<#2#>

נוכחים:

בא כוח מאשימה עו"ד חלי אמיתי

בא כוח הנאשם עו"ד אוהד חן

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

<#4#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
2. בעת הרלוונטית היו הנאשם ורחלי רובין (להלן: "המתלוננת") נשואים זה לזו ואולם התנהלו ביניהם הליכי גירושין. ביום 13.09.10, הגיעה המתלוננת אל ביתם המשותף ופגשה בנאשם. הלה איים עליה, במטרה להניאה מלעמוד על קבלת כתובתה, כי הינו מוכן לרצות 25 שנות מאסר ובלבד שיותירה עגונה, בלא שייתן לה גט.
3. ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבות ביצוע העבירה, המקנות לה משנה חומרה. זאת לנוכח העובדה כי הנאשם איים על המתלוננת, ממנה התגרש מאז, באורח בוטה וחד משמעי.

הוסיף וטען ב"כ המאשימה כי הערך החברתי המוגן שנפגע הינו זכותו של אדם שלא לחוש

מאוים בין כתלי ביתו וכן הפגיעה בתא המשפחתי.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה אותה ביצע הנאשם, בנסיבות ביצועה, נע בין צו שירות לתועלת הציבור לבין מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות.

באשר לנסיבות אשר אינן כרוכות בביצוע העבירה, טען ב"כ המאשימה באשר לעברו הפלילי של הנאשם, אשר זקף לחובתו שלוש הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות תקיפה ואיומים ודרך האיומים אינה זרה לו. כן טען כי עודנו מרצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, אשר נגזרו עליו בתיק קודם בו הורשע בגין עבירת איומים ותקיפה (להלן: "ההרשעה הקודמת"),

לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ המאשימה, תוך שסמן ידיו על פסיקה שהגיש, להשית על הנאשם מספר חודשי מאסר בפועל, אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה מרתיע, קנס ופיצוי למתלוננת.

1. ב"כ הנאשם הדגיש, מבלי ליטול מן המעשים את עוקצם הפלילי, את הרקע לביצועם סכסוך גירושין בין בני הזוג, תוך שטען כי אף המתלוננת לא טמנה ידה בצלחת והטיחה בנאשם שקרים בוטים.

ב"כ הנאשם הפנה להרשעה הקודמת, במסגרתה הורשע הנאשם בעבירות אלימות ואיומים ברף חמור יותר מזה שביצע בתיק זה ונגזרו עליו, לאחר ניהול הוכחות והפעלת שני עונשי מאסר מותנים, 6 חודשי מאסר.

עוד טען ב"כ הנאשם, בהפנותו לפרוטוקול הדיון בתיק המעצר שהגיש, כי לו סברה המאשימה כי נשקפת מן הנאשם מסוכנות גבוהה כלפי המתלוננת, בעת בה היו תלויים ועומדים כנגדו שני עונשי מאסר מותנים, לא הייתה נעתרת לבקשה לשחררו בתנאים מגבילים ממעצרו ומבלי שהורה בית המשפט על קבלת תסקיר אודותיו. עוד טען בהקשר זה כי עם חלוף הזמן בוטלו מרבית התנאים המגבילים ויציאתו לעבודה הותרה.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טען ב"כ הנאשם כי אין המדובר באירוע המצוי ברף הגבוה של עבירת האיומים. כמו כן כי יש בנסיבות המקרה כדי לפעול לטובת הנאשם בשים לב לחלקה של המתלוננת, אשר לטענתו, לא בחלה אף היא באמצעים אשר נקטה כנגד הנאשם, במסגרת סכסוך הגירושין וכעולה מפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני, אף ביצעה מעשים פליליים כגון איומים וגניבה.

כמו כן, הדגיש ב"כ הנאשם כי בין בני הזוג, הגרושים כיום, לא מתקיים כל קשר.

עוד טען ב"כ הנאשם באשר למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, אשר עודנו מרצה עונשו בעבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם לבית המשפט, לאבחן את עניינו של הנאשם מן הפסיקה אשר הגיש ב"כ המאשימה ולהטיל עליו צו של"צ ומאסר מותנה ולהימנע מהטלת רכיב כספי ולחילופין, להטיל קנס מתון ולא פיצוי.

דיון

1. באשר לחומרה הטבועה בעבירת האיומים והערך שהינה באה להגן נקבע בע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל:

"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף .192רוצה לומר, אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט (person's peace of mind) מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט."

1. ובענייננו, השמיע הנאשם באוזניה של המתלוננת איומים אודות העתיד המר המצפה לה, היה ולא תיאות לוותר על דרישתה הכספית לקבל את סכום כתובתה במהלך הליכי הגירושין. זאת תוך הטלת אימה בליבה ופגיעה בשלוותה.
2. תוך מתן הדעת לנסיבות ביצוע העבירה ולערך החברתי המוגן, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע הנאשם בנסיבות ביצועה הינו בטווח שבין של"צ לבין מאסר לריצוי בעבודות שירות.
3. אף משנה חומרה בכך כי דרך האלימות הפיסית והמילולית אינה זרה לנאשם.

מגיליון הרשעותיו הקודמות, עלה כי בשנת 2008 הורשע בגין ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, משנת 2006, בגינם ריצה חודשיים מאסר ובנוסף הוטלו עליו מאסרים מותנים של 6 חודשים לבל יעבור כל עבירת אלימות וכן 3 חודשים, לבל יעבור עבירת איומים. עוד עלה כי בשנת 2012 הורשע הנאשם בגין ביצוע עבירות נוספות של תקיפה ואיומים, אשר בוצעו כמחצית השנה טרם מועד האירוע נשוא תיק זה. במסגרת אותו גזר דין הופעלו המאסרים המותנים והנאשם ריצה בגינם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

אף העובדה כי הנאשם לא השכיל ליטול אחריות על מעשיו ולהפנים את הפסול שבהם, חרף כך שהודה בחלקן הארי של הנסיבות, מצביעה על כך כי החשש להישנות העבירות לא הופג.

1. מאידך גיסא, לא ייעלם מעיני הרקע להתרחשותו של האירוע, בשנת 2010, בהיותם של בני הזוג, בעיצומו של סכסוך גירושין סוער וכן כי בין לבין, התגרשו זה מזו והקשר ביניהם נותק ואף מצבו הכלכלי בכי הרע של הנאשם.
2. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. מאסר למשך חודשיים אשר ירוצה בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה.
   2. 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים את העבירה בה הורשע.
   3. קנס בסך של 1,500 ₪ אשר ישולם בתוך 30 ימים או ירוצו 15 ימי מאסר תמורתו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ג, 14/04/2013 במעמד הנוכחים.

הנאשם:

אני מתחייב לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגורי, כמו כן אני מודע לכך כי עלי לעמוד בתנאי הפיקוח בביקורת הפתע וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.

<#6#>

החלטה

אני מורה כי הנאשם ירצה את 2 חודשי המאסר אשר נגזרו עליו בעבודות שרות, על פי חוות דעת הממונה במועדון ספיבק ברח' רוקח 123 ברמת-גן במשך 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

תחילת ריצוי עבודות השרות ביום 25.4.2013.

הנאשם יתייצב באותו המועד בשעה 08.00 בפני המפקח על עבודות השרות במפקדת גוש מרכז לצורך קליטה והצבה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ג, 14/04/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

בתיק מ"ת 23002-09-10 הופקדו כספים לצורך שחרור הנאשם ונבקש לקזז את הקנס מכספים אלה ולהשיב את היתרה לנאשם.

ב"כ המאשימה:

אני מסכימה לקיומה של ההפקדה, אבל אבקש שמחצית הסכום תישאר לצורך הבטחת התייצבותו של הנאשם לריצוי עונשו.

ב"כ הנאשם:

לא מדובר בעיכוב ביצוע ולא ברור על סמך מה מתנגדת ב"כ המאשימה להשבת הסכום לנאשם, שכן אם לא יתייצב – הממונה יפקיע את תקופת המאסר.

<#8#>

החלטה

אני מורה כי סכום הקנס יקוזז מתוך סכום ההפקדה בתיקי המעצר הנוגעים לתיק זה והיתרה תושב לנאשם, אם קיימת.

אני מורה על עיכוב יציאתו של הנאשם מהארץ עד לתום ריצוי עבודות השירות, ונרשמה הצהרת הנאשם כי אין ברשותו דרכון.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ג, 14/04/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלה טל