התובע יליד 1948, היה מעורב בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, אשר ארעה ביום 26.2.06, במהלכה נחבל בחלקי גוף שונים ובעיקר בפנים, בפה ובלסת, בכתף, בצוואר ובגב.

בית המשפט מינה מומחה בתחום הפה ולסת, ד"ר סאמר סרוג'י, אשר קבע כי מלבד התייחסות הרופא במח' מיון בביה"ח פוריה, אשר אבחן חוסר שיניים מרובות, לא הומצא כל תיעוד הקושר את סיבת אובדן השיניים לתאונה. ולפיכך קבע המומחה כך: "לאור הממצאים הנ"ל ולמרות טענת התובע שאבד שיניים אחרי התאונה, וכן לאור העובדה כי אין מסמכים כלשהם המעידים על איבוד שיניים לאחר התאונה, לא אוכל לקבוע נכות בתחום פה ולסת בשלב זה". המומחה הוסיף כי ככל שיקבל לידו מסמכים המעידים על אובדן השיניים בעקבות התאונה, ישוב וידון בשאלת הנכות.

בתשובות לשאלות הבהרה אשר נשלחו אליו ע"י ב"כ התובע, השיב המומחה בתשובה ד' כך: "חבלה ישירה לשיניים יכולה לגרום לנידותן. באותה מידה חבלות בפנים ובפה יכולות גם לא לגרום לפגיעה בשיניים ובחניכיים, ויש מצבים בהם השיניים ניידות והחניכיים מודלקות גם ללא קשר לחבלות בפנים". התובע לא המציא למומחה מסמכים כלשהם אודות עקירת השיניים, עקירה אשר בוצעה, לטענתו, לאחר התאונה. התובע הסביר זאת בכך שאינו אדם מסודר. התובע לא הציג גם כל ראיה בדבר הכנסותיו ומדו"ח רציפות בביטוח נ/2 עולה כי התובע לא עבד שנים רבות קודם לתאונה.

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקת בהתאם לסעיף 4(ג) לחוק הפלת"ד.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות לרבות בחוות דעת המומחה הרפואי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בין היתר את הטיפול בתובע לאחר התאונה, גילו ועיסוקו וכן עלות חוות הדעת בתיק, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13%+מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהתאם לתקנות, ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"ד, 21 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.