<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד שני קופנהגן

הנאשם 1 בעצמו

ב"כ הנאשם 1 עו"ד משה קשלס מהסנגוריה הציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הגשתי לחברי את הטיעונים לעונש בכתב. אני מראה לחברי את הפסיקה. אני מגישה לבית המשפט את הפסיקה. אני מגישה את הרישום הפלילי של הנאשם – מסומן ת/1. מה שחסר בטיעונים לעונש ועליו אני אתן את הדגש, הוא עניין התסקיר ובהקשר זה אני רוצה להדגיש מספר עניינים. ראשית על פי התסקיר הנאשם כבר ניסה דרכי טיפול שונות, בכל פעם הוא מצליח להיגמל לתקופה קצרה ולמעשה כל עוד חרב ההליכים המשפטיים מתנופפת מעל ראשו, לאחר מכן הוא שב לשימוש בסמים, שב לביצוע העבירות.

באשר למצבו המשפחתי הקשה, יותר נכון של ילדיו, שזה הוא נימוק שחברי וודאי יטען רבות בהקשר זה וכך גם קצינת המבחן שכמובן בוחנת את העניין מהאספקט הצר האישי של הנאשם ופחות את האינטרס הציבורי במיגור עבירות הרכוש החמורות כפי שביצע הנאשם, הרי שהנאשם גם כשיצא לבצע העבירה גם כשצרך סמים, ידע שיש לו משפחה, הכיר את הקשיים הבריאותיים נפשיים, סוציואקונומיים שלה ובכל זאת נתן לעצמו את הזכות לפגוע בזולת, לקח את האחריות למעשיו בעצם כך שביצע אותם הגם שידע שהוא לא מעמיד רק את עצמו בסכנה, הוא מעמיד גם את משפחתו וגם את ילדיו. האם עכשיו כשינופף לנו בנסיבות אישיות קשות של ילדיו, זה מה שימנע מאיתנו להענישו? זה מה שימנע מאיתנו להגן על הציבור? האם העובדה שלא ביצע עבירות נוספות בתקופה הזו הממושכת שבה אנחנו ממתינים בשל תרגילים כאלה ואחרים כפי שפירטנו בטיעונים לעונש, ובמצב דברים שתלויים כנגדו בו בעת שלושה תיקים, התיק הזה, התיק באשדוד שלבינתיים נדון כבר ותיק נוסף ברמלה בו הורשע בעבירות זהות, קבוע אגב לטיעונים לעונש לסוף החודש בפני כבוד השופטת בלט, הדברים עולים מתסקיר שירות המבחן. אז כשהוא ממתין לגזר הדין הוא נזהר, כמו שהוא בהליכים משפטיים הוא נקי מסמים. אחר כך הוא שוב מועד, כך הראתה לנו ההיסטוריה של הנאשם ועל כן אנחנו סבורים שהסיכויים לשיקום, שזהו רק אחד הרכיבים, אינם גבוהים, ודאי שלא יכולים לזכות במשקל הבכורה.

נאמר עוד באופן מפתיע בתסקיר שירות המבחן שנרשם ב- 15.12.2013 רושמת קצינת המבחן שהנאשם התקשה לעמוד בשל"צ אפילו, והנה, שבועיים לאחר מכן ב- 31.12.2013 מוגש תסקיר על ידי אותה קצינת מבחן בפני כבוד השופטת בלט בתיק שבו הורשע הנאשם ברמלה, מציגה לחברי. שם מדובר בתסקיר שהוא כמעט קופי פייסט, העתק הדבק של התסקיר כאן למעט ההמלצה. שבועיים אחרי שנכתב התסקיר בענייננו, רושמת שם קצינת המבחן שהיא ממליצה על של"צ. אני אומר בכנות לבית המשפט וגם לחברי, אני שוחחתי טלפונית עם קצינת המבחן ביום חמישי האחרון כדי שתסביר לי את אותה סתירה בדבריה ומה השתנה במהלך 14 יום, כך שהמלצתה כאן משתנה בתיק אחר. לא היה בפיה כל הסבר, למעט העובדה שמשפחתו של הנאשם מסכנה ושנרחם עליו.

אז לאור הסתירה הזו, אני סבורה שגם משקלו של התסקיר הולך ופוחת, שהרי איך נסמוך על המלצת שירות מבחן שמשתנה בחלוף של 14 ימים בלבד. אני סבורה שכאן האינטרס הציבורי צריך לגבור על כל אינטרס אישי של הנאשם, ניתנו לו הזדמנויות, עברו המכביד היה אמור ללמד אותו שעליו להימנע מביצוע עבירות פליליות שכן בצידן עונש ברור ובכל זאת פשע הנאשם. בעניין האבחנה מול הנאשם האחר בתיק, אני מפנה לטיעונים בכתב, שהרי מצבם אינו דומה כלל. ואני אבקש לכבד את עתירתנו לעונש ולפיה להשית על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת משנתיים ימים ושישקף הלימה בין העבירות לבין העונש, מאסר מותנה מרתיע וממושך על כל עבירות כנגד הרכוש, קנס משמעותי ופיצוי לנפגעי העבירה.

ב"כ הנאשם 1 טוען לעונש:

חברתי טוענת כאילו אנחנו בסיטואציה שבה לא נגזר דינו של נאשם 2 בתיק הזה, שהוטל עליו עונש מאסר על תנאי, של"צ בהיקף של 250 שעות ורכיבים כספיים.

יודגש, ששני הנאשמים הודו והורשעו באותן עבירות ממש, באותו פרק עובדתי גם. מהבחינה הזאת אין שום הבדל. אם בוחנים את עניינם של שני הנאשמים, נמצא כי התסקיר בעניינו של הנאשם הזה חיובי הרבה יותר ונסיבותיו קשות הרבה יותר והשיקום שעבר הוא שיקום ארוך הרבה יותר ולכן אין מקום להבחין בין השניים ויש להיעתר להמלצת תסקיר שירות מבחן להטלת צו מבחן ועונש מאסר מותנה.

במשך שנים הוא כבר למעלה מ- 3 שנים, הנאשם עבר הליך טיפולי שכלל בדיקות שתן, טיפול פרטני, אני אפנה גם ללחצים ולרקע הנפשי שלו. בקרוב הוא עתיד להיות משולב בקבוצה תעסוקתית, אני אמר שהפנו אותו מהיחידה לנפגעי סמים אחרי שהוא שילם באופן פרטי סכום כדי לעבור איזה שהיא הכשרה תעסוקתית ובעצם דומה שהנאשם על דרך המלך וגם אם בעבר כפי שחברתי טענה נעשו מצידו ניסיונות, שלא צלחו, היום אני יכול לומר לבית המשפט שחלוף הזמן וההתמדה שלו מעידים אחרת. בטיעונים הכתובים יש איזה שהיא התייחסות לכך שהדיונים נדחו באשמתו של הנאשם. אני מפנה לכך ומרבית הדחיות היו לא בשל הנאשם. אני יכול לומר שהדברים התקדמו. כמובן שהוא היה במעצר של ממש, שהה בתנאים מגבילים תקופה ארוכה. אבל לצד אינטרס השיקום שבעצם גובר, יש גם את הנסיבות האישיות הלא פשוטות של הנאשם. חברתי התייחסה לזה, אבל באמת כל שלושת הילדים סובלים מבעיות לא פשוטות, הנאשם ואשתו שנמצאת כאן עסוקים כל היום בבדיקות רפואיות, בדאגה לילדים, אני אציג את המסמכים, וברור שהיעתרות לבקשת המדינה למאסר בפועל, תפגע לא רק בנאשם אלא במשפחתו ובילדיו. אני אגיש את המסמכים הרפואיים. כמו כן אני אציין שאשתו מצפה בעזרת השם לילד נוסף, היא בהיריון. יש גם מסמך רפואי בעניין הזה.

בהתייחס לנאשם השני שהוטל עליו של"צ, שם כבוד השופטת צבר מדברת על אדם שיש לו עבר לא פשוט, במילים האלה היא השתמשה, והתסקיר מגלה סימנים שליליים. ז"א התסקיר שם לא היה חיובי כמו התסקיר שהוצג היום כאן בפני בית המשפט, לא היה הליך שיקומי ארוך כמו זה שכאן, גם לנאשם השני היה עבר פלילי לא פשוט ועדיין בית משפט העדיף, בצדק, את ההליך השיקומי. מפנה לע.פ. 892/04 חביב נ' מדינת ישראל, שם אדם בעל עבר פלילי מכביד. בית משפט בחר בהליך השיקומי. בעצם הרציונל, בית משפט מדבר על זה, הוא כמובן האינטרס הציבורי, שיש בן אדם משוקם ושיש לאפשר לו לצאת לדרך חדשה. זה אחד. שתיים, מבחינת הנאשם עצמו, לא מבחינה חברתית, ציבורית, יש להתחשב בו. ושלוש, גם רשויות גורמי הטיפול ורשויות הרווחה, צריכים לקבל איזה שהוא חיזוק לעבודה, לעבודת קודש שהם עושים כשהם משקמים אנשים ולכן בנסיבות האלה לשלוח אדם לבית סוהר שכמובן ידרדר, ללא ספק, כל הליך השיקום שהוא עשה נראה לי שזו טעות ואני מקווה שבית המשפט יתחשב בנאשם ובמשפחתו, הנסיבות בהחלט לא פשוטות ויאפשר לו להשלים את ההליך החיובי שהוא נמצא בו מזה תקופה. אגב, גם לנאשם השני היו תיקים פתוחים, לכן אני לא רואה שום סיבה מדוע יש להבחין ביניהם. נהפוך הוא, אני רק רואה סיבות שבגינן יש להתחשב בנאשם הזה ולהטיל עליו צו מבחן.

הנאשם:

קודם כל אני רוצה להתחיל בזה שאני הגברת כאן דיברה היא הזכירה לי באמת את העבר שלי. זה היה נכון לשנים עברו, מאז עברתי תהליך שיקום די ארוך ולא קל, יחד עם זאת אני נמצא עם אישה שנמצאת כאן ויכולה להעיד על כך שיש לנו ילדים נורא חולים. הילד שלי לא מזמן שוחרר מאשפוז בבית חולים, איבד ראייה בעין אחת, אני בהליך שיקום ונכון לעשות את הדרך הזאת ורוצה לצאת מהמעגל הזה ועוד מעט אני בקורס יקר ושילמו את רוב סכום הקורס הזה על מנת שאשתלב בחיים נורמטיביים. אני מבקש מבית המשפט להתחשב בי כי אני רוצה באמת את הדרך החדשה הזאת.

<#2#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 7.4.2014 שעה 8:30.

מועד הדיון הודע לנאשם וכן חובתו להתייצב.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ל' אדר תשע"ד, 02/03/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אירית שיר