כללי

1. לפניי בקשת הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה ביום 18.6.14.

פסק דין זה ניתן לאחר שהגנת הנתבעת נמחקה בהחלטה מיום 29.4.14 בשל אי קיום החלטות בית המשפט בדבר תשלום למומחה מטעם בית המשפט אשר מונה בתיק, זאת בהתאם לתקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

במסגרת פסק הדין, חוייבה הנתבעת בתשלום 615,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרת בית משפט.

1. בקשתה לביטול פסק דין הוגשה ביום 23.9.14, בחלוף למעלה משלושה חודשים מן המועד בו ניתן פסק הדין. בקשה זו נמחקה מאחר שהוגשה באיחור בלא שהתבקשה הארכת המועד להגשתה וכן מאחר שהוגשה בלא תצהיר התומך בעובדות שנטענו בה.

בהמשך, הוגשה בקשה נוספת, כשהפעם היא כוללת גם בקשה להארכת המועד וכן תצהירים הן של ראש המועצה והן של עורך הדין הנוגע בדבר.

טענות הצדדים בתמצית

1. משיקולי צדק טענה הנתבעת בין היתר כי בשל היותה רשות מקומית, יש לפעול בכל הקשור בהמצאת כתבי בי דין לפי תקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה המצאה כדין לרשות מקומית יכולה להיחשב כהמצאה כדין לאחד מאלה: ראש הרשות, לסגנו, למזכיר או לפקיד ראשי אחר או באמצעות מסירתו למשרדה הראשי של הרשות המקומית.

הנתבעת טענה כי התובע לא בחר באף אחת מהאפשרויות המוצעות בתקנה ובחר להגיש את כתבי בי הדין לעורך הדין של הנתבעת.

בנוסף, טענה הנתבעת, כי לא זו בלבד כי ההמצאה לא בוצעה כדין בהתאם לתקנה 486, אלא שהיא אינה עומדת בהוראת סעיף 142ג1 לפקודת העיריות המחייב צד להליך להודיע לחשב המלווה של הרשות המקומית, אם מונה כזה קודם לפתיחת ההליך או אף במהלכו. מאחר שהחשב מונה בחודש מרץ 2014, קודם למתן פסק הדין, היה על התובע ליידע את החשב על קיומו של התיק ולהמציא לידיו את כתבי בי-הדין.

משלא עשה כן, יש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.

עוד טענה הנתבעת, כי עו"ד פאוזי חג'ירי המופיע בתיק בית המשפט כבא-כוחה, מונה בחודש אפריל 2013 ליועצה המשפטי של הנתבעת אך הודיע לה כי מאחר שייצג בעבר את התובע, הוא מצוי בניגוד עניינים בתיק זה ולפיכך הוסכם בינו לבינה, כי הוא יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט וישתחרר מייצוג הנתבעת. לטענת הנתבעת, ככל הנראה, העניין לא טופל ולנתבעת נודע על פסק הדין רק לאחר שקיבלה את ההתראה מלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבעת טענה כי משלא יוצגה, בפועל, בהליך על ידי עו"ד חג'ירי, אזי גם מטעם זה יש לומר כי לא בוצעה לה המצאה כדין הן של כתב התביעה הן של החלטות בית המשפט ועל כן דין פסק הדין להתבטל.

הנתבעת טענה כי ככל שהיתה מבוצעת המצאה של כתבי בי הדין והחלטות בית המשפט כדין, לא היתה נמנעת מביצוע החלטות בית המשפט ובכלל זה החלטה המורה לה לשאת בשכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיכך, טענה כי יש להתיר לה להתגונן כראוי מפני התביעה ולאפשר לה לשלם את שכר הטרחה ולהמשיך את ניהול התיק במקום בו הופסק.

1. הנתבעת טענה כי חרף העובדה כי די בשיקולי צדק כדי להיעתר לבקשתה לביטול פסק הדין, אזי גם שיקול דעת בית המשפט מוביל למסקנה כי דין בקשתה להתקבל.

הנתבעת טענה כי באמתחתה טענות הגנה טובות מאד כנגד התביעה כולה.

לטענתה הנזקים הנטענים אשר נגרמו לתובע נבעו מתקיפתו על ידי אדם אחר אשר זהותו ידועה לנתבעת ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין האירוע. ככל שהיה מפגע כלשהו בחצרי המוסד החינוכי אשר בו נפגע התובע אזי לא התקבלה כל התראה שהיא מהצוות הפדגוגי או ממנהל בית הספר, המחזיקים במבנה. אשר על כן, טענה הנתבעת, מחדליה של הנתבעת 2 הם שגרמו לקיומו של המפגע והנתבעת כלל לא התרשלה בכך שלא תיקנה ליקוי כלשהו שעליו מעולם לא הודיעו לה.

זאת ועוד טענה הנתבעת כי קיימת מחלוקת ביחס לשיעור הנכות אשר נותרה לתובע כתוצאה מהאירוע מושא תיק זה ומאחר וטרם ניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אין מנוס אלא לנהל את ההליך המשפטי לצורך הכרעה במחלוקות, בין היתר, הקשורות בשיעור הנכות.

לסיכום, טענה הנתבעת, כי ככל שבית המשפט ידחה את הבקשה ייגרמו לה נזקים גדולים בהרבה בשל היותה רשות מקומית, מאשר הנזק אשר עלול להיגרם לתובע ככל שהבקשה תתקבל וההליך ימשיך להתנהל מהמקום בו הופסק, אשר על כן טענה הנתבעת כי הן מחובת הצדק הן משיקולי בית המשפט יש להיעתר לבקשה.

1. התובע מתנגד לבקשה.

לטענת התובע, בקשתה של הנתבעת נסמכת על סיפורי בדים אשר אין בינם לבין המציאות כלום. לטענתו פסק הדין אשר ניתן נגדה בתיק זה, מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין אשר ניתנו נגדה מאותה הסיבה בדיוק.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה למעלה משלושה חודשים לאחר שניתן פסק הדין שעליו גם הסתמכו התובע והנתבעת 2 אשר הגיעו ביניהם להסכמה, לאחר שניתן פסק הדין נגד הנתבעת, כי התביעה נגד נתבעת 2 תידחה.

לטענת התובע, פסק הדין נגד הנתבעת ניתן כהמשך ישיר למחיקת הגנתה ועל כן, היה עליה להגיש ערעור על אותה החלטה או לעתור לביטול אותה החלטה. התובע הדגיש כי פסק הדין הומצא לנתבעת כדין בסמוך לאחר שניתן, באמצעות דואר רשום ליועצה המשפטי ובהתאם לפרטי הייצוג המופיעים בתיק.

התובע טען כי לא זו בלבד שפרטי הייצוג לא עודכנו במועד, או בכלל, אזי מחדל זה אינו יכול להיזקף לחובת התובע בטענה כי לא ביצע המצאה כדין. לא זו אף זו, גם הבקשה לביטולו של פסק הדין אשר הומצא כאמור בדואר רשום לפי פרטי ב"כ הנתבעת, הוגשה באיחור ניכר ואין בה כל טעם המצדיק את הארכת המועד. התובע היפנה לאישור המסירה בתיק בית המשפט המלמד על כך שפסק הדין הומצא כדין לב"כ הנתבעת עוד ביום 20.6.14.

התובע הוסיף וטען כי התנהלות הנתבעת כלל אינה נובעת מטעות תמימה בדבר הודעה על החלפת ייצוג, שכן כך מתנהלת הנתבעת בשגרה. הנתבעת, לטענתו, נוהגת לעשות דין לעצמה, כך לדוגמא, בחירתה שלא לשלם הוצאות לתובע. התנהלות חסרת תום לב זו, הגורמת לעינוי דין לתובע, מצדיקה את דחיית הבקשה.

התובע טען כי טענותיה של הנתבעת לפיה נגרם לה נזק בהיותה רשות מקומית בשל היות תיק ההוצאה לפועל פתוח נגדה שקרית לחלוטין זאת מאחר ולטענתו וכפי ששטח בפני בית המשפט בעבר, לנתבעת 11 תיקים פעילים בהוצאה לפועל מלבד התיק כאן.

עוד טען התובע, כי הנתבעת מעלה טענות שאינן מתיישבות עם האירועים כהוויתם, כך למשל, הטענה כי ב"כ הקודם לא העביר את תיק הנייר בהליך כאן לב"כ הנכנס הינה בדייה כפי שהסתבר מתשובותיו של ב"כ הקודם של הנתבעת לשאלון אשר נשלח אליו מהתובע, מהן עולה כי השניים, ב"כ היוצא וב"כ הנכנס, קיימו פגישה מסודרת במהלכה העביר ב"כ היוצא את כל התיקים של הנתבעת בהם טיפל לרבות התיק כאן. אשר על כן, טען התובע, כי הנתבעת נתפסה ברשת השקרים שטוותה בעצמה ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה על הסף.

עוד טען התובע, כי ביטול כתב ההגנה של הנתבעת נעשה לאחר 9 החלטות המורות לנתבעת לפעול בהתאם להחלטות בית המשפט. בנוסף, פנה אחד משני המומחים הרפואיים אשר מונו מטעם בית המשפט בתיק זה, אל בית המשפט בבקשה להורות לנתבעת לשאת בחלק משכרו אשר הושת עליה ואם לא די בכך אזי כאמור מעלה, כתב ההגנה של הנתבעת נמחק בסופו של דבר אחר שהנתבעת לא פעלה בהתאם להחלטות בית המשפט בדבר תשלום חלקה בשכרו של המומחה השני מטעם בית המשפט אשר מונה בתיק.

יוצא כי הנתבעת טוענת אמנם כי מחדליה נבעו מהמצאה שלא כדין, אולם בחינת הדברים מלמדת כי אלו נבעו מהתנהלות חסרת תום לב ומבישה.

אשר על כל אלה, טען התובע, יש לדחות את הבקשה על הסף ולחייב את הנתבעת בהוצאות הבקשה.

1. הנתבעת הגישה תשובה לתגובת התובע וטענה כי טענות התובע לחוסר תום ליבה, דינן להידחות שכן דווקא התובע הוא זה אשר מתנהל בחוסר תום לב. לטענתה, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, בתוך פרק הזמן של 30 ימים מיום שנודע לה על פסק הדין באמצעות אזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה. משנמחקה הבקשה הראשונה, הוגשה בקשה שניה וזאת מטעמי זהירות בלבד. זאת ועוד, חזרה הנתבעת על טענתה כי הבקשות וההחלטות אשר ניתנו בתיק זה לא נתקבלו במשרדיה והיא כלל לא היתה מודעת להליכים שהתנהלו זאת מאחר וכתבי בי דין נשלחו אל עוה"ד פאוזי חג'ירי, אשר כאמור עם מינויו ליועמ"ש בחודש אפריל 2013, הודיע לנתבעת כי אין באפשרותו לייצגה בהליך מאחר וייצג את התובע באותו הליך בעבר. ואולם, הודעה על שחרור מייצוג לא הועברה לבית המשפט ולפיכך כתבי בית הדין לרבות החלטות מעולם לא הובאו לידיעתה.

הנתבעת הוסיפה כי עורך הדין שקדם לעו"ד חג'ירי היה מסוכסך עם ראש המועצה ועל כן לא בוצעה העברת תפקיד באופן מסודר, זאת בניגוד לטענות התובע הנסמכות על הצהרת עורך הדין הקודם.

הנתבעת שבה והדגישה כי לא ניתנה הודעה לחשב שמונה לה וזאת בניגוד למתחייב מפקודת העיריות ועל כן, דין פסק הדין להתבטל.

דיון ומסקנות

1. טענות הנתבעת כי לא היתה מיוצגת בהליך וכי המצאת כתבי בי הדין ההחלטות אשר ניתנו, כמו גם את פסק הדין לא בוצעו כדין- דינן להידחות.

עיון בתיק מלמד כי הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה בתיק, זאת לאחר שבתיק בית המשפט מצוי אישור מסירה כדין של כתב התביעה לנתבעת בעצמה - משמע נתקבל בידיה כתב התביעה. על כתב ההגנה חתום עורך דין אחר, עו"ד חטיב, אשר ייצג את הנתבעת קודם שהועבר הייצוג לעו"ד חג'ירי. עו"ד חטיב אף הופיע בדיון קדם משפט אשר התקיים ביום 24.1.12, במהלכו ביקש ארכה למשלוח הודעה לצד ג' אך כזו לא הוגשה. גם בדיון נוסף, מיום 5.3.13 יוצגה הנתבעת על ידי עו"ד חטיב וההחלטה על מינוי מומחה, אשר נשלחה לצדדים מספר ימים לאחר הדיון, הומצאה לב"כ הנתבעת בפקס.

לעניין זה כבר נאמר:

"..ואולם, מקום בו מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בקשה הנוגעת לשיקולי צדק ויושר דיוני, קשה להלום מצב בו בעל דין היודע בפועל על קיומו של פסק דין ונמנע מלבצע פעולה כלשהי, יתלה את העיכוב בנימוק פורמלי גרידא של אי-המצאה כדין"

(דברי כב' השופט סולברג ברעא 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (ניתן ביום 21.4.15)).

ובהמשך דבריו :

"... בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי כממצא עובדתי, כי הן המבקשת, הן פרקליטה הקודם, התרשלו באופן משמעותי, העולה בחלק מהמקרים כדי עצימת עיניים ממש. כפי שצויין לעיל, הרשלנות האמורה חלה בעיקר ביחס להתנהלות המבקשת אשר גרמה מלכתחילה למתן פסק דין בהעדר הגנה, אך גם ביחס לאחריותה למשך הזמן הארוך שבו נמנעה מלברר מה עלה בגורלו של התיק, ופעולותיה לאחר ידיעתה על קיומו של פסק הדין. למסקנה זו הגיע בית המשפט לאחר בירור ראייתי, ואין הצדקה להתערב בממצאים שנקבעו. מכל מקום, אף ניסיונה של המבקשת להטיל את האחריות באופן בלעדי על הפרקליט הקודם, איננו יכול לסייע לה באופן שבמחיר הטעויות שנעשו תישא המשיבה.”

עיון בתיק מלמד כי בתאריך 19.8.13 הודיע אחד המומחים אשר מונה מטעם בית המשפט כי פנייתו לעו"ד חטיב לצורך הסדרת חלק הנתבעת בשכר טרחתו עבור חוות דעתו, נענתה כי ייצוג הנתבעת הועבר לעו"ד חג'ירי.

בהמשך, בתאריך 6.10.13 הודיע עו"ד חג'ירי כי בשל שגגה לא שולם שכר המומחה בתחום האורתופדי במועד, אך שולם כעת. שכרו של המומחה בתחום הנוירולוגי לא שולם לו על ידי הנתבעת ובסופו של יום, הדבר הוביל, כאמור, למחיקת הגנתה.

1. בין לבין, מלמד עיון בתיק, על התנהלות ארוכה ומתישה שנוהלה בין המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי ובין ב"כ התובע לב"כ נתבעת, הכל בניסיון לקבל ממנו תיעוד רפואי רלוונטי, קודם שתינתן חוות הדעת. התנהלות דומה היתה גם בכל הנוגע לחוות הדעת האורתופדית, אך בעניין זה, שולם, בסופו של דבר, שכר המומחה. בתחום הנוירולוגי, חרף שורת החלטות, תזכורות של בית המשפט, של ב"כ התובע ושל המומחה, נמנעה הנתבעת מלפעול כמתחייב. התנהלות עקבית זו מצידה של הנתבעת נמשכה על פני חודשים וגרמה לעיכוב של ממש בבירורו של התיק (ראו, למשל ההחלטות מיום 19.8.13, 3.9.13, 2.10.13, 15.12.13 ובהמשך -30.1.14, 12.2.14, 25.3.14 עד שביום 29.4.14 ניתנה ההחלטה על מחיקת הגנתה של הנתבעת.
2. יודגש כי בניגוד לטענת הנתבעת לפיה ההחלטות המוזכרות מעלה נשלחו לב"כ אשר סיים את תפקידו כאמור מעלה בחודש אפריל 2013 ולא לנושא תפקיד אצלה, ולפיכך לא היתה מודעת אליהן, עיון בתיק מלמד ההיפך.

בתאריך 6.10.13, לאחר מועד התפטרותו מייצוג, כך לטענת הנתבעת של עו"ד חג'ירי, נשלחה תגובה מטעם הנתבעת חתומה בידי עוה"ד חג'ירי עצמו.

1. הנה כי כן, עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החלטות בית המשפט, כולן, הומצאו לב"כ הנתבעת אשר פרטיו נמסרו לתיק בית המשפט על ידי הנתבעת, הן בכתב ההגנה והן בהמשך, בהודעה על החלפת הייצוג. הודעה על החלפת ייצוג נוספת מעולם לא הוגשה וטענת הנתבעת כעת, בסעיף 4 לבקשתה, כי עו"ד חג'ירי הודיע לה עוד בחודש אפריל 2013 כי לא יוכל לייצגה בהליך – נסתרת בהודעתו של עו"ד חג'ירי מיום 6.10.13 אשר הוגשה לתיק בית המשפט ובה הציג עצמו כב"כ הנתבעת, זאת מבלי שהעלה כל טענה או בקשה ביחס לכך.
2. ואולם בחינת טענת הנתבעת המתבססת על סעיף 142ג1 לפקודת העיריות מובילה למסקנה כי אין מנוס, אף חרף ההתנהלות המתוארת בקצרה לעיל, לבטל את פסק הדין.

סעיף 142ג1 לפקודת העיריות עניינו המצאת העתק כתבי בית-דין לחשב מלווה וזו לשון הסעיף:

"פתח אדם הליך משפטי כנגד עיריה, ומונה לעיריה לפני פתיחת ההליך או במהלך ניהולו חשב מלווה, ימציא אותו אדם וכן כל אדם אחר שהוא צד להליך, לחשב המלווה, העתק מכתב בית-הדין שהוא מגיש באותו הליך; בסעיף זה, "הליך משפטי" – לרבות תובענה, עתירה, בקשה או ערעור."

סעיף זה חל גם על מועצה מקומית מכח סעיף 34א1 לפקודת המועצות המקומיות, הקובע כך:

"(א) הוראות סעיף 9ב, סעיפים 120(10), 123א ו-123ב לעניין פסלות לכהונה של חבר מועצה עקב אי-תשלום חוב ארנונה או אספקת מים, וסעיפים 142א עד 142ג2, 167(ה), 167ב, 170(ב), 170ג2, 170ג3, 171, 171א, 173ב, 191, 192, 203, 206, 210, 213, 233א, 249ב, 276, 277, 341א ו-342, לפקודת העיריות, והוראות התקנות לפי סעיפים 167(ה), 170ג3(ד) ו-249, לפקודה האמורה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מועצות מקומיות".

1. האם סעיף 142ג1 בא לקבוע כי בהעדר המצאה כדין לחשב המלווה, אין המדובר בהמצאה כדין? מענה לשאלה זו ניתן להסיק גם מדברי ההסבר להצעת החוק אשר באה להוסיף את סעיף 142ג1 הנ"ל:

"מוצע לקבוע כי העתק מכל כתב בי-דין המוגש בהליך משפטי המתנהל כנגד רשות מקומית שמונה לה חשב מלווה יומצא גם לחשב המלווה של הרשות המקומית, וזאת במטרה לאפשר לחשב המלווה למנוע מצבים שבהם הרשות המקומית אינה מתגוננת כראוי כנגד הליכים משפטיים שנפתחו נגדה".

(ראו סעיף 22 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, ה"ח הממשלה 143, בעמ' 379 (הצעה לתיקון עקיף של סעיף 142ד בפקודת העיריות [נוסח חדש]).

שאלה זו נדונה כבר במספר הזדמנויות. כך למשל נדרש לה בית הדין הארצי לעבודה:

"מטרתו של התיקון הינה, לפיכך, למנוע מצבים שבהם הרשויות המקומיות אינן מתגוננות מפני תביעות אשר הוגשו נגדן ולמנוע מצבים בהם ניתנים פסקי דין בהעדר הגנה. ההנחה היא שתפקידו של החשב המלווה הוא, בין היתר, לדאוג לכך שהרשות המקומית תתגונן מפני תביעות. זאת, בכדי למנוע בזבוז כספי ציבור הנובע ממחדלי הרשות המקומית בטיפול בתביעות המוגשות נגדה. על כן, מתבקשת המסקנה כי במקרה של אי מסירת כתב בי-הדין לחשב המלווה לא יהא בכך משום המצאה כדין, זאת אף אם כתב בי-הדין הומצא לידי העירייה, וכי הדבר מהווה פגם בהליך המקים עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. בהתאם לכך, יש לבטל את פסק הדין אשר ניתן בהעדר הגנה".

(בע"ע (ארצי) 13633-05-10 עירית נצרת נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (31.8.11)).

ברוח דומה ניתנו גם החלטותיה של כב' הש' נד"ב בבית המשפט המחוזי מרכז בתיק ת"צ 41504-05-13 חרזאללה נ' מועצה מקומית זמר (12.12.13) ובתיק ת"צ 47336-09-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' אורי שחורי (16.4.14).

וראו גם החלטת כב' סגן הנשיא דאז אברהם אברהם ברע"א 33064-06-10 עירית נצרת נ' חמד (04.11.2010).

יוצא כי הוראת החוק האמורה באה להבהיר כי אם לא תיעשה מסירה לידיו של החשב המלווה, לא יהיה בכך המצאה כדין. המטרה, כך מתברר, היא למנוע מצב שבו הרשות אינה מתגוננת מפני תביעות שהוגשו נגדה וכך ניתנים פסקי דין בהעדר הגנה. המדובר בהוראת חוק הגוברת ובאה להוסיף על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי העוסקות בהמצאה כדין.

בנסיבות אלה, לו היתה עובדת מינויו של החשב המלווה לנתבעת בידיעת בית המשפט, לא היתה ניתנת החלטה במעמד צד אחד, מבלי שהיתה מקויימת החובה להודיעו דבר ההליך.

התובע לא טען כי הודיע לחשב המלווה ובכך לא קיים את הוראת סעיף 142ג1 לפקודת העיריות. כך גם לא הועלתה טענה כי הודעה כזו נמסרה לחשב על ידי הנתבעת או כל גורם אחר שהוא.

ההחלטה על מחיקת כתב ההגנה וכן פסק הדין ניתנו שתיהן לאחר שכבר מונה לנתבעת חשב מלווה וכאמור, הן ניתנו מבלי שדבר קיומו של ההליך הובא לידיעתו.

משכך, דינן להתבטל מחובת הצדק.

1. מעבר לצורך אומר גם כי עיון בטענות הנתבעת מלמד כי לנתבעת טענות הגנה הראויות לדיון ולבחינה. לשיקול זה מתווספת גם העובדה כי עסקינן בנתבעת שהיא רשות וחיובה בסכום משמעותי כפי שנעשה כאן, בלא שנבחנו טענות ההגנה שבאמתחתה ובלא שנבחנה לעומק שאלת נכותו של התובע, מוביל גם הוא למסקנה כי נכון לאפשר לה להתגונן כנדרש.

אכן, מחדלי הנתבעת בהתנהלותה בתיק זה הם רבים. הנתבעת יוצגה בהליך לכל אורכו ולא טרחה להודיע, בכל שלב שהוא, כי מבקשת היא להחליף, שוב, ייצוג, באופן שעו"ד חג'ירי לא ייצגה. החלטות בית המשפט ודרישות המומחה הופנו לעו"ד חג'ירי אשר מעולם לא העלה טענה כלשהי ביחס לייצוגו את הנתבעת, ההפך הוא הנכון, הוא הגיב לתיק בית המשפט ועיון בתגובתו מלמד כי זו הוגשה כחצי שנה לאחר המועד שבו טענה הנתבעת כי סוכם שלא ייצגה.

גם המומחה, כך עולה מהודעתו, שוחח עם עו"ד חג'ירי בזמנים הרלוונטיים, לאחר שהופנה אליו מעורך דינה הקודם של הנתבעת, עו"ד חטיב.

יצויין עוד כי גם על הנתבעת מוטלת החובה, בהתאם לסעיף 142ג1 להודיע לחשב המלווה.

כידוע, השיקול המוביל בביטול על פי שיקול דעת בית המשפט, הוא שאלת סיכויי ההגנה. בתיק זה הנדון בפניי, אין ספק כי לנתבעת טענות הגנה ראויות, גם אם בסופו של יום, תוכח החבות, עדיין שאלת סכום הפיצוי טעונה בירור והכרעה.

על כן, בהתנהלות הנתבעת אין די כדי להביא לדחיית הבקשה, גם על פי שיקול דעת בית המשפט.

ממילא, כאמור, משעה שלא הודע לחשב המלווה על ההליך, אשר נמשך וניתנו בו החלטות בלא ידיעת החשב המלווה, עד אשר ניתן גם פסק דין כנגד הנתבעת, לאחר שנמחקה הגנתה, אין מנוס אלא לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

1. התובע טען כי העובדה שערך הסכם עם נתבעת 2, בעקבות פסק הדין אשר ניתן כנגד הנתבעת, יש בה כדי להוביל לדחיית הבקשה. מסכימה אני עם התובע כי נוצר כעת מצב שהוא בעייתי, שכן התובע, כפי שהוא טוען, הסתמך על פסק הדין בעת שהגיע להסכמה עם הנתבעת הנוספת בתיק. עם זאת, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה הבלתי נמנעת דלעיל, היינו כי משעה שלא קויימה המצאה כדין בהתאם לפקודת העיריות, דין פסק הדין להתבטל.

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 18.6.14.

1. לאור מכלול הנסיבות כאן ובשים לב להתנהלותה המקוממת של הנתבעת לאורך ההליך עד כה והסחבת אשר נגרמה בעטייה, אני מוצאת לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות לתובע, בין היתר הוצאות בקשה זו והדיון הנוסף שהתקיים ביום 4.3.15, בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום וללא קשר לתוצאת ההליך.

מובהר כי אין בחיוב בהוצאות זה כדי לבטל כל חיוב קודם, בין היתר, בהתאם להחלטה מיום 12.2.14.

1. משבוטל פסק הדין, אני מורה כדלקמן:

א. עד ליום 8.10.15 יפנו ב"כ הצדדים אל המומחה בתחום הנוירולוגי, פרופ' ירניצקי, על מנת שייתן את חוות דעתו.

ב. עד לאותו מועד תשלם הנתבעת למומחה את חלקה ואת חלק הנתבעת 2 אשר התביעה כנגדה נדחתה.

ג. עד ליום 8.10.15 תגיש הנתבעת הודעה לתיק בית המשפט על כי שילמה את שכר המומחה כמתחייב.

לאור התנהלות הנתבעת בעבר מובהר בזאת כי אם לא תוגש הודעה כאמור אודות תשלום מלוא שכרו של המומחה, אורה על מחיקת כתב ההגנה בשנית ויינתן פסק דין.

נקבע לעיון בעוד 3 שבועות מהיום.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.