בפניי הודעה ועתירות דחופות מטעם הנתבעות.

עיון במסמך שהוגש, מלמד כי הנתבעות בחרו בשלב זה, לוותר על דרישתן לחקור את דר' בלאט על חוות דעתו. בנסיבות אלו, נראה כי ניתן לפטור את דר' בלאט מהתייצבות לחקירה, במיוחד כאשר הצורך והעילה לזימונו, מקורם בדרישת הנתבעות לחקור המומחה.

אכן ברקע הדרישה, בקשה שהגיש התובע לאפשר לו להציג כראיה מטעמו את חוות דעתו של דר' בלאט, בדגש כי מדובר בחוות דעת שהוכנה ונערכה לפי בקשה של הנתבעות. אמנם, הנתבעות אינן מוותרות על טענותיהן בנוגע לעולה מחוות הדעת הנזכרת ,אלא שבנסיבות בהן הנתבעות אינן עומדות עוד על חקירתו של דר' בלאט, איני רואה צורך בזימונו לחקירה.

מורה אפוא, כי אם לא תתקבל מאת התובע הנמקה באשר לצורך קיים ונוכח בחקירת דר' בלאט, יבוטל זימונו של דר' בלאט.

התייחסות התובע לכך תימסר עד ולא יאוחר מיום 19.6.14 עד השעה 13:00.

באשר לחוות דעתו של הכלכלן- אמנם בפי הנתבעות, טענות הראויות להישמע כנגד תקפות מסקנותיו של המומחה האמור ואף כנגד כשירותו להתייחס לסוגיות מושא חוות דעתו שהרי, דר' לוי אינו מומחה לשכר ואף אינו מהנדס. אלא מאי, טענות אלו שבפי הנתבעות, הינן, במישור משקל הראיה ולא במישור הקבילות.

הואיל והתובע טרם סיים להביא ראיותיו, איני רואה כי ניתן למנוע בעדו מלהציג חוות דעת זו, גם אם ישנם סימני שאלה באשר למידת זיקתה לסוגיות הטעונות הכרעה בהליך זה.

משכך, אין בדעתי למנוע מהתובע להציג את חוות דעתו של דר' לוי כראיה מטעמו והשגות הנתבעות באשר לתוקף, משמעות ונפקות חוות הדעת הינן ענין לסיכומים.

ברי גם כי לנתבעות שמורה הזכות להציג מטעמן, חוות דעת חולקת.

באשר לצורך במינוי אקטואר מטעם בית המשפט- אכן עשויה להתקיים הצדקה לכך, אלא שסברתי, כי נכון יהיה לברר הבקשה במסגרת הדיון שנקבע.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.