בהיסוס רב, הגעתי למסקנה לזכות את הנאשם מחמת הספק.

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפי ביום, 13.05.2010 בשעה 23:14, שעה שנהג בכביש 4, השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, עבירה בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

2. הנאשם כפר בעבדות כתב האישום.

3. התביעה הביאה מטעמה את הגברת לירז טל, עורכת הדו"ח, והגישה באמצעותה את הדו"ח, וכך נכתב בדו"ח ת/1:

"בהיותי עומדת סטטי מחוץ לניידת 13265 עם המתנדב נמרוד בירק כשפניי לכיוון כביש 4 הבחנתי ברכב הנ"ל שמגיע ופנה ימינה מכיוון דרום לצפון כאשר אחז ביד שמאל מכשיר פלאפון והצמידו לאוזן שמאל וזאת הבחנתי כשהוא מולי בנסיעה איטית של כ-10 מטר ממני דרך שמשה קדמית מרכזית, שפתיו נעו שהתקרבתי לחלון שמאל אורות פלאפון דלקו. חלונות שקופים ברכב תאורת רחוב. ראות טובה, קשר עין רצוף. הנהג לבדו, הוסברה לו מהות העבירה. לציין כי הרכב במצב תקין מכני ולא נראה אורות הבהוב".

עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

גרסה 1-

"עכשיו עניתי לדקה. מה את נורמאלית".

גרסת 2-

"האוטו עמד הורדתי את החגורה ואז עניתי. דיברת איתי מהחלון, זה בזוי"

בחקירתה הנגדית העדה ציינה שבזמן שעמדה סטטית, רכבו של הנאשם הגיע מולה והבחינה בביצוע העבירה.

לשאלה "אני טוען שאת באת אלי אחרי 7 שוטרים שעמדו ליד האוטו. הייתה עוד מיידת ואת היית שייכת לנידת השנייה. את הניירות שלי את לקחת מהשוטר לא ממני", השיבה שדבר זה לא זכור לה.

לשאלה "שתי ניידות עובדות, והרואות דלוקים, הראות טובה, ואין עצים ואין כלום, ואני אבוא לשם עם הטלפון באוזן?" השיבה, "כשבן אדן נמצא בשיחה, הוא בהיסח דעת, הוא יכול שלא להבחין בניידת, היו מקרים שהייתי ברמזור במהלך נסיעה ואני עם ניידת לא סמויה, ואדם מדבר בטלפון.

5. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו

"באתי מכיוון קריית אתא לכיוון עכו. הגעתי לצומת ופניתי ימינה לכיוון תחת הדלק. לפני כן אתה יכול לראות את הניידות ורואים גם את השוטרים על הכביש. ממש על הסיבוב קלטתי מה קורה. נסעתי באוטו ישן ואז נעצרתי ונעמדתי שם. באו 3-4 שוטרים אלי. נעמדתי בצד. השוטרים שעמדו לא הכביש הגיעו אלי. הם ביקשו רישיונות. צחקתי איתם, הם ביקשו ממני רישיונות. נתתי להם ואז השוטר בדק ותוך כדי כך שעמדתי עם כמה שוטרים קבלתי טלפון אקראי ואז עניתי לטלפון. אז הגיעה אלי השוטרים וצעקה עלי ואמרה לי מה אתה מדבר בטלפון. היא דיברה אלי בצורה ברוטאלית. ביקשתי מהשוטרים שירגיעו אותה. אני מנסה להסביר לה. הרישיון שלי היה אצל השוטר. האם יש איסור לדבר בטלפון כשאני מחוץ לאוטו? הוא לא הסכימה לשמוע".

בחקירתו הנגדית הנאשם ציין שהשוטרים לא עצרו אותו, אלא הוא נעצר לבד.

לשאלה "השוטרת אתה בתגובה שלך, אתה נתת 2 גרסאות, מאיפה היא המציאה את התגובה שלך" הנאשם הכחיש את האמור בתגובתו וטען כי מה שאמר לשוטרת, זה לא מה שהיא רשמה בדו"ח "אני לא יכול להגיד לך בוודאות מילה במילה מה שאמרתי לה. רוח הדברים היא שאני קבלתי בזיון וזלזול. השיחה נעשתה דרך חלון סגור. 7 שוטרים היו נוכחים בזמן האירוע".

לשאלת בית המשפט "למה עצרת? אף אחד לא סימן לך לעצור?" השיב, רכבו נעצר כמעט בכל נסיעה "זה היה מגיע"

הנאשם הוסיף שהשוטרת הייתה בניידת השנייה, ולא בניידת הראשונה. השוטרת עמדה ליד הדלת של השוטר השני.

6. לאחר שעיינתי בראיות התביעה ונתתי דעתי לעדויות שהובאו בפניי מצאתי כי אין מקום להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ייאמר מיד, שלא מצאתי כל דופי בעדותה של עדת התביעה. עם זאת, לאור המחדל באי הבאת עד רלוונטי, המתנדב נמרוד בירק, הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.

הנאשם, כאמור, כפר בעובדות כתב האישום והדיון נדחה לשמיעת ראיות ביום 21.9.11.

במועד הנ"ל התייצב הנאשם, אולם עדי התביעה לא התייצבו, ולפיכך נאלצתי לדחות את הדיון ליום 31.5.12. בהחלטתי קבעתי כי על המאשימה לוודא התייצבות עדי התביעה. למרות האמור בהחלטתי, לישיבה הקבועה ביום 31.5.12 לא התייצב המתנדב נמרוד בירק.

אין מחלוקת כי מדובר בעד רלוונטי, אשר יכול היה להעיד על האירוע לגופו של עניין ולתמוך או להפריך את גירסת מי מהצדדים.

במקרה זה, אי העדתו של המתנדב, יש בה כדי לפגום בגירסת התביעה.

אשר על כן, כאשר בפני ביהמ"ש גירסה מול גירסה, לא מצאתי לנכון להעדיף גירסה אחת על פני השנייה.

אשר על כן, במצב דברים זה, זכאי הנאשם ליהנות מן הספק, ואני מחליט לזכותו, מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ב , 3 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים