכו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ובקשת המבקשות נדחית.

המבקשות יישאו בהוצאות הבקשה והדיון בסך 1,800 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ה, 30 יוני 2015, בהעדר הצדדים.