1. ביום 6.7.2015 ניתן הפטר מותנה בתיקי פש"ר מאוחדים, פש"ר 15757-06-10 והתיק דנן, בעניינו של החייב חמד סולימאן ואשתו הגב' נג'את סולימאן. סך חובותיהם המשותפים לאחר בדיקת הנאמן את תביעות החוב עמד על סך של 177,522 ₪ מתוכם סך של 112,682 ₪ הינם חובותיו של החייב. ההפטר המותנה ניתן לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים אליו בחר ב"כ הנושה לא להתייצב ולאחר שנשמעו טענות החייבים ונשקל גם משך שהותם של החייבים בהליך. בהתאם להסכמת הצדדים, שהושגה בין הצדדים בדיון, ניתן הפטר מותנה לחייבים והוסכם כי ככל שהחייבים יפקידו סך נוסף של 9,000 ₪ בקופת ההליך תוך 15 חודשים ממועד הדיון, ינתן הפטר חלוט בעניינם.

הדיון התקיים במעמד הצדדים ובעלי התפקיד. כאמור ב"כ הנושים בחר שלא להתייצב לדיון.

2. ביום 7.7.2015 הוגשה מאת הנושה, בנק ערבי ישראלי בע"מ (להלן: "הנושה"), בקשה דחופה להבהרת החלטה. בבקשה צוין כי ביום 1.7.2105 הוגשה התנגדות הבנק למתן הפטר בעניינו של החייב ועל כן קביעתו של בית משפט מיום 6.7.2015 כי לא הוגשו התנגדויות אינה נכונה. הנושה הדגיש כי התנגדותו הועברה אף לבעלי התפקיד עובר למועד הדיון ובקש את הבהרת בית משפט זה האם ההפטר בעניינו של החייב ניתן לאחר שבחן את עמדת הנושה אם לאו.

יובהר, הנושה מתנגד למתן הפטר אך ורק בעניינו של החייב. אין התנגדות למתן הפטר לחייבת. סכום החוב של החייב לנושה, לאחר בדיקת תביעת החוב של הנאמן הינו סך של 53,104 ₪ במעמד נשיה רגיל.

3. ביום 11.7.2015 בהמשך להודעת הנושה ניתנה החלטה המעכבת ביצוע ההחלטה בדבר ההפטר המותנה בעניינו של החייב בלבד והצדדים התבקשו להגיש תגובתם לעמדת הנושה. הנושה מצידו נדרש להבהיר האם הוא עומד על התנגדותו והאם יש צורך לקיים דיון נוסף במעמד הצדדים בסוגיה זו.

4. הנאמן החייב והנושה הגיבו כנדרש בהחלטת בית משפט. הנושה הודיע כי הוא עומד על התנגדותו למתן הפטר בעניינו של החייב אך ויתר על הצורך בקיומו של דיון נוסף ובקש להכריע בסוגיה על סמך החומר שהוגש לתיק. הנושה לא ספק כל הסבר מדוע בחר שלא להתייצב לדיון בבקשת ההפטר.

1. התנגדות הנושה למתן הפטר בעניינו של החייב נובעת מן הטעמים כדלקמן:

I הנושה עובר למועד הדיון הצטרף לעמדת הנאמן וב"כ הכונ"ר על פיה יש לדחות את בקשת החייב למתן הפטר ולא ברור לו מדוע שינו בעלי התפקיד עמדתם בעניינו של החייב.

II שיעור הדיבידנד הצפוי עומד על 11.5% בהתאם לאישור הנאמן ובשם לב כי הנאמן אישר רק חלק מסך החוב לנושה (נתבעו 72,788 ₪ ואושרו 53,104 ₪), זהו דיבידנד נמוך.

III החייב בן 43 לא סובל מבעיה בריאותית מדווחת המונעת ממנו למקסם את פוטנציאל השתכרותו שעה שהחייב מסתפק בהקף משרה מצוצמם ומשתכר בהתאם.

IV מלבד שיקול פרק הזמן בו מצוי החייב בהליך לא הועלה כל שיקול קונקרטי למתן ההפטר ובשם לב כי החייב אינו מגיש דוחות קשה להתחקות אחר מצבו הכלכלי לאשורו.

6. אכן עובר לקיום הדיון מיום 6.7.2015 התנגדו בעלי התפקיד למתן הפטר. במועד הדיון ביום 6.7.2014 נשמעו טענות החייבים ואגב כך נחשפו בפני בית המשפט ובעלי התפקיד נסיבותיהם הקשות של החייבים. נחשפו נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב עקב התמכרותו לסמים; הוצאת חמשת ילדיו מהבית למשך 3 שנים והחזרתם לידי החייבים לפני כעשר שנים; הליך גמילה שהחייב עבר בהצלחה ורצונו לשמר הליך זה כמו גם המצוקה הכלכלית בה מצוי התא המשפחתי המטופל בארבע קטינים בנוסף לבגיר נוסף המתגורר עימם. כל אלה הובאו בפני בית המשפט ובפני בעלי התפקיד ולאחר דיון הושגה הסכמה לפיה יש להעדיף במקרה דנן אינטרס שיקומי של החייבים ויש להתחשב במשך שהותם בהליך והסיכוי המועט כי הותרתם בהליך ישפר במידה ניכרת דיבידנד שיחולק לנושים.

בדיון הובהר גם כי החייב מצוי בהליך מזה כחמש שנים, לחייב אין נכסים ואין כל יכולת מקצועית או אחרת להבטיח לנושיו סכומי כסף נוספים משמעותיים העשוים לשנות את מצב הנשיה בהליך.

7. עוד אציין כי הנושה המתנגד למתן הפטר לא פירט בהתנגדותו הראשונה וגם כעת עובדות או מידע הסותרים המידע שהובא על ידי החייבים בדיון ובפועל לא נסתרה המסקנה כי הותרת החייבים זמן נוסף בהליך לא תשפר משמעותית שיעור הדיבידנד שיחולק בהליך. מדובר בנושה שלא היה פעיל בהליך, לא מסר מידע קונקרטי ואף בחר שלא להתייצב לדיון בעניינו של החייב ולהביע עמדתו בפני בית משפט. עד מועד כתיבת החלטה זו גם לא הגיש הנושה כל הודעה מטעמו המסבירה את אי התייצבותו לדיון.

דיון

8. הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו,הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר.

ראה:

ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז(4) 197;

ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פסק דין מיום 9.8.09).

א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב ,הפרקליט ל' (תשל"ו) 271,272;

הוראות סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית משפט לתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן,וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.

(ב) בית המשפט רשאי בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים על פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או מטעמים מיוחדים שיירשמו אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו- רשאי בית המשפט, מיוזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב ,לבטל בכל עת את צו ההפטר".

בית המשפט נדרש לבחון מכלול שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, ישקלו החשיבות שבמתן ההפטר לחייב, משך שהותו של החייב בהליך, היקף החובות, פוטנציאל הפרעון עתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל נדרש בית המשפט לאזן בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו.

בעת הזו לאור שינוי החקיקה הפסיקה העכשווית והרפורמה המונהגת במשרדי בא כוח הכונ"ר אנו מצווים להעדיף אינטרס שיקומי של החייב ולתת לו עדיפות על פני אינטרסי הנושים. זו גם המגמה העולה מתזכיר חוק חדלות הפרעון ושיקום כלכלי התשע"ה 2015 החדש.

9. במקרה דנן מדובר בחייב אשר מרבית חייו הבוגרים התמודד עם התמכרותו לסמים, שתרמה ליצירת חובותיו ולקושי להתמודד עם מצבו הכלכלי הכל עד להגשת בקשת פשיטת הרגל. גם אשת החייב הייתה מצויה בהליך פשיטת רגל וביום 6.7.2015 ניתן הפטר בעניינה. בני הזוג מטופלים בחמישה ילדים שארבעה מתוכם קטינים. הבן הבגיר סמוך גם הוא על שולחנם. לבני הזוג אין נכסים כלכלים או אחרים הניתנים למימוש. שני בני הזוג עובדים לאחר שהחייב השלים הליך גמילה בהצלחה אם כי במשרה מצומצמת וחלקית בחברת העוף א.ס. דבאח בע"מ. בני הזוג זכאים להשלמת הכנסה וקצבת ילדים וסך הכנסותיהם לתא המשפחתי עומד על סך של 4,945 ₪ בממוצע לחודש.

לא הובא כל מידע קונקרטי כיצד יכול החייב שהוא חסר כישורים ומטופל בארבעה ילדים קטינים לשפר יכולת השתכרותו באופן שיאפשר הגדלה משמעותית של התשלום החודשי לקופת הכינוס.

10. החייב מצוי בהליך משנת 2010. לאורך שנות ניהול ההליך שונה צו התשלומים שהוטל עליו מספר פעמים. כיום הועמד על סך של 500 ₪. אציין כי גם אם יוכפל התשלום החודשי, דבר שאינו ריאלי בנסיבות העניין. הדיבידנד שיקבל הנושה מתנגד למתן הפטר לא יגדל משמעותית באופן המצדיק הותרת החייב בהליך תקופה נוספת. הנושה גם לא הבהיר מהו דיבידנד ראוי בעיניו וכמה זמן ראוי שיוותר החייב בהליך.

11. צודק ב"כ הנושה כי עובר למועד הדיון התנגדו בעלי התפקיד למתן הפטר בעניינו של החייב. אולם במועד הדיון שהתקיים בשאלה האם לתת הפטר לחייבים שוכנעו בעלי התפקיד כי יש מקום לשנות עמדתם. בעלי התפקיד שוכנעו כי לחייב חוסר יכולת כלכלית נוכחית ועתידית של החייב לפרוע חובותיו באופן מלא או חלקי ושוכנעו כי אין תועלת בהותרת ההליך על כנו. גם בית משפט זה שוכנע בעובדה כי ההליך מיצה את עצמו. בידי החייב אין נכסים, נדמה כי נוכח עברו והתמכרותו לסמים יכולת מיצוי פוטנציאל העסקתו בהעדר משלח יד ברור מוגבלת. הטיפול בחמישה ילדים ומקום מגוריו של החייב כל אלו מקשים גם הם על יצירת שינוי כלכלי משמעותי בחייו.

12. הנושה בהתנגדותו לא הצביע על מידע אחר היכול לשנות מסקנתם המחודשת של בעלי התפקיד. הנושה לא איתר נכסים המצויים בידי החייב או התא המשפחתי ולא הצביע על תועלת עתידית ממשית שצפויה לנושים מהמשך ניהול ההליך בעניינו של החייב.

13. במצב דברים זה, בבואי לבחון בשנית את ההחלטה מיום 6.7.2015 שנתנה תוקף להסכמת הצדדים בנוגע להפטר מותנה בעניינו של החייב (ואשתו), שוכנעתי כי אין בהתנגדות הנושה בכדי לשנות החלטה זו. אני סבורה כי יש ליתן לחייב אפשרות לצאת לדרך חדשה מששוכנעתי כי אכן בשלה העת לעשות כן. אשר על כן אני מבטלת החלטותיי המעכבות ביצוע מיום 6.7.2015 ומורה כי ההחלטה על מתן הפטר מותנה לחייבים תוותר על כנה וזאת למרות התנגדות הנושה. ככל שהחייב ואשתו יפקידו תוך 15 חודשים סך של 9,000 ₪ בקופת הכינוס, ינתן הפטר חלוט בעניינם.

כאמור ההתנגדות נדחית, צו ההפטר המותנה נותר על כנו.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ה, 23 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.