1. מבוא

בפני שלוש תביעות כספיות מאוחדות.

התובעים הנם אזרחי ישראל אשר יחד עם אחרים השקיעו כספים במיזם/נדל"ן המורכב משני פרוייקטים של בניה, האחד בעיר וולנטר שבמדינת רומניה והשני בעיר ריגה שבמדינת לטביה (להלן: "המיזם").

גיוס המשקיעים למיזם נשוא הדיון, נעשה באמצעות הנתבעת אס.אף.קיי כנף 2000 פיננסי בע"מ (להלן: "כנף 2000").

כנף 2000 הנה חברה הרשומה בישראל, אשר תפקידה היה לגייס ולאחד משקיעים בהשקעות נדל"ן. בתמורה לכך, קיבלה כנף 2000 עמלת שיווק.

"המיזם", בוצע, ע"י LEADER REAL ESTATE INTERNATIONAL LIMITED (להלן: "חברת לידר") שהנה חברה קפריסאית הרשומה במדינת קפריסין, באמצעות שתי חברות מקומיות: הפרוייקט בריגה באמצעות חברה לטבית; הפרוייקט בוולנטר באמצעות חברה רומנית.

כדי לאפשר למשקיע בודד להשקיע במיזם זה, התאחדו כלל משקיעי כנף 2000 ב"שותפות רשומה" בשם SFK WING DEVELOPMENT LP (להלן: "שותפות SFK"), אשר באמצעותה, ורק באמצעותה, יכול היה המשקיע הבודד לצרף את השקעתו למיזם.

כספי ההשקעה הועברו כהלוואה מ-שותפות SFK אל חברת לידר והם היוו חלק קטן מסכומי ההשקעה שגוייסו על ידי חברת לידר ממקורות שונים כדלקמן:

• הון עצמי (כולל הלוואות בעלים) של חברת לידר סך של 7,300,000 יורו
• מימון בנקאי מהבנק ברומניה סך של 3,900,000 יורו
• מימון בנקאי מהבנק בלטביה סך של 9,500,000 יורו
• הלוואת גישור קצרת מועד מחברת טקסיליאנה סך של 1,650,000 יורו
• הלוואה משותפת (דב רוזמן) סך של 2,700,000 יורו
• כספים שהתקבלו מרוכשי דירות בלטביה בניינים 4-2 סך של 500,000 יורו

---------------------

סה"כ 25,550,000 יורו

להשקעות אלו, יש להוסיף את השקעת ה"שותפים המוגבלים" באמצעות שותפות SFK בסך של 4,160,000 יורו.

התובעים הינם רק מיעוט מ"השותפים המוגבלים" - 26 מתוך 78 משקיעים. השקעתם יחד מסתכמת ב- 515,000 יורו (בנוסף ל- 5,150 יורו עמלת ניהול).

כדי להסדיר את זכויותיהם של משקיעי כנף 2000 ואת תנאי החזר השקעתם ופירותיה, לרבות את מערכת היחסים הפנימית ביניהם, נחתם "הסכם שותפות מוגבלת" (להלן: "הסכם השותפות"). הצדדים להסכם זה הם אס.קיי.ווינג השקעות נדל"ן חו"ל בע"מ (להלן: "חברת SFW") – "השותף הכללי" – מצד אחד, ובין כל אחד ממשקיעי כנף 2000 – "השותפים המוגבלים" – מצד שני.

ב"הסכם השותפות" נקבע, כי ההשקעה תבוצע באמצעות שותפות SFK בניהולו של ה"שותף הכללי" -חברת SFW.

ההשקעה בוצעה באמצעות מתן שתי הלוואות לחברת לידר, אשר ניתנו באותו היום:

הלוואה אחת עבור הפרוייקט בעיר ריגה שבלטביה, והלוואה שניה עבור הפרוייקט בעיר וולנטר שברומניה.

ב"הסכם השותפות" וב"הסכמי ההלוואה" נקבעו המועדים בהם אמורה שותפות SFK לקבל חזרה את ההשקעה/ההלוואה +ריבית+רווחים ולחלקה בין "השותפים המוגבלים", בהתאם להשקעתם.

דא עקא, שבשנת 2008 התרחש משבר בשוק הנדל"ן העולמי, אשר השפיע רבות על שוק הנדל"ן באירופה, לרבות על המיזם ברומניה ובלטביה.

בעקבות משבר זה, כספי ההשקעה במיזם זה ירדו לטמיון, לרבות השקעתה של "שותפות SFK "

מכאן התביעה נגד הנתבעות וכנגד נושאי התפקיד בהן.

במועדים הרלוונטיים לתביעה זו:

הנתבעת - שרם פודים גרופ בע"מ - הנה בעלת מניות ושליטה בחברות SFW וכנף 2000.

הנתבעת - חנה מריצקי - הינה מנכ"לית כנף 2000.

הנתבע - אמיר גבע - הוא דירקטור בחברת כנף 2000.

הנתבע - שחר למקין - הנו דירקטור ומנכ"ל בחברת לידר.

הנתבע - יאיר פודים - הנו דירקטור בחברת כנף 2000 ומנכ"ל חברת שרם פודים גרופ בע"מ.

הנתבעת - רגינה אונגר - הנה דירקטורית בחברת SFW .

הנתבעת - AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ - הנה חברת הביטוח אשר ביטחה את הנתבעים בביטוח מסוג INVESTMENT MANAGERS INSURANCE.

ייאמר מיד;

מי שאמורה הייתה לקבל את כספי ההשקעה ופירותיה מחברת לידר, היא שותפות SFK.

שותפות SFK היא זו אשר אמורה הייתה לחלק כספים אלו ל"שותפים המוגבלים", כל אחד על פי השקעתו.

למשקיע הבודד/ "השותף המוגבל" אין זכות תביעה עצמאית לקבלת כספי השקעה אלו.

דא עקא, ששותפות SFK אינה צד בהליכים הנדונים.

התביעות הוגשו ע"י מיעוט מהמשקיעים/"השותפים המוגבלים" בשותפות זו, ללא שעתרו להכיר בזכותם להגיש "תביעה נגזרת".

למשמעות הדבר אתייחס במסגרת הדיון בטענות הסף.

2. טענות סף

בטרם דיון בטענות התובעים לגופן, יש לדון במספר טענות סף אותן העלו הנתבעים.

א. היעדר זכות תביעה אישית

בכתב ההגנה ובדברי הסיכום עותרים הנתבעים לדחיית התביעות על הסף בשל היעדר זכות תביעה אישית של התובעים.

יש ממש בטיעון זה של הנתבעים ולא בכדי הוא לא קיבל מענה על ידי התובעים.

ההשקעה במיזם נשוא הדיון, הייתה השקעת שותפות SFK.

מערכת היחסים בין המשקיעים הבודדים – "השותפים המוגבלים" – ובין "השותף הכללי" – חברת SFW – הוסדרה ב"הסכם שותפות מוגבלת".

הצדדים ל"הסכם שותפות" זה הם:

אס.אף.ווינג השקעות נדל"ן חו"ל בע"מ (SFW) מצד אחד, וכל אחד מהמשקיעים – "השותפים המוגבלים" – מצד שני.

"בהסכם השותפות" נאמר:

"מבוא

הואיל והצדדים להסכם שותפות מוגבלת זה חפצים לייסד ולהקים שותפות מוגבלת (להלן – "השותפות") למטרת ביצועה וניהולה של העסקה כמפורט בהסכם שותפות זה להלן;

והואיל והצדדים מבקשים להעלות על הכתב את כל ההוראות, התנאים וההסכמות ביניהם ביחס להקמת השותפות, לזכויותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם ביחס לשותפות, לניהולה של השותפות ולכל הכרוך והקשור בה.

לפיכך הוצהר, הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

3. הקמת השותפות

3.1. השותפים מקימים ומייסדים בזאת שותפות מוגבלת אשר מטרתה הנה ביצוע העסקה כמפורט בסעיף 9 להלן.

3.2. השותפים מסכימים כי השותפות תירשם כדין על פי פקודת השותפויות עובר להקמתה ומתחייבים אף לחתום על כל המסמכים הדרושים ו/או שידרשו לשם רישומה.

3.3. שם השותפות יהא אס. אף. קיי ווינג דיבלופמנט, ש.מ. באנגלית SFK Wing Development LP, או כל שם אחר אשר יאושר על ידי רשם החברות והשותפויות.

3.4. התנאים וההוראות אשר יחולו על השותפות וניהולה מפורטים בהסכם זה להלן והשותפים מסכימים בזאת כי הוראות הסכם השותפות תהווינה את תקנות השותפות במובן סעיף 61 לפקודה.

...

4. הון השותפות

4.1. הון השותפות מורכב מסך כל סכומי הקרן אשר יושקעו בשותפות ע"י השותפים המוגבלים, כמפורט בנספח א' להסכם.

4.2. כל אחד ואחד מן השותפים המוגבלים מתחייב בזאת להעביר את סכום הקרן בתוך 7 ימים מן המועד בו יקבל הודעה על כך בכתב מן השותף הכללי, ולא יאוחר ממועד הסגירה, המוקדם מביניהם, לחשבון השותפות (להלן – "מועד ההעברה").

...

9. ההשקעה

9.1. מוסכם בין השותפים בשותפות כי מטרתה הבלעדית של השותפות הנה ביצוע ההשקעה המפורטת להלן.

9.2. השותפות תלווה סכום של 4,160,000 יורו (ארבעה מיליון מאה ושישים אלף יורו) (להלן: "קרן ההלוואה") לחברת:

LEADER REAL ESTATE INTERNATIONAL LIMITED לשעבר S.L. REAL LTD. ESTATES (להלן: "הלווה") לצורך השקעה בשני פרוייקטים כמפורט דלהלן:

9.3. ההלוואה תתבצע ע"י השותפות במישרין ו/או – אם וככל שיתברר על פי יעוץ מקצועי כי השותף הכללי יקבל לשם כך כי קיים צורך בכך – באמצעות חברת בת זרה ו/או נאמנות זרה ו/או כל ישות או גוף אחרים שידרשו אשר יוקמו לשם כך ע"י השותף הכללי עבור השותפות".

...

9.13. בנוסף לריבית זכאית השותפות להשתתף בחלקה של הלווה ברווחי פרוייקט רומניה ו/או פרוייקט לטביה...

מקור ההון של שותפות SFK הוא אומנם השקעותיהם האישיות של המשקיעים/"השותפים המוגבלים", אולם כאשר הם בחרו להתאגד יחדיו לשותפות ובאמצעותה לבצע את ההשקעה נשוא הדיון; ומשהוזרם סכום השקעתם אל קופת השותפות לצורך יצירת הון השותפות, ההון הוא הון השותפות וההתקשרות עם חברת לידר היא התקשרות שותפות SFK ולא התקשרות אישית עצמאית ונפרדת של כל "שותף מוגבל".

על כן גם נקבע ב"הסכם השותפות" כי החזר ההשקעה וחלוקת הרווחים יתבצעו מקופת השותפות:

9.18. השותפות תחלק לשותפים המוגבלים, על פי יחס החלוקה (דהיינו, יחס סכום הקרן של כל אחד מן השותפים המוגבלים לסך כל סכומי הקרן המושקעים על ידי כל השותפים המוגבלים בשותפות), את קרן הלוואה, הריבית ואת רווחי ההלוואה מיד בסמוך לפרעונם ותשלומם לשותפות ע"י הלווה;

9.19. עם תום החזר ההשקעה וקבלת כל פירותיה ורווחיה, שהנו אף מועד תום תקופת השותפות, תפורק השותפות וכל הכספים אשר יצטברו בקופתה יחולק בין השותפים ביחס החלוקה.

עוד נקבע ב"הסכם השותפות":

"3.5 השותפות תנוהל ע"י השותף הכללי. סמכויותיו וכוחותיו של השותף הכללי מפורטות בסעיף 6 להסכם זה דלהלן.

...

6.2 לשותף הכללי יהיו נתונים כל הכוחות והסמכויות הבלעדיים לניהול השותפות, עסקיה וענייניה ולרבות בכל הנוגע לניהול ההשקעה עבור השותפות ומטעמה. למען הסר כל ספק מובהר בזאת כי חרף האמור לעיל השותף הכללי לא יהא רשאי להשקיע את כספי השותפות מחדש עם מימוש ההשקעה כמפורט בסעיף 9 דלהלן ועם מימוש ההשקעה כאמור תפורק השותפות ופירות ההשקעה יחולקו בין השותפים.

...

6.3 מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, בנוסף עליו ובכפוף לו ולהוראות כל דין, יהיו לשותף הכללי כל הכוחות והסמכויות לעשות ולבצע כל אחד ואחד מאלה:

6.3.1. לנקוט בכל הליך או צעד ולעשות כל פעולה או דבר, אשר ייראו לו כנחוצים וכמועילים לקידום מטרות השותפות, פעילותה ועסקיה;

6.3.2. לחתום בשם השותפות על כל מסמך, הסכם, התחייבות וכיו"ב בקשר לכל דבר ועניין הקשור בפעילותה של השותפות, ובהשקעה;

6.3.3. לנהל כל הליך ותביעה בשם השותפות המוגבלת בין כתובעת/מבקשת ובין כנתבעת/משיבה, וליישב כל סכסוך הקשור בשותפות המוגבלת בדרך של בוררות או פשרה או פישור, לפי שיקול דעתו;

...".

על כן, ולא בכדי, הסכמי ההלוואה נחתמו בין "שותפות SFK" באמצעות "השותף הכללי" - חברת SFW - לבין חברת לידר.

"LOAN AGREEMENT

Made and entered into on 01 july 2007 by and between SFK Wing Development L.P, an Israeli Limited Partnership, by its General Partner, SFK Wing Overseas Real-Estate Investments Ltd… of the first part, and Leader Real Estate International Limited, a corporation organized and existing under the laws of the Republic of Cyprus, … of the second part".

מכאן, שלמשקיע הבודד –"השותף המוגבל" - אין זכות תביעה אישית, עצמאית ונפרדת.

אם קיימת זכות תביעה כלשהי, היא עומדת לשותפות SFK בלבד.

כל עוד לא קיבלו התובעים, המהווים מיעוט מן "השותפים המוגבלים" את הרשות להגיש "תביעה נגזרת", אין לתובעים מעמד וזכות תביעה. אין לעניין זה כל חשיבות, אם עסקינן ב"חברה" או ב"שותפות רשומה", כפי שותפות SFK.

יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון מפי כב' השופט זילברטל ברע"א 3179/12 בעניין יוסי לנגוצקי ואח' נ' רציו חיפושי נפט (1992) – שותפות מוגבלת ואח'.

באותו עניין, דחה בית המשפט המחוזי מרכז - כב' השופט יעקב שינמן - את בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת עילת תביעה אישית של התובעים כשותפים בשותפות מוגבלת STX, בתביעה אותה הם הגישו בשל הפרת הסכם הסודיות,

נגד חברת רציו חיפושי נפט ואח'.

בהחלטת בית המשפט המחוזי, המצוטטת על ידי כב' השופט זילברטל, נאמר:

"... בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' שינמן) דחה ביום 26.3.2012 את הבקשה. הנימוק המרכזי שעמד ביסוד החלטת בית המשפט היה, שזכות התביעה בגין הפרת הסכם הסודיות, עליו חתומות רציו ו-STX, היא נכס של השותפות המוגבלת STX ואינו נכס עצמאי של כל אחד משותפיה. בית המשפט הוסיף, כי "זכות התביעה של שותף בשותפות המוגבלת יכול שתהיה רק מכוח תביעה בשם השותפות במנגנון התביעה הנגזרת", אשר אינו עומד ללנגוצקי במקרה דנן נוכח קיומה של תנית שיפוט זר. מכאן בקשת רשות הערעור.

2. המבקשים מציגים בבקשתם את הסוגיה העומדת לפתחו של בית המשפט כסוגיה תקדימית: כאשר קיימת מחלוקת בין השותפים בשותפות מוגבלת בדבר מימושה של זכות תביעה שיש לשותפות כלפי צד ג', והשותף המחזיק ברוב קולות ההצבעה אינו מעוניין לממש את זכות התביעה, "כיצד יוכל השותף האחר לשמר את זכויותיו כלפי אותו צד ג' "; וליתר דיוק – האם יתאפשר לשותף האחר לתבוע את צד ג' "לפי חלקו היחסי של השותף בשותפות".

המבקשים טוענים, כי יש להם "זכות קניינית וישירה בזכות התביעה שהינה גם של השותפות, למצער לפי חלקם היחסי בשותפות", וזאת הם למדים מהוראת סעיף 34(1) לפקודת השותפות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: הפקודה). טענה זו מבקשים המבקשים לעגן בשורה של אסמכתאות אשר הכירו, לשיטתם, בזכותו האישית של כל שותף בנכסי השותפות.

עוד נטען, כי העובדה שלשותפות (הרשומה) יש אישיות משפטית נפרדת (סעיף 66 לפקודה), אינה שוללת את זכויות השותפים בנכסי השותפות, אלא אך מעניקה גם לשותפות, בנוסף לשותפים, את היכולת לפעול כאישיות משפטית נפרדת, על כל המשתמע מכך. לחלופין נטען, כי גם אם יימצא שלשותפים אין זכות אישית בנכס של השותפות, זכות זו מתגבשת כאשר השותפות מחליטה שלא להשתמש בזכותה או שאינה יכולה להשתמש בה".

בדחותו את הבר"ע, אומר בין השאר כב' השופט זילברטל:

"4. כפי שתואר לעיל, מטרתם של המבקשים היא "לערב" את STX בהליך שהם יזמו בבית המשפט המחוזי כ"תביעה אישית" שלהם נגד המשיבים. לצורך הגשמת מטרה זו, הם הגישו מספר בקשות, הן לצירוף STX כבעלת דין בתובענה, והן לקבל אישור להגשת תביעה נגזרת בשמה. ניסיונות אלה נכשלו עד כה. אלא שבכך גילו המבקשים את דעתם, כי זכות התביעה שעל פי הסכם הסודיות מצויה בידי STX.

...

5. בנוסף, ומעבר לדרוש, אציין, כי לא עלה בידי המבקשים לשכנע כי לשותף יש זכות קניינית ישירה בנכס של השותפות (לרבות זכות תביעה שלה), באופן שהוא יכול לממשה באופן עצמאי. בית משפט קמא ביסס את מסקנתו בענין זה על פסק הדין בע"א 117/47 שרל נ' חברת מגדן בע"מ פ"ד ב 599 (1949), שם נפסק, כי מכיוון ששותפות רשומה היא אישיות משפטית נפרדת, יש לה נכסים משלה, הנפרדים מנכסי שותפיה.

עיינתי בפסקי הדין אליהם היפנו המבקשים ולא מצאתי כי הלכה זו, על אף שנפסקה לפני שנים רבות, שונתה בבית משפט זה. אכן, נפסק כי שותפים יכולים להיתבע בגין חוב של השותפות, הגם שמדובר באישיות משפטית נפרדת, אך זאת מכוח הוראה מפורשת בפקודה (ראו, למשל, ע"א 94/56 טננבוים נ' נחום פ"די 1602 (1956), ואין בכך כדי לשנות מהעיקרון שלפיו נכסי השותפות אינם נכסיהם של השותפים.

כזכור, המבקשים נסמכים על האמור בהוראת סעיף 34(1) לפקודה, אך לטעמי אן בהוראה האמורה כדי לסייע להם. הוראת סעיף 34(1) לפקודה עוסקת בזכותו של השותף לחלק בהון וברווחי העסק (במקור – ('capital and profits of the business", כאשר המונח "הון העסק" אינו זהה למונח "נכסי השותפות" ומתאר, ככלל, את סך ההשקעות שהשותפים השקיעו בשותפות או התחייבו להשקיע בה (( 19 th ed. 2010) (Lindley & Banks On Partnership, 573 אין ללמוד מההוראה הנ"ל על קיום זיקת בעלות עצמאית של כל שותף בנכסי השותפות. נהפוך הוא – הוראות הפקודה מבטאות במובהק את העיקרון שלפיו נכסי השותפות הם בבעלותה ולא בבעלות השותפים (ראו הוראת סעיף 31(א) לפקודה). נמצא, כי הוראת סעיף 34 לפקודה אינה קובעת זכות ישירה ועצמאית של שותף בנכסי השותפות, באופן שנכסים אלה ייראו כנכסיו-שלו, אלא מסדירה את היקף זכות השותף בהון השותפות, ברווחיה ובחובותיה.

כשמדובר בנכס של השותפות, שהיא בעלת אישיות משפטית נפרדת, לא ייתכן מצב שאחר ייחשב גם הוא כבעלים של אותו הנכס (אלא אם כן הוא בעלים במשותף בנכס זה, יחד עם השותפות, אך לא זו טענת המבקשים). בעלותה-שלה מוציאה את בעלות השותפים בנכסיה.

6. התשובה לשאלתם ה"דרמטית" של המבקשים בדבר האפשרויות העומדות בפני שותף, המחזיק במיעוט קולות ההצבעה בשותפות, להביא את השותפות לממש זכות שלה, בניגוד לדעת השותפים האחרים, אינה בראייתו כבעל זכות ישירה בנכסי השותפות, בניגוד לעקרונות יסוד של דיני השותפויות ודיני הקניין. שותף כזה יכול, למשל, לתבוע את שותפיו בהליך נפרד על הנזק שהם גורמים לו בסרבם לממש את זכות התביעה על השותפות. עומדות לו הזכויות שיש למיעוט כלפי הרוב. קבלת עמדת המבקשים גם תביא לכך שלא יהא הבדל בין בעלות במשותף לבין שותפות כמשמעותה בפקודה, כאשר שותף בשותפות, במובחן מבעלים במשותף, אינו רשאי להתקשר בעסקאות לגבי המנה שלו בנכס המשותף ללא הסכמת השותפים האחרים (יהושע ויסמן דיני קניין-בעלות ושיתוף 132 (1997))".

הוא הדין בענייננו.

לתובעים אין זכות תביעה/עמידה עצמאית, בתביעות הנדונות.

אם סבורים התובעים שיש זכות תביעה ל"שותפות SFK", עליהם לממשה באמצעות השותפות, או על דרך מנגנון "תביעה נגזרת".

אני דוחה על הסף את שלוש תביעות התובעים בשני התיקים המונחים בפני.

בכך למעשה הייתי פטור מלהמשיך לדון במחלוקות הנוספות בין הצדדים.

ב. היעדר סמכות שיפוט בינלאומית בתביעות שהוגשו כנגד הנתבעת:

LEADER REAL ESTATE INTERNATIONAL LIMITED (חברת לידר)

הטענה בדבר חוסר סמכות בינלאומית, בתביעות שהוגשו נגד חברת לידר, נטענה במפורש בסעיף ג(3) לכתב ההגנה ופרק ג(1) לדברי הסיכום.

בכתב התשובה ובדברי הסיכום אין מענה לטיעון זה, ולא בכדי.

"הסכמי ההלוואות" על בסיסם הוגשו התביעות, הנם בין חברת לידר לבין השותפות הרשומה: SFK WING DEVELOPMENT C.P (SFK).

כבר נאמר, כי לתובעים, שהינם מיעוט מ"השותפים המוגבלים", אין זכות תביעה אישית ועמידה עצמאית בתביעות הנדונות.

זכות העמידה/התביעה, ככל שקיימת עילת תביעה, הנה של "שותפות SFK".

בסעיף 12 ל"הסכמי ההלוואה" נאמר:

"PROPER LAW AND JURISDICTION

This Agreement shall be governed by, and shall be construed in accordance with the laws of Cyprus, and the competent courts of Nicosia, Cyprus, will have exclusive jurisdiction over any dispute or construction, execution or implementation of the provisions of this Agreement".

מסעיף זה עולה, כי הצדדים ל"הסכמי ההלוואה" הסכימו ביניהם, כי חילוקי דעות הקשורים ל"הסכמי הלוואה" אלו, יוכרעו בבית המשפט בעיר ניקוסיה שבמדינת קפריסין, על פי הדין של מדינה זו.

מדובר בתניית שיפוט ייחודית.

כפועל יוצא, אני דוחה את התביעות נגד חברת לידר, בשל היעדר סמכות של בית משפט בישראל לדון בתביעות אלו.

ג. עיכוב הליכים מכח תניית בוררות

לטענת הנתבעת – אס.אף.קיי.ווינג השקעות נדל"ן חו"ל בע"מ (חברת SFW) - יש לעכב את ההליכים בתביעות שהוגשו נגדה בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968, נוכח תניית בוררות מחייבת, הקבועה ב"הסכם השותפות".

חברת SFW, לא הסתפקה בטיעון זה בכתב הגנתה והגישה ביום 13/10/2009 עתירה/המרצה - בש"א 19377/09 – לעשות כן.

אכן יש צדק בנטען.

בסעיף 12.3 ל"הסכם השותפות" נקבע:

"12.3. יישוב מחלוקות

12.3.1. הסכם שותפות זה כפוף לדיני מדינת ישראל.

12.3.2. חילוקי דעות בין הצדדים ידונו בבוררות בפני בורר יחיד, אשר ימונה בהסכמת הצדדים. בהעדר הסכמה ימונה הבורר על ידי ראש לשכת עורכי הדין. מינוי הבורר ייעשה לא יאוחר מ- 60 יום ממועד הדרישה לראשונה בכתב על ידי אחד הצדדים. הבורר שימונה יהיה כפוף לדין הישראלי המהותי, אך לא יהיה כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות ולא יהא עליו לנמק את פסקו.

12.3.3. ....".

קרי, גם אם הייתה לתובעים זכות עמידה ותביעה עצמאית – מה שאין להם – וגם אם היה ממש בתביעתם – מה שאין כך – היה עליהם לפנות להליך של בוררות.

התובעים לא עשו כן וכדברי הנתבעת חברת SFW: היא "לא קיבלה מעולם כל הודעה או פניה מהתובעים ביחס לרצונם לקיים הליכי בוררות ביחס למחלוקת נשוא התובענה" וכי "למען הסר ספק, מצהירה הנתבעת 1 בזאת כי נכונה היא לכבד את הסכם הבוררות" (סעיף 57 לכתב ההגנה וראה גם סעיף 6 לבש"א 19377/09).

בתגובתם לעתירה לעיכוב ההליכים העלו המשיבים/התובעים את הטענות הבאות:

א. "בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק הבוררות, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד הסכסוך לא יידון בבוררות" .

ב. "מניעת פיצול הדיון... בשל תניית הסכם בוררות הקיימת רק עם חלק מהמתדיינים וזאת כדי למנוע פיצול ההתדיינות דבר אשר יכול להוביל לכפילות הדיון וסירבולו, ואף חמור מכך – לתוצאות הפוכות".

ג. "בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות, בית המשפט יעכב הליכים בבית משפט בין צדדים להסכם בוררות" "ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".

בעתירתה ובדברי התשובה התייחסה חברת SFW, לכל אחת מטענות אלו.

לטענתה: "על בית המשפט לכבד תניית בוררות בין הצדדים ולהימנע מלעשות כן בנסיבות חריגות". "צירופם של הנתבעים הנוספים עמם אין למשיבים הסכם בוררות הינו צירוף מלאכותי ודחוק".

אכן כך הדבר.

על בית המשפט לנהוג במשורה, עת הוא מחליט לסטות מהסכמת הצדדים ורצונם כי המחלוקת ביניהם תוכרע בבוררות על פי תניית בוררות עליה הסכימו בהסכם בכתב.

כאמור, חברת SFW, הייתה נכונה כל העת לכבד את תניית הבוררות. לצורך כך, גם הגישה את העתירה האמורה במסגרת בש"א 19377/09. התובעים הם אלו אשר החליטו להגיש את התביעה לבית המשפט, בטרם דרישה מחברת SFW, להביא את הנושא לבירור בהליך הבוררות הקבוע ב"הסכם השותפות".

תמים דעים אני עם ב"כ חברת SFW, כי צירוף הנתבעים הנוספים אינו יכול לשחרר את התובעים מתניית הבוררות שב"הסכם השותפות", בוודאי, כאשר לגבי המחלוקת עם חברת לידר – אין לבית משפט בישראל סמכות לדון בנושא; כאשר נתבעים נוספים הינם נושאי משרה בחברות אלו; וכאשר אין לתובעים זכות עמידה/תביעה אישית נגד מי מהנתבעים.

כפועל יוצא, גם אם הייתה נמצאת עילת תביעה כלשהי נגד חברת אס.אף.קיי.ווינג השקעות נדל"ן חו"ל בע"מ (SFW) היה צורך לעכב את הדיון בתביעה זו מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות.

נוכח קביעותיי דלעיל, פטור הייתי מלדון בטענות ובמחלוקות לגופן. עם זאת, והיות והובאו ראיות העוסקות במחלוקות אלו - אשר גם זכו להתייחסות הצדדים - אדון גם בהן.

3. גיוס המשקיעים

גיוס המשקיעים נעשה ע"י כנף 2000 מתוך חוג לקוחותיה שנצבר מעסקאות קודמות.

בעדותה מספרת הגב' חנה מירצקי מנכ"לית כנף 2000:

"ת. כנף מארגנת את הלקוחות שלה מתוך הלקוחות שלה, לאותם הלקוחות שמעוניינים להגיע להשקעות שמופנים על ידי כנף. כנף מצד אחד מארגנת את הלקוחות, מצד שני מוצאת יזמים שמעוניינים בכסף, כמובן בוחנת אותם, ובעצם הנדבך הכי חשוב.

כב' השופט: כלומר לא לקוחות בודדים אלא קבוצה של לקוחות?

ת. היא מאגדת אותם בצורת שותפויות כאשר כנף משמשת בדרך כלל חברה, כנף משמשת שותף כללי והיא מביאה אותם, מארגנת אותם ומביאה אותם לאותו יזם שהוא צריך את הכסף לצורך השקעה מסוימת. כנף לא מנהלת כסף, כנף לא לוקחת כסף כמשהו שאחר כך, לא מגייסת כסף ככסף אלא אך ורק לצורך השקעה, ברורה, מסוים, מסוים מאד.

ש. אז כנף היא גוף מעין מארגן מקשר?

ת. נכון.

(עמ' 185).

ת. ... כנף כאמור תיווכה, ארגנה את הקבוצה ותיווכה עם המשקיעים והביאה את היזם להסביר ולומר. אני לא הבאתי את האנשים, אני לא שידלתי אנשים להשקעות, הם היו מאגר של אותם אנשים שהבינו, שרצו, ואני לא סתם אמרתי במילה להשביח, שזה דבר נורמטיבי, נכון, אפשרי.

(עמ' 193).

ת. רובם לקוחות ותיקים, רובם לקוחות שמכירים את כנף, את הפעילות של כנף ואת דרך העבודה של כנף. הם נהנו מהשקעות בכנף".

(עמ' 200).

בעדותו אומר התובע ד"ר קובי מיכאלי:

"כב' השופט: אם אני מבין אותך נכון, היות והיו לך הסכמים כאלה עוד בשנת 00' עם כנף 2000, הם היו למעשה באותו נוסח.

העד: נכון.

..

כב' השופט: רגע, כמה הסכמים כאלה עשית עם כנף 00'?

העד: אז אני אומר, משהו כמו 10-11 הסכמים.

כב' השופט: 11 הסכמים כאלה משנת 00', ז"א שמשנת 00' עד ההסכם הזה, כנף 2000 מילאה אחר הציפיות שלך, נכון?

העד: חד משמעית.

כב' השופט: על אותו הסכם, על אותו דבר, כנף 2000 מילאה אחר הציפיות שלך, נכון? חד משמעית כן".

(עמ' 21).

בעדותו אומר התובע אייל אביב:

העד: ההכרות שלי עם כנף 2000 היא תוצאה של ניסיון עבר של אבא שלי, הוא השקיע בכנף 2000 בעבר והוא בעצם זה שהציג לי בראשונה את כנף 2000.

(עמ' 53).

ש: אבא שלך השקיע בכנף 2000 במשך שנים, נכון?

ת: אני לא יודע בדיוק במשך כמה זמן הוא השקיע עם כנף 2000, הוא השקיע.

ש: והוא הרוויח בכנף 2000, אחרת הוא לא היה ממליץ.

ת: לא מתכחש לזה...". (עמ' 72).

ברי, כי כל השקעה נושאת עמה סיכונים, בוודאי השקעה ספקולטיבית אשר בה מצפים המשקיעים לרווח גדול מן הרווח אותו הם יכולים לקבל בכל השקעה סולידית אחרת.

במקרה הנדון, החליטו התובעים להשקיע את כספם במיזם במזרח אירופה - רומניה ולטביה – היות ובאותה העת פרח שוק הנדל"ן בארצות אלו והביא עמו רווחים נאים.

בעדותו אומר מומחה בית המשפט פרופ' נחום ביגר:

"זאת הייתה תקופה של אופטימיות בשוק שהולכים ומשקיעים, כל עם ישראל הלך והשקיע ברומניה ובלטביה ובמזרח אירופה, כשהמחירים עולים מיום ליום ויש לי כמה חברים אגב שבזמנו השקיעו שם והוציאו הרבה מאוד, רווחים מאוד יפים, הם יצאו בזמן והם העבירו את זה למקום אחר והם שמחו מאוד".

(עמ' 263).

בעדותו אומר יאיר פודים מנכ"ל שרם פודים:

"... הקימו את כנף למטרה ספציפית אחת, שתוכל לגשר, לארגן ולתווך בין משקיעים קטנים שרוצים להשקיע סכומים קטנים, בהשקעות גדולות עם יזמים מוכרים, בקטע הזה.

...

כי בוא נגיד ככה, בשום דרך אחרת משקיעים שרצו להשקיע 50 אלף יורו – מאה אלף יורו, לא יכלו להצטרף להשקעות בנדל"ן ואני מזכיר את התקופה – כל עם ישראל רצה להשקיע במזרח אירופה.

אני זוכר את הפרויקטים האלה, אנשים עמדו בתור, רבו ושרטו אחד את השני בשביל להיכנס בקטע הזה".

(עמ' 89).

בעדותו אומר התובע ד"ר קובי מיכאלי:

"העד: ...חייבים להבין את ההקשר בספטמבר 07' העולם כולו נמצא, ואני אומר לך את הדברים עכשיו כמי שהוא קורא חובב של דה מרקר ועל בסיס מה ששמעתי מהם, אנחנו ב-06'-07' מדברים על עולם שבו השקעות הנדל"ן הן ההשקעות המניבות ביותר, הבטוחות ביותר, כולם רצים אלי דבר הזה...".

(עמ' 19).

אם בסופו של יום, לא צלחה הפעם ההשקעה בשל המשבר בשוק הנדל"ן העולמי ובמזרח אירופה בפרט, זהו אחד מסיכוני ההשקעה אותו היו צריכים המשקיעים לקחת בחשבון ולא לחפש עתה דרך לא דרך, להציל את השקעתם שירדה לטמיון.

4. ההצעה והמצגת

ההשקעה במיזם הוצגה בפני המשקיעים ע"י כנף 2000 באמצעות מצגת, בחודש יוני 2007.

נכח בה גם נציג חברת לידר – מר שחר למקין.

בעדותו אומר מר למקין:

"ת. אני הוזמנתי על ידי הגב' מירצקי להשתתף במצגות כדי להציג את הפרוייקטים המדוברים".

(עמ' 146).

לטענת התובעים, הפרטים אשר הוצגו במצגת, לא תאמו את המציאות בפרטים רבים שהמהותיים בהם: היעדר תב"ע והיתר בנייה לפרוייקט ברומניה, אי התאמה בין היקף הבניה אשר הוצג בפניהם ובין הבניה שבוצעה בפועל ובין מספר הדירות אותן ניתן היה לבנות, הבדל בין מחיר רכישת המקרקעין אשר הוצג בפניהם והבדל במחיר למ"ר בין המציאות לבין מה שהוצג בפניהם.

עוד טוענים התובעים, כי הוצג בפניהם שהפרוייקט בריגה יירכש יחד עם שותף, בעוד שבפועל הוא נרכש במלואו ע"י חברת לידר; כמו כן, הוצג בפניהם כי חברת LEC עתידה לרכוש את חברת הפרוייקט, בעוד שבפועל הוחזק הפרוייקט ע"י שתי חברות לטביות אשר רק מאוחר יותר נרכשו ע"י חברת LEC.

לטענתם, אם עובדות אלו היו ידועות להן, הם לא היו נכנסים להשקעה במיזם זה.

הנתבעים מכחישים את הנטען.

לטענתם, טרם כניסתם למיזם, הם נקטו בכללי הזהירות המתאימים והראויים, לרבות עריכת סקר שוק ובדיקות כדאיות העסקה על ידי מיטב המומחים בנדון, כאשר קיומם של היתרי הבניה והיקפה נבדקו בקפידה והיו בידיהם.

ההצעה למשקיעים ניתנה רק לאחר שנמצא כי מדובר בהשקעה כדאית אשר אמורה להניב למשקיעים רווח נאה.

המצגת אשר הוצגה בפני המשקיעים, שיקפה את הנאמר בצורה מתומצתת, כאשר מלוא הפרטים מופיעים בהרחבה ב"הסכם השותפות" ו"בהסכמי ההלוואה".

סומך אני את ידי על טיעוני הנתבעים.

אין לשכוח לעניין זה, כי בעוד שהשקעת "השותפים המוגבלים", ביניהם התובעים, הסתכמה ב- 4.16 מיליון יורו, השקעת חברת לידר במיזם זה הסתכמה ב- 25.550 מיליון יורו. ברי, כי חברת לידר לא הייתה נכנסת להשקעה כה גדולה, אלמלא הייתה משוכנעת, לעת ההיא, כי מדובר בהשקעה כדאית אשר תניב רווחים נאים.

הוכח בפני, כי בטרם ההשקעה במיזם זה; ובטרם גיוס משקיעים נוספים, נעשתה בדיקה מקצועית של טיב וכדאיות העסקה.

בעדותו אומר שחר למקין:

"ת. במסגרת קניה של פרויקט מתבצעות סדרה גדולה של בדיקות, מה שנקרא בדיקות נאותות, שהתבצעו הן על ידי הצוות של החברה והן באמצעות יועצים מקצועיים ששכרנו שברוב, הייתי אומר בכל המקרים מדובר ביועצים מהשורה הראשונה שקיימת במדינות הפעילות.

ש. למשל בדיקה משפטית עשיתם?

ת. כן, בדיקה משפטית בפרויקט בוולנטר במקרה בוצעו למעלה משלוש בדיקות משלושה משרדי עורכי דין שונים ברומניה, כולם משרדים מהחמישיה או העשיריה הראשונה ברומניה מבחינת טיב המשרדים. משרד בושטינה שייצג אותנו שזה אחד משלושת, ארבעת המשרדים המובילים ברומניה. משרד פירון ברניר שזה משרד שיש לו גם זיקה לישראל, שיש לו משרד פיזית ברומניה עם למעלה מעשרה עורכי דין.

עו"ד שפיגלמן: ... לגבי הבדיקה הזאת אני מבקש אדוני את מוצג ב' בתיק המוצגים שלנו, זה בדיקת הנאותות שמשרד פירון עשה.

ת. ובדיקה נוספת שנעשתה על ידי חברת Title Insurance אז קנינו ביטוח על הבעלות שלנו וגם הם עשו בדיקה עם משרד עורכי דין.

...

עו"ד שפיגלמן: זה מוצג י"ג אדוני בתיק המוצגים שלנו, י"ג 2.

(עמ' 119, 118).

ת. במאי 2007, מספר חודשים לפני הקניה, קיבלנו על פי הזמנתנו הערכת שווי ממעריך שווי חיצוני בלתי תלוי שהעריך את שווי המגרש, הפרויקט, הקרקע, אם אינני טועה ב- 12.6 מיליון אירו.

...

עו"ד שפיגלמן: סליחה, מוצג ג'. עשיתם גם בדיקות לגבי הפוטנציאל של השיווק של היחידות שהתכוונתם לבנות?

ת. כן. יש חברה בשם סי.בי. ריצ'ארד אליס שזה גם אחת מחברות השיווק המובילות בעולם. היא נמצאת במאות סניפים ברחבי העולם והם עשו לנו סקר שיווקי עם חתכים לגבי פלח שוק, מחירים, פוטנציאל, קהל יעד.

עו"ד שפיגלמן: זה י"ג 1 אדוני. ומה, עוד פעם בשורה, בתמצית, מה העלה הסקר הזה לגבי הפוטנציאל של הפרויקט?

ת. הסקר הזה העלה שיש פוטנציאל גדול מאד, צריך להבין שבאותה עת היה מחסור אדיר ביחידות דיור בבוקרשט וסביבתה, בבוקרשט רבתי, והסקר הראה שיש מחסור ושמחירי המכירה הם מחירים לפחות וברוב המקרים יותר, גם במקרה הספציפי הזה, יותר מהמחיר שאנחנו הנחנו בתוכניות העסקיות שלנו.

ש. עשיתם גם סקר שוק שאתם עשיתם נכון?

ת. כן.

ש. מה הוא העלה? חוץ מהבדיקות הפתאומיות.

ת. הוא גם העלה שיש פוטנציאל רב לפרויקט, למיקום, לתחום שבו עסקנו.

ש. זה מוצג ו' אדוני. עכשיו תגיד לי, לנוכח כל הבדיקות האלה שעשיתם, חשבתם שיש פוטנציאל לפרויקט הזה, שהמשקיעים יקבלו את הרווחים שלהם שהיו אמורים להשתתף בהם?

ת. הפרויקט הזה היה פרויקט עם פוטנציאל אדיר, אפשר להסתכל בתוכנית העסקית.

ש. עשיתם תוכנית עסקית נכון?

ת. עשינו, בוודאי, כל פרויקט היינו עושים תוכנית עסקית.

ש. זה מוצג ה'.

ת. עם ניתוחי רגישות, עם בדיקות, סצנריו א', ב', ג'. בפרויקט הזה דובר על פרויקט אם אינני טועה על היקף השקעה של כ-88 מיליון אירו, עם צפי מכירות בהערכות מאד מאד ריאליות לא לומר שמרניות, של מכירות בהיקף של כ-188 מיליון אירו שמדבר על 30 מיליון אירו רווח. שזה על 88 מיליון השקעה זה כמעט 35 אחוז רווחיות. אני רק רוצה לסבר את האוזן, כשאתה מנתח פרויקט נדל"ן בארץ, אם אתה מגיע ל-13-14 אחוז רווחיות זה פרויקט שהצלחת להגיע למשהו. ושם אנחנו מדברים על שיעורי רווחיות של למעלה מ-30 אחוז, זה דבר יוצא מן הכלל ליזם".

(עמ' 120, 121).

כך גם בהתייחס לפרוייקט בריגה:

"ת. ... והציעו לנו פרויקט של קניית פרויקט שהוא היה פרויקט כבר בבניה. שזה לא דבר שגרתי ליזם, בדרך כלל אתה קונה קרקע, אתה עושה את כל הזה והדבר הזה מאד מאד מצא חן בעינינו...

...

ת. בדקנו, קודם כל הבדיקה הראשונית שאתה עושה, לפני שאתה נכנס לבדיקות נאותות אתה מקבל את הנתונים הבסיסיים הכלכליים של הפרויקט ואתה בודק האם הפרויקט הזה עומד בכללי הסף שלך לקחת פרויקט. הרי אנחנו לא קונים פרויקט כדי שיהיה לנו פרויקט יפה או כדי שמישהו יגיד איזה יופי או משהו כזה, אנחנו בודקים פרויקטים על בסיס כלכלי טהור.

עשינו בדיקה ראשונית של הפרויקט על בסיס כלכלי טהור וראינו שהפרויקט הזה צפוי להניב במחיר המבוקש עם כל התנאים שהוצבו לנו ודיברנו עליהם תשואה אם אינני טועה של קרוב ל-18-20 אחוז, ברמות האלה, רווחיות. כשאני עוד פעם מזכיר לאנלוגיה לישראל, 12-13 אחוז פרויקט יזמי, אני כבר ראיתי שעושים בפחות פה בארץ והבנקים נותנים ליווי לזה. אז אנחנו ראינו שיש גם פרויקט יוצא מן הכלל. גם ה- location שלו היה פנטסטי, במונחים של תל אביב הייתי אומר רמת אביב או שכונת בבלי, מבחינת המיקום שלו, location. אנחנו יודעים שבנדל"ן זה הרבה מאד location. פרויקט שהשלב הראשון שלו כבר היה, של הבניין הראשון 70 יחידות.

(עמ' 123).

...

ת. במסגרת הפרויקט הזה בוצעו סדרה רחבה של בדיקות, בדומה למה שעשינו בכל פרויקט וגם כמו שסיפרתי בוולנטר גם בריגה.

ש. קודם כל בוא נתחיל, היתה לכם איזה הערכה חיצונית לגבי ערך הפרויקט?

ת. היתה הערכה, יש הערכה של חברת קוליירס שזה אחת מחברות הנדל"ן המובילות בעולם.

עו"ד שפיגלמן: זה מוצג כ"ד אדוני.

ת. שקבעה שווי הקרקע, אם אינני טועה, ל-20 ומשהו מיליון, 21 מיליון אירו. רק מבחינת ההסכם, העסקה הייתה על בסיס מחיר של, המחיר היה ב-30 אחוז או 40 אחוז פחות מהערכת השווי, כי זה היה היכולת שלנו לקנות בהרבה פחות ובטח לא התנגדנו לזה, אבל הערכת השווי דיברה על 21 או 22 מיליון.

(עמ' 126).

ש. כלומר הערכת השווי היתה יותר גדולה של קוליירס, חברה בינלאומית.

ת. משמעותית יותר גבוהה מהמחיר ששילמנו.

ש. ... בדיקת נאותות טכנית עשיתם?

ת. בוודאי. אנחנו עשינו כמו שאמרתי סדרה רחבה של בדיקות, בדיקה טכנית נעשתה על ידי חברת סבנט, גם כן חברת ניהול ופיקוח.

עו"ד שפיגלמן: זה י"ח 1 אדוני.

ת. חברה אנגלית מובילה שעבדה בכל אירופה וגם במזרח אירופה. היא גם אחר כך נתנה לנו פיקוח שוטף על הבניה, ניהול ופיקוח. נעשתה בדיקה משפטית עם משרד עורכי דין, עוד פעם או הראשון או השני בלטביה, מהמובילים בלטביה, באמת אחד המשרדים הטובים שפגשתי. נעשתה בדיקת נאותות על ידי ארנסט אנד יאנג, ארנסט אנד יאנג זה אחד מארבעת משרדי רו"ח הגדולים בעולם שעשו לנו ניתוח של הדוחות הכספיים והמצב של החברה. כך שעשינו את כל מכלול הבדיקות, לרבות בדיקות פנימיות שלנו שהגנו, צוותים שלנו שבדקו וישבו ועברו על החומר.

עו"ד שפיגלמן: כן, זה מוצג כ' אדוני, בדיקה של ארנסט אנד יאנג אחד ממשרדי רו"ח הגדולים בעולם, זה מוצג כ'. ואם לא ציינתי אז הבדיקה של החברה האנגלית, הבדיקה הטכנית, י"ח 1.

ש. אוקי. והיתה לכם כמובן תוכנית עסקית?

ת. בוודאי.

ת. כן, התוכנית העסקית, אם אני זוכר נכון היא הוצגה לפרופסור כמובן.

ש. נכון. זה מוצג י"ח אדוני.

(עמ' 128, 127).

הבאתי באריכות רבה את הבדיקות שנעשו ואת חוות הדעת אשר התקבלו בטרם ההשקעה במיזם ובטרם הצגת העסקה/ההשקעה בפני משקיעים נוספים, לרבות הבדיקות הנוספות שנעשו על ידי בנקים שהעניקו הלוואות וליווי למיזם זה ועל ידי חברת ביטוח אשר ביטחה את המיזם - גופים שדרכם לערוך בדיקות מדוקדקות בטרם הם עושים כן; על מנת להצביע על הזהירות בה נקטה חב' לידר בטרם היא עצמה השקיעה במיזם זה סכומי כסף ניכרים ובטרם פנתה בנדון למשקיעים נוספים; כך גם להראות את ההערכה והאמונה האמיתית והכנה שהייתה, באותה העת, כי מדובר בעסקה/השקעה כדאית אשר צפויה להביא לרווחים נאים. הכל העריכו כי מדובר בעסקה/השקעה כדאית.

זאת ועוד;

בטרם הוצעה ההצעה למשקיעי כנף 2000, נערכה בדיקה נוספת של ההשקעה ע"י ועדת ההשקעות של כנף 2000.

בעדותה אומרת הגב' חנה מריצקי:

"ת. ... לא הוצאנו שום מצגת למשקיעים טרם קבלת אישור של וועדת השקעות של כנף שנכחו בה, מעבר לאנשי כנף שהציגו את ההשקעה, גם גורמים, אנשים חיצוניים ידועי שם שיודעים, מבינים בעסקים, יודעים לבחון, מכירים תשואות, מכירים השקעות.

ש. ומה ועדת השקעות עשתה?

ת. ועדת השקעות בחנה את כל החומר שהוצג בפני המשקיעים ואת הסבירות של ההשקעה אם היא עומדת בתנאים סבירים ואם היא מתאימה באמת לרוח הדברים.

...

כב' השופט: ועדת השקעות את מי ייצגה, את המשקיעים או את כנף 2000?

ת. את המשקיעים. הראיה שלהם, ועדת השקעות ישבה בתור גוף שאמור לראות את טובת המשקיעים ואת המשקיעים, מה הוצג למשקיעים, איך המשקיעים רואים את זה, ודאי של המשקיעים. כנף 2000 מיועד למשקיעים, מעבר לזה אין לה שום דבר.

(עמ' 197, 198).

...

ש. בתוך ועדת ההשקעות יושבים יועצים חיצוניים, אחד מהם הוא פרופ' יוסי גרוס, נכון?

ת. נכון.

...

ש. אוקי. והשני זה.

ת. היינס ולנטין.

ש. הוא היה המבקר של כלל, של קונצרן כלל, איש מאד בכיר בתחומו.

ת. איש בכיר מאד בנושא הבקרות.

(עמ' 205 – 206).

ביום 13/2/2012 הגישו התובעים בקשה להתרת הגשת ראיות מפריכות.

התובעים צירפו לבקשתם את מכתביהם של פרופ' יוסף גרוס ושל רו"ח היינס ולנטין – חברי ועדת ההשקעות של כנף 2000 - אליהם פנה בא כוחם בבקשה לקבל את התייחסותם לנטען על ידי הנתבעים, כי ועדת ההשקעות דנה ואישרה את ההשקעה במיזם ועל מנת לקבל מהם את פרוטוקול ישיבת ועדת ההשקעות.

התובעים מבקשים ללמוד ממכתבים אלו, כי אין כל הוכחה שוועדת ההשקעות דנה בנושא, בוודאי בהיעדר הפרוטוקולים של דיוני הועדה.

עוד טוענים התובעים, כי ועדת ההשקעות לא יצגה את האינטרסים של "השותפים המוגבלים" אלא את האינטרסים של כנף 2000 וחברת לידר.

אני דוחה את הנטען.

שוכנעתי, כי ועדת ההשקעות דנה, בין השאר, גם בהשקעה במיזם נשוא הדיון.

מהימנים עלי דבריה של הגב' חנה מירצקי, הנתמכים בראיות נוספות, כי בטרם פנתה כנף 2000 למשקיעים, נבדקה כדאיות העסקה על ידי ועדת ההשקעות.

אמנם במכתביהם – מיום 29/1/2012 ו-12/2/2012 – כותבים פרופ' יוסף גרוס ורו"ח היינס ולנטין, כי לא זכור להם הדיון הספציפי במיזם נשוא הדיון, אך אין בכך כדי ללמד שלא התקיים דיון בנושא זה. סביר להניח, כי גם המיזם נשוא הדיון נבחן באחת מישיבות ועדת ההשקעות, שהתקיימה בנוכחותם של פרופ' גרוס ורו"ח היינס, יחד עם השקעות אחרות, אשר הובאו בפני הועדה.

אין לבוא בטרוניה על כך, שבסוף שנת 2012 – קרוב לשש שנים לאחר שהתקיימה ישיבת ועדת ההשקעות - לא זכורה השקעה ספציפית זו לפרופ' גרוס ורו"ח היינס, מכלל ההשקעות אשר הובאו בפניהם במסגרת דיוני ועדת ההשקעות. נהפוך הוא, העובדה שהמיזם נשוא הדיון אינו זכור להם באופן ספציפי, יש בה כדי ללמד, כי לא היה דבר מה מיוחד או חריג במיזם זה, אשר דרש התייחסות או זהירות מיוחדת; וכי התוכנית העסקית, חוות הדעת והבדיקות השונות שנעשו, כמפורט לעיל, אשר בוודאי הוצגו בפניהם, היה בהם די כדי לשכנע בכדאיות העסקה/ההשקעה.

לסיכומיהם צירפו הנתבעים חשבוניות תשלום לפרופ' יוסף גרוס ולרו"ח ולנטין היינס עבור שכר טרחת השתתפותם בדיוני ועדת ההשקעות בחודשים ינואר – יוני 2007, היא התקופה הרלוונטית לענייננו.

לא מתקבל על דעתי כי השקעה זו לא הובאה בפני ועדת ההשקעות, וגם אם לא השתמרו הפרוטוקולים של ישיבה זו, נוכח השנים שחלפו והתהפוכות אותן עברה חברת כנף 2000.

אני דוחה את הטענה, כי ועדת ההשקעות ייצגה את האינטרסים של כנף 2000 וחברת לידר ולא את האינטרסים של המשקיעים. האינטרס בהצלחת המיזם היה אינטרס משותף לכל. הן חברת לידר, הן כנף 2000 והן המשקיעים היו אמורים להרוויח ממיזם זה.

ברי לי, כי ועדת ההשקעות ייצגה אינטרסים משותפים אלו. פרופ' גרוס ורו"ח היינס הם חברי ועדה חיצוניים לכנף 2000, אשר תפקידם לייצג, בין השאר, ובעיקר, את המשקיעים החיצוניים. אין לי ספק כי כך הם גם נהגו.

שוכנעתי כי חב' לידר וכנף 2000, עשו את כל הבדיקות הראויות והמקצועיות המתבקשת בטרם ההשקעה במיזם זה ובטרם פנו למשקיעים נוספים להצטרף אליהם בהשקעה זו; וכי אלמלא המשבר בשוק הנדל"ן העולמי ובמזרח אירופה בפרט, סביר להניח כי השקעה זו הייתה מביאה עמה רווחים נאים.

לא מצאתי כי הייתה רשלנות כלשהי בנדון של מי מהנתבעים או כי הייתה הטעיה או אי הצגה נכונה של המיזם בפני משקיעי כנף 2000.

אומנם פרופ' ביגר - בחוות דעתו - סבור היה, כי יתכן וההערכות שנעשו לגבי הרווחים אותם יניב המיזם, שיקפו מידה רבה של אופטימיות, אולם, הערכה זו נעשתה עתה, על בסיס סימולציה לאחור, ואין להעדיפה על פני ההערכות שנעשו בזמן אמת על ידי מיטב המומחים לדבר. אין לבוא בטרוניה אל חב' לידר וכנף 2000 על כי הסתמכו על בדיקות וחוות דעת אלו. כבר נאמר, כי אין גם להניח שחברת לידר הייתה משקיעה סכומי כסף כה גדולים במיזם זה, אלמלא חוות הדעת ובדיקות אלו.

אני דוחה את טענת התובעים כי בעת שהוצגה להם המצגת לא היה היתר בניה לפרוייקט ברומניה.

הוצג בפני "היתר הבניה" מיום 11/4/2007 בשפה הרומנית, מתורגם ע"י עו"ד יואל ריפל, על פיו ניתן היתר ל"בניית קבוצת בניינים משותפים (5 יחידות") הכוללים "קומת מרתף + קומת קרקע + 5 קומות + מרפסת – קומת מרתף + 16 קומות + מרפסת" "שטח מסחר" "אזור שירותים, מועדון גן ילדים".

"היתר בנייה" זה תומך את שהעיד מר שחר למקין:

"ש. עכשיו, כאשר רכשתם את הפרויקט היה לו היתר בניה?

ת. בשלב שגמרנו, ב-11/4/2007 התקבל היתר בניה.

ש. ההיתר בניה,

ת. הוא מצורף למוצגים, הפרופסור ראה אותו, אני לא יודע, תגידו איזה מוצג זה.

ש. ההיתר בניה אבל כפוף לתנאים נכון?

ת. אין שום תנאים, ההיתר בניה היה שאני יכול להתחיל לבנות.

...

ת. היתר הבניה היה בתוקף, קיבלנו היתר ב-11/4, זה היה באחריות המוכרים, זה היה חלק מההתחייבויות שלהם בהסכם. אם לא מביאים היתר בניה לא היינו קונים את הפרויקט ובזה נגמר הסיפור. היה לנו היתר בניה בתוקף להתחיל לבנות.

ש. טוב. עכשיו אתם שילמתם לקונים עבור זה שהמגרש כולל את היתר הבניה?

ת. אני אומר עוד פעם העסקה כללה היתר בניה. עכשיו אני לא צבעתי בשביל זה, אם לא היה היתר בניה לא הייתי קונה את הפרויקט בזמנו בתנאים האלה. זה היה תנאי העסקה, היה היתר בניה, הם היו צריכים להביא, הם הביאו היתר בניה, עורכי הדין, המהנדסים, כולם בדקו את ההיתר בניה, כתבו לנו ואמרו לנו וזה ושלחתי אדריכלים וכולם בדקו וכולם אמרו יופי, יופי ומחאו כפיים". (עמ' 180, 181ׂ).

מנגד, הציגו התובעים מסמך מיום 12/9/2008. לטענתם, ממסמך זה עולה, כי רק במועד זה ניתן אישור לבנייתו של הפרוייקט ברומניה בהיקף בניה קטן יותר מאשר הוצג להם במצגת, כפוף למילוי תנאים נוספים.

עיינתי במסמך מיום 12/9/2008, ולא מצאתי בו תימוכין לטענת התובעים על העדר היתר בנייה לפרווייקט ברומניה.

מדובר במסמך חלקי המכיל דף אחד מתוך 15 דפים (עמ' 12 מתוך 15), שהוצא ע"י "מועצת העיר אילפוב מנהלת העיור והכשרת הקרקע מס' 9014 מיום 3/9/08" שעניינו:

"תוכנית מס' 14F

מסמכים בכפוף לבדיקה שמטרתה קבלת חוות דעת חיובית מהוועדה הטכנית להכשרת הקרקע ועיור של העיר אילפוב רבתי".

קרי, מסמך זה, על פניו, עוסק בנושא שונה, שמהותו אינה ברורה לי, שאינו היתר בניה.

מנגד, "היתר הבניה" מיום 11/4/2007 נושא את הכותרת "היתר בנייה/הריסה" ומתייחס באופן מפורש ל"היתר הבנייה" שניתן, תנאיו והיקפו.

"היתר הבניה", צורף כמסמך מהותי במוצגי הנתבעים והיה גם חלק מחוות דעתו של פרופ' ביגר- מומחה בית המשפט.

לא מצאתי כל התמודדות של התובעים עם "היתר הבניה" מיום 11/4/2007, מלבד הצגת המסמך מיום 12/9/2008, אשר, כאמור, אינו יכול לסתור אותו.

נהפוך הוא; התובעים ביקשו להזמין לעדות את העד גדעון כספית. בנמקם את הזמנתו הם כותבים:

"7. גדעון כספית – קיבל כספים במסגרת פרוייקט וולנטר עבור עבודות ביצוע יודע להעיד כי "היתר הבניה" עליו מסתמכים הנתבעים, איננו, ולא היה תקף".

משום מה, נמנעו התובעים מלהעיד את גדעון כספית.

בדברי הסיכום (בסעיפים 90 – 89) טענו הנתבעים: "התובעים החליטו לוותר על עדותו של מר כספית באופן המקים לחובתם חזקה שבעובדה, לפיה אם עדותו של מר כספית הייתה נשמעת היה בה כדי לתמוך בעמדת הנתבעים".

בסיכומי התשובה, לא קיבלתי הסבר מהתובעים, מדוע הם נמנעו מלהעיד את גדעון כספית.

קיומו של "היתר הבנייה" והיקפו, בעת שהוצג המיזם בפני התובעים, היה בלב המחלוקת בין הצדדים. אי העדת גדעון כספית, עומדת לתובעים לרועץ ומעלה את הסברה כי מר כספית לא יכול היה להעיד נגד קיומו של "היתר הבנייה" מיום 11/4/2007 ולערער את אמינותו.

ראוי לציין, לעניין זה, כי כבר במהלך שמיעת הראיות אמר ב"כ הנתבעים עו"ד שפיגלמן:

"ת. ...אני לא מתנגד לתרגום, אני לא חולק עליו, ההערה שלי הייתה מהותית – מביאים מסמך שאני לא יודע מי ערך אותו, אני חולק על תוכנו באופן מהותי, אני לא יכול לחקור את מי שערך אותו כי הוא איננו כאן. אז זה לא שהתרגום הוא נכון או לא, אני יוצא מהנחה שחברי, אני סומך על יושרם, הם תרגמו אותו נכונה. מי ערך אותו? איך אני יכול להתווכח עם מה שכתוב בו? את מי אני יכול לחקור לגביו?"

כפועל יוצא, אני קובע כי בעת שהוצג המיזם בפני המשקיעים היה קיים "היתר בנייה" שניתן ביום 11/4/2007, בהיקף בנייה, כפי שהוצג למשקיעים.

כך גם באשר לטענה, כי הקרקע ברומניה נרכשה בסכום נמוך יותר מזה שדווח בפועל למשקיעים.

לענייננו, אין רלוונטיות למחיר רכישת הקרקע.

בחוות דעתו מסביר זאת פרופ' ביגר:

"התובעים טוענים כי על פי חוות דעת מומחה שהיא חוות דעת משלימה של רו"ח יניב בוכניק ממשרד רואי חשבון ברלב ושות', אשר בדק את עסקת הרכישה של 100% ממניות חברת דלתא הרומנית, שבבעלותה היה שטח של כ- 40,000 מ"ר קרקע באזור וולנטר, הקרקעות שנרכשו במחיר הנמוך בפועל מהמחיר אשר דווח על ידי החברה בדוחותיה הכספיים: אמריקן קולוני שהיא שותפה ב- 50% בהשקעה בוולנטר דיווחה כי מחיר הרכישה הכולל של דלתא היה 12.6 מיליון אירו, בעוד שדלתא שלמה עבור מגרשים אלה סכום של 3.45 מיליון אירו בלבד.

אני סבור כי בנתונים אלה אין כל פגם. לתובעים הוצגה מצגת ונחתמו חוזים לפיהם הלווה רוכש קרקע במחיר של 12.6 מיליון אירו. המחיר בו רכשה דלתא את הקרקעות איננו קשור לעניין. התובעים קבלו נתונים על מחיר הרכישה של מניות דלתא, וזהו נתון בסיסי ממנו אמורים היו להעריך את הפוטנציאל של העסקה המוצעת להם". (ההדגשה שלי י.פ).

הוא הדין באשר לטענת התובעים כי המצגת שהוצגה בפניהם לא הכילה את מלוא פרטי ההשקעה וסיכוניה.

ברי, כי המצגת, בהיותה "קיט שיווקי", אינה יכולה להציג את מלוא הפרטים והתנאים של ההשקעה. מטרתה, לעניין את המשקיע בפרטי העסקה וכדאיותה באופן כללי.

מלוא הפרטים, מצויים ב"תוכנית העסקית", ב"הסכם השותפות" וב"הסכמי ההלוואה".

על כן, ולא בכדי בפתח המצגת בעמוד הראשון מופיע במפורש, במסגרת מודגשת:

"מטרתו של קיט שיווקי זה הינו מסירת מידע כללי ואין בו כדי לחייב את אס. אף קיי כנף 2000 פיננסי בע"מ (להלן: "החברה") ו/או חברת בת של החברה ו/או את הצדדים הקשורים לחברה ו/או עובדיה של החברה, בכל דרך שהיא. בייחוד אין במסמך זה כדי להוות הצעה או הזמנה להצעה בקשר עם מניות החברה. מטרתו של מסמך זה הינו מתן אינפורמציה כללית וראשונית בלבד, ואין בו להיות מצג כלשהו. כל התנאים וההוראות אשר יחולו על או בקשר להשקעה כאמור יהיו בהתאם לאמור במסמכים/הסכמים עליהם תידרש חתימתו של חבר הפורום אשר יחליט להצטרף להשקעה הנ"ל על פי פירטי הסכם השותפות אשר יסדיר ויבהיר את מערכת היחסים בין המשקיע (להלן: השותף המוגבל") לבין החברה/ השותף הכללי.

בחוות דעתו כותב פרופ' ביגר:

"בפני המשקיעים הפוטנציאלים הוצגה מצגת אשר נועדה לפרוס בפני משקיעים בכוח תוכנית עסקית.

...

... יצויין כי בעמוד הראשון של המצגת קיימת הודעה כי מטרת המצגת היא מסירת ידע כללי בלבד, וכי כל התנאים וההוראות אשר יחולו בהקשר להשקעה יהיו בהתאם לאמור במסמכים/הסכמים עליהם תידרש חתימתו של חבר הפורום אשר יחליט להצטרף להשקעה על פי פרטי הסכם השותפות".

"הסכם השותפות", עליו חתם כל משקיע ו"הסכמי ההלוואה" שנחתמו בין חב' לידר ובין "שותפות SFK", כמייצגת את כלל ה"שותפים המוגבלים", לרבות התובעים, מכילים את מלוא הפרטים של ההשקעה, תנאיה וזכויותיהם של המשקיעים/ "השותפים המוגבלים".

5. מערכת ההסכמים: "הסכם השותפות" ו"הסכמי ההלוואה"

בפתח המצגת נאמר:

הלוואת mezzanine משולבת

משתתפת ברווחים:

פרוייקט Voluntar – רומניה

פרויקט Riga - לטביה

מדובר היה בהשקעה/הלוואה מסוג Non-recourse Mezzanine.

מסביר פרופ' ביגר:

"בפני המשקיעים הפוטנציאליים הוצגה תוכנית ומבנה עסקה לפיהם כל אחד מהמשקיעים הוא שותף מוגבל בחברה בת של כנף 2000, וחברה בת של כנף 2000 היא השותף הכללי. בפני המשקיעים הוצגה התוכנית בה נכתב כי ההשקעה היא מסוג "הלוואת מזנין" שהיא הלוואה למימון ביניים ליזמי נדל"ן. אוסיף כי הלוואת ביניים היא הלוואה הניתנת ליזמים או לחברה לצורך מימון השקעות כאשר יש כוונה מפורשת למכור את פירות ההשקעה, ובמקרה הנדון את הקרקעות והנכסים שיושבחו, ויבנו עליהם בניני דירות או מבנים מסחריים כלשהם. עם מכירת הנכסים מוחזרים כספי ההלוואה למלווים. בתוכנית צוין עוד כי ההלוואות הללו הן הלוואות השלמה להלוואות בנקאיות למיזם, והמשקיעים (המלווים) מקבלים בטחונות בדרגה שנייה לבנק המממן.

ההלוואות היו מטיפוס "בלי זכות קבלת הסכומים בחזרה", או Non-recourse, כאשר החזר ההלוואות, וכן הריבית המובטחת ישולמו אך ורק מתוך תזרימי המזומנים שהפרוייקטים ייצרו, ולאחר תשלום בגין ההוצאות שהוצאו".

במצגת, הוצגו הדברים באופן כללי:

"גורמי סיכון:

• אין וודאות כי הנכסים נשואי ההשקעה יניבו תשואה תקופת ההלוואה.
• התשואה הכוללת של ההשקעה תלויה בהתפתחות כלכלות רומניה ולטביה בהיבטיהן השונים.

בטחונות:

• למשקיעי SFK כנף 2000 ירשם שעבוד על מניות חברת הנכס הרומנית והלטבית, המוחזקות על ידי חברת SL Real Estate בכפוף להסכמת הבנק המממן.
• למשקיעי SFK כנף 2000 קיימת זכות לקבלת עודפי הנזילות מהפרויקט לפני החזר הכסף לבעלי מניות הלוואה".

הפירוט המלא של בטחונות ההלוואה וסיכוניה, מופיע ב"הסכם השותפות", עליו חתום כל אחד מהמשקיעים – "השותפים המוגבלים" – באופן אישי:

"9.16. מובהר בזאת עוד כי בכפוף לאמור בסעיף 9.17 דלהלן, הבטוחה, אם וככל שתירשם לטובת השותפות, הנה הבטוחה היחידה להבטחת פרעון סכום הקרן, הריבית והרווחים וכי על כן הלוואה הינה הלוואת Non recourse, על כל המשתמע מכך.

9.17. בנוסף על הבטוחה (וללא קשר אליה)- אם וככל שתרשם לטובת השותפות כאמור – התחייבה הלווה כי כל סכום אשר ימשך על ידה מן הפרויקט או מחברת הפרויקט בכל מועד שהוא טרם פרעון הלוואה, ייזקף לזכות השותפות על חשבון ההלוואה ועל הלווה יהא לפרעו לשותפות על חשבון קרן הלוואה, הריבית והרווחים (על פי סדר זה) במועדים המתחייבים מהסכם ההלוואה.

9.18. השותפות תחלק לשותפים המוגבלים, על פי יחס החלוקה (דהיינו, יחס סכום הקרן של כל אחד מן השותפים המוגבלים לסך כל סכומי הקרן המושקעים על ידי כל השותפים המוגבלים בשותפות), את קרן הלוואה, הריבית ואת רווחי ההלוואה מיד בסמוך לפרעונם ותשלומם לשותפות ע"י הלווה;

9.19. עם תום החזר ההשקעה וקבלת כל פירותיה ורווחיה, שהנו אף מועד תום תקופת השותפות, תפורק השותפות וכל הכספים אשר יצטברו בקופתה יחולק בין השותפים ביחס החלוקה.

10. גורמי סיכון, ניגוד עניינים והיעדר מצגים

כל אחד ואחד מן השותפים המוגבלים מצהיר ומאשר בזאת כי ידוע לו והוא מסכים לכל אחד ואחד מאלה:

10.1. כי אין וודאות לכך כי הלווה תוכל לעמוד בהתחייבויותיו וקיימת אפשרות לכאורית כי על השותפות יהא לממש את הבטוחות במקרה של אי פרעון;

10.2. כי אין וודאות כי הפרויקט ישמור על ערכו או כי יניב רווחים תשואה לבעליו למשך תקופת השותפות או כל חלק הימנה;

10.3. כי תנודות בענף הנדל"ן בעולם בכלל ומזרח אירופה, ברומניה ובלטביה במיוחד עלולים להשפיע על סיכויי ההצלחה של ההשקעה;

10.4. כי שינויים בכללי המיסוי בישראל ובחו"ל עלולים להשפיע על התשואה נטו של השותפות ו/או של השותפים מן ההשקעה;

10.5. כי זולת האמור בהסכם זה על נספחיו לא הציגו השותף הכללי או כל מאן דהוא אחר בפני מי מן השותפים המוגבלים כל מצגים נוספים, או שונים, או אחרים מן האמור לעיל;

10.6. כי להשקעה בשותפות תלות בגורמים שונים ורבים אשר לא ניתן לצפותם מראש, כגון דרישות של רשויות או חוקים או הוראות מקומיות, וכן בסיכונים כלליים הכרוכים בהשקעה מחוץ לישראל, לרבות סיכונים פוליטיים וכלכליים וכי שקלו היטב את כל גורמי הסיכון הכרוכים בהשקעה וקיבלו ייעוץ מתאים.

10.7. כי הבטוחות המפורטות בסעיף 9.14 לעיל הינן הבטוחות היחידות והבלעדיות להבטחת סכום קרן ההלוואה ו/או הריבית המפורטת ו/או הזכות להשתתף ברווחי הלווה כמפורט בסעיף 9.13 לעיל;

10.8 כי הגם שהשותפות נוקטת את מירב המאמצים לקבלת ייעוץ נאות ממיטב המומחים בתחום הפיננסי והמיסויי אשר יאפשר תכנון אופטימלי של עסקת ההשקעה באופן שיפחית למינימום האפשרי את נטל המס בגינה, קיימים סיכונים מיסויים, כלכליים ואחרים אשר לא ניתן לצפותם מראש, כגון הטלת מסים חדשים ו/או שינוי חוקי המס הרלבנטיים באופן שלא ניתן לקחתו בחשבון במועד תכנון העסקה, וכי הם לוקחים על עצמם את כל הסיכונים המיסויים והאחרים אשר יכול ותהיה להם השלכה על שעורי המס אשר יחולו עליהם בגין עסקת ההשקעה המתוכננת על פי הסכם זה.

10.9. כי אין ולא תהיה למי מן השותפים המוגבלים כל טענה, תביעה, זכות או סעד מכל סוג ומין שהוא כנגד השותף הכללי ו/או תאגיד הקשור אליו ו/או כל תאגיד ו/או גוף אחר (ו/או עובדיהם ו/או מי מטעמם) עמו יתקשר השותף הכללי לביצוע ההשקעה, בכל הנוגע לסיכונים הנזכרים בסעיף והשותפים המוגבלים מוותרים בזאת על כל טענה או תביעה כאמור;

10.10. כי ידוע לשותפים המוגבלים והם מסכימים לכך כי השותף הכללי, בעצמו, באמצעות תאגידים הקשורים אליו ו/או באמצעות מי מטעמו, מבצע עבור עצמו ו/או עבור אחרים השקעות ופעולות פיננסיות שונות, אשר עשויות לבוא בניגוד עניינים לפעילותו של השותף הכללי בשותפות, וכי הצטרפותם כשותפים מוגבלים לשותפות והשקעתם בשותפות נעשית מתוך מודעות מלאה לניגוד עניינים אפשרי זה;

10.11. כי ידוע לשותפים המוגבלים והם מסכימים לכך כי השותף הכללי, בעצמו, באמצעות תאגידים הקשורים אליו ו/או באמצעות מי מטעמו, נמנה על בעלי המניות בלווה ולפיכך:

10.11.1. השותף הכללי זכאי לכל הזכויות וטובות ההנאה המגיעות לכל בעלי המניות בלווה, בנפרד וללא קשר לעסקת ההשקעה המפורטת בסעיף 9 להסכם זה דלעיל;

10.11.2. לנציג מטעם השותף הכללי מוקנה מעמד של משקיף בישיבות הדירקטוריון של הלווה;

10.11.3. עלול להתעורר ניגוד עניינים לכאורה בין מעמדו של השותף הכללי כבעל מניות בלווה לבין מעמדו כשותף הכללי בשותפות.

10.12. כי חברה בשם Leader Real Estate (2006) Ltd., אשר הנה חברה קשורה בשותף הכללי הנה בעלת המניות העיקרית בחברה הלווה;

10.13. כי לשותף הכללי זכות, בין היתר, לקבלת עמלת גיוס מהלווה וכן זכות להשתתפות ברווחי השותפות כמפורט בהסכם זה לעיל וכי אין ולא תהיה לשותפים המוגבלים כל טענה, זכות ו/או סעד כנגד השותף הכללי בכל הנוגע לזכותו לחלק מן הרווחים מכל סוג שהוא אשר יתקבלו מעל לעת לידי השותפות כאמור בהסכם זה, וכי הצטרפותם כשותפים מוגבלים לשותפות והשקעתם בשותפות נעשית מתוך מודעות מלאה והסכמה לאמור לעיל;

10.14. השותפים המוגבלים מצהירים עוד בזה כי מובהר להם שעל כל אחד מהם לבחון עם יועציו את מלוא ההשלכות והמשמעויות האפשריות של השקעתו בשותפות ושל תוצאותיה, לרבות כל נפקות משפטית, מיסויית או אחרת העשויה להתעורר בשים לב לנסיבותיו האישיות והמיוחדות של כל שותף מוגבל, וכי האחריות הבלעדית להשגת כל היתר, אישור, רישיון, הסדר וכיו"ב בקשר עם ההשקעה בשותפות, מוטלת על כל שותף מוגבל הזקוק לכך".

אין, ולא יכול להיות, פירוט רב וברור יותר מן הנאמר.

אין לשכוח לעניין זה, כי עסקינן במשקיעים, ותיקים ומנוסים שזו לא השקעתם הראשונה.

התובע אייל אביב, העיד על עצמו, כי הוא בוגר משפטים, היה עורך דין מספר שנים, וכי רוב הניסיון המקצועי שלו הוא בתחום הפרוייקטים לחברות הייטק.

התובע ד"ר קובי מיכאל, העיד על עצמו, כי הוא בעל תואר דוקטור ביחסים בינלאומיים בחקר סכסוכים והכשרות אקדמיות נוספות בתחום זה וכי בעת עדותו הנו המשנה למנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים.

ברי, כי היה ברור ונהיר למשקיעים, כי עסקינן בהשקעה/הלוואה מסוג NON RECOURSE MEZZANINE, על כל המשתמע מכך, לרבות סיכוניה של השקעה זו, כך גם היו ברורים להם המסמכים עליהם חתמו ומשמעותם.

בעדותו אומר פרופ' ביגר:

"ת. ... כל אחד ואחד מאלה שהלווה את הכספים קרא מן הסתם את חוזה ההלוואה והיה ברור לו מה זאת הלוואה שנקראת הלוואה non recourse הלוואה שהתקבולים יהיו רק מהפרויקט כאשר יישאר וכדומה".

לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהתנהלותם של מי מהנתבעים בעת הצגת המיזם בפני משקיעי כנף 2000 ובעת ההתקשרות ב"הסכם השותפות" ו"הסכמי ההלוואה".

אני קובע כי הייצוג של משקיעי כנף 2000 על ידי חברת SFW ועל ידי חברת כנף 2000, בעת המו"מ עם חברת לידר ובעת כריתת "הסכמי ההלוואה" היה ייצוג הולם ותאם במהותו את "הסכם השותפות". השינויים הבודדים הקיימים - שהינם תוצאת המו"מ עם חברת לידר - אינם מהותיים ולא היה בהם להשפיע על מהות ההשקעה ותוצאתה.

בעדותו אומר שחר למקין:

"ת. ... לגבי מערכת היחסים יש מערכת יחסים בין כנף למשקיעים שלה. אני למדתי על זה מכתב התביעה, אני לא הכרתי את זה, אני לא עסקתי בזה. ויש מערכת יחסים של Leader International מול כנף 2000 שיוצגה על ידי אנשים מכובדים, אגב רק הערה אישית שלי, אנשים מצוינים. והאנשים האלה ישבו מולנו וניהלנו סידרה של משאים ומתנים על התנאים ועל הכל והגענו להסכמות. ההסכמות האלה גובשו להסכם שנוסח, הסכם באנגלית כי היינו חברה זרה".

(עמ' 135, 136).

בעדותה אומרת הגב' חנה מריצקי:

"ת. ... הסכם השותפות משקף באופן תמציתי את הסכם ההלוואה, הסכם ההלוואה הוא מן הסתם יותר רחב, יותר מדויק, יותר זה. הדברים הובהרו והדברים ניתנו ולכל אחד מהמשקיעים זה היה ברור מה בדיוק המשמעות של refinance, מה המשמעות של מימון חוזר ומה ההיגיון, מתי הכסף חוזר. אף אחד, אני לא רואה פה שום סתירה למעט התמציתיות שקיימת בהסכם השותפות לעומת הסכם ההלוואה".

(עמ' 222).

אכן כך הם פני הדברים.

הרווחים הנאים אותם צברו המשקיעים שהשקיעו אותה עת במזרח אירופה והאופטימיות שליוותה את המשקיעים כי כך יהיה גם בהמשך, הביא אותם להשקעה במיזם הנדון ולחתימתם מדעת ומרצון על "הסכם השותפות" ותנאיו.

בעדותו אומר פרופ' ביגר:

"... לא ידוע לי אם המשקיעים השקיעו את כל כספם במיזם הנדון, או פיזרו בדרך זו או אחרת את רכושם בהשקעות שונות תוך שמירה על פיזור נאות המפחית את הסיכון שההשקעה בפרויקטים של פיתוח והשבחה של נדל"ן במרכז אירופה לא תצלח ושכספם יאבד אם תהיינה התפתחויות שליליות בכלכלה במדינות אליהם מכוונות ההשקעות. הם קיוו לקבל רווחים על השקעתם, נראה שמעל ומעבר לשיעור התשואה הטמון בהבטחת הריבית על ההשקעה. ניסיון העבר של משקיעים לא מעטים שהשקעתם במיזמים דומים במהלך מספר שנים שלפני מועד החתימה על החוזים צלחה והניבה תשואות גבוהות מאד הייתה כפי הנראה המוטיבציה של המשקיעים להשתתף במיזם הנדון.

... טבעם של אנשי עסקים להעז ולקוות להצליח, שאם לא היו כאלה לא היו אנשים עסקים או יזמים".

משבר שוק הנדל"ן בעולם ובמזרח אירופה בפרט, הוא אחד מן הסיכונים אותם היו צריכים לקחת המשקיעים בחשבון בעת ביצוע ההשקעה, בוודאי כאשר התראה בדבר אפשרות כזו, מופיעה באופן מפורש ב"הסכם השותפות" עליו הם חתמו.

"10. גורמי סיכון, ניגוד עניינים והיעדר מצגים

כל אחד ואחד מן השותפים המוגבלים מצהיר ומאשר בזאת כי ידוע לו והוא מסכים לכל אחד ואחד מאלה:

10.3. כי תנודות בענף הנדל"ן בעולם בכלל ומזרח אירופה, ברומניה ובלטביה במיוחד עלולים להשפיע על סיכויי ההצלחה של ההשקעה;

10.9. כי אין ולא תהיה למי מן השותפים המוגבלים כל טענה, תביעה, זכות או סעד מכל סוג ומין שהוא כנגד השותף הכללי ו/או תאגיד הקשור אליו ו/או כל תאגיד ו/או גוף אחר (ו/או עובדיהם ו/או מי מטעמם) עמו יתקשר השותף הכללי לביצוע ההשקעה, בכל הנוגע לסיכונים הנזכרים בסעיף והשותפים המוגבלים מוותרים בזאת על כל טענה או תביעה כאמור".

6. המשבר העולמי בשוק הנדל"ן והשפעתו על המיזם

בשנת 2008 פרץ משבר גדול בשוק הנדל"ן ברחבי העולם ובמזרח אירופה בפרט.

משבר זה הביא עמו למשבר כלכלי בעולם, לקריסת חברות רבות לרבות פגיעה בבנקים מסחריים גדולים.

בעקבות משבר זה, קרס המיזם וההשקעות בו, ירדו לטמיון.

בעדותו אומר שחר למקין:

"ת. סופו של הפרוייקט כמו סופם של כל הפרוייקטים במזרח אירופה. כמו סופה של כל התקופה הזאת זה היה משבר עולמי כללי, הייתי קורא לזה רעידת אדמה 8.5 בסולם ריכטר שכל השוק קרס, ובין היתר גם הפרויקט הזה...".

לא היו קונים, לא היו בנקים שנותנים הלוואות לקונים, לא היו בנקים שמוכנים לממן, הבנק בעצמו נקלע לקשיים, לא הבנק הזה, כל הבנקים, אבל גם הבנק הזה. למעשה היה טירוף מערכות כללי בכל השוק שבו פעלנו".

(עמ' 117, 116).

בעדותו מאשר התובע ד"ר קובי מיכאל:

"ש. ... ב- 08' היה משבר גדול, עולמי, חברות ענקיות נפלו, אפילו AIG, חברת האם של החברה שאתה תובע, נזקקה למאות מיליוני דולרים סיוע ממשלת ארה"ב, אתה יודע את הדברים האלה?

העד: כן.

ש: כלומר, לא AIG, לא ממשלת ארה"ב, לא משקיעים אדירים, צפו את המשבר, נכון?

ת: כן". (עמ' 44).

ממשיך ומתאר יאיר פודים את אשר ארע למיזם ולחב' לידר בעקבות משבר זה:

"זה לא שבאנו, הבאנו משקיעים, הסתכלנו עליהם ואמרנו להם "יופי של השקעה, תשקיעו אתם, אנחנו נסתכל עליכם". אנחנו השקענו בעצמנו, והפסדנו את כל הכסף בפרויקטים האלה. ההפסדים האלה בפרויקטים גררו את כל קבוצת לידר הציבורית – לידר אחזקות והשקעות להסדר חוב, לטראומה שאי אפשר לתאר אותה בכלל במובן הזה. ואני יכול להגיד היום במלוא האחריות, אם הייתי מסתכל לאנשים היום בעיניים, אני יודע שאף אחד לא רוצה להפסיד כסף, אני מצטער על זה ובטח מצר על זה שאנשים הפסידו כסף, אבל לא היו פה דברים שנעשו כדי לגרום לזה שאנשים יפסידו כסף.

הרעיון היה להשקיע בפרויקטים, חשבנו שהם רווחיים, ובסופו של דבר עמדנו במשבר שלא היה בהיסטוריה כמותו, והמשבר הזה גרם לנו את כל הנזקים האפשריים, כולל הנזקים שלידר עצמה כמעט פשטה את הרגל כתוצאה מהדבר הזה".

(עמ' 96, 97).

מוסיפה הגב' חנה מריצקי:

ת. ... אני נשארתי כדי לנהל משבר, מאחר והכל קרס וגם בעלי המניות של כנף קרסו וגם כנף עצמה לא יכולה להמשיך ולהתנהל לאור מה שקרה, זה שבר גדול מאד, כל כנף נהרסה...".

(עמ' 200).

בהתייחסות להפסדיו האישיים, אומר שחר למקין:

ש. אתה אישית השקעת כסף ב- Leader International ?

ת. אני באופן אישי השקעתי כסף ב- Leader International.

ש. מה קרה לכסף הזה ?

ת. הכסף הזה כולו ירד לטמיון, הופסד בעקבות ההסדר שהיה

ב- Leader International.

ש. להסדר נגיע אבל בעקבות המשבר.

ת. בעקבות המשבר הכסף ירד לטמיון".

(עמ' 111).

מסכם פרופ' ביגר בחוות דעתו:

"... התובעים במקרה הנדון נטלו על עצמם סיכון לא מבוטל בכניסתם למיזם הנדון. הסיכון היה גם בכך שהם בצעו השקעות שהצלחתן תלויה הייתה בהצלחה ומימוש של התוכנית העסקית אשר הוצגה בפניהם. לא ידוע לי אם המשקיעים השקיעו את כל כספם במיזם הנדון, או פיזרו בדרך זו או אחרת את רכושם בהשקעות שונות תוך שמירה על פיזור נאות המפחית את הסיכון שההשקעה בפרויקטים של פיתוח והשבחה של נדל"ן במרכז אירופה לא תצלח ושכספם יאבד אם תהיינה התפתחויות שליליות בכלכלה במדינות אליהם מכוונות ההשקעות. הם קיוו לקבל רווחים על השקעתם, נראה שמעל ומעבר לשיעור התשואה הטמון בהבטחת הריבית על ההשקעה. ניסיון העבר של משקיעים לא מעטים שהשקעתם במיזמים דומים במהלך מספר שנים שלפני מועד החתימה על החוזים צלחה והניבה תשואות גבוהות מאד הייתה כפי הנראה המוטיבציה של המשקיעים להשתתף במיזם הנדון".

(עמ' 5).

...

"אין לי ספק כי שרשרת האירועים שהובילה לקריסת מיזם "כנף 2000" נגרמה בעיקרה על ידי קריסת שוק הנדל"ן ברומניה ובלטביה. יתכן מאד שאלמלא קריסת השווקים היו שני הפרויקטים מסתיימים בהצלחה כלכלית, וכל המשקיעים היו זוכים לתשואות נאות ביותר על השקעותיהם...

... טבעם של אנשי עסקים להעז ולקוות להצליח, שאם לא היו כאלה לא היו אנשי עסקים או יזמים".

(עמ' 14, 15).

אני קובע כי קריסת שוק הנדל"ן בעולם ובמזרח אירופה בפרט, הוא הגורם לקריסת המיזם ועמו ירדו לטמיון ההשקעות בשני הפרוייקטים של המיזם בלטביה וברומניה.

זהו אחד מן הסיכונים אותו לקחו המשקיעים בחשבון, לרבות התובעים, כפי שצויין הדבר במפורש ב"הסכם השותפות", הגם שבמועד ההשקעה הם סברו והאמינו כי ההשקעה תביא להם רווחים נאים. כדבריו של פרופ' ביגר: "טבעם של אנשי עסקים להעז ולקוות להצליח שאם לא היו כאלה לא היו אנשי עסקים או יזמים".

עתה אין הם יכולים "לגלגל" סיכון זה ואת הפסדיהם על אחרים.

7. האם התקיימו "אירועי יציאה" המזכים את המשקיעים, ביניהם התובעים, להחזר השקעתם?

בסעיף 9.9 ל"הסכם השותפות" נקבע כי "במועד קרות "אירוע יציאה (כהגדרתו בסעיף 9.13 דלהלן) תפרע הלווה את מלוא קרן ההלוואה בתוספת הריבית כמפורט בסעיף 9.13...".

סעיף 9.13 מפרט ארבעה אירועי יציאה:

"(1) בכל מקרה של חלוקת רווחי הפרויקט (כולם או מקצתם) ללווה לרבות במועד שלאחר מועד פרעון הלוואה; (2) מימוש חלק הארי של נכסי הפרויקט ע"י חברת הפרויקט; (3) מכירת חלק הארי של מניות חברת הפרויקט ע"י הלווה לצדדים שלישיים; (4) קבלת מימון חדש (Refinancing) (שאינו בגדר ליווי פיננסי גרידא) ע"י הלווה או ע"י חברת הפרויקט עבור הפרויקט או עבור חברת הפרויקט (כל אחד ואחד מאלה להלן – "אירוע יציאה"). לעניין זה "רווחי פרויקט רומניה ו/או רווחי פרויקט לטביה" רווחי חברת הפרויקט על פי הדו"חות הכספיים שלה (בניכוי כל מס או מס במקור המשתלם או המנוכה במקור בגינם ברומניה ) (להלן: "רווחי הפרויקט").

בכתב התביעה המתוקן בת.א 2065/09 מונים התובעים 3 הזדמנויות בהן קיבלה הלווה – לידר – "מימון מחדש" (REFINENCIN) אשר כל אחד מהם מהווה "אירוע יציאה", המחייב את הלווה להשיב את כספי ההלוואה + ריבית + חלק בהשתתפות ברווחים לידי השותפויות/התובעים, ואלה הם:

"116. ...

א. חודש אוקטובר 2007 – הלוואה מחברה לטבית בשם Tekstiliana, בעבור מימון הפרוייקט ברומניה.

ב. ינואר 2008 – הלוואה משותפות ד.ר. נדל"ן טובאגו בעבור מימון הפרוייקט בריגה.

ג. הלוואות לחברת L.E.C מאת חברות בשם LEADER MANAGEMENT ו- L.B DEVELOPMENT בעבור מימון הפרוייקט בריגה".

בסיכומיהם טוענים התובעים:

"9. האירוע אשר מייצג בצורה הקיצונית ביותר את הפקרת האינטרסים של התובעים, היה 'אירוע יציאה' שבו לידר משכה סכום של כ- 2.2 מיליוני אירו מהפרוייקט רומניה (להלן: 'פרוייקט רומניה'). למרות שלתובעים ניתנה התחייבות כי אירוע כזה יקנה זכות לשותפות כי לידר תפרע את ההלוואה באמצעות הכספים, הרי ש- SF ואנשיה לא עמדו על הזכויות של השותפות ומעלו בחובותיהם כלפיה".

לטענתם, ההלוואה מסוג MEZZANINE נותנת להם קדימות/עדיפות ובמקרה של "אירוע יציאה" "... על פי מה שהובטח לתובעים במצגת, הייתה אמורה להיות לשותפות קדימות לקבל החזר הלוואה לפני שלידר מושכת לעצמה כספים. השותפות הייתה זכאית לדרוש לקבל לידיה, באופן מיידי, כל סכום שלידר משכה מן הפרוייקט על חשבון פירעון ההלוואה".

לטענת הנתבעים, לא התקיים במקרה הנדון "אירוע יציאה", כמשמעו ב"הסכם השותפות".

בעדותו מסביר שחר למקין:

"ת. ... Refinance זה נושא של מימון מחדש. בפרויקט של וולנטר לא היה מימון מחדש, זה היה מימון, יש מימון ויש מימון מחדש refinance, יש finance ויש re זה מימון מחדש. אם היה מימון מבנק, ואני הלכתי ועשיתי refinance, מימון מחדש, אז יש דיון, אם לא עשיתי, עשיתי רק את שלב המימון, אין שאלה".

(עמ' 135).

בסיכומיהם מתייחסים הנתבעים לאירוע ההלוואה מינואר 2008 שנלקחה משותפות דב רוזמן ומציינים, כי אין המדובר ב"אירוע יציאה" כמשמעו ב"הסכם השותפות".

"100. דא עקא כי בענייננו, ההלוואה, משותפות רוזמן – בדומה להלוואת התובעים דנן – הייתה חלק מהמימון הראשוני המקורי לרכישת הפרויקטים. הלווה, לידר אינטרנשיונל, כלל לא משכה כל סכום שהוא מכספי מימון ראשוני ומקורי זה לכיסה, והסכום כולו שימש במלואו לצרכי הפרוייקטים. ברור אפוא, כי הלוואת שותפות רוזמן איננה מהווה ואיננה יכולה להוות Refinance ו- Refinancing של הפרויקטים. יתרה מכך ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, ההלוואה משותפות רוזמן היוותה רק כ- 9% מהמימון אשר נדרש לרכישת הפרוייקטים (2.7 מיליון יורו מתוך 29.5 מיליון יורו) וממילא אינה מהווה את מלוא או חלק ניכר "full or substantiall full") ) מערך ההשקעה ברכישת הפרוייקטים".

עוד מוסיפים הנתבעים, כי "משיכת הסך של 2.2 מיליון יורו מהפרויקט הרומני כלל אינה מהווה הפרה של הסכם ההלוואה, היא גם אינה עומדת בסתירה להוראות הסכם השותפות והיא לא הקנתה לתובעים זכות מידית לקבל את ההלוואה שניתנה על ידם...".

(סעיף 105).

תמים דעים אני עם הנתבעים כי במקרה הנדון לא היה "אירוע יציאה" או אירוע אחר המזכה את התובעים בהחזר השקעתם.

יש לזכור כי עסקינן בהשקעה/הלוואה שהינה מסוג MEZZANINE NON RECOURSE

כדברי פרופ' ביגר:

"בפני המשקיעים הוצגה התוכנית בה נכתב כי ההשקעה היא מסוג "הלוואת מזנין" שהיא הלוואה למימון ביניים ליזמי נדל"ן. אוסיף כי הלוואת ביניים היא הלוואה הניתנת ליזמים או לחברה לצורך מימון השקעות כאשר יש כוונה מפורשת למכור את פירות ההשקעה, ובמקרה הנדון את הקרקעות והנכסים שיושבחו, ויבנו עליהם בנייני דירות או מבנים מסחריים כלשהם. עם מכירת הנכסים מוחזרים כספי ההלוואה למלווים. בתוכנית צוין עוד כי ההלוואות הללו הן הלוואות השלמה להלוואת בנקאיות למיזם, והמשקיעים (המלווים) מקבלים בטחונות בדרגה שנייה לבנק המממן.

ההלוואות היו מטיפוס "בלי זכות קבלת הסכומים בחזרה", או Non-recourse, כאשר החזר ההלוואות, וכן הריבית המובטחת ישולמו אך ורק מתוך תזרימי המזומנים שהפרויקטים ייצרו, ולאחר תשלום בגין ההוצאות שהוצאו.

...

עיון מדוקדק בחוזי ההלוואות שניתנו ללידר אינטרנשיונל מגלה כי החוזים מציינים במפורש כי אם הפרויקט שעבורו ניתנה ההלוואה ללידר לא יצר רווחים או עודף מזומנים, הלווה (לידר אינטרנשיונל) יהא פטור מהחזר ההלוואה, מתשלום ריבית מתשלום כהשתתפות ברווחים או מכל תשלום אחר אשר המלווה סבור שמגיע לו.

(הסיפא של סעיף 4.6, בשני חוזי ההלוואה שנחתמו בין:

S.F.K Wings Overseas Real Estate Investment Ltd. לבין הלווה Leader Real Estate International Limited)".

(ההדגשות שלי – י.פ).

בעדותו בביהמ"ש הוסיף פרופ' ביגר:

"... כל אחד ואחד מאלה שהלוו את הכספים קרא מן הסתם את חוזה ההלוואה והיה ברור לו מה זאת הלוואה שנקראת הלוואה non recourse הלוואה שהתקבולים יהיו רק מהפרויקט כאשר יישאר וכדומה".

(עמ' 276).

כך גם העידה הגב' חנה מריצקי:

" ... במילה משפטית זה non recourse זאת אומרת זכות החזרה היא אך ורק מאותו פרוייקט...".

(עמ' 202).

בעדותו מאשר ד"ר קובי מיכאלי כי את ה"קרן" ו"רווחים", הם אמורים היו לקבל "בסוף הפרוייקט":

"ת. יש מודל אחר, אני מכיר את המודלים של הפרויקטים שעובדים על בסיס אותו עקרון. מה שאני מכיר זה את טענת העיקרון שאומרת – אנחנו במסגרת כנף 2000 נותנים הלוואה ליזם, עבור ההלוואה הזאת אנחנו מקבלים ריבית שנתית קבועה שאמורה להיות משולמת לנו בתאריכים נתונים ובסוף הפרויקט אנחנו אמורים לקבל את הקרן חזרה, יחד עם השתתפות מסוימת ברווחים, זה המתכונת שאני מכיר, כך עבדנו בפרויקטים קודמים, כך אני מתייחס לעניין הזה גם עכשיו".

(עמ' 25).

בענייננו, המיזם קרס עוד לפני המועדים שנקבעו ב"הסכם השותפות" עקב משבר הנדל"ן העולמי.

בעדותו בבית המשפט, נשאל והשיב ד"ר קובי מיכאלי:

"ש. אתה הבנת שאם הפרויקט לא ירוויח אז אתה לא תקבל את הכסף שלך בחזרה?

ת. ממש לא. זה אני מבין, אמרתי, בשלב שאני כבר נמצא בתוך הליך של תביעה, והרי העניין הזה, כשהבנתי את העניין הזה, הסברתם לי מה זה נון ריקורס, חזרתי למצגת ואמרתי אולי זכרוני תעתע בי מהבחינה הזאת ואולי במצגת מישהו הזכיר שם ולו ברמז שההלוואה הזאת היא נון ריקורס והדבר הזה לא מופיע ולו ברמז במצגת. והרי אם היה נאמר שההלוואה הזאת היא הלוואה שהיא תחת ההגדרה הזאת של נון רקורס, הווה אומר שהיא בפוטנציאל שלא לחזור אליך בכלל, אפילו כקרן, אני לא הייתי מכניס את ראשי לתוך המיטה החולה הזאת בכלל".

(עמ' 24).

אין אני יכול לקבל את הנטען.

כאמור, עסקינן במשקיע מנוסה שאין זו השקעתו הראשונה.

כל משקיע, וגם אם הוא אינו מנוסה, בוודאי יודע כי בהשקעה ספקולטיבית קיים הסיכון שהקרן תפחת או שתרד לטמיון.

זאת ועוד, מהותה של ההשקעה, כהלוואת NON RECOURSE על סיכוניה, צויינה במפורש ב"הסכם השותפות" עליו חתום כל אחד מהמשקיעים/"השותפים המוגבלים" לרבות ד"ר קובי מיכאלי.

בסעיף 9.16 ל"הסכם השותפות" נאמר במפורש:

"9.16. מובהר בזאת עוד כי בכפוף לאמור בסעיף 9.17 דלהלן, הבטוחה, אם וככל שתרשם לטובת השותפות, הנה הבטוחה היחידה להבטחת פרעון סכום הקרן, הריבית והרווחים וכי על כן הלוואה הינה הלוואת Non recourse, ועל כל המשתמע מכך".

אין לי כל ספק כי ד"ר קובי מיכאלי הבין את הנאמר ועל מה הוא חותם.

צא ולמד:

א. החזר ההשקעה/ ההלוואה הוא רק מפירות המיזם.

ב. אם המיזם שעבורו ניתנה ההלוואה לא יוצר רווחים או עודף מזומנים הלווה – חב' לידר אינטרנשיונל – יהא פטור מהחזר ההשקעה/ההלוואה.

ג. בכל מקרה, הבנק המלווה קודם למשקיעים בקבלת החזר הלוואתו.

במקרה הנדון, המיזם קרס וגרם להפסדים גדולים למשקיעים, בעיקר לחב' לידר המשקיע העיקרי. קרי, לא התקיימו התנאים המקנים את החזר ההשקעה/ההלוואות וחלוקת רווחים.

בחוות דעתו כותב פרופ' ביגר:

"עם פרוץ המשבר וצניחת מחירי הנדל"ן ברומניה החלט שלא להמשיך בפיתוח הפרויקט, הבנק דרש את החזר ההלוואה על פי התנאים שהכתיב בזמנו ללידר, ומכיוון שלכנף 2000 לא היו שעבודים כלשהם, לכנף 2000 ולתובעים לא נותר דבר מהשקעתם בשותפות.

אין עוררין על כך שהקרקע נרכשה בסכום העולה על 2.08 מיליון אירו, הסכום ש"נתרם" על כנף 2000 ושותפיה לפרויקט ברומניה. יתרת הרכישה מומנה מגורמים אחרים, כגון בעלים – אם כהשקעת הון עצמי ואם כהלוואה וכגון בנקים. לאחר קריסת שוק הנדל"ן ברומניה חברת לידר אינטרנשיונל לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה לבנק על פי תנאי הלוואת הבנק. בהיות הבנק נושה מדרגה ראשונה לא נותרה ברירה אלא להחזיר לבנק את מה שניתן היה להחזיר. הטענה המרכזית בעניין זה היא כי הוחזרו גם הלוואות הבעלים בעוד שלכנף 2000 ולשותפים לא הוחזר כל סכום".

בחוות דעתו מוסיף וכותב המומחה פרופ' ביגר:

"ג. התנהלות העסקה והמימון מחדש: התובעים טוענים כי בשלוש הזדמנויות שונות קבלה הנתבעת 4, לידר, מימון מחדש כהגדרתו בסעיף 9.13 להסכם השותפות (סעיף 116 לתביעה). על פי הסכם השותפות, המימון מחדש מהווה אירוע יציאה המחייב את הלווה (הנתבע מס' 4) להשיב את כספי ההלוואה, את הריבית שהצטברה עד לאותה עת, ואף חלק מהרווחים, לידי השותפות המוגבלת.

...

ד. התובעים טוענים כי חברת הפרויקט ברומניה פרעה כספי הלוואת בעלים אשר ניתנה על ידי לידר בסך של 3.9 מיליון אירו. הנתבעים אינם מכחישים זאת ומפרטים כי מכלל הסכום הוחזרו 2.2 מיליון אירו ללידר אינטרנשיונל כחלק מהחזר הלוואות הבעלים ועוד 1.65 מיליון אירו שהחזרו לחברת טקסטיליאנה החלק מהלוואה שטקסטיליאנה נתנה בסך 3.3 מיליון אירו".

בעדותו נתן שחר למקין הסבר ממצה מדוע אין עסקינן באירועים כאלו:

"ת. מקורות המימון של כל פרויקט, וגם בפרויקטים האלה, מורכב בדרך כלל מהניסיון המצטבר שלי משלושה מקורות. מקור ראשון זה הון עצמי של היזם, זה במקרה הזה אנחנו.

...

ת. המקור השני הוא מקור של מימון בנקאי, בכל פרויקט אתה בודק את היכולת שלך לממן אותו על ידי הבנק.

ש. בנק מקומי?

ת. בנק מקומי, אכן במקומות שאנחנו פעלנו זה היו בנקים מקומיים, בין אם הם בבעלות מקומית ובין אם הם בבעלות זרה, אבל בנקים מקומיים. והמקור השלישי הוא מקורות חוץ בנקאיים, מימון חוץ בנקאי אני קורא לו, שבמקרה הרלוונטי לדיונים שלנו זה משקיע כנף.

ש. אבל היו עוד חוץ ממשקיע כנף?

ת. היו עוד חוץ ממשקיע כנף היו עוד משקיעים, כן.

ש. אוקי. עכשיו מר למקין תראה אתמול טענה כאן, אתה לא היית באולם, שסכום של 3.9 מיליון יורו נמשך, אני אומר במירכאות, כביכול מהפרויקט ברומניה ונטען שזה כאילו מקנה לתובעים כאן עילות תביעה. אני לא מבקש שתתייחס לסיטואציה המשפטית, אתה לא מעיד כאן כמשפטן, אני מבקש שכן תתייחס לעובדות, מה קרה פשוט בעניין הזה.

ת. אוקי. במסגרת פרויקט וולנטר אנחנו התחלנו לטפל במימון הבנקאי מהשלב שחתמנו על הסכם מקדמי עם המוכרים. בין החתימה על ההסכם המקדמי עד לסגירה של העסקה עברו מספר חודשים שבהם המשכנו לטפל במימון.

ש. המימון הבנקאי אתה מדבר?

ת. המימון הבנקאי, כן. וכשבאנו למועד של הסגירה של העסקה, וצריך מה שנקרא לשלם את התמורה למוכרים, עדיין היינו בשלבים מתקדמים של השגת המימון הבנקאי רק לא השלמנו את זה. הפרויקט בוולנטר, כפי שאמרתי מקודם, היה לו שני רכיבים של מימון, מימון לשלב של הקניה ומימון לבניה עצמה. וגם בסופו של דבר אחרי הקניה גם באמת סגרנו את שני המימונים בו זמנית, של ההסכם.

ש. רק למען הסדר שני ההסכמים עם הבנק הם מוצג י"ד ומוצג ט"ו, אפשר לראות מתי זה קרה.

ת. עכשיו במסגרת התקדמות השיחות שלנו עם הבנק, ואם אינני טועה באפריל 2008 שזה כחמישה, שישה חודשים אחרי רכישת הפרויקט, סגרנו והשלמנו את המימון הבנקאי. המימון הבנקאי הושלם וקיבלנו, הפרויקט קיבל כסף מהבנק שאם הדבר היה מתרחש טרם הקניה אז היינו מקבלים את הכסף מהבנק, מביאים את ההון העצמי שלנו ומוסרים את שני הסכומים האלה למוכרים. במקרה שלנו הדברים היו שונים, בגלל שסדר הדברים היה שהבנק נכנס, נתן את המימון במספר חודשים אחרי הקניה. ואז כשקיבלנו את הכסף.

...

ת. אוקי. קיבלנו את הכסף מהבנק ואז מהכסף הזה עשינו שני דברים, קודם כל פרענו מחצית מהלוואת הגישור שקיבלנו מחברת טקסטיליאנה שדיברתי על זה בשלב הקודם, אם אינני טועה לשאלתו של בית המשפט על איך מימנו וכמה כסף הכנסנו. קיבלנו במסגרת הקניה, כשאמרתי ששילמנו 6.3 מיליון אירו לקניית פרויקט וולנטר, כנף נתנו את ה-2 מיליון, קיבלנו הלוואת גישור של 3.3 מיליון והבאנו את היתרה ממקורותינו, מ- Leader. כשקיבלנו את הכסף, וחשוב לציין שמאז שקנינו את הפרויקט ועד שהגענו למימון המשכנו כל חודש להזרים כספים לפרויקט. המהנדס עולה, המנהל עולה, המשרד עולה, האנשים עולים, הכסף הזה הגיע מאיזה שהוא מקום, כל חודש היינו עושים העברה של סכומים, מאות אלפי יורו לפרויקט. כשהגיע המימון מהבנק אנחנו...

...

ת. אני אומר הבנק נתן כ-7.8 מיליון אירו מימון. אנחנו היינו 50 אחוז בפרויקט אז היינו 50 אחוז במימון. בערך כחצי מזה, למה אני אומר בערך, כי היו כל מיני כספים במסגרת ההסכם מימון שהיו צריכים להישאר בבנק לבטחון וזה, אז היו כמה מאות אלפי יורו, אז קצת פחות מ-3.9, אני לא זוכר את המספרים המדויקים אבל זה לא סכום דרמטי. הלך אלינו ולאמריקן קולוני. מה עשינו עם הכסף. 1,650,000 פרענו לטקסטיליאנה, להלוואת הגישור כי זה היה הלוואה, גישור, עד שנקבל את המימון, אז פרענו את זה. ואת היתרה השקענו בפרויקטים שלנו.

כב' השופט: בשני הפרויקטים? באיזה פרויקטים?

ת. אז אני אומר עוד פעם, אנחנו קיבלנו, את מה ששילמנו לטקסטיליאנה שילמנו לטקסטיליאנה. את היתרה,

כב' השופט: תראה, לקחת, בדיוק, לקחת את הלוואת הגישור, שילמת. נשארת עם סכום של 1.6 בערך, מה עשית איתו? אמרת השקעת בפרויקט, באיזה פרויקט?

ש. מה שנשאר זה ה-2.2 שאדוני שאל.

ת. כן, 2.2. השקענו חלק ניכר, אני לא יכול, אתה יודע, זה אנחנו יושבים פה היום ועכשיו זה כבר אולם ממוזג בדקות האחרונות, אני לא יכול לזכור דולר לדולר כן? אבל אנחנו חלק ניכר מהכסף הושקע בריגה, כי זה פרויקט שצרך כסף כי התקדמה הבניה...

...

ש. ... ה-3.9 הזה 1.6 הלך לטקסטיליאנה אמרת, 2.2 לפרויקטים, איזה שהוא דולר, איזה שהוא יורו, סנט מהכסף הזה חולק לבעלי המניות?

ת. מעולם, אני מדגיש את זה ואת זה אני, איך אומרים, את זה אני זוכר, אני נוצר. מעולם לא היה תנועה של כסף מ- Leader International למעלה לבעלי המניות, אלא תמיד, לאורך כל השנים שאני הייתי ב- Leader International היתה תנועה חד כיוונים, Leader הזרימה כסף ל- Leader International.

(עמ' 133-128).

בעדותו אומר יאיר פודים:

"ת. ... אני יכול להגיד רק שלידר אינטרנשיונל, כסף כמו שאנחנו קוראים לו, כסף הביתה לא קיבלנו בשום צורה שהיא".

(עמ' 85).

העד: אני אומר, לידר אינטרנשיונל קיבלה כספים מלמעלה ואותם היא השקיעה בפרויקטים בצד המשקיעים. כסף הפוך לא היה מעולם, לא היה החזר, לידר אינטרנשיונל לא החזירו ללידר אף פעם כסף.

ש. כלומר כל הכסף שנכנס אליה, היא השקיעה בפרויקטים.

ת. השקיעה בפרויקטים והפסידה בפרויקטים, כמו שאומרים".

(עמ' 87).

...

ת. כל זמן שהכסף שימש את לידר אינטרנשיונל להשקעה בפרוייקטים והוא לא נמשך למעלה – זה לא אקזיט".

(עמ' 90).

...

כב' השופט: ומה עם ה- 2.2 שהוא מדבר עליו עכשיו?

העד: אני חושב שהכספים האלה הושקעו בחזרה בפרויקטים, עובדה שלידר אינטרנשיונל אין לה את זה, היא לא העבירה את זה לא למעלה, היא יכולה להשתמש בזה רק לדבר אחד – להשקיע את זה בפרויקטים.

...

עו"ד שפיגלמן: שתי שאלות, שאלה אחת, דשו ודשו ב- 2.2 מיליון. כשאתה אומר שהכסף נכנס ללידר אינטרנשיונל ולא יצא למעלה, האם אתה מתכוון להגיד לנו שלידר אינטרנשיונל לא חילקה את הכסף הזה לבעלי המניות שלה, אלא הכסף נשאר בתוך המערכת שהשקיעה בפרויקטים?

העד: נכון".

(עמ' 100, 101).

מאמתת את הדברים הגב' חנה מריצקי/ כנף 2000 אשר הייתה אמונה על הנעשה מטעם המשקיעים/התובעים:

"ת. כסף שנשאר הוא משרת את הפרויקט, לשיטתי הוא מחזק, את הדברים האלה אנחנו בדקנו, דרך אגב בדקתי את זה גם בייעוץ משפטי חיצוני אפילו.

ש. מתי?

ת. בזמן אמת, ברגע שנודע לי, קיבלתי את התשובה".

(עמ' 202).

"ש. שחר למקין הסביר לנו שבאותו פרויקט שהתקבל הכסף הם עסקו במימון הבנקאי אבל בינתיים כבר היה צריך לבצע את הרכישה והכסף הבנקאי הגיע באיחור, את מודעת לעובדות האלה?

ת. כן.

ש. והיית מודעת לזה בזמן אמת?

ת. כן.

ש. יופי. והיית מודעת לזה שהם לקחו גם הלוואת גישור?

ת. כן.

ש. יופי. והיית מודעת לזה שהם לקחו גם הלוואת גישור?

ת. כן.

ש. יופי.

ת. ובחנו את הנושא הזה וגם את הנושא של ההלוואה שהם קיבלו מהבנק.

ש. הלוואת הגישור, זאת אומרת היית מודעת גם להלוואת הגישור שהם, בגלל שהכסף מהבנק עוד לא הגיע אז הם צריכים הלוואת ביניים?

ת. כן.

ש. נכון. ומה שבעצם, המשמעות, ותתקני אותי אם אני טועה, זה שלולא אותו עיכוב לא הייתה הלוואת גישור, הכסף של הבנק היה נכנס ישר לפרויקט עם הרכישה, נכון?

ת. נכון.

ש. זה היה הופך להיות חלק מכספי הרכישה.

ת. נכון.

...

ש. ואז אם Leader International צריכה כספים נוספים בשביל לשלם לקבלן, לטרקטור, למהנדס ולמפקח אז היא לוקחת כסף ומוסיפה כסף, היא לא באה לכנף, למשקיעים מבקשת עוד כסף.

ת. וודאי שלא.

ש. ואז בעצם נוצר מצב שהכסף שהשתחרר כך, שהגיע מהבנק, למה הוא שימש?

ת. הוא שימש לפרויקטים.

ש. יפה, זאת אומרת זה נשאר בפנים.

ת. הוא שימש לפרויקטים, בוודאי.

ש. אז זה רק עניין של עיכוב, שזה מה שקרה פה, בגלל שהמשכנתא הגיעה באיחור. כמו שכשאני קונה דירה, אם המשכנתא לא מגיעה בזמן אני מלווה כסף מאבא שלי, מדוד שלי, ממישהו אחר.

ת. נכון.

ש. אחר כך הכסף מגיע.

ת. נכון, אחר כך הגיע הכסף ושימש לפרויקטים.

ש. יופי.

ת. והוא לא נמשך לבעלי המניות של הלווה".

(עמ' 202-203).

אני נותן אמון מלא בדבריהם של מר שחר למקין, מר יאיר פודים והגב' חנה מריצקי.

לא הוכח, כי היה "מימון מחדש" למיזם ו/או "אירוע יציאה" על פי סעיפים 9.9 ו-9.13 ל"הסכם השותפות", או אירוע של משיכת כספים מהמיזם, כמשמעו בסעיף 9.17 ל"הסכם השותפות", אירועים המזכים את ה"שותפים המוגבלים", באמצעות "שותפות SFK " בקבלת סכום כלשהו מההשקעה : קרן +ריבית+ רווחים.

הכספים אשר התקבלו מהפרוייקט ברומניה, שהינו חלק מן המיזם, שימשו להחזר הכספים לבנק ולהלוואות הגישור, שניהם קודמים למשקיעים/"השותפים המוגבלים". היתרה כולה, הוזרמה לחלק האחר של המיזם - לפרוייקט בריגה שבלטביה, אשר היה בעיצומו של בנייה, במטרה לסיימו ולהציל, ולו חלק, מההשקעות. אומנם, לכאורה, נראה הדבר כי מדובר בהחזרת הלוואת בעלים, אולם, לא כך הם פני הדברים. הזרמת הכספים לפרוייקט שבריגה נעשתה בדרך סיבובית זו, בהיותה הדרך היחידה שאיפשרה העברת כספים בין מדינת רומניה לבין מדינת לטביה והזרמתם למיזם.

מסביר זאת מר שחר למקין:

"ת. ... אני מסביר. יש את המהות הכלכלית ויש את הטכנאות החשבונית, אוקי? איך פעולות הפרוצדורה. במהות הכלכלית הכסף שהתקבל מהבנק התקבל על ידינו. על ידינו לצורך העניין זה החברה המקומית שמעלה את זה לחברת Leader International, זה הטכנאות, הכסף, אני לא יכול להשקיע כסף מחברה רומנית בריגה, זה רומניה וזה בנק בריגה, אני צריך, הכסף צריך לנוע.

איך אתה מניע את הכסף, אתה מקבל אותו בחברת הפרויקט מהבנק, כי הבנק חותם על חברת הפרויקט, נכנס לחשבון הבנק של הפרויקט כסף, 3.8 חברת Leader International לקחה הלוואת גישור מטקסטיליאנה, היא צריכה לשלם לטקסטיליאנה לא חברת הפרויקט הרומנית לקחה, אז היא מניעה את הכסף, עוד שניה אני מסיים.

הוא עולה ל- Leader International, ו-Leader International לוקחת את הכסף, 1,650,000 מחזירה את הלוואת הגישור לטקסטיליאנה, לוקחת את הכסף מעבירה אותו לריגה לפרויקט של טובאגו ומשקיעה אותו בטובאגו, זה הטכנאות של זרימת הכסף. במהות הדברים הם אחד לאחד כמו שאמרתי, זה מה שהיה. אתה נתפס לזה שזה עבר, זה הדבר שעושים את זה, אין דרך אחרת.

החברה הרומנית לא תיתן הלוואה לריגה אין לה קשר לחברה הריגאית".

...

"ת. ... סליחה שאני אומר את זה, זה דברים כל כך א-ב ו-obvious בעסקים ובחשבונאות ובתנועה של כספים בחברות שכאילו, אני אפילו לא מצליח להבין. אין קשר, זה הכל נשאר בתוך החברה. אם אתה אומר, אם התזה שלך היתה אומרת עלה כסף ומישהו לקח הביתה ונסע לאוקלהומה ועשה טיולים ובזבז את הכסף אז זה יצא מהמעגל הסגור הזה שנקרא, רגל, אני מסביר.

כב' השופט: האם ה-2.2 נשאר ב- Leader International ?

ת. בוודאי, הסברתי, לא יצא מעולם כסף מ-Leader International, תמיד הוא נשאר, וזה מה שאני מסביר. לכן זה בתוך המעגל. אני אומר עוד פעם, אם היה יוצא מ-Leader International והולך לממן איזה פעילות תעשייתית אתה אומר הוא צודק, הטיעון היה, אבל זה לא היה המקרה".

(עמ' 156-159).

מדובר למעשה בדרך להעברת הכספים בין רומניה ללטביה באמצעות מעין תחנת ממסר, כפי הדוגמא שהוצגה, ע"י ביהמ"ש, כשאלה, למר שחר למקין:

"כב' השופט: ... א' רוצה לדבר עם ב', יש הר ביניהם, א' לא יכול לדבר עם ב' כי יש הר ביניהם... שמים פה תחנת ממסר... הקול עובר מפה הנה (לתחנת הממסר – י.פ) ומהנה זה עובר לשם...".

משיב מר למקין:

ת. אני חושב שכן, אפשר גם להסתכל על זה בצורה הזאת. אבל אני אומר בעולם העסקים יש לך פרויקט במדינה אחת, יש לפרויקט במדינה אחרת, אין קשר בין המדינות, אין קשר בין הבנקים, אין קשר בין החשבונות, צריך להעביר את הכסף. אז הוא ירד מ-Leader International, הגיע המימון עלה ל- Leader International, ונותב לזה. אם זה היה ברומניה אז היה נשאר, לא היה פער כמו שאדוני תיאר בדוגמא. ההר זה הפער בין המדינות כנראה".

(עמ' 161, 162).

אומנם לטענת התובעים העברת הכספים בדרך זו הקטינה את הלוואת הבעלים, אולם מעשית, לא כך היו פני הדברים.

בעדותו מסביר מר שחר למקין:

"ת. אז אני אסביר. אם לצורך העניין מהחברה הרומנית עלה כסף למעלה, צומצמה הלוואת הבעלים. וברגע שהכסף ירד לריגה גדלה הלוואת הבעלים לריגה בצד השני, זה החשבונאות. אז בצד אחד ירד, בצד אחד עלה ולהיפך. כי אין, הכסף לא זז בלי שהוא יירשם, זה מערכת סגורה. כסף עולה זה נרשם שהוא עלה, כשהוא יורד זה נרשם שהוא ירד, תבדוק את הדוחות אחד לאחד ותראה שהכל מסתדר, ככה זה".

(עמ' 163).

הסבר זה ממחיש את אופן העברת הכספים בין שני החלקים של המיזם, בין זה שברומניה לבין זה שבלטביה, כש"תחנת הממסר" עוברת דרך החזרה לכאורה של הלוואת הבעלים והזרמה מיידית של הכספים חזרה אל חלקו האחר של המיזם - הפרוייקט בלטביה.

ער אני לכך, כי בפגישה שהתקיימה אצל פרופ' ביגר אמר עו"ד שפיגלמן נציג הנתבעים:

"אמנם נכון שהיתה משיכה או מימון מחדש בפרויקט ברומניה וקיימת למשקיעי כנף 2000 זכות לקבל בחזרה את כספם לפחות מפרויקט ברומניה (2.05 מיליון אירו ועוד ריבית על פי תנאי החוזה)".

אולם, ההסבר שניתן בבית המשפט על ידי העדים על אופן ומטרת העברת הכספים בין שני גזרות המיזם (רומניה ולטביה) מלמד כי לא היה אירוע המזכה את "השותפים המוגבלים" בקבלת כספים אלו על פי "הסכם השותפות" לרבות, סעיפים 9.13 ו- 9.17.

לטענת התובעים, לא ניתן היה להעביר כספים מאתר/פרוייקט הבניה ברומניה לאתר/פרוייקט הבניה בלטביה. לטענתם, מדובר בשני פרוייקטים שונים, במדינות שונות, ובשני הסכמי הלוואה שונים: האחד מיועד לפרוייקט הבניה ברומניה והשני מיועד לפרוייקט הבניה בלטביה.

אני דוחה טיעון זה.

אומנם עסקינן בשני אתרי בניה בשתי מדינות שונות, אולם מדובר בהשקעה אחת, במיזם אחד אשר פוצל לשניים. הדבר מוצא את ביטויו באופן מפורש ב"הסכם שותפות" אחד המתייחס למיזם, כהשקעה אחת בשני פרוייקטים.

"בהסכם שותפות זה תהייה לכל מונה ומונה מן המונחים המפורטים להלן המשמעות הנקובה בצידו, כדלקמן:

2.7. "ההשקעה" – פירושה ההשקעה אותה מתעתדת השותפות לבצע כמפורט בסעיף 9 להסכם דלהלן;

2.8. "פירות ההשקעה" – כל הפירות אשר תקבל השותפות בפועל מן ההשקעה, בניכוי כל הוצאה וכל מס בהם יתחייבו פירות ההשקעה במסגרת השותפות, בין בישראל ובין מחוצה לה;

2.9. "סכום הקרן" – פירושו, ביחס לכל אחד ואחד מן השותפים המוגבלים, סכום השקעתו בשותפות, בסך ביורו הנקוב בצד שמו של כל שותף מוגבל בנספח א' להסכם;

...

9. ההשקעה

9.1. מוסכם בין השותפים בשותפות כי מטרתה הבלעדית של השותפות הנה ביצוע ההשקעה המפורטת להלן.

9.2. השותפות תלווה סכום של 4,160,000 יורו (ארבעה מיליון מאה ושישים אלף יורו) (להלן: "קרן ההלוואה") לחברת

Leader Real-Estate International Ltd. (לשעבר – S.L. Real Estate Ltd (להלן: "הלווה") לצורך השקעה בשני פרויקטים כמפורט דלהלן:

9.2.1 פרויקט בניה של בנייני דירות למגורים בעיר Voluntar רומניה...

9.2.2 פרויקט בניה של בניני דירות למגורים, בחלקה המערבי של העיר ריגה, בירת לטביה...

חברת הפרויקט רומניה וחברת הפרויקט לטביה כהגדרתם לעיל בסעיפים 9.2.1 ו-9.2.2 להלן ביחד יקראו ביחד "הנכס" ו/או "הפרויקט".

(ההדגשה שלי – י.פ).

אישור כי מדובר בהשקעה אחת משותפת, במיזם אחד מחולק לשניים, מצוי גם בדבריו של התובע ד"ר קובי מיכאלי:

"ת. ... ההשקעה היא השקעה משותפת בשני פרוייקטים... הסבירו לנו שמדובר בפרוייקט שהוא בעצם מחולק לשניים, מתנהל בשתי זירות שונות. האחת בריגה והשניה ברומניה...".

(עמ' 9).

כך גם העיר עו"ד גבעון ב"כ התובעים למשמע עדות זו:

"עו"ד גבעון: הוא נקרא ריגה וולטר. מבחינתנו כמשקיעים מדובר בפרוייקט אחד שיש לו שתי גזרות".

(ההדגשה שלי – י.פ).

(עמ' 9).

אומנם ההשקעה חולקה על דרך מתן שתי הלוואות בסכום זהה – האחת ל"גזרה"/לבניה/לפרוייקט ברומניה והשנייה ל"גזרה"/לבניה/לפרוייקט בלטביה; ואמנם בסעיפים 9.6, 9.7 נקבע לוח זמנים להחזרת ההלוואות – מחצית אחרי 24 חודש ומחצית אחר 36 – התואם את לוח הזמנים המשוער של סיום כל אחת מן ה"גזרות"; אך אין בכך כדי לגרוע מן המסקנה, כי מדובר בהשקעה אחת במיזם אחד, אשר לו שתי "גזרות". חלוקת ההשקעה לשתי הלוואות, הנה תוצאת הצורך לפצל את ההשקעה בין שתי מדינות שונות – רומניה ולטביה.

מסביר זאת מר שחר למקין:

"הפרויקטים, כל פרויקט הוא במדינה שונה, הוא עם מערכת חוקים שונה וכן הלאה. מבחינת ההשקעה של כנף, אם זאת השאלה אז אני אענה תשובה ברורה. אני אומר עוד פעם, נעשה גיוס אחד לשני הפרויקטים במקביל, באותו יום, באותה שעה".

(עמ' 125).

מדובר במיזם אחד. לא מצאתי כל פגם בניסיון שנעשה, להציל את ההשקעה הכספית בדרך של העברת כספים שהתקבלו מהגזרה/הפרוייקט ברומניה לגזרה/הפרוייקט בלטביה, מתוך מטרה להשלים את הבנייה בו, ובאמצעות מכירת הדירות של פרוייקט זה, כדי להציל חלק מן ההשקעה. אמנם בסופו של דבר מהלך זה לא צלח, אולם באותה עת מהלך זה היה הגיוני ואף מחוייב המציאות, היות ועסקינן היה בהשקעה אחת במיזם אחד. בעת שהוזרמו/הועברו הכספים לגזרה/הפרוייקט בלטביה עדיין סברה חברת לידר, כי ניתן יהיה להציל את הפרוייקט ולהציל חלק מההשקעה.

בעדותו לא שלל פרופ' ביגר התנהלות עסקית כזו:

"פרופ' ביגר: עכשיו אם דבר כזה ניתן, בוא נניח שכן היה ניתן להעביר ולא היה צריך את תחנת הממסר, הגבולות פתוחים ועושים העברה בנקאית מפרויקט א' לפרויקט ב'. השאלה היא, ושוב זאת כאילו טענה, זה עניין משפטי יותר מאשר עניין עסקי אבל אם אני מסתכל מבחינה עסקית,

כב' השופט: האם זה נהוג במהלך.

פרופ' ביגר: זה יכול להיות בהחלט פעולה מקובלת. אבל אם אני רואה שגם הפרויקט ההוא עומד להפסיד ואני נותן כספים כדי לנסות להציל ואני לא בטוח שזה באמת יציל אז יש כאן שאלה עסקית מעניינת.

כב' השופט: זאת שאלה אחרת אבל אני שאלתי האם מבחינה עסקית מקובל שאני אעביר מפרויקט אחד לפרויקט שני.

פרופ' ביגר: זה יכול להיות.

עו"ד פרייליך: יכול להיות במובן של תלוי מה מערך החוזים בין הצדדים.

פרופ' ביגר: נכון, נכון. אני לא מכיר את מערך החוזים כמובן, אני אומר באופן עסקי שאני מדבר על חברה אז אם זאת חברה שנגיד יש לה שתי חברות בנות הרבה פעמים קיימות וזה נעשה לפעמים במה שנקרא מחירי העברה". (עמ' 289, 290).

ער אני לכך שפרופ' ביגר סבר כי קיים קושי בהעברה הסיבובית, בין רומניה ללטביה, כפי שנעשתה במקרה הנדון (עמ' 291). אולם, בנסיבות המתוארות, כאשר לא היה מנוס מאשר לבצע את ההעברה בדרך הסיבובית המתוארת לעיל; והיות ועסקינן היה במיזם אחד, אשר התנהל בשתי מדינות שונות, לא היה מנוס מלנהוג בדרך זו על מנת לנסות ולהציל חלק מן ההשקעה, ואין לראות העברה סיבובית זו כ"אירוע יציאה" על פי סעיפים 9.9 ו-9.13 ל"הסכם השותפות" או אירוע של משיכת כספים מהמיזם כמשמעותו בסעיף 9.17 ל"הסכם השותפות" המזכה את " שותפות SFK " בפירעון ההשקעה.

אסכם ואומר, לא מצאתי כי הייתה התרשלות כלשהי של הנתבעים בהתנהלות המיזם, לרבות בתקופת המשבר העולמי בשוק הנדל"ן.

שוכנעתי כי הנתבעים עשו כל אשר לאל ידם כדי להציל את השקעתם במיזם זה, לרבות את כספם של משקיעי כנף 2000/"השותפים המוגבלים", ביניהם התובעים.

אין לשכוח בעניין זה, כי השקעת חב' לידר ואחרים במיזם זה, הייתה למעלה מפי 6 !!! מהשקעת "השותפים המוגבלים", ואין להניח שלא עשתה את כל שניתן היה לעשות בתנאי משבר עולמי זה בשוק הנדל"ן ובמזרח אירופה בפרט, על מנת להציל את המיזם ואת ההשקעה בו.

שוכנעתי כי כך נהגה גם כנף 2000 כמייצגת את האינטרסים של "השותפים המוגבלים".

כנף 2000 עצמה, לא הייתה מושקעת במיזם זה.

כנף 2000 נהגה בהשקעה זו ובהתייחסותה למשקיעים בדיוק כפי שנהגה לטובתם ולמענם, בהשקעותיהם בעבר באמצעותה.

התובעים, ד"ר קובי מיכאלי ואייל אביב, העידו בעצמם על כך, כי התנהלותה של כנף 2000 בעסקאות קודמות אותן ביצעו באמצעותה ענתה על ציפיותיהם.

לא שוכנעתי כי במקרה הנדון, נהגה כנף 2000 בדרך אחרת.

ברי, כי אלמלא המשבר בשוק הנדל"ן העולמי; ואם היה ממשיך שוק הנדל"ן במזרח אירופה להתנהג כפי פריחתו בעת ביצוע ההשקעה; ואם גם הפעם היו נהנים התובעים לתשואה ולרווחים כפי שנהנו בעבר; תביעה זו לא הייתה באה לעולם.

בדברי הסיכום טוענים התובעים כי לא קיבלו דווח שוטף על התנהלות המיזם ומוסיפים:

"136. אי הדיווח צרם במיוחד לנוכח העובדה שכאשר ניתן דיווח אחד בלבד, הוא היה מוטעה.

137. כך, כאשר בחודש ספטמבר 2008, היו כבר בידי הנתבעים דוחות כספיים אשר העידו כי הפרויקטים נמצאים בפיגור משמעותי, שלחה הנתבעת 2 איגרת מטעה בעליל, בה נטען כי לעומת המצב הכלכלי בעולם, המצב אצלם "שקט מאוד" וכי אין כרגע "סיבה מיוחדת לדאגה":

"בעולם שלנו, ב"כנף 2000", עולם ההשקעות האלטרנטיביות שקט מאוד. ... בהתחשב במגוון ההשקעות האלטרנטיביות שעשינו עד כה ועודן בתוקף איננו רואים כרגע סיבה מיוחדת לדאגה...".

האיגרת התקבלה כמוצג על ידי בית המשפט הנכבד במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.11.2-11".

אני דוחה את הנטען.

לא הייתה כל מניעה מן התובעים לקבל דוחות אלו, אם הם היו מעוניינים בהם ומבקשים אותם. התובעים לא עשו כן.

עיינתי באיגרת שנשלחה למשקיעי כנף 2000 באוקטובר 2008 ואין בה את אשר מבקשים התובעים ללמוד ממנה.

איגרת זו, לא התייחסה ספציפית למיזם נשוא הדיון, אלא לכלל ההשקעות והמשקיעים של כנף 2000: "איגרת ללקוחות" "כנף 2000".

איגרת זו, נשלחה בסמוך למועד שבו החל המשבר בשוק הנדל"ן, במועד אשר בו לא יכלו כבר הנתבעים לעשות דבר, אלא להתמודד עם המשבר ולצפות שהוא יחלוף ולא יפגע בהשקעות שהושקעו במיזם.

באיגרת זו נאמר בין השאר:

"ספטמבר השחור נחתם בנפילה היומית החדה ביותר בהיסטוריה של וול סטריט – 777 נקודות – והדרמה הפוליטית בקונגרס האמריקאי, נעלה את החודש שבו השתנו פני השווקים הפיננסים.

בזמן שטבלתם תפוח בדבר, קרסו עוד ארבעה בנקים באירופה ותוכנית הצלה מתוקנת הובאה מחדש לאישור הקונגרס".

קרי, המצב לאשורו הובא לידיעת המשקיעים, הגם שמידע זה היה נחלת הכלל, בוודאי בקרב משקיעי הנדל"ן.

עוד נאמר באיגרת זו:

"כל שיכולים אנו לעשות עתה הוא להבטיחכם נאמנה, כי אנו עוקבים ללא הרף אחר ההתפתחויות הפיננסיות ברחבי העולם ולומדים בהתמדה את המתחולל לנגד עינינו, בתקווה אמיתית, כי לאחר ההתייצבות שתמיד מגיעה בסופו של דבר, כאשר הגלים הסוערים מסיימים לשצוף ולקצוף, תשובנה גם ההזדמנויות הנכונות".

כך אכן עשתה כנף 2000, כאשר עקבה אחר ניסיונותיה של חב' לידר להציל את המיזם.

כנף 2000 אף שיתפה את המשקיעים/"השותפים המוגבלים" במצב ובנעשה והקימה נציגות של המשקיעים כדי ליצור שקיפות ופיקוח מלא על הנעשה.

בעדותה מספרת הגב' חנה מריצקי:

ת. ... מיד כשהתחילו הבעיות והרגשנו שהולכת להיות בעיה אנחנו גם הקמנו נציגויות כדי שתהיה, שיהיה מהלך שקוף.

ש. נציגויות של המשקיעים?

ת. של משקיעים, כדי שנשקף, כי לא הרגשנו, כי הכל צריך היה להיות, היה נציגויות, זה רק במאמר מוסגר היה חשוב לי לומר. ולא בחלתי בשום דבר, באמת אני ידעתי, יודעת איפה מקומי ואת מי אני צריכה לייצג".

(עמ' 212).

"כב' השופט: את מייצגת את המשקיעים.

ת. נכון.

כב' השופט: מול היזם.

ת. נכון מאד.

כב' השופט: אוקי.

ת. ושוב אני מעירה את ההערה שהערתי בעבר שכשראינו שהמצב הוא קשה וקיימות בעיות אני עשיתי לצורך השקיפות המלאה גם נציגות של משקיעים".

(עמ' 212).

לא מצאתי כל פגם בהתנהלותה של כנף 2000.

כאמור, כישלון השקעתם של התובעים אינו תוצאת התנהלות לא תקינה של מי מהנתבעים אלא תוצאת המשבר העולמי בשוק הנדל"ן ובמזרח אירופה בפרט.

8. אחריותם האישית של נושאי המשרה

התובעים מבקשים לחייב את כל אחד מנושאי המשרה באופן אישי;

הנתבעת – חנה מריצקי – על הפרת חובת הזהירות במסגרת תפקידה כמנכל"ית "כנף 2000" - בשיווק המיזם, ובשמירה על האינטרסים של המשקיעים.

הנתבע – אמיר גבע – יו"ר "כנף 2000" הנושא באחריות הן לשיווק הכושל והן בפיקוח על הלווה, וכן לאחריות הנגזרת מהאיגרת שנשלחה למשקיעים עוד בספטמבר 2008 בה לא דווח על מצב שוק הנדל"ן.

הנתבע – שחר למקין – על הצגת מצג שווא לתובעים בכל הנוגע להלוואה ולבטוחות.

הנתבעת – רגינה אונגר – התרשלה בתפקידה בשל אי בדיקת כדאיות העסקה וסיכוניה; וכן בשל הסתרת המידע הנוגע לאי סדרים בניהול הפרוייקטים; וכי חובתה נגזרת מכוח היותה דירקטורית בחברת SFW

הנתבע – יאיר פודים – דירקטור בחברת SFW אשר התרשל במילוי תפקידו בבדיקת העסקה טרם התקשרות, בפיקוח על התנהלות השותפות ובהיעדר העברת מידע שוטף על ניהול הפרוייקטים.

הנתבעים כופרים בכל הנטען.

לא מצאתי אחריות אישית כלשהי, ובכלל, של מי מנושאי משרה אלו.

בע"א 313/08 עזמי נשאשיבי נ' איהאב ניראוי, תק-על 2010(3), 1577 (2010) נקבע:

"המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן של חברה, לרבות נושא משרה בה, הוא אותו מבחן רגיל הקיים בדיני הנזיקין, קרי קיום יסודות העוולה (ראו: עניין צוק אור, לעיל, בעמ' 697; רע"א 7875/06 זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 29.11.2009) בפסקה 12 (להלן: עניין זלץ)). יחד עם זאת, על המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, ישנה חובה להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה ולהניח תשתית ראייתית אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה. שאם לא כן, ניתן אולי להיפרע מן החברה, אך לא מן האורגן או נושא המשרה (ראו: ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכלכלית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36, 43 (2003); עניין זלץ, לעיל, בפסקה 12).

...

51. כדי לחייב את המערערים בעוולת הרשלנות יש להוכיח בין היתר כי למערערים הייתה חובת זהירות כלפי המשיבים וכי זו האחרונה הופרה על ידי המערערים [ראו: סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין; ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, 129-132 (1985)].

52. בעבר נקבע כבר כי חובת הזהירות של אורגן או נושא משרה בחברה אינה צומחת מעצם כהונתו של האורגן או נושא המשרה בתפקיד: "חובת זהירות אישית של נושא המשרה אינה צומחת מעצם הכהונה בתפקיד. לכן, לא ניתן לעגן את חובת הזהירות של דירקטור בתאגיד כלפי צדדים שלישיים על חובתם הכללית של דירקטורים לפקח על פעולות התאגיד, ונדרשים נתונים נוספים המגבשים את חובת הזהירות האישית שלו" (ראו: עניין מתתיהו, לעיל, בעמ' 791; ראו גם: עניין זלץ, לעיל, בפסקה 15).

53. השאלה באלו מקרים תקום חובת זהירות של אורגן או נושא משרה בחברה כלפי צדדים שלישיים, אשר התקשרו בחוזה עם החברה, היא שאלה סבוכה. עמד על כך השופט [כתוארו אז] ת' אור בעניין מתתיהו: "... מתי תקום חובת זהירות של נושא משרה בתאגיד כלפי צד שלישי, במסגרת התקשרות חוזית של התאגיד עם אותו צד שלישי. המדובר בשאלה סבוכה, אשר עשויה לעורר שיקולי מדיניות הפועלים בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, יש לכבד את הבחירה החוזית של הצדדים להתקשרות, אשר נושא המשרה אינו צד לה. הטלת אחריות על נושא המשרה על בסיס עוולת הרשלנות כל אימת שמתרחשת הפרה של ההתקשרות עלולה לסכל את הבחירה החוזית האמורה, ואינה מתיישבת עם העיקרון בדבר הפרדה בין אישיותו המשפטית של התאגיד לבין נושאי המשרה בו... מצד אחר, במקרים מסוימים עשויים להתעורר שיקולי מדיניות הפועלים בכיוון של הטלת אחריות אישית – למשל, כאשר נושא המשרה הופקד באופן אישי על ידי התאגיד על הגנתו של אדם, ולאותו אדם נגרמו נזקי גוף..." (ראו: עניין מתתיהו, לעיל, בעמ' 791).

בהמשך, נקבע כי לצורך גיבושה של חובת זהירות של אורגן או נושא משרה בחברה יש להצביע על כך כי בין האורגן או נושא המשרה למאן דהו התקיימה מערכת יחסים החורגת מגדר פעילותו הרגילה של האורגן או נושא המשרה בחברה: "... לצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של נושא משרה בחברה. בלי למצות, עשויה להיות בעניין זה משמעות לנתונים, כמו מומחיות אישית של המנהל בעניין נושא ההתקשרות, שעליה סמך הצד האחר להתקשרות... ; חובות מקצועיות של המנהל, המבוססות על מיומנות מקצועית שלו – למשל, כרופא, כעורך-דין או כמתכנן...; או קיומם של יחסים מיוחדים בין המנהל לבין הצד השלישי, אשר הביאו לכך שהצד השלישי נתן במנהל המסוים את אמונו ואת בטחונו כי המנהל, באופן אישי, לוקח אחריות כלפי הצד השלישי...". (ראו: עניין מתתיהו, לעיל, בעמ' 792).

54. קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל התומכים בהגבלה של הטלת חובת זהירות על אורגנים ונושאי משרה בחברה שכן הטלת אחריות כאמור עלולה לחתור תחת ההגדרה של האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. עמדה על כך השופטת ע' ארבל: "קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל התומכים בהגבלת הטלתה של חובת זהירות על מנהלי משרה ודירקטורים בחברה. הטלת החובה עלולה לחתור תחת הגדרת האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, על ידי הטלת חבות על פרט שלא היה צד להתקשרות החוזית בין הנושה לחברה (ראו למשל בע"א 4612/95 הנ"ל, בעמ' 791). כמו כן, כאמור לעיל, הטלת חובת זהירות רחבה על אורגנים בחברה עלולה ליצור הרתעת יתר מפני נטילת סיכונים עסקיים סבירים על ידי החברה שעשויים בסופו של יום, להביא להשאת רווחי החברה. מן הצד השני, קיימים גם שיקולים התומכים בהטלת אחריות נזיקית בנסיבות אלו. בין היתר, ניתן לציין את העמדה האינדיבידואליסטית של דיני הנזיקין לפיה, על כל אדם לשאת באחריות למעשיו, וכן שיקולי צדק, הגינות והרתעה יעילה (להרחבה ראו: ע"א 8133/03 הנ"ל בפסקה 14 לפסק הדין)". (ראו: ע"א 2792/03 יצהרי נ' אימפרוט (לא פורסם, 14.12.2006) בפסקה 12 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל)".

בדברי הסיכום מציינים הנתבעים:

"84. ... התובעים כלל לא הניחו את התשתית העובדתית המשפטית הנדרשת על פי דין, ואפילו לא בקירוב, לחיוב נושאי המשרה ובעלי המניות ככאלה, לא מכוח דוקטרינת 'הרמת המסך' ולא מכוח דיני הנזיקין. התובעים לא הוכיחו שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות; לא הוכיחו, כי הפעילות העסקית בוצעה באופן בלתי ליגיטימי או כי בעלי המניות רוקנו את נכסי החברה".

אכן, לא הוכח, כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות נושאי המשרה לאורך כל הדרך.

לא מצאתי כי יש מקום להטיל אחריות כלשהי על מי מנושאי המשרה לאובדן ההשקעה.

נושאי המשרה, במסגרת תפקידם, עשו את כל הדרוש הן בשלבים המקדמיים של בדיקת כדאיות ההשקעה בטרם הצגתה למשקיעים; הן בעת הצגת ההשקעה למשקיעים; הן בשלבים המאוחרים יותר של ההתקשרות, ב"הסכם השותפות" ו"הסכמי ההלוואה"; הן בניהול המיזם והן בניסיונם להציל את ההשקעה/המיזם בעת משבר הנדל"ן העולמי.

שוכנעתי, כי האינטרסים של משקיעי כנף 2000/"השותפים המוגבלים" והשמירה על אינטרסים אלו, עמדו נגד עיני נושאי המשרה והם פעלו לשמור על אינטרסים אלו.

מדובר היה באינטרסים משותפים, שהרי השקעת חברת לידר במיזם זה הייתה למעלה מפי 6 !! מהשקעת "השותפים המוגבלים".

אובדן ההשקעה הינו תוצאת המשבר העולמי בשוק הנדל"ן העולמי ולא כתוצאה מהתנהלות רשלנית כלשהי או אחרת של מי מן הנתבעים נושאי המשרה ו/או האחרים.

משבר שוק הנדל"ן בעולם כולו, הביא עמו לקריסת פרוייקטים, התמוטטות חברות ובנקים ולאובדן השקעות, ביניהם ההשקעה במיזם נשוא הדיון. מדובר בסיכון מחושב אותו לקחו על עצמם "השותפים המוגבלים", עת השקיעו במיזם זה. עתה, אין הם יכולים "לגלגל" סיכון זה ואת הפסדיהם על אחרים.

מסכם ואומר שחר למקין:

"ת. ... זה הלוואות עם סיכון וסיכוי. שבא בן אדם, משקיע, הוא לוקח את הסיכון, למה הוא לוקח את הסיכון כי הוא רוצה לקבל 10 אחוז ובבנק נותנים לו אחוז, והוא רוצה 10 אחוז מהרווחים כי הוא ראה פרויקטים ושהם מרוויחים והוא קרא בעיתון והכל יהיה נכון, והוא קרא דוחות כספיים. אז הם רצו להשתתף בחגיגה, סליחה שאני אומר את זה בצורת הרחוב, והם הצטרפו להשקעות האלה, הם ידעו בדיוק את הסיכון שהם לוקחים.

ואז מה ההלוואה הזאת אמרה, אתה נכנס לפרויקט ספציפי, טובגו, וולנטר, במקרים שלנו או עשרות אחרים שהם עשו, אתה הולך ולוקח את הסיכון של מזרח אירופה, אתה יכול להיפרע אך ורק מהנכס הספציפי שבו השקעת. אתה לא משקיע בנכס לוקח 10 אחוז ואחרי זה בא ואומר תשלם לי את זה ממקורותיך, תביא מאמריקה, תביא מלונדון, תביא מכל מיני מקומות כסף, כי אז לא הייתי נותן לך 10 אחוז, הייתי נותן לך 2 אחוז או 3 אחוז. הבנק נותן 2 אני אתן לך 4 כי אני לא בנק עדיין. אבל אתה לא יכול ליהנות מ-10 אחוז מרוחים ואז מגיע, מה זה ה- recourse ו-non recourse, ה- non recourse בא ואומר שהיכולת פירעון שלך כמשקיע, כמי ששם את הכסף הוא אך ורק מהפרויקט הספציפי ואם הפרויקט הספציפי שבגינו השקעת את הכסף קרס, הפסדת את כספך. מה לעשות, צר לי, כואב לי, הם הפסידו את הכסף, גם אני הפסדתי את הכסף, גם Leader הפסידה 35 מיליון אירו, כולנו הפסדנו את הכסף, היה רעידת אדמה. כשרעידת אדמה באה כולם נופלים. אז מחפשים את הקונסטרוקטור ואת המהנדס ואת השמאי וכולם זה אבל הייתה רעידת, כל הבניינים קרסו לתוך הבור, מה אני יכול לעשות? עכשיו אין זכות חזרה להבנתי והסברנו את זה גם לכל מי שרצה לשמוע, הנושא של ה- recourse זה זכות חזרה. אין למשקיעים שהלכו לפרויקט שקרס זכות חזרה כלפי החברה למעלה או כלפי החברות של הלמעלה של הלמעלה, או כלפי האנשים של הלמעלה של הלמעלה, אחרת אין סוף ואין, איפה עוצרים את הדבר הזה? זה כללי המשחק, זה מה שהוסבר להם, זה מה שנרשם במצגות, זה מה שנחתם בחוזים וזאת הבנתי ל- recourse, non recourse".

(עמ' 137, 138).

תמים דעים אני, כי בכל השקעה ספקולטיבית קיימים סיכונים, ביניהם הסיכון שההשקעה תרד לטמיון. על המשקיע לקחת בחשבון אפשרות זו ולשאת בתוצאתה, בוודאי כאשר טרם השקעתו הוא היה מודע היטב לסיכון זה והסכים בחתימתו על "הסכם השותפות" ש"...אין וודאות כי הפרוייקט ישמור על ערכו או כי יניב רווחים תשואה לבעליו למשך תקופת השותפות או כל חלק הימנה"; "כי תנודות בענף הנדל"ן בעולם בכלל ומזרח אירופה , ברומניה ובלטביה במיוחד, עלולים להשפיע על סיכויי ההצלחה של ההשקעה."; "כי אין וודאות לכך כי הלווה תכל לעמוד בהתחייבויותיו..."; ו"כי אין ולא תהיה למי מן השותפים המוגבלים כל טענה, תביעה, זכות או סעד מכל סוג ומין שהוא כנגד השותף הכללי ו/או תאגיד הקשור אליו ו/או כל תאגיד ו/או גוף אחר (ו/או עובדיהם ו/או מי מטעמם) עמו יתקשר השותף הכללי לביצוע ההשקעה, בכל הנוגע לסיכונים הנזכרים בסעיף והשותפים המוגבלים מוותרים בזאת על כל טענה או תביעה כאמור." (סעיפים 10.1, 10.2 , 10.3 ו- 10.9 ל"הסכם השותפות").

9. אחריות AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ

בכתבי התביעה נטען כי חברת הביטוח AIG ביטחה את הנתבעים בביטוח מסוג INVESTMENT MANAGER: לכיסוי לביטוח אחריות נושאי משרה וכיסוי אחריות מקצועית במסגרת עיסוק במתן שירותים פיננסיים.

משקבעתי כי למי מהנתבעים ונושאי המשרה אין אחריות לאובדן ההשקעה ובכלל, דין התביעות נגד חברת הביטוח להידחות.

אני דוחה את התביעות נגד AIG ישראל חברה ישראלית לביטוח בע"מ.

10. סוף דבר

אני דוחה את שלוש התביעות מכל אחד מן הנימוקים שבפסק הדין.

בהתחשב בנסיבות תיק זה ובהפסדים שנגרמו לכלל המשקיעים במיזם נשוא הדיון, לרבות ה"שותפים המוגבלים" (ביניהם התובעים) – באמצעות "שותפות SFK" - אני מחליט שלא לעשות צו להוצאות.

כל אחד מהצדדים יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ד' באייר, 14 באפריל 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.