מבוא

בפניי תביעה נזיקית לשיפוי התובע בערכם של מיטלטלין אשר נרכשו על ידו, במסגרת הצעת מכר בתיק כינוס נכסים של חברת א.ג. גולדמן בע"מ (להלן: "החברה בפירוק"), ונלקחו ממנו, לטענתו, על ידי הנתבעת, בטרם הועברו לידיו.

הנתבעת, הינה חברה בע"מ אשר חברת בת שלה בשם "אקוואריום ייזום ופיתוח נכסים בע"מ" השכירה, בתקופה הרלבנטית לתביעה, מבנה שבבעלותה לחברת "א.ג. גולדמן בע"מ".

צד ג', מר ירון רג'ואן, הינו מפרק זמני אשר מונה לחברה בפירוק על ידי בית המשפט.

טיעוני התובע

נציג הנתבעת, מר יריב לוי ( להלן: "מר לוי" ), מהנדס המועסק אצל הנתבעת וידידו לשעבר של התובע, קישר בין התובע לצד ג', המפרק הזמני, וכך יצאה אל הפועל עסקת המכר, במסגרתה רכש התובע ציוד ומלאי של החברה בתמורה לסך של 265,650 ₪ ( להלן: "עסקת המכר" ). בטרם ביצוע עסקת המכר, הודיע צד ג' לתובע שהנתבעת נטלה מספר פריטי ציוד ממבנה החברה בחיפה ואחסנה אותם בחצריה שביוקנעם, והעביר לידיו רשימת ציוד בצרוף צילומי הפריטים אשר הוכנו על ידי מר לוי והבטיח לו כי הנתבעת תחזיר את הפריטים בחזרה למבנה החברה בחיפה. לטענת התובע, ביום 17.02.09 לאחר שקיבל מצד ג' את מפתחות המבנה לצורך פינוי כל הציוד והמלאי שרכש, גילה כי הפריטים שבתצלומים לא הוחזרו למבנה על ידי הנתבעת. ביום 02.03.09 הודיע התובע לצד ג' כי במבנה חסרים מספר פריטים שנכללו במסגרת עסקת המכר, אך פניותיו לקבלת הפריטים החסרים מהנתבעת וממר לוי לא הניבו פרי, בעוד שצד ג' והנתבעת מטיחים האשמות זה בזה, ביחס למקום הימצאותם של הפריטים ונסיבות היעלמותם. לפיכך, נאלץ התובע לרכוש, ביום 19.04.09, מסור גירונג, כתחליף למסור אשר נכלל ברשימת הפריטים הכלולים בעסקת המכר ושלא הועבר לידיו עד היום, כמו גם פריטים נוספים, המפורטים בסעיף 13 לכתב התביעה, בסכום כולל של 12,475 ₪ לרבות עגלת נשיאה, מקדחה, שואב אבק תעשייתי ושולחן קשירה.

טיעוני הנתבעת

חברת בת של הנתבעת השכירה מבנה שבבעלותה לחברה בפירוק, ולאחר שזו נטשה את המבנה על ציודו, בסוף חודש דצמבר 2008, כשהוא מופקר וללא שמירה, לאחר שצברה חובות כבדים כלפי הנתבעת, תפסה האחרונה את הציוד במקום והעבירה את חלקו למפעלה שביוקנעם, בטענה לזכות עיכבון שיש לה בציוד זה. לטענתה, לאחר שמונה צד ג' כמפרק זמני לחברה שבפירוק, ולאור דרישתו, הוחזרו כל פריטי הציוד שנלקחו על ידי הנתבעת, תוך ימים ספורים לאחר שנתפסו על ידה, כדי לאפשר את מכירתם על ידו. מר לוי, אשר בינו ובין התובע הייתה היכרות מוקדמת, קישר בינו לבין המפרק הזמני וכך נולדה עסקת המכר, נשוא תיק זה. לטענת הנתבעת, צד ג' לא ביטח את תכולת המבנה כנדרש ולא הציב שמירה במקום, ולפיכך, התרחשו מספר התפרצויות למבנה, לאחר שהוחזרו לשם פריטי הציוד שהוצאו ממנו. לטענתה, פריטי הציוד נשוא התביעה נגנבו מהעסק עובר להתגבשות עסקת המכר בין צד ג' לתובע, שכן, הפריצות התרחשו ביום 29.01.09 או קודם לכן, בעוד שהתובע רכש את הפריטים מצד ג' רק ביום 17.02.09. כך, שכל פריטי הציוד נשוא התביעה נגנבו לפני עסקת המכר, ולפיכך, פריטים אלה לא נכללו בעסקת המכר. יתרה מכך, אין כל יריבות בינה לבין התובע, באשר לפריטים החסרים, שכן, הנתבעת לא הייתה צד לעסקת המכר אשר נכרתה בין צד ג' לבין לתובע. לטענת הנתבעת, אם תחויב לשלם לתובע מכוח תביעה זו את סכום התביעה או חלק ממנו, כי אז על צד ג' לשפותה בגין כך. מעבר לכך, הנתבעת מעלה בסיכומיה טענת קיזוז, לפיה צד ג' היה מחויב להחזיר את החזקה במושכר לבעלי המבנה כשהוא תקין, נקי ופנוי מכל אדם וחפץ, אך הוא לא עמד בהתחייבותו זו, אותה גלגל אל התובע, אשר אף הוא לא עמד במטלה, ולפיכך, נאלצה הנתבעת לשכור שירותיו של קבלן מיוחד לניקוי המושכר. לטענתה, עלות ניקיון המבנה עולה על סכום התביעה והנתבעת תטען לקיזוז כל סכום שיפסק מהוצאותיה אלו.

טיעוני צד ג'

צד ג' פרסם ביום 23.01.09 מודעת מכר ציוד ומלאי החברה שבפירוק, לפיה נרשם כי " הציוד והמלאי ימכרו במצבם "as is " ואין הח"מ אחראי למצבם מכל מין וסוג, עובר ולאחר המכר, לרבות לתוקף רישיונם, תקינותם, טיבם, מקורם, מקומם וכיוצ"ב", ולכן, אין לתובע מקום להלין כלפי צד ג' בסוגיית המכר. יתרה מכך, המסמך עליו חתם התובע ביום 17.02.09 ( נספח ז' לכתב ההגנה מטעם צד ג'), מעיד אף הוא על העדר יריבות בין התובע לצד ג', שכן בסעיף 4 למסמך זה נרשם כי התובע "מאשר קבלת מלוא הציוד והמלאי שנרכש "as is " והוא מוותר על כל טענה מכל מין וסוג כלפי החברה שבפירוק ו/או צד ג'. זאת ועוד, הציוד נשוא עסקת המכר כולל אך ורק ציוד אשר היה קיים בנגריית החברה שבפירוק ברח' חלוצי התעשייה 110 במפרץ חיפה, ולא לציוד הנוסף של החברה, אשר היה מצוי בחנות תצוגת החברה ברח' ההסתדרות 251 במפרץ חיפה. לטענת צד ג', הנתבעת החזיקה באופן בלעדי בנגריית החברה מיום 21.12.08 ועד ליום 08.01.09, אז התירה לצד ג' להיכנס למבנה ולרשום את תכולתו. בסמוך לאחר מכן, ביקר צד ג' במבנה הנתבעת ביוקנעם, בו הוחזק ציוד ומלגזה שנטלה הנתבעת מהמושכר. לטענת צד ג', במעמד זה, הוצג בפניו חלק מן הציוד נשוא תיק זה, כולל שואב האבק התעשייתי והמלגזה. לטענתו, הציוד נשוא הליך זה אינו הציוד אשר נגנב מהמבנה במהלך הפריצה למקום, אלא שמדובר בציוד אשר הוחזק וככל הנראה עודנו מוחזק על ידי הנתבעת. עוד טוען צד ג' כי, הציוד היחידי שהוחזר על ידי הנתבעת הינה המלגזה וארגז. לפי צד ג', הציוד שניטל על ידי הנתבעת היווה נטל מכביד, ומעבר לכך, שווי הציוד, נשוא התביעה, בטל בשישים, לגישתו, בשים לב לדו"ח הפחת לשנת 2007 (נספח כ"ב לכתב הגנתו), ובפרט לאור סך התמורה ששילם התובע על העסקה כולה. לטענת צד ג', התובע רכש את תכולת ציוד החברה בידיעה כי אינו רוכש את הציוד המוחזק בידי הנתבעת, שנציגה ציפה ככל הנראה להותרת הציוד בחזקת הנתבעת, כמעין דמי תיווך על הפניית התובע לצד ג' וזכיית הצעתו בהליך המכרז.

דיון והכרעה

בתצהירו מציין התובע כי הוא רכש, לפי הצעת מכר על פי החלטת בית המשפט המחוזי, בתיק פירוק של החברה בפירוק, ציוד ומלאי בשווי כולל של 265,650 ₪, זאת על ידי צד ג', שמסר לו, ביום 17/2/09, מפתחות המבנה בו אוחסן הציוד שרכש, והודיעו כי פריטים נוספים, שאת תצלומיהם הוא הציג בפניו, והמהווים חלק בלתי נפרד מהציוד שהוא רכש, כאמור, נמצאים במחסן של הנתבעת ביוקנעם, לאחר שיריב לוי, עובד אצל הנתבעת, לקח אותם מהמבנה מחשש כי ייגנבו, וכי הנתבעת אמורה להשיבם למבנה, והוא יקבלם יחד עם שאר הציוד שרכש. התובע מציין, בסעיף 4 לתצהירו, כי משנכנס למבנה הבחין כי הפריטים הנ"ל, שאת תצלומיהם ראה קודם, כאמור, אינם נמצאים במבנה, ואלה הם הפריטים: 2 יחידות עגלות נשיאה, מקדחת מתכת על סטנד, מסור גרונג חשמלי, שואב אבק תעשייתי, ושולחן קשירה, ששווים יחד הינו סך של 12,475 ₪.

אכן, לפי תצהירו הנ"ל, התובע מעולם לא ראה את הפריטים נשוא התביעה בתוך המבנה, בטרם קיבל את מפתחות המבנה מצד ג', אלא שידע על קיומם אך מפי צד ג', לפי תצלומים שהציג בפניו. יחד עם זאת, אין לראות בזאת עובדה המביאה למסקנה כי פריטים אלה לא היו חלק מהציוד שנרכש על ידו בעסקת המכר, שכן, צד ג' הציג בפני התובע תצלומים של פריטים אלה, עובר למסירת המפתח של המבנה, והודיעו כי הנתבעת תחזירם למבנה, והוא יקבל אותם יחד עם הציוד שנמצא שם. לציין כי צד ג', כפי שיפורט בהמשך, אישר כי הוא הציג בפני התובע תצלומים של הפריטים נשוא התביעה, ומצאתי בזאת, כפי שאציין בהמשך, ראיה לכך כי פריטים אלה היוו חלק מעסקת המכר. התובע התייחס לעניין זה בעדותו בבית המשפט, עת העיד כי הוא ביקר במבנה לפני עסקת המכר ואמרו לו, באותו מעמד, כי קיים רכוש נוסף שמאוחסן במקום אחר ( עמוד 7 שורות 11-14 לפרוטוקול ישיבת יום 28/3/12 ), והוסיף כי עת הגיש את הצעתו לרכוש את הציוד, הוא לא התמקד בכל הדברים, אלא שלאחר שהגיש את ההצעה ולאחר ששילם את התמורה וקיבל את המפתח מצד ג' אמר לו צד ג' כי יש כלים הנמצאים אצל יריב לוי ( עמוד 8 שורות 1-3 לפרוטוקול ). העובדה, שאינה במחלוקת, לפיה, התובע רכש את הציוד והמלאי מבלי שהצדדים יפרטו את כל פרטי הציוד והמלאי, אלא שרכש את הציוד והמלאי כפי שהוא, על כל תכולת המבנה, מחזקת את גרסת התובע, לפיה, הוסכם כי תכולת הציוד והמלאי כוללת הפריטים שהוצאו על ידי הנתבעת, עובר לעסקת המכר, כפי שהעיד, לשאלת בית המשפט, כי ההצעה שהגיש לרכישת הציוד והמלאי התייחסה הן לציוד שראה במבנה והן לפריטים שאת תצלומיהם הראה לו צד ג' ( עמוד 8 שורה 10 לפרוטוקול ).

בהודעתו בכתב ( נספח ז' לכתב ההגנה של צד ג', הנתמך בתצהירו ), מאשר התובע כי ביום 17/2/09 הוא קיבל מאת צד ג' את מפתח המבנה, ומאשר כי הוא קיבל את מלוא הציוד והמלאי שהוא רכש מהחברה בפירוק, וכי הוא מוותר על כל טענה כנגד הנתבעת או צד ג'. התובע אישר, בעדותו בבית המשפט, את חתימתו על מסמך זה ( עמוד 8 שורה 31 לפרוטוקול ). טוענים הנתבעת וצד ג' כי לפי אישור זה של התובע, במבנה נמצאו, עת כניסתו לשם על מנת לפנות את הציוד שרכש, כל הציוד והמלאי שרכש, אחרת הוא היה מציין כי חסרו במקום פריטים שמאוחסנים ביוקנעם או במקום אחר, כנטען. אני דוחה טענה זו. אין בהצהרה זו של התובע כדי לשלול את גרסתו לפיה, הציוד שהוא רכש כולל הן זה שנמצא במבנה והן זה שהוחזק במקום אחר על ידי הנתבעת, ושאת תצלומיו הוצג בפניו על ידי צד ג'. התובע העיד, בחקריה החוזרת, כי הוא לא הבין את משמעות המילים AS IS במסמך זה ( עמוד 11 שורות 12-13 לפרוטוקול ).

לא זו אף זו, צד ג', אשר מכר את הציוד והמלאי לתובע, העיד כי:

" ידע על הפריטים הנוספים שהיו ביוקנעם אני אמרתי לתובע לפני יום 17/2/ בו חתם על המסמך וקיבל מפתחות.

על גבי המסמכים שהוא קיבל ב 17.2 הוא ביקש ת ואני העברתי לו. ב 17.2 נתתי לו את הרשימה של התמונות וסמנתי לו שאלה חסרים ושיפנה ליריב. אמרתי לו שאם הוא יעשה טובה יחזיר לו. אני מכרתי אך ורק מה שהיה במחסן פיזית. מבחינתי הפריטים שלא היו במחסן לא כלולים בממכר".

( עמוד 19 לפרוטוקול ).

מעדותו הנ"ל של צד ג' יש לקבוע כי התובע הבין כי הוא רוכש את כל הציוד והמלאי הנמצא שם, כולל הפריטים שתועדו בצילומים שצד ג' הציג בפניו, אחרת, אין כל הסבר לכך שצד ג', שהיה צד לעסקת המכר, יציג בפני התובע תצלומים כאמור, לגבי פריטים שאינם במבנה, אילו סבר הוא כי הם לא נכללים בעסקת מכר זו, ואין כל הסבר לפשר הודעתו לתובע, לפיה, יריב לוי יחזיר לו את הפריטים, אילו אכן אלה לא נכללים בעסקה. התנהלות זו של צד ג' מוכיחה כי הצדדים לעסקת המכר הסכימו כי הפריטים נשוא התביעה נכללים בעסקה, ומשכך, איני מקבל את גרסתו של צד ג', בסיפא של דבריו הנ"ל, לפיהם, פריטים אלה לא נכללו בעסקה, שכן, טענה זו לא עולה בקנה אחד עם הרישא של דבריו לעיל, כאמור.

אכן, בבקשתו הדחופה בתיק הפירוק, מיום 2/2/09, שהוגשה לבית המשפט המחוזי ( נספח ה' לתצהיר יריב לוי ), מציין צד ג' כי ביום 29/1/09 הוברר, בטרם הצגת נכסי החברה בפירוק בפני המציעים, כי אירעה התפרצות למבנה וכי נגנבו משם פריטים. לכאורה, יש ללמוד מהצהרה זו כי התובע לא רכש את הפריטים שנגנבו, מאחר ועסקת המכר הייתה לאחר אירוע ההתפרצות. מסקנה זו אני דוחה, משני טעמים: האחד, אין בהצהרה הנ"ל של צד ג' כדי ללמד על סוג הפריטים שנגנבו משם, והאם הפריטים נשוא התביעה, כולם או חלקם, היו בין הפריטים שנגנבו. והשני - צד ג' אישר, בעדותו בפניי, כפי שתפורט בהמשך ( ראה עמוד 19 לפרוטוקול ), כי הוא הציג בפני התובע, לפני יום 17/2/09, היינו, לפני שזה נכנס למבנה לבחון את הסחורה, תצלומים של הפריטים שהוצאו מהמבנה על ידי נציג הנתבעת, יריב לוי, וכי יריב יחזיר אותם. אין חולק כי הפריטים נשוא התביעה נכללו בין הפריטים שיריב הוציא מהמבנה בחודש דצמבר 2008 ( ראה נספח ג' לתצהירו של יריב לוי ). מכאן, התובע ידע והבין כי עסקת המכר כוללת פריטים אלה, שתצלומיהם הוצגו בפניו, וצד ג' היה חייב לספק לו אותם, כנגד התמורה ששולמה, והנתבעת חייבת הייתה להשיב אותם למבנה, לאחר שהוציאה אותם משם, על מנת לאפשר מסירתם לרוכש, הוא התובע. הטענה כי ביום 29/1/09 או לפני כן אירעה התפרצות למבנה, במהלכה נגנבו פריטים, אין בה כדי לפטור את הנתבעת וצד ג' מחובתם לקיים אחר ההסכם ולשפות את התובע בגין ההפסד שנגרם לו, משלא קיבל את הפריטים נשוא התביעה, אף ששילם תמורתם למוכר.

מר יריב לוי, מהנדס בקבוצת החברות של הנתבעת והעד מטעמה, מציין, בתצהירו מיום 9/2/12, כי חברת בת של הנתבעת השכירה את המבנה שבבעלותה לחברה בפירוק, להפעלת נגריה, ולאחר שהחברה בפירוק הפרה את התחייבויותיה כלפי החברה המשכירה וצברה חובות בסך של 200,000 ₪ היא נטשה את המבנה, כשהוא מופקר וללא שמירה. כן ציין העד, בסעיף 6 לתצהירו, כי בעלי המבנה ביקשוהו להוציא משם פריטים ולהעביר אותם למחסן ביוקנעם, והוא ערך תיעוד של הפריטים שהוא הוציא מהמבנה, לפי הבקשה הנ"ל ( נספח ג' לתצהיר ). עיינתי ברשימת הפריטים שערך העד כאמור, ומצאתי כי הפריטים שהוא הוציא מהמבנה, ביום 29/12/08, כוללים, בין היתר, את הפריטים נשוא התביעה, והם: 2 יחידות עגלת נשיאה, שואב אבק תעשייתי, שולחן קשירה, מסור גרונג חשמלי, מקדחת מתכת על סטנד ( להשוואה - ראה סעיף 4 לתצהיר התובע ). גם בעדותו בבית המשפט שב מר יריב לוי ואישר כי הוא הוציא, לפי הוראה של עורכת הדין של הנתבעת, עו"ד קרן יכין, ציוד מהמבנה והעבירו למחסנים ביוקנעם ( עמוד 11 שורות 24-25 לפרוטוקול ישיבת יום 28/3/12 ).

על כן, הוכח כי הנתבעת, באמצעות המהנדס מטעמה, מר יריב לוי, הוציאה את הפריטים נשוא התביעה מהמבנה והעבירה אותם למחסן שבחזקתה ביוקנעם, וזאת, מתוך כוונה להיפרע מהחברה בפירוק, בגין חוב המגיע לה, לטענתה, מחברה זו.

מר יריב לוי מציין, בסעיף 8 לתצהירו, כי בחלוף מספר ימים, ולבקשתו של צד ג', הוא החזיר למבנה את כל הפריטים של החברה בפירוק שהוא הוציא מהמבנה, על מנת לאפשר לצד ג' למכור אותם, וכי צד ג' או מי מטעמו לא נכח במעמד החזרתם של אלה למבנה וכי לא נערך כל רישום של הפריטים שהוחזרו. התנהלות נטענת זו של מר יריב לוי מעוררת תהייה של ממש, שכן, לא הונח הסבר מניח את הדעת לכך שהוא ערך תיעוד בכתב באשר לפריטים שהוא הוציא מהמבנה ( נספח ג' לתצהירו ), בעוד שנמנע מלערוך תיעוד בכתב של הפריטים שהוא החזיר לשם, קל וחומר משהוברר, לפי טענתו, כי במעמד השבת הפריטים למקום איש למטעם צד ג' לא נכח במקום וכי אף הוא עצמו לא נכח בעת החזרתם של אלה למבנה, אלא שאחרים, שלא העידו מטעם הנתבעת, החזירו אותם לשם, כנטען. גם עדותו בבית המשפט עוררה תמיהה יסודית וקשה, שעה שהעיד כי הוא החזיר את כל הציוד שהוציא קודם לכן מהמקום, אך לא טרח לערוך תיעוד בכתב אודות ציוד זה שהוחזר ( עמוד 12 שורות 24-28 ועמוד 13 שורות 13-14 לפרוטוקול ). ההסבר שמסר יריב לוי, לפיו, המדובר בציוד ישן ובלוי ( שם, שורה 14 לפרוטוקול ), אינו סביר ומשכנע, שכן, העד ערך, לגבי אותו ציוד ממש, תיעוד בכתב, המפרט את סוג וכמות הפריטים שהוציא מהמבנה, ולכן, לא הייתה כל הצדקה לא לערוך תיעוד דומה במעמד החזרתם, במידה והם אכן הוחזרו למקום. גם ההסבר הנוסף של העד, לפיו, הוא לא תיעד בכתב את הפריטים שהחזיר ולא צילם אותם במעמד החזרתם כיוון שסבר כי בכך העניינים הסתיימו ( עמוד 13 שורה 30 לפרוטוקול ), לא היה סביר אלא היה זה הסבר כללי, מתחמק ובלתי אמין. ואם לא די בכך, הרי שמר יריב לוי נשאל לגבי אנשים שהיו עמו ושנכחו במקום בעת החזרת הציוד, והשיב כי:

" איני זוכר, העמסנו את זה באמצעות חברת הובלה בשעות הבוקר, אני חושב שצוות הפועלים שלי היה...".

( עמוד 13 שורות 9-10 לפרוטוקול ).

חרף הצהרה זו, נמנעה הנתבעת מלהעיד מי מחברי הצוות הנ"ל או מי מעובדי חברת ההובלה, על מנת לתמוך בטענת העד, לפיה, הפריטים הוחזרו, כאמור. יתרה מזאת, מר יריב לוי הוסיף כי הוא לא זוכר את חברת ההובלה, ותשובה זו לא הייתה כנה כלל. ועוד, הוא העיד כי, הוא מניח כי מאחר וחברת הובלה ביצעה את הובלת הציוד מיוקנעם למבנה, הרי שיש להניח כי קיימת תעודת משלוח, שכן, כך לפי העד, אף חברת הובלה לא תבצע הובלה של ציוד ללא תעודת משלוח ( עמוד 13 שורה 21 לפרוטוקול ). הנתבעת לא הציגה תעודת משלוח כזו, והרי, אילו בוצעה הובלה של פריטים מיוקנעם למבנה, יש להניח כי תעודה כזו הייתה נערכת, והיא הייתה מפרטת את סוג הפריטים שהובלו לשם. אי הגשת התעודה כראיה מטעם הנתבעת גורעת ממשקל גרסתה של זו, עד מאוד.

חוסר הסבירות של גרסת מר יריב לוי, לפיה, הוא החזיר את הפריטים למבנה מספר ימים לאחר שהוא הוציא אותם משם, מתחדד לנוכח מכתבו של צד ג' מיום 16/2/09, לפיו, הנתבעת עודנה מחזיקה בפריטים, וחרף הודעה זו של צד ג' לנתבעת, הנתבעת והעד הנ"ל לא מסתייגים ממנה ולא טוענים כי הציוד הוחזר למבנה. עדותו של יריב לוי, לפיה, הוא הסביר זאת לעורכי הדין של הנתבעת בטלפון, לא הייתה מהימנה ולא נתמכה בראיה, ולא ניתן הסבר לאי העדתם של עורכי דינה של הנתבעת, שקיבלו, לפי טענתו של העד, הודעה טלפונית ממנו אודות השבת הציוד.

לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הוכיח כי הנתבעת לא החזירה את הפריטים נשוא התביעה למבנה. משכך, אני דוחה את הטענה, לפיה, הפריטים נגנבו מהמבנה במהלך התפרצויות שאירוע במקום, שכן, הוכח כי הפריטים נשוא התביעה לא הושבו כלל לשם. בכך אני דוחה את טענת הנתבעת לעניין זה, בסעיף 1 (י) לסיכומיה בכתב. מהנימוקים הנ"ל יש לקבוע כי דינה של ההודעה לצד ג' להידחות.

למעלה מכך אתייחס לטענות של הנתבעת כנגד צד ג'. מר יריב לוי מציין, בסעיף 9 לתצהירו, כי צד ג' לא ביטח את תכולת המבנה, וכי לאחר שהוא החזיר את הפריטים למבנה אירעו מספר התפרצויות למקום וציוד נגנב משם, ובין היתר נגנבו הפריטים נשוא התביעה, עוד לפני שציוד ולאי נמכרו לתובע על ידי הצד ג'. העד מסתמך לעניין זה, להוכחת אירועי ההתפרצות ומועדיהן, על אישור משטרת ישראל וכן על בקשתו של צד ג' אל בית המשפט ( נספח ה' לתצהירו ). צד ג' העיד כי הוא לא סביר כי אירעה התפרצות למבנה בלילה שבין 29/1/09 לבין 30/1/09, אם כי במקום היו שתי התפרצויות ( עמוד 19 שורות 12-21 לפרוטוקול ). הנתבעת לא הוכיחה כי במהלך ההתפרצויות שאירוע במבנה לפני שהתובע נכנס לתוכו, ביום 17/2/09, נגנבו הפריטים נשוא התביעה, זאת, בצד המסקנה לעיל, לפיה, שוכנעתי כי הפריטים הנ"ל כלל לא הוחזרו למבנה, לאחר שהוצאו משם על ידי הנתבעת.

עוד מציין מר יריב לוי, בסעיף 14 לתצהירו, כי היה על צד ג' להחזיר את המבנה כשהיא תקין ונקי מכל חפץ, בעוד שהוא והתובע שקיבל על עצמו מטלה זו, הפרו התחייבות זו והחזירו את המבנה כשהוא לא נקי, והנתבעת נאלצה להוציא סכום של 29,200 ₪ לפינוי הפסולת משם, ועל כך הוצאו חשבוניות ( נספח ז-ט לתצהיר ). לעניין זה אציין כי בין הנתבעת לבין התובע לא נכרת הסכם, בו התחייב התובע להשיב את המבנה נקי ומסודר, אלא שהתחייבות כזו, לפי טענת הנתבעת, הייתה בינה לבין צד ג', ולכן, לא ניתן לקזז חוב המגיע לנתבעת מצד ג', כנטען, בגין הפרת התחייבות זו, מסכום שייפסק לתובע, שכן, הודעת צד ג' עניינה שיפוי הנתבעת על ידי צד ג', לגבי חוב שהיא תחויב בו כלפי התובע, בעוד שבפנינו שתי התחייבויות נפרדות ועצמאיות, האחת, בין התובע לבין הנתבעת, והשנייה בין הנתבעת לצד ג', ואין כל אפשרות לקזז חוב המגיע לפי התקשרות אחת מחוב המגיע לפי ההתקשרות השנייה, שעה שמדובר בצדדים לא זהים בשתי ההתקשרויות. בהיצמד לכך, אני מאמץ את גישתו של צד ג', בסעיף 4 לעמוד 3 לסיכומיו בכתב.

הנתבעת מכחישה גם את גובה הנזק הנטען בכתב התביעה. לעניין זה אציין כי צד ג', שהינו צד ישיר לעסקת המכר, במסגרתה רכש התובע את הפריטים נשוא התביעה, אישר, במכתבו מיום 29/1/09 המיועד אל תחנת המשטרה בחיפה ( הנספח לתצהירו של מר יריב לוי ), את עלותם של חלק מהפריטים נשוא התביעה, זאת, בצד טענתו של התובע, שלא נסתרה, לפיה הוא נאלץ לרכוש מסור גירונג, בשווי המתואר בסעיף 8 לתצהירו הנתמך בחשבונית רכישה ( נספח ד' לכתב התביעה ). הנתבעת וצד ג' לא הציגו ראיות לסתור את הערכת התובע באשר לשווי הרכוש נשוא התביעה. על כן, שוכנעתי כי התובע הוכיח רכיב זה של התביעה.

סוף דבר:

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיה, סך של 12,475 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

אני דוחה את הודעת צד ג' ומחייב את הנתבעת לשלם לצד ג', תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיה, הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כג תשרי תשע"ג, 9 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.