1. כללי
2. בתובענה זו התבררו לפני, במאוחד, שלוש תביעות כספיות שהוגשו על ידי שורת בעלי דין, אשר עניינן דרישת התובעים להשבתם של כספים אשר שולמו על ידם בנוגע לפעילות עסקית בקרואטיה.
3. מספר בעלי דין נגרעו מההליך לאורך ניהולו. תביעתה של התובעת 4 בת"א 63385-09-14 נדחתה לבקשתה ללא צו להוצאות. אף התביעה כנגד הנתבעת 9, גב' מרינה טלמור, נמחקה ללא צו להוצאות, לבקשת ב"כ התובעים. סכומן הכולל של התביעות (לאחר תיקון, עקב מחיקת חלק מהתובעים) הינו בסך כולל של 3,761,724 ₪.
4. עדויות התביעה כללו עדות מטעמה של גב' מרינה טלמור, שכאמור התביעה שהוגשה במקור אף כנגדה, נמחקה. כן העידו חלק מהתובעים עצמם – גב' רחל נתיב (להלן: "נתיב"), מר רפאל אטיאס (להלן: "אטיאס") וכן ה"ה יצחק ניר, משה ברנדס, מיכאל שטיינר, אליעזר דותן, מריו קרינסקי, צבי קזורר, מרדכי בר זיו, דן יציב ויעקב ביאנקו.
5. עדויות ההגנה כללו עדות מטעמה של גב' רגינה אונגר (להלן: "אונגר") אשר שימשה דירקטורית בנתבעת 3 ובתקופה מסוימת אף דירקטורית בנתבעת 1, מר יאיר פודים (להלן: "פודים") ששימש דירקטור בנתבעת 3 ומנכ"ל ודירקטור בנתבעת 2 וגב' חנה מירצקי (להלן: "מירצקי") אשר שימשה מנכ"לית ודירקטורית בנתבעת 3.
6. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. סבב הסיכומים הסתיים בחודש אוגוסט 2019.
7. ההדגשות והסימונים בציטוטים לאורך פסק הדין הוספו על ידי הח"מ, אלא אם צוין אחרת.
8. הצגת הצדדים והרקע העובדתי
9. במהלך שנת 2008 השקיעו התובעים כספים בפרויקט שנוהל על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת 1" או "אס. אף. ווינג"), במסגרת פעילותן של שותפויות מוגבלות.
10. על פי הסכמי השותפות מול התובעים, ולצורך הפעילות האמורה, הוקמו שש שותפויות מוגבלות (להלן: "השותפויות" או, ביחד: "השותפות"). הנתבעת 1 שימשה כשותפה הכללית בשותפות.
11. במסגרת פעילות זו ניתנה על ידי השותפות הלוואה קצרת מועד שסכומה הכולל 3.3 מיליון יורו, לחברה בשם ""Direct Holdings (Croatia) B.V (להלן: "דיירקט הולדינגס"). חברה זו, אשר אינה בעלת דין בהליך דנן, הינה חברת אחזקות הרשומה בהולנד ועוסקת ברכישה והשבחה של מקרקעין בקרואטיה ובמדינות נוספות.
12. השותפה הכללית בשותפות - הנתבעת 1, הינה חברה בת של הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת 3" או "כנף 2000"), העוסקת בארגון מוצרים פיננסים להשקעות אלטרנטיביות.
13. הנתבעת 2 - חברת "שרם פודים גרופ בע"מ", היא חברה ציבורית אשר מחזיקה במניות בחברות אס.אף.ווינג ו- כנף 2000 (להלן: "הנתבעת 2" או "שרם פודים").
14. טרם מתן ההלוואה, קיבלו התובעים מנציגי כנף 2000 מסמך המציג מידע ראשוני בנוגע להשקעה שעל הפרק. בשולי המסמך הובהר כי "מטרתו של מסמך זה הינו מתן אינפורמציה כללית וראשונית בלבד, ואין בו להיות מצג כלשהו" (נספח 1 לכתב ההגנה מטעם נתבעים 1-3 ו- 5-8, להלן: "הנתבעים").
15. בהסכמים אשר נכרתו בין כל אחד מהתובעים לבין הנתבעת 1 (השותפה הכללית בשותפויות), נקבע כי ההלוואה הניתנת תישא ריבית שנתית של 12% וכי ריבית זו תשולם לשותפות בתום תקופת ההלוואה (12 חודשים) בתשלום אחד (סע' 9.1.5 ו- 9.1.7 להסכם השותפות. הסכם השותפות מול אחד התובעים, מר אלי בר, צורף כנספח 2 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים, כדוגמא, ואין חולק כי כלל התובעים חתמו על הסכמים בנוסח זה, להלן: "הסכם השותפות").
16. על פי הסכם השותפות, ניתנה ערבות אישית להתחייבות הלווה לפירעון ההלוואה על ידי בעלת המניות בדיירקט הולדינגס, היא הנתבעת 9, מרינה טלמור, אשר כאמור לעיל, התביעה כנגדה נמחקה לבקשת התובעים (להלן: "טלמור").
17. כן נקבע בהסכם השותפות, כי ירשם לטובת כל אחד מהתובעים שעבוד, ראשון בדרגה, על מלוא מניות חברת דיירקט הולדינגס בחברה ששמה Kostabela, אשר בבעלותה נכסי מקרקעין בקרואטיה (סע' 9.1.11.1 , 9.1.11.2 להסכם השותפות).
18. בפועל, חברת דיירקט הולדינגס נקלעה לקשיים ולא עמדה בחובותיה לפירעון ההלוואה. עובדה זו, שאינה במחלוקת, מהווה את לב הבעיה בהליך זה.
19. משההלוואה לא נפרעה כאמור, בניסיון למצוא פתרון לקבלת הכספים ובאישור מעל 75% מן השותפים המוגבלים בשותפויות, נכרת בחודש דצמבר 2010 הסכם בין השותפויות לבין גב' טלמור וחברת דיירקט הולדינגס (להלן: "הסדר החוב").
20. במסגרת הסכם הסדר חוב זה, ניתנה לשותפויות זכות השתתפות בכ- 16% מרווחי חברת leader Real Estate (Croatia) B.V"" (להלן: "לידר" או "לידר קרואטיה"). חברה זו נמנית על קבוצת החברות "שרם פודים גרופ" ועוסקת בייזום פרויקטים לנדל"ן בקרואטיה.

בנוסף, ובמסגרת הסכם הסדר חוב זה, העבירה דיירקט הולדינגס לבעלותן של השותפויות מחצית מהון המניות בחברת Kostabela.

לצד זה נקבע בהסדר החוב, כי חברת דיירקט הולדינגס וגב' טלמור יהיו פטורים מאחריות כלשהי לחוב בגין אותה הלוואה שהועמדה לדיירקט הולדינגס בערבותה של גב' טלמור.

1. נתבעת נוספת בהליך, הנתבעת 4 (להלן: "חברת הביטוח") היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הנתבעים האחרים בביטוחInvestment Managers Insurance במספר פוליסות ביטוח הכוללות ביטוח אחריות לנושאי משרה וביטוח אחריות מקצועית בנוגע לעיסוק במתן שירותים פיננסיים.
2. בעקבות ההתפתחויות הנ"ל, הוגשו התביעות הכספיות הבאות להשבת כספי ההשקעה:

בת"א 34786-09-10 נתבעו הסכומים הבאים: יצחק ניר - 432,184 ₪, דן יציב - 340,053 ₪, אלי בר -388,632 ₪, מרדכי בר זיו - 340,053 ₪ ואליעזר דותן - 156,372 ₪.

סכומה הכולל של תביעה זו - 1,657,294 ₪.

בת"א 56693-10-10 נתבעו הסכומים הבאים: מריו קרינסקי - 175,200 ₪, אטיאס - 184,372 וחברת רכב אטמור בע"מ - 165,000 ₪.

סכומה הכולל של תביעה זו 524,572 ₪.

בת"א 63385-09-14 נתבעו הסכומים הבאים: משה ברנדס - 351,261 ₪, רחל נתיב - 344,860 ₪, יעקב פינקו - 394,394 ₪, מיכאל שטיינר - 249,343 ₪ וצבי קזורר - 240,000 ₪.

סכומה הכולל של תביעה זו - 1,579,858 ₪.

סכומן הכולל של כלל התביעות, שכאמור התבררו במאוחד - 3,761,724 ₪.

1. כאמור לעיל, התביעות הוגשו כנגד התאגידים 1-4 וכן, באופן אישי, כנגד מר פודים, מר גבע, גב' מירצקי וגב' אונגר (יוזכר שוב, כי התביעה כנגד גב' טלמור נמחקה).
2. להשלמת התמונה יצוין, כי בירורו של הליך זה עוכב בזמנו בעקבות ערעור לבית המשפט העליון, אשר הוגש ביחס לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט י' פרגו), בו נדחתה תביעה כנגד חלק מהנתבעים בהליך שלפני, אשר עסקה בהשקעה במתכונת דומה בפרויקט אחר במזרח אירופה [ת.א (ת"א) 34120-09-10 אמנון יניב נ' SF Wing Overseas Real Estate Investments Ltd (פורסם בנבו, 14.04.13)]. ערעור זה נדחה על ידי בית המשפט העליון [בע"א 3824/13 SF Wing Overseas Real Estate Investments Ltd נ' אמנון יניב ו-7 אח' (פורסם בנבו, 01.03.16) (להלן: "עניין יניב")].
3. הליך נוסף אשר התביעה במסגרתו נדחתה התנהל אף הוא בבית המשפט המחוזי בת"א, לפני כב' השופטת ר' רונן, בגדר ת.א (ת"א) 34172-09-10 יצחק ניר נ' אס.אף ווינג השקעות נדל"ן חו"ל בע"מ (פורסם בנבו 04.09.17) (להלן: "עניין ניר"). ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון נדחה אף הוא, בהסכמת המערער [ע"א 8188/17 יצחק ניר נ' אס.אף.ווינג השקעות נדל"ן חו"ל בע"מ (פורסם בנבו, 06.11.2019)].
4. טענות הצדדים
5. תמצית טענות התובעים - על יסוד מצגים שהוצגו לפניהם, אשר התבררו בהמשך כשגויים לחלוטין ומטעים, התקשרו התובעים בהסכמי השותפות והפסידו את מיטב כספם. הכספים הושקעו על ידי התובעים בהבנה כי מדובר בהשקעה בטוחה וכי לחברה הלווה, דיירקט הולדינגס, קרקעות בשווי כספי גבוה. כן הובטחה לתובעים ערבות אישית של מי שהוצגה לפניהם כ"אוליגרכית" - גב' טלמור, ערבות המסירה סיכון כלשהו, ככל וקיים, ביחס להשקעות. הסכם הסדר החוב מדצמבר 2010 אכן נכרת ברוב הנ"ל של השותפים בשותפות, אך הוא אינו חוסם את דרכם של התובעים מתביעתם כיום. זאת, שכן אין בהסדר החוב כדי לכסות את מלוא החוב הפתוח מולם. להפסד ההשקעות בפרויקט הנדון אף אין כל קשר עם המשבר הכלכלי אשר פקד את העולם באותן שנים ומדובר במקרה של התרשלות והפסד כספי אשר יכולים היו להימנע לו הנתבעים, כולם, היו פועלים כנדרש ובהתאם למצגים שהוצגו על ידם בשלב הטרום חוזי.
6. תמצית טענות הנתבעים - התובעים השקיעו כספים לצורך הלוואת ביניים לחברת דיירקט הולדינגס, שעיסוקה פרויקטים בנדל"ן במזרח אירופה. מדובר בהשקעה הדומה במהותה להשקעה באגרות חוב ברמת סיכון גבוהה והמשקיעים ידעו אף במקרה דנן, כי קיימת אפשרות להפסד כספי השקעתם, כולם או חלקם. בפועל, הקשיים הכלכליים וההפסדים שאירעו במקרה דנן קשורים למשבר כלכלי עולמי באותן שנים, אשר פגע במשקיעים רבים ברחבי העולם וכן בשוק הנדל"ן במדינת קרואטיה. הנתבעת 1 ביצעה בדיקה מעמיקה בנוגע לחברת דיירקט הולדינגס ונכסיה וכן סקרה את שוק הנדל"ן הקרואטי בכללותו טרם ההשקעה והעמדת ההלוואות. התמורה שהושגה במסגרת הסדר החוב, בדמות מחצית מהמניות והנכסים שבבעלות חברת Kostabela הינה שוות ערך לסכום של כ- 3.4 מיליון יורו כיום ושוויה העתידי כ- 6.5 מיליון יורו. בהסכם הסדר חוב זה ויתרו השותפויות, באישור רוב מוחץ של השותפים המוגבלים ואף באישור חלק מהתובעים בתביעה זו ממש, על זכות נוספת כלשהי לתשלום כספי. ויתור זה חל על כלל התובעים כשותפים מוגבלים בשותפויות ודי בו כדי לשמוט את הקרקע מתחת עילת התביעה בתביעותיהם בהליך הנוכחי.
7. דיון והכרעה

מצגי שווא - מסגרת נורמטיבית

1. כאמור, התובעים טענו, כטענה מרכזית, להצגתם של מצגי שווא מטעים עובר להתקשרות בהסכם המקורי. לטענתם, מצגים אלו היוו מבחינתם יסוד להחלטה בדבר התקשרות בעסקה והם היו נמנעים מלהלוות את אותם כספים אלמלא המצגים המטעים, אשר בסופו של דבר הביאו לכך שכספם ירד לטמיון.
2. נזכיר את נקודת המוצא לבחינת טענות אלו, לפיה מצג שווא, ככלל, הוא מצג בו מוצגת מציאות אשר אינה מתאימה למציאות בפועל וזאת מתוך רשלנות או בכוונה להטעות. יש לזכור כי מצג שווא אינו מתקיים ביחס להערכות עתידיות כאלו ואחרות, אלא נוגע להצגה שאינה תואמת את המציאות בפועל בעת יצירתו [דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים ב 727-278 (1992)].
3. מצג שווא אשר קיומו, האקטיבי או הפסיבי, הוכח במישור העובדתי, יכול להקים לתובע הן עילת תביעה חוזית והן עילה נזיקית. בעניין זה נקבע בבית המשפט העליון:

"מצג שווא יכול וייעשה באופן אקטיבי על ידי הצגת נתונים מטעים או בלתי מדויקים ובאופן פסיבי על ידי אי הצגת נתונים חיוניים. לצד ההכרה במצג שווא כאחת הקטיגוריות של חוסר תום לב בדיני החוזים, ניתן לסווגו גם כעוולה נזיקית במסגרת עוולת התרמית ועוולת הרשלנות".

(פסקה 24 לפסק דינו של כב' הש' עמית בעניין יניב).

1. אם כן, המקור החוזי לטענת מצג השווא עשוי להתבסס על סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") העוסק בחובת תום הלב בניהול משא ומתן או על סעיפים 14 ו- 15 לחוק החוזים העוסקים בטעות ובהטעיה בהתאמה.
2. העוולות הנזיקיות עליהן טענת מצג שווא עשויה להתבסס הן העוולות של מצג שווא רשלני מכוח עוולת הרשלנות המעוגנת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") או על עוולת התרמית שיסודותיה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין הקובעת כך:

"תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון. "

1. ומכאן לענייננו.
2. כמבואר להלן, איני סבורה כי עלה בידי התובעים לבסס את עילות תביעתם הנסבות על טענות בדבר מצגי שווא שהוצגו בפניהם, וזאת במי מהדרכים המשפטיות הנ"ל.
3. תחילה יש לבחון את ההתקשרות החוזית בין הצדדים. התקשרות זו, לכשעצמה, אינה תורמת לביסוס טענות אלו של התובעים בדבר מצגי שווא מטעים. זאת, שכן בהסכם השותפות לא נכללת התחייבות באשר לשווי של הקרקע שבבעלות חברת Kostabela או מחיר רכישתו של נכס זה.
4. בסעיף 12.2 להסכם השותפות אף נקבע, כי אין תוקף לכל מצג או הבטחה אשר הוצגו או נמסרו טרם החתימה על הסכם השותפות.
5. בנוגע למעמדה של מצגת למשקיעים בשלב הטרום חוזי יצוין עוד, כי בהתאם לפסיקה, על המשקיעים ליתן דעתם לכך שמצגת מסוג זה מהווה "ערכת שיווק", בפרט כאשר היא מוצגת ככזו וכאשר עסקינן בהשקעה עתירת סיכון, כבמקרה דנן (ר' פסקה ד' לפסק דינו של כב' הש' רובינשטיין בעניין יניב).
6. עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, באותם מקרים בהם לא ניתן ללמוד מתוך מסמכי העסקה לגבי נתונים או פרטים המצויים במחלוקת בהיבט הטענה בדבר מצג שווא, קיימת אפשרות ליתן בכל זאת מעמד משפטי למצג שהוצג טרם הכניסה לשלב החוזי [ראה פסק הדין בעניין ניר וההלכות הנזכרות שם, בעניין ע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' משה זאב ועוד (פורסם בנבו, 18.11.2009); ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ, פ"ד נז (5) 562 (2003); ע"א 6025/92 צמיתות (81) בע"מ נ' חרושת חומר בע"מ, פ"ד נ(1) 826 (1996)].
7. משכך, ולמרות האמור בסעיף 12.2 הנ"ל להסכם השותפות, יש לבחון לגופן את טענות התובעים באשר למצגי שווא שהוצגו להם על ידי הנתבעים, מי מהם, או נציגיהם.
8. לצד זה יובהר, כי כמובן, שקביעה בדבר קיומו של מצג שווא בשלב הטרום חוזי אינה מהווה את סוף הדרך, באשר כמצוטט לעיל מהוראות הדין, במקרה כזה, צריך יהיה לבחון האם הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מצג השווא הנדון לבין כריתת הסכם השותפות מול הנתבעת 1 בעניינו של תובע כזה או אחר כלפיו הוצג אותו מצג שהוכר כמצג שווא ונזק אשר נגרם לתובע כאמור עקב כך.

שווי הבטוחה

1. התובעים טענו למצג מטעה אשר הוצג לפניהם עובר להתקשרות בהסכם השותפות, ביחס לשוויה של הבטוחה הנוגעת לנכס המקרקעין אשר בבעלות חברתKostabela . נטען, כי על פי המצג לתובעים בעניין זה, הנכס נרכש במחיר של 10 מיליון יורו (להלן: "מצג השווא הראשון"). אולם, בדיעבד הסתבר לתובעים, כי מצג זה הינו שקרי וכי הנכס הנדון נרכש בזמנו במחיר של 3,327,000 יורו בלבד. התובעים טענו, כי לו עמד נתון זה לפניהם בשלב הטרום חוזי, היו נמנעים מכניסה לעסקה והתקשרות בהסכם השותפות.

לביסוס טענתם בעניין זה הפנו התובעים לדו"חות הכספיים לשנת 2007 של חברת Kostabela, בהם צוין כי מחיר הנכס הנדון הינו 3,327,000 יורו (עמ' 12, נספח 10 לתצהיר מירצקי).

1. נבחן טענה זו של התובעים אל מול תמונת הראיות המלאה ביחס לנכס הנדון.
2. במצגת שהוצגה למשקיעים (עמ' 6, נספח 1 לכתב התביעה, להלן: "המצגת למשקיעים") אכן נכתב כי הקרקע נרכשה בתמורה של 10 מיליון יורו וכי חלקה של הלווה חברת דיירקט הולדינגס (שהינו מחצית מסכום זה, בהתאם לחלקה בהון המניות בחברת Kostabela), הועבר מהון עצמי וללא ליווי בנקאי (נספח 1 לכתב התביעה, עמ' 5).
3. כאשר טלמור נשאלה במסגרת עדותה, מטעם התובעים, בעניין זה, היא אישרה כי הנכס הנדון ככל הנראה לא נרכש בסכום של 10 מיליון יורו:

"גב' מרינה טלמור: אבל זה לא היה עשרה מיליון, סליחה, זה מה שאני זוכרת, מה שאני זוכרת זה היה מדובר על קרקע אחרת של עשרה מיליון יורו, מעבר לעשרה מיליון יורו, וזה היה נובי גראד, לא הקרקע הזאת. זה מה שלפי מיטב זיכרוני, אני זה מה שאני זוכרת.

כבוד השופטת: את סבורה שהקרקע הזאת נרכשה במחיר נמוך יותר, או גבוה יותר, או שאת לא יודעת?

גב' מרינה טלמור: אני לא בטוחה, אני לא בטוחה, זה היה מחיר גבוה, אבל לא עשרה מיליון.

כבוד השופטת: פחות להערכתך.

גב' מרינה טלמור: פחות להערכתי, כן."

(עמ' 52 ש' 2-12 לפר' 26.12.2017).

1. בנוגע לעדותה זו של טלמור ומשקלה יצוין כבר עתה, כי מדובר בעדה אשר לא שהתה בארץ בתקופה שלאחר אי פירעונה של ההלוואה, וזאת במשך תקופה ארוכה, ולכן כאמור לעיל, אף התביעה דנן אשר הוגשה במקור אף כנגדה, נמחקה, באשר היה קושי באיתורה ובביצוע מסירה לידיה. בהמשך ותוך כדי ניהול ההליך, הסתבר לתובעים כי טלמור חזרה ארצה ואולם, כך על פי הנטען, ההליך כנגדה לא חודש מטעמי התיישנות. כך או כך, טלמור, אחת הנתבעות בהליך המקורי, העידה מטעם התובעים בהליך. בסיכומיהם, מבקשים התובעים להסתמך על עדותה של טלמור באופן מלא, למרות שלצד זה, הם זוקפים לחובת עדה זו, גם כיום, אחריות משמעותית בפרשה (ר' לדוגמא עמ' 5 לסיכומי התובעים). בעדותה העידה טלמור כי שליטתה בחברה דיירקט הולדינגס כבעלת מניות הייתה שליטה פורמלית בלבד וכי בן זוגה לשעבר, מר רוני אביב, היה מי ששלט בחברה זו בפועל (עמ' 34 ש' 4 לפר' 26.12.2017). הנתבעים טענו כי בנסיבות אלו, ברור הוא כי עדותה של טלמור הינה עדות מוטית, היות וטלמור קיבלה הבהרה מהתובעים לפיה היא מוגנת מפני תביעה אישית, כפי שאישרה היא עצמה בעדותה (עמ' 68 ש' 10-12 לפר' 26.12.2017).

משכך מובהר, כי התרשמותי בעניין זה הינה, כי אכן יש במכלול נסיבות מסירת העדות כדי להצדיק נקיטת משנה זהירות בהערכת מהימנות עדותה של טלמור והמשקל אשר ניתן וראוי לייחס לעדות זו.

1. מכל מקום, כמבואר להלן, האמור לעיל ביחס לנתון בדוחות הכספיים של חברת דיירקט הולדינגס ועדותה הנ"ל של טלמור, אינם מהווים את תמונת הראיות המלאה אשר הוצגה לבית המשפט ביחס לשווי הנכס הנדון בעת התקשרותם של התובעים בהסכם השותפות.
2. הנתבעים הציגו לבית המשפט בעניין זה חוות דעת שמאי לעניין שווי הבטוחה הנ"ל, בה הוערכה הקרקע הנדונה בשווי בסך של כ-13.1 מיליון אירו (נספח 3 לתצהיר מירצקי).

מירצקי העידה, כי מדובר בחוות דעת שמאית שהוכנה עבור חברת כנף 2000, כחלק ממערך שלם של בדיקות מקיפות ויסודיות שקוימו בנוגע להשקעה נשוא ההליך, ע"י חברת הייעוץ בתחום הנדל"ן CB Richard Ellis Group.

מירצקי העידה עוד בעניין זה, כי על בסיס חוות דעת זו נערך דו"ח כלכלי על ידי בנק השקעות נדל"ן האמריקאי The Carlton Group LTD, העוסק במימון פרויקטים של נדל"ן בארה"ב ובאירופה. מחוות הדעת עולה, כי שווי הנכס אשר היה ידוע לנתבעים במועד הרלוונטי תואם ואף עולה על נתון הרכישה שנכלל במצגת וממילא אין בסיס לטענת ההטעיה במצגת בהקשר זה

מירצקי אף הבהירה בתצהירה, כי לא הייתה כלל הטעיה במסגרת המצגת באשר לשווי רכישת הביטחונות אף מהטעם שעסקה אשר ביצעה חברת לידר קרואטיה בחודש יוני 2007 לרכישת מניות בחברת Kostabela ובחברה נוספת שהחזיקה בנכס הנדון, משקפת שווי קרקע של 10 מיליון יורו כבר באותה העת (ס' 70-73 לתצהיר מירצקי).

(ר' פרקים ג' – ד' לתצהיר מירצקי).

1. אונגר, אשר נזכיר כי שימשה בין היתר כדירקטורית בחברת כנף 2000 במועדים הרלוונטיים, העידה אף היא בנושא זה, ויישבה בעדותה את הפער בין הנתון במצגת אל מול הנתון בדוח הכספי:

"גב' רגינה אונגר: אני רוצה להסביר את ההבדל בין סכומים שמופיעים בדוחות כספיים בהתאם ל... תקני דיווח בינלאומיים לבין הקיט השיווקי- נזכיר שזה קיט שיווקי עם הדיסקליימר למטה שכולם זוכרים אותו מהעדות הקודמת אבל אין לי בעיה ל.. את הדיסקליימר. אולי נמצא את המצגת פה. אפשר רגע את המצגת? איזה נספח זה?

בינתיים אני אסביר את ההבדל. בכללי חשבונאות מקובלים שחברה ציבורית מחזיקה 50% מחברה אחרת, היא מאחדת 50% מדוחותיה הכספיים של אותה חברה. הווה אומר, אם החברה הקרואטית מציגה נכס בסכום X, אנחנו כחברה מלמעלה מאחדים 50% מהעלויות שמופיעות באותה חברה. לזה אנחנו מוסיפים את העלויות שלנו. אין קשר בין ההצגה החשבונאית לבין העלות בפועל ואני אסביר.

לצורך העניין, אם החברה הקרואטית שהרי המרינה הייתה בעלים, ... יותר נכון הייתה בעלים שלה קנתה את המניות האלה ב- X לצורך העניין ב- 10,000,000 יורו או 20,000,000 יורו זה לא משנה. היא קנתה את המניות, היא לא קנתה את הקרקע בסכום הזה. לחברה הזאת יש קרקע והקרקע הזאת יכולה להופיע בכל מיני עלויות. בעלות היסטורית, בעלות של שווי הוגן, בעלות שכוללת היוון עלויות מימון, כל מיני עלויות. הדרך הנכונה יותר להסביר לעניות דעתי את הנושא של 5,000,000 יורו שאכן שימשו לרכישה של 50% משני נכסים והוציא צווי קוסטה בלה. קוסטה בלה היא נכס של 18,000 מ"ר, ו... היא נכס של 4,700 מ"ר ואני לא זוכרת בדיוק, אבל אלה פחות או יותר הנתונים ואני יכולה להקריא אותם אם זה חשוב.

אם עושים את החלק היחסי, 5.9 כפול 2 זה ה- 100%, כ- 12,000,000 יורו, כפול היחס של השטחים זה יוצא 9,000,000 פסיק משהו יורו. זה פחות או יותר מצדיק את המספר. "

(עמ' 83 ש' 24- עמ' 84 ש' 17 לפר' 05.11.2018).

1. התובעים טענו ביחס להסברים אלו, כי מדובר בניסיון להטעות את בית המשפט וכי עלות רכישה הינה עלות רכישה בפועל בלבד והיא הוצגה באופן שגוי במצגת. ואולם, מעבר לטענה כללית זו בדבר הטעייה, לא הוצגו מטעמם של התובעים הסברים מקצועיים או עדות עובדתית הסותרת הסברים אלו של העדות מירצקי ואונגר.
2. נוכח תמונת ראיות כוללת זו אשר הוצגה לפני בית המשפט ביחס לשווי הבטוחה הנדונה, אני סבורה, כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת טענתם בדבר מצג שווא בנוגע לשווי הבטוחה בשלב הטרום חוזי. בעניין זה מקובלים עלי הסברי הנתבעים הנסמכים בין היתר על תוכנה של חוות הדעת השמאית בנוגע לשוויו העדכני דאז של הנכס נשוא הבטוחה וכן הסבריהם הנ"ל בנוגע לפער בין הנתון במצגת לגבי מחיר הרכישה אל מול הנתון בדוחות החברה בהקשר זה. כאמור לעיל, הנתונים שהוצגו על ידי הנתבעים ביחס לשווי הנכס בפועל אף משקפים שווי התואם, ואף עולה, את הנתון במצגת ביחס למחיר רכישת הקרקע הנדונה.
3. משכך, אני קובעת כי התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש להוכחת עילת תביעתם הנוגעת למצגי השווא הנטענים הנ"ל.

זהות בעל השליטה

1. התובעים טענו למצג שווא נוסף לעניין בעלת השליטה בחברת דיירקט הולדינגס ואיתנותה הפיננסית. בעניין זה נטען, כי טלמור הוצגה כבעלת שליטה אמידה, הערבה באופן אישי לפרויקט ולפירעון ההלוואות. עם זאת, הסתבר כי בפועל, מי ששלט בחברה היה בן זוגה דאז של טלמור, רוני אביב (להלן: "אביב"). מתברר, כי אביב היה אותה עת מסובך בחובות בישראל והוא אף נמלט מהארץ כשנה קודם להתקשרות והעמדת ההלוואות, בהותירו אחריו חובות בסכומים גבוהים. התובעים טענו כי ניתן ללמוד מן המצגת שנשלחה מדיירקט הולדינגס לכנף 2000 על כך שהנתבעים ידעו על זהות בעל השליטה בפועל בדיירקט הולדינגס, אך עובדה זו הוסתרה מהם, תוך שטלמור הוצגה לפניהם כבעלת השליטה הבלעדית בדיירקט הולדינגס וכדמות אמידה אשר ערבותה האישית מפחיתה סיכון ממתן ההלוואה.
2. התובעים טענו בעניין זה, כי היה על מירצקי להניף בפניהם עובר להתקשרות דגל אדום בנוגע לזהות בעל השליטה בדיירקט הולדינגס. העובדה שהנתונים המעורפלים הללו ואי הוודאות באשר לגורם השולט בחברה לא העלו כל חשד מצידה של מירצקי מהווה לטעמם לכל הפחות התרשלות, בוודאי בשים לב לטיב ההתקשרות שעמדה על הפרק – עסקת הלוואה.
3. בנוסף לכך, טענו התובעים כי אין זה סביר כי מדובר במקרה של התרשלות בלבד אלא במהלך מכוון. זאת, נוכח השוני המשמעותי בין זהות בעל השליטה במצגת שנמסרה לכנף 2000 ע"י דיירקט הולדינגס (אביב) לבין זו שהוצגה לתובעים ע"י נציגי כנף 2000 (טלמור), בפרט נוכח מצבו של אביב אותה עת. התובעים טענו בעניין זה, כי במעבר בין המצגות אף הושמטו מהמצגת מספר נכסים בארץ שהוצגו תחילה כמצויים בבעלות החברה, לטענתם מחשש שניתן לבצע בדיקה פשוטה יותר לגבי נכסים בארץ ולעלות על עקבותיו של אביב, ומכאן ללמוד על עברו ועל הקשר שלו לחברה.
4. כמבואר להלן, אין בידי לקבל אף טענות אלו של התובעים.
5. מעדויות הנתבעים בנושא זה עולה, כי הם בדקו את נושא השליטה בחברת דיירקט הולדינגס בזמן אמת וכי טלמור הייתה בעלת המניות בחברה הלווה ולא רוני אביב. למעשה, נתון זה בדבר היותה של טלמור בעלת המניות היחידה בחברה במועד הרלוונטי אינו במחלוקת ומכל מקום לא הוכח לפני אחרת.
6. הנתבעים טענו עוד בעניין זה, כי במועדים הרלוונטיים טלמור אף היוותה בפועל את הגורם הפעיל בחברה בכל הנוגע במגעים ובממשק מולם.

בעניין זה העיד פודים את הדברים הבאים:

"מרינה טלמור הייתה בעלת 100% מדיירקט קפיטל. רוני אביב ליווה בעסקים, היו פגישות שהוא היה וברוב הפגישות הוא גם לא היה, בטח לא בפגישות עם בנקים או אחרים. אז בוא נגיד ככה, הרוח החיה שהייתה בסיפור הזה הייתה מרינה טלמור שעל פיה יישק כל דבר. כל דבר, לא נעשה שם שום דבר בלי מרינה טלמור. זה שרוני אביב נלווה אליה בחלק מהפגישות זה נכון. מה טיב היחסים העסקיים. אני ידעתי גם שהם שניהם בני זוג, זה גם ידעתי כמובן. אבל מה טיב היחסים העסקיים ביניהם? לא יודע, אין לי מושג. "

(עמ' 114 ש' 12-19 לפר' 05.11.2018).

כלומר, פודים, כדירקטור בנתבעת 3 ומנכ"ל ודירקטור בנתבעת 2, אינו מכחיש שהכיר את רוני אביב כאדם המעורב ברמה כלשהי בחברה, אך זאת, לא כבעל שליטה ולא כדמות המושכת בחוטים או כדמות הדומיננטית. נהפוך הוא, נתבע זה העיד כי מבחינתו, כמי שהשתתף בפגישות עם נציגי דיירקט הולדינגס ומכיר את העובדות מכלי ראשון, טלמור הייתה הדמות הדומיננטית והמובילה בחברה זו אשר על פיה יישק דבר.

היינו, התמונה שעולה מעדותו של פודים שונה בתכלית מזו שהציגה בחקירה טלמור עצמה, לפיה כזכור הדמות הדומיננטית מטעם דיירקט הולדינגס הייתה דמותו של רוני אביב, כשמרינה טלמור מוצבת בחזית באופן רשמי בלבד.

1. גרסה דומה לזו של פודים עולה גם בחקירתה של עדת ההגנה אונגר. כאשר נשאלה אונגר במסגרת חקירה נגדית באשר להתנהלות מול אנשי דיירקט הולדינגס היא העידה את הדברים הבאים:

"עו"ד עודד גבעון: אני אומר לך שמרינה טלמור לא הייתה הלווה, הלווה האמיתי היה מר רוני אביב. את הכרת את מר רוני אביב?

גב' רגינה אונגר: כן.

עו"ד עודד גבעון: את פגשת את מר רוני אביב?

גב' רגינה אונגר: כן.

עו"ד עודד גבעון: את ידעת שמר רוני אביב מנהל את עסקי דיירקט הולדינגס?

גב' רגינה אונגר: רוני אביב לא ניהל את עסקי דיירקט הולדינגס, מרינה טלמור ניהלה את עסקי דיירקט הולדינגס. צריך לזכור שלנו, לי יש היכרות עם מרינה טלמור כבר מ- 2006, מהעסקה הראשונה שנעשתה בקרואטיה. אני פוגשת אותה, אני מדברת איתה, היא נותנת לנו נתונים. אנחנו חברה ציבורית שמוציאה דוחות כספיים אחת לרבעון, אנחנו צריכים לבדוק שווי הוגן, מצב תכנוני, להתחשבן איתה על דמי ניהול, על החזרי הוצאות. הכל מרינה עושה מולי ומול המחלקה שלי באופן ישיר ללא שום מעורבות של מר רוני אביב."

(עמ' 89 ש' 8-21 לפר' 05.11.2018).

עדות זו של אונגר תומכת ומתיישבת עם עדות פודים בנושא, וכן עם הנתון בדבר החזקת המניות בחברה ע"י טלמור ולא ע"י אביב.

1. אף עדת ההגנה מירצקי נשאלה והעידה בעניין זה בחקירתה הנגדית. לדבריה, הפנייה אליה נעשתה על ידי טלמור ולא על ידי אביב ובדיקה שעשתה העלתה כי טלמור היא אכן הגורם הרשום כבעל השליטה בחברה.

ודוק: אומנם, עדה זו ציינה כי ידעה שלרוני אביב תפקיד ניהולי בחברה, זאת בשונה מעדותם של עדי ההגנה האחרים, אונגר ופודים. עם זאת, כאשר נשאלה האם לא צרם לה הפער שבין המידע שברשותה לגבי מעורבותו של רוני אביב לבין העובדה לפיה טלמור מופיעה כבעלת השליטה הרשמית, והאם לא היה בכך מספיק בכדי לבחון עניין זה לעומק העידה את הדברים הבאים:

"לא, כי בדקתי, זה אחד הדברים המהותיים, קודם כל לבדוק עם מי אני עושה עסק, מי בעלי החברות. הבידוק הראשון שעשיתי, זה באמת עניין משפטי, מי מחזיק בבעלות, בדיירקט הולדינג.

מיד הוסבר לי, מיד ראיתי שזו מרינה טלמור, מאחר וגם פניתי והתנהלתי מול מרינה טלמור, לא התייחסתי בכלל לרוני אביב. זאת אומרת, ידעתי שהוא מנהל, פגשתי אותו כשהייתי בקרואטיה, פגשתי אותו כמנהל החברה, שמעתי את הדמות הזו. אבל כל ההתנהלות שלי הייתה עם מרינה טלמור. כל ההתנהלות שלי מול ההלוואה, מול ההשקעה, מול התנאים. "

(עמ' 150 ש' 6-16 לפר' 18.02.2019)

עדות זו תומכת מתיישבת ומשתלבת גם כן עם החזקת טלמור במניות החברה ועם עדויות פודים ואונגר בנושא זה.

1. יודגש, כי כלל העדים הנ"ל היו מעורבים בהתנהלות מול דיירקט הולדינגס ונציגיה בזמן אמת. עדויותיהם בנושא זה לא נסתרו בראיות ממשיות כלשהן והן משקפות תמונת מצב המצדיקה מסקנה בדבר דומיננטיות טלמור בזמן אמת, הן בהיבט החזקת המניות בחברה והן בהיבט מעורבות ודומיננטיות בפועל בניהול עסקיה. השתכנעתי, כי זו אכן הייתה תמונת המצב בשטח במועדים הרלוונטיים וכי התמונה שהוצגה על ידי הנתבעים לתובעים בנושא זה תאמה את ידיעתם והתרשמותם מהמציאות בשטח. מובהר, כי אני מעדיפה את עדויות ההגנה הנ"ל על פני עדותה של טלמור בנקודה זו ואפנה לאמור לעיל בדבר התרשמותי ממידת המהימנות והמשקל אשר אני נכונה לייחס לעדות זו.
2. בשולי נושא זה יוער, כי גם לו התקבלו טענות התובעים בנושא זה, לא הוכח על ידם קשר סיבתי בין מצג כאמור לבין ההתקשרות בהסכם השותפות והנזק הנתבע, שהרי אין חולק כי טלמור היא שחתמה על ערבות אישית להחזר ההלוואה.
3. מטעמים אלו, נדחית אף טענה זו של התובעים.

מרינה טלמור- "אוליגרכית" ?

1. התובעים טענו כי טלמור הוצגה כאישה אמידה מאוד. התובעת רחל נתיב אף העידה כי נאמר לה במפורש כי מדובר ב"אוליגרכית" (כלשונה, עמ'  108 ש' 15-22 לפר' 26.12.2017). בעדותו של התובע רפאל אטיאס, הוא אמנם העיד כי אינו בטוח שנעשה שימוש בביטוי "אוליגרכית" אך העיד כי בוודאות טלמור הוצגה לו על ידי מירצקי כ"אחת שיש לה הרבה כסף" (ש' 9-14 עמ' 53 לפר' 27.12.2017) . לצד זה, תובעים אחרים אשר מסרו עדות בהליך דנן, התקשו להעיד כי אמירה כזו, או דומה לה, נאמרה להם במפורש.
2. מנגד, מירצקי העידה, כי לא נאמרה בפני התובעים כל אמירה כזו ביחס למצבה הכלכלי של טלמור (סע' 79 לתצהיר מירצקי). הנתבעים טענו כי לגוף העניין אף לא הוכח מעולם שנכון למועד ההלוואה לא הייתה טלמור, בעלת המניות בדיירקט הולדינגס, אישה אמידה, וכי למעשה התובעים עצמם אישרו בעדותם, כי  אין להם ידיעה אישית באשר למצבה הכלכלי דאז של טלמור (ר' לדוגמא: עמ' 119 ש' 13-19, עמ' 120 ש' 6-10 לפר' 26.12.2017, עמ' 55 ש' 1-11, עמ' 182 ש' 6-8 , עמ' 163 ש' 6-12 לפר' 27.12.2017).
3. מעבר לכך, לא הוצגו לפני ביהמ"ש ראיות ישירות או ממשיות אחרות כלשהן באשר למצב הכלכלי האישי  של טלמור בתקופת מתן ההלוואה וממילא לא בוססה טענת התובעים בדבר מצג שווא שגוי או מטעה בנושא זה.
4. ודוק: אינני שוללת את האפשרות כי עובר להתקשרות בהסכם השותפות והעמדת הכספים על ידי התובעים, נוצר אצלם הרושם בדבר היות טלמור בעלת שליטה אמידה בדיירקט הולדינגס. עם זאת, לא הוכחו לפני יצירת מצג שווא על ידי מי מהנתבעים בעניין זה ואף לא מצגה הכלכלי בפועל של טלמור באותה עת או הקשר שלו לאי פירעונן של ההלוואות על ידי החברה.
5. משכך, טענת התובעים למצג שווא מטעה בנוגע למצבה הכלכלי של טלמור – נדחית.

התרשלותם של הנתבעים

1. כאמור, התובעים טענו אף לרשלנות הנתבעים בפרשה. לטענתם, הם סמכו על הנתבעים שייבחנו לעומק את טיב ההשקעה המוצעת בטרם המליצו עליה בפני התובעים. בפועל, בדיקת ההשקעה הייתה רשלנית בצורה בלתי סבירה וקיצונית. התובעים טענו כי על מי שבוחן אפשרות למתן הלוואה כחלק מעסקת השקעה מוטלת החובה לבצע מספר בדיקות סבירות, לרבות בנוגע למטרת ההלוואה, תזרים המזומנים, זהות הלווה וטיבו, מרכיב הריבית, עמלות עסקה, שיקולי מטבע, מועד החזר ההלוואה, רמת הבטחונות ושיקולים כלכליים נוספים הנוגעים להלוואה שעל הפרק.
2. מנגד, טענו הנתבעים, כי קיימו בדיקה מקיפה ויסודית, לרבות באמצעות גורמים מקצועיים רלבנטיים, חברות ייעוץ בתחום הנדל"ן וחברת שמאות בעלות ניסיון ושם בינלאומי ומשרד עו"ד מקומי אשר בחן את המצב המשפטי של הקרקע נשוא העסקה. משכך, כישלון העסקה, הנבחן בדיעבד, אינו קשר ואינו נובע מרשלנות כלשהי מצידם בבדיקת העסקה מראש.

ההסבר שמסרו הנתבעים לכישלון עסקת ההלוואה וירידה לטמיון של כספים, לרבות כספם שלהם, נובע וקשור לטענתם למשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 ובסמוך לתקופה זו, אשר גרם לקריסה כלכלית בשווקים רבים בעולם. לטענת הנתבעים, זהו ההסבר אף לכישלון עסקת ההשקעה ולאי פירעון ההלוואה אף במקרה דנן (ראה פירוט בדבר פעולות הבדיקה, לרבות קבלת חוות דעת ודוח כלכלי בפרק ג' לתצהיר מירצקי).

1. עדי ההגנה הציגו בתצהיריהם, על נספחיהם, ובעדותם בחקירה נגדית גרסה מפורטת ביחס לטענתם בדבר קיומן של בדיקות עסקיות, שמאיות ומשפטיות אשר קדמו להתקשרות בהסכם השותפות ולהעמדת ההלוואה לדיירקט הולדינגס.
2. מירצקי העידה, כי היא ורוה"ח עמית בלומנפלד בחנו לעומק את הדו"ח הכלכלי של חברת The Carlton Group LTD (נספח 2 לתצהיר מירצקי) והתרשמותם המקצועית ממנו הייתה כי מדובר בפרויקט הצפוי להיות רווחי. מירצקי העידה בהקשר זה כי במסגרת הבדיקה אשר בוצעה על ידה עם רו"ח בלומנפלד, נמצא כי שווים של נכסי המקרקעין שבבעלות דיירקט הולדינגס, במשותף עם לידר קרואטיה, מסתכם בעשרות מיליוני אירו (ס' 35, 37 לתצהיר מירצקי).
3. אונגר העידה אף היא, כי ההשקעה אשר עמדה על הפרק נבדקה על ידי וועדת ההשקעות של כנף 2000 בה היא שימשה חברה, וזאת באמצעות החומר שהועבר לוועדה זו על ידי כנף 2000. על פי עדותה של אונגר, הוועדה בחנה פרמטרים רבים ושונים אשר עשויים להוות שיקול להשקעה בפרויקט, לרבות בחינת התשואה העתידית הצפויה, המדינה בה מתבצעת ההשקעה, הסיכון הכרוך בהשקעה והתאמתו לאופי ההשקעה ועוד שיקולים מקצועיים שונים (עמ' 72 ש' 15-17 לפר' 05.11.2018, עמ' 97-98 לפר' 05.11.2018).
4. פודים העיד בנושא זה, כי בשקלול כלל הבדיקות שבוצעו ביחס להשקעה, הן על ידי וועדת ההשקעות והן לאחר הבדיקות המקיפות שבוצעו קודם לכן על ידי הנהלת כנף 2000, ההשקעה נמצאה כראויה וסבירה ומשכך, אושרה להצעה ללקוחות פוטנציאליים (עמ' 107 לפר').
5. מובהר, כי אני ערה לכך, שמחקירתם הנגדית של הנתבעים פודים ואונגר עלה, כי עדים אלו לא שלטו בעת החקירה בדו"ח תזרים המזומנים התקופתי המדובר. יחד עם זאת, בתצהירו ובחקירתו הנגדית העיד פודים אודות טיבו של תהליך קבלת ההחלטות בנושא זה, והבהיר כי הוא אומנם לא היה מעורב עד הפרטים הקטנים בניהול החברה ובתהליך הבדיקה, אך ידוע לו כי מדובר בהחלטה עצמאית ומקצועית אשר התקבלה לאחר קיומם של הליכי בדיקה וכי הוא שקל בזמנו באופן אישי את ההחלטה ומצא אותה אז מתאימה ללקוחות כנף 2000 (סע' 14-21 לתצהיר יאיר פודים).
6. יצוין, כי מירצקי הדגישה בעדותה עוד, כי אף באשר לבטוחה שהובטחה בדמות שעבוד ראשון על מניות דיירקט הולדינגס בחברת Kostabela בוצעו בדיקות רבות במסגרתן נבחנו כלל הנכסים שבבעלות חברת Kostabela עצמה (סע' 50 לתצהיר מירצקי).
7. התמונה הכוללת של עדויות הגנה אלו, הנתמכות כאמור בחוות דעת מקצועיות ובאסמכתאות נוספות, הניחו את דעתי בדבר עצם ביצוען של בדיקות מקדימות רלבנטיות עובר לשיווק ההתקשרות למשקיעים פוטנציאליים כדוגמת התובעים.

מנגד, לא הוצגה לפני על ידי התובעים חוות דעת מקצועית או עדות רלבנטית אחרת, התומכת בטענות התובעים הכלליות בדבר קיומה של רשלנות מקצועית ואישית בהתנהלות הנתבעים, או מי מהם, בכל הנוגע לבדיקת ההשקעה הנדונה מראש. אף אינני סבורה, כי חוסר שליטה נקודתי כזה או אחר כיום, בשלב החקירות הנגדיות, של מי מעדי ההגנה, במי מפרטי הבדיקה שבוצעה בזמן אמת, שומטת את הקרקע מתחת עדויות הגנה אלו, מה גם שלא התרשמתי כי מדובר בחוסר שליטה מפושט בנתונים של מי מהעדים, היורד לשורש משקלה או מהימנותה של אותה עדות. משכך, מסקנתי בעניין זה הינה, כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל על כתפיהם ולא הניחו תשתית עובדתית ומקצועית מספקת, המצדיקה מסקנה בדבר רשלנות מצד הנתבעים או מי מהם בבדיקת העסקה ובשלב הטרום חוזי, קודם לשיווקה לתובעים.

1. בשולי נושא זה לא למותר להזכיר, כי לתובעים הובהר, כבר מראשית הדרך, טיבה של העסקה והיותה כרוכה בסיכון מבחינתם. ראה בעניין זה לדוגמא את סע' 10 להסכם השותפות בו קיימת התייחסות מפורטת לגורמי הסיכון בעסקה.

נזק ומניעות

1. במקרה דנן, כאמור לעיל, ההליכים המשפטיים שנוהלו נגד דיירקט הולדינגס והסדר החוב שנחתם בסופו של דבר עליו חתמו כ- 78% מהשותפים המוגבלים, לרבות ששה מהתובעים, מהווה לטענת הנתבעים מימוש בטוחה שניתנה כנגד החזר ההלוואה. מרבית השותפים המוגבלים חתמו על ההסכם במסגרתו קיבלו מניות בחברת Kostabela כנגד ויתור על השקעתם (ס' 119-120 לתצהיר מירצקי).
2. כלומר, כנגד אותה תמורה אשר הועמדה בהסדר החוב, התובעים, ואחרים, ויתרו על החזר ההלוואה. משכך, כל תביעה בשלב זה מטעם התובעים מהווה לטענת הנתבעים תביעה לכפל פיצוי, אשר התובעים אינם זכאים לו (ע"א 1846/92 נפתלי לוי נ' מבט בנייה בע"מ, פ"ד מז(4) 049 (1993)).
3. בגדר ת.א. 34786-09-10 התובע 1 אישר בתצהירו, כי אכן הסכים להתקשרות בהסדר החוב מול חברת לידר, אך טען כי עשה זאת בלית ברירה במצב הדברים הנתון אז, על מנת להציל חלק מכספו (סע' 43 לתצהיר עדותו הראשית). טענה זו והרציונאל הניצב בבסיסה מובנים, אך כאמור, התקשרות זו כללה רכיב של ויתור על טענות וזכויות באשר להפסד כספי ההשקעה. ניסיונו של תובע זה לטעון בהליך דנן כי וויתורו נעשה בלית ברירה ומשכך לזכותו לתבוע כיום בנוסף לתמורה המוסכמת בהסדר זה את השבת מלוא כספי הלוואה, הינה בעייתית בהיבט דיני החוזים וכפל הפיצוי ולא תצלח.
4. התובעים טענו בעניין זה, כי הסדר החוב משחרר מאחריות לחוב רק את טלמור ודיירקט הולדינגס מהחוב אך לא את הנתבעים. לצד זה, כאמור לעיל, בראשית הדרך התביעה הוגשה גם כנגד טלמור והתובעים הבהירו כי גם כיום היו מצרפים אותה לתביעה לו היה הדבר אפשרי (עמ' 25 לפר' 06.09.2017). מכל מקום, איני מקבלת טענה זו ואין בה לטעמי כדי להתגבר על המחסום בדמות הסדר החוב ותוכנו. הסדר זה נכרת במעורבות הנתבעים והכספים הנתבעים במסגרת ההליך דנן הינם אלו עליהם וויתרו התובעים במסגרת ההסדר. אף אין לקבל את טענת התובעים, כי לא קיבלו דבר במסגרתו של הסדר זה, בוודאי בשים לב לשיעור הרוב באישורו של הסכם זה כאמור לעיל. התקשרות זו ותוכנה מחייבים, בין היתר, אף את התובעים.

הטענה לניגוד עניינים

1. התובעים טענו לניגוד עניינים בפעילותם של חלק מן הנתבעים (ס' 53-54 לכתב התביעה), כאשר פודים משמש דירקטור בחברת אס. אף. ווינג ובחברת כנף 2000, אונגר משמשת דירקטורית בחברת אס. אף ווינג ואמיר גבע משמש דירקטור בחברת כנף 2000. מלבד זאת, פודים מכהן כמנכ"ל, דירקטור ובעל מניות בנתבעת 2 ובעקיפין בעל שליטה בנתבעות 1-3. לטענת התובעים, ההלוואה ניתנה לדיירקט הולדינגס, שמהווה שותפה בכל עסקיה של חברת לידר קרואטיה, שהינה חברה נינה של הנתבעת 2.

לטענת התובעים, בנסיבות אלו, לנתבעים היה עניין אישי בקבלת ההלוואה על ידי דיירקט הולדינגס וזאת היות שבעקיפין מדובר בחברה שמקושרת לקבוצת שרם פודים. לטענת התובעים, השיקולים המקצועיים שהובילו את הנתבעים לעניין בהלוואה הנדונה הושפעו מעניינם האישי בחברת דיירקט הולדינגס.

1. בסע' 10.1.7 להסכם השותפות צוין, כי התובעים מוותרים על כל טענה לעניין קיומו של ניגוד עניינים. מלבד זאת, בנושא זה הוצג לתובעים גילוי מלא בשלב הטרום חוזי. התובעים אינם מכחישים כי הנתבעים הצהירו בפניהם, במסגרת המצגת שהוצגה למשקיעים פוטנציאליים, כי החברה השותפה בפרויקט הינה חברת לידר נדל"ן בע"מ. כן צוין באותה מצגת כי "ללווה קשרים עסקיים והשקעות משותפות עם קבוצת שרם פודים". עם זאת, לטענת התובעים, הצהרות וגילוי כאמור אינם מספקים ואינם פוטרים את התובעים מאחריות בגין אותו ניגוד עניינים, באשר היה על הנתבעים לפרט באוזני התובעים את מידת המעורבות הספציפית שלהם בחברה הלווה, דיירקט הולדינגס.
2. מנגד, לטענת הנתבעים, לא הוכח ניגוד עניינים או אינטרסים בפעילות. הנתבעים הדגישו, כי כלל המשקיעים היו מודעים לקשרים הללו מראש וכי הקשר, המרוחק, בין דיירקט הולדינגס לחברות הנתבעות אינו חריג באופן הפעילות השוטפת של כנף 2000. לטענתם, פעילות עסקית רבה של חברת כנף 2000 התחילה בהזדמנויות עסקיות שאנשיה נחשפו אליהן במסגרת החיבור עם הנתבעת 2, חברת שרם פודים.

כן טענו, כי קשרים עסקיים אלו אינם יוצרים ניגוד עניינים מובנה ויש לבחון בנפרד את זהות הצדדים להשקעה. במקרה זה החברה הלווה, דיירקט הולדינגס, אינה חברת בת של שרם פודים, אינה בבעלות כנף 2000 או אס. אף. ווינג והנתבעים אינם בעלי מניות בה. זאת בשונה ממקרה בו ההלוואה הייתה ניתנת לחברת לידר קרואטיה שאכן קשורה לנתבעת 2.

בנוסף, ציינו הנתבעים כי מדובר היה בהעמדת הלוואה כללית לפעילות דיירקט הולדינגס שלא עסקה בפרויקט ספציפי בו מתקיימת שותפות עם לידר קרואטיה ואף בשל כך מבוטל כל עניין אישי לנתבעים בהעמדתה.

עוד הוסיפו הנתבעים כי על פי הפסיקה, אין להראות חשש אמורפי - כללי מניגוד עניינים ויש צורך בהצגת חשש ממשי וקונקרטי [תנג (ת"א) 815-09-13 לנואל נ' מאור (פורסם בנבו, 14.09.2016)], לטענת הנתבעים התובעים לא עמדו בנטל הוכחה זה.

1. במחלוקת זו אני סבורה, כי לא הוכח לפני שהנתבעים פעלו מתוך ניגוד אינטרסים בעת קבלת החלטות בדבר מתן ההלוואה. כאמור, חברת דיירקט הולדינגס לכשעצמה אינה חברה קשורה לחברת שרם פודים אלא שותפה עסקית של חברת לידר קרואטיה. אכן מדובר בחברות קרובות והיה מקום לזהירות של הנתבעים בהמלצה על השקעה בפני משקיעים פוטנציאליים. עם זאת, אני מקבלת את הסבריהם וגרסתם של הנתבעים באשר לאופי הפעילות השיווקי הכולל שימוש בקשרי העבודה של כנף 2000 עם שרם פודים לצורך ניצול הזדמנויות עסקיות. אני סבורה כי בנסיבות דנן הנתבעים פעלו בשקיפות הנדרש בהודעתם על קיום הקשרים במסגרת המצגת למשקיעים ובסע' 10 להסכם השותפות.
2. מודגש בעניין זה, כי לא הוצגו לפני כל גרסה או ראיות בדבר מסירת מידע מטעה על ידי הנתבעים או מי מהם באשר להצגת הקשרים כאמור או ביחס למסירת תשובות או פרטים נוספים אשר נדרשו על ידי התובעים או מי מהם בהקשר זה. לא די בטענה כללית להעדר פירוט בנושא מקום בו עצם קיומו של הקשר הוצהר והובהר במפורש במצגת ובהסכם עצמו.

התביעה כנגד הנתבעת 4 - חברת הביטוח

1. ביחס לנתבעת זו טענו התובעים לאחריותה של חברת הביטוח הנתבעת אשר העמידה כיסוי ביטוחי לחלק מן הנתבעים מסוג Investment managers Insurance בפוליסה שמספרה 400000423908 וכן בפוליסה שמספרה 50000008/508 הכוללות כיסוי ביטוח אחריות נושאי משרה וביטוח אחריות מקצועית במסגרת עיסוק במתן שירותים פיננסיים. נוכח הקביעות לעיל בהן נדחו טענות התובעים ביחס לכלל הנתבעים האחרים בהליך, אין מקום וצורך להידרש למחלוקת הישירה מול המבטחת.
2. סיכום
3. נוכח מכלול הקביעות לעיל, תוצאת ההליך הינה דחיית התביעה כנגד כלל הנתבעים.
4. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים 1-3 ו- 5-8, אשר יוצגו במשותף, בסך כולל של 30,000 ₪ וכן בהוצאות הנתבעת 4 בסך כולל של 10,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט אדר תש"פ, 15 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.