1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 04.10.10 לפיו הוטלו על המבקש בהעדרו, פסילה בת 21 ימים, קנס בסך של 1,000 ₪ ופסילה על תנאי. העבירה שיוחסה למבקש בכתב האישום הינה עבירה של מהירות מעל המהירות המותרת שבוצעה על ידו בתאריך 26.07.10 בשעה 09:15 בכביש בגין לכיוון עטרות בירושלים.
2. המבקש הגיש ביום 03.06.13 באמצעות סנגורו בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבל זימון לדיון בו נשפט בהעדרו וכי ככל הנראה מדובר בעבירה של מהירות אשר תועדה ע"י מצלמה וכי מי שנהג ברכב באותו המועד הינו דודו ג'רי מרזייב.
3. בהחלטה מיום 03.06.13 דחיתי את הבקשה תוך שציינתי כי המבקש לא פירט בבקשתו הגנה אפשרית. במיוחד כאשר אין מדובר בעבירה שצולמה במצלמה אלקטרונית, כטענתו, כי אם בעבירה שנמסרה לו ביד. המבקש נדרש להפקיד את רישיונו לאלתר. אציין כי המבקש עשה דין לעצמו, ולמעשה עד היום לא טרח להפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט לתעבורה !
4. ביום 08.07.13 הוגשה בקשה דחופה לעיון חוזר לביטול פסק הדין. הפעם טען המבקש כי, הוא לא הגיע לדיון שהתקיים בעניינו מאחר שהשוטר שמסר לו את הדו"ח לא יידע אותו כי עליו להתייצב לדיון, ומכיוון שסבר לתומו שאם לא יתייצב, מועד הדיון יידחה, ואף תשלח אליו הזמנה לדין מחדש, ולא יישפט בהעדרו.
5. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 09.07.13 דחיתי את הבקשה הנ"ל, וזאת לאחר שקבעתי כי ההזמנה לדין נמסרה לידיו וכי מצוין בה מועד הדיון. בנסיבות אלה, ציינתי שאין לו למבקש להלין אלא על עצמו בלבד.
6. המבקש שלא השלים עם שתי החלטותיי הנ"ל, הגיש ביום 11.07.13 "בקשת הבהרה". לדבריו, בסעיף ג' להזמנה לדין כתוב מפורשות: "הנך מוזמן להתייצב בתאריך.." ובהמשך כתוב: "במידה ותורשע כדין, הינך צפוי לעונש הקבוע בסעיף..".

לגישתו, כל אדם בר דעת היה מבין כמוהו מנוסח הסעיף כי אין חובת התייצבות לבית המשפט משום שהסעיף אינו קובע שאם אדם לא יתייצב יישפט בהעדרו. וכל שנרשם הוא "במידה ותורשע כדין". כלומר, להבנת המבקש, עסקינן בסיטואציה שלא תהיה הרשעה בדין והמשפט, מטבע הדברים, יידחה.

על כן, נתבקשה הבהרה ביחס לכך ולפנים משורת הדין לקיים דיון בבקשה.

1. מאחר שלא מצאתי ממש בטענות המבקש, אשר עומדות בסתירה לחובת מסירת הזמנה לדין על פי הכללים שנקבעו בתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974, ביקשתי מהמבקש בהחלטתי מיום 14.07.13 לצרף לבקשתו את גב ההזמנה לדין וכתב האישום שקיבל לידיו ביום האירוע. בנוסף, ביקשתי מהמבקש הבהרה, האם הוא סבור כי הדו"ח שנמסר לידיו היה בניגוד לאמור בתקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974 (להלן: "התקנות").
2. המבקש השיב ביום 15.07.13 כי הוא כלל לא קיבל לידיו את עותק גב ההזמנה לדין, לא יודע אודותיה, מעולם לא ראה מסמך שכזה וכדו' . על כן ביקש לקבוע דיון בבקשה ולחילופין לבטל את גזר הדין.

לאחר שקראתי חזור ושנה את בקשות המבקש, ועיינתי בהוראות החוק, לא מצאתי לשנות מהחלטותיי הקודמות ואני דוחה את הבקשה. וזאת כפי שיפורטו:

1. תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974 שעניינה "הזמנה לדין בעבירות קלות" אשר נחקקה מכוח סעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 קובעת כדלקמן:

(א) בעבירה שסעיף 239 לחוק חל עליה, למעט עבירת קנס, רשאי שוטר למסור לאדם הזמנה למשפט אם היה לו יסוד סביר להניח כי הוא עבר עבירה כאמור.

(ב) הזמנה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה לפי טפסים 4 או 7א שבתוספת והיא תהיה חתומה ביד השוטר שהוציאה.

1. בעניינו סבורני כי בהתאם לדבריו של המבקש עצמו, נראה כי ההזמנה נערכה בהתאם לטופס 7א שבתוספת לתקנות ונחתמה על ידי השוטר כדין.

על פי טופס 7א הנ"ל מצוין בהזמנה שעל הנאשם להתייצב לפני בית המשפט כדי להישפט על האשמה ביום ובשעה המצוינים בדו"ח. בהמשך לאותו טופס מופיעה רשימת אפשרויות העומדות בפני הנאשם כהאי לישנא:

(1) אתה רשאי להשיב על כתב האישום בכתב, על גבי טופס "הודעת הנאשם" המצורף, ולפי פרטיו.

(2) אתה חייב להתייצב למשפטך במועד ובמקום המפורטים לעיל, אולם אם אתה מודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום ואינך מוסיף לטעון עובדות נוספות שיש בהן כדי לשנות את תוצאות המשפט, ולא תתייצב, רשאי בית המשפט לדון אותך שלא בפניך.

(3) אם העבירה היא עוון, אתה זכאי לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התביעה ולהעתיקו.

(4) מובא לידיעתך כי אם לא תתייצב למשפט ובית המשפט יטיל עליך קנס, רשאי הוא להטיל גם עונש מאסר במקום הקנס.

(5) (א) אתה או סניגור מטעמך רשאים לעיין במרשם

הפלילי הנוגע לך המתנהל במשטרה ולהעתיקו, במקומות ובמועדים כמפורט להלן:

(ב) אם לא תתייצב למשפטך, רשאי בית המשפט לקבל העתק מהמרשם הפלילי הנוגע לך כראיה לקביעת העונש.

1. עריכת המסמכים לפי טפסים נקבעה בתקנה 57 לתקנות הנ"ל אשר קובעת כי "מסמכים שיש לערכם לפי החוק או לפי תקנות אלה, ונקבעו להם טפסים בתוספת, ייערכו בהתאם לטפסים אלה או בדומה להם ככל האפשר".
2. למרות שבטופס ההזמנה לדין וכתב האישום שנמסר לנאשמים קיים שוני בעריכה, עדיין התוכן זהה בשני המקרים. כמו כן, על אף שרשימת האפשרויות אינה מופיעה בעמוד הראשון של טופס ההזמנה לדין וכתב האישום, עדיין בסעיף ג' מצוין בפירוש כך "כדי להישפט על האשמה(ות) הנ"ל ראה המשך ההזמנה מעבר לדף".

מן הכלל אל הפרט:

1. המבקש הציג את טופס ההזמנה לדין וכתב האישום בו מצוין כי עליו להתייצב בתאריך ושעת הדיון. בנוסף, ליד התאריך והשעה כתוב בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי עליו לשים לב להמשך ההזמנה מעבר לדף.
2. בהמשך ההזמנה כאמור קיימת רשימת האפשרויות העומדות בפני המבקש. על פי הרשימה המבקש מוזהר כי אם לא יתייצב, רשאי בית המשפט לדון אותו שלא בפניו.
3. בנסיבות האמורות ומשהמבקש הוזמן כדין, אולם התעלם בריש גלי מהנחיות הטופס, הרי שבית משפט רשאי לדון אותו בהעדרו.
4. מעבר לאמור אציין כי לא מצאתי כל חשש לעיוות דין במקרה של המבקש. האמירה של המבקש כי לא ידע על מועד הדיון, בנסיבות העניין אין בה כדי להקים חשש לעיוות דין.
5. זאת ועוד, ההלכה הפסוקה היא שטענה של נאשם לאי התייצבותו לדין בשל "חוסר סדר" "שכח" או "טעות" אינם מהווים עילה המצדיקה ביטול גזר הדין (ראו את דבריו של הנשיא שמגר, כתואר אז, בר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לט(3), 279 וכן ראו את דבריו של כב' השו' ע' חבש כפי שנאמרו בע"פ (י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, 29.07.08)).
6. למעלה מן הצורך אציין כי התנהלותו של המבקש בתיק זה הייתה תמוהה למדי, וזאת ממספר טעמים כמפורט להלן:
   1. תחילה טען המבקש כי נשפט בהעדרו מאחר שלא הוזמן לדין. אלא שבסופו של יום הסתבר כי מדובר בדו"ח שנמסר לידיו ובו מתנוססת חתימת ידו.
   2. בנוסף, טען המבקש כי העבירה צולמה במצלמה אלקטרונית וכי במועד ביצוע העבירה הרכב היה לטענתו בחזקת דודו. גם כאן, בסופו של דבר הסתבר כי לא מדובר בעבירה שצולמה במצלמה אלקטרונית אלא בדו"ח ידני שניתן לו על ידי שוטר בשטח.
   3. זאת ועוד, כשנתבקש המבקש להמציא לבית המשפט העתק גב הדו"ח, אשר מהווה חלק אינטגראלי מטופס ההזמנה לדין וכתב האישום, השיב המבקש תשובה תמוהה ביותר והסותרת את דבריו שלו עצמו כי לא קיבל דו"ח לידיו וכי אינו יודע דבר אודותיו!!! אציין כי נדהמתי מתשובתו של המבקש ומפאת כבודו לא אוסיף דבר.
   4. מלבד זאת, דבריו של המבקש כי הניח שאם לא יופיע למשפט הדיון בעניינו ידחה למועד אחר, הינם תמוהים ולא סבירים. אציין כי טענה זו של המבקש אינה מתיישבת עם המציאות. שכן המבקש נשפט בהעדרו כאמור ביום 04.10.10, ורק כעבור כשלוש שנים (ביום 03.06.13) הואיל בטובו להגיש בקשה לביטול פסק דין. עד למועד זה המבקש לא עשה דבר ישב בחיבוק ידיים ולא טרח לברר אודות מועד הדיון או כל דבר אחר הנוגע לעניין. אין ספק, כי המבקש עצם את עיניו כדי להימלט מאימת הדין, ולא אוסיף בכך.
7. לאור האמור אני דוחה את הבקשה לביטול / לעיכוב ביצוע גזר הדין. כמו כן, בנסיבות האמורות, איני מוצא כל סיבה לקיים דיון בעניין.

על המבקש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו לאלתר במזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.