1. להלן החלטתי בבקשת התובעת למחיקת סעיפים 36, 37, 41, 42, 59 ו-64 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1 וזאת בטענה להרחבת חזית האסורה על פי דין.

2. סעיפים 36-37 לתצהיר:

א. בסעיף 3.9 לכתב ההגנה טענו הנתבעים כי בחודש מרץ 2005 או בסמוך לכך חתמה התובעת יחד עם אחרים על נספח להסכם מכר אשר נחתם ביניהם ביום 3.11.04 וזאת במטרה להסדיר עיקול שהוטל על הנכס הנמכר. העתק מהנספח הנ"ל צורף כנספח ג' לכתב ההגנה.

התובעת לא הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה, ועד להגשת תצהיר עדותה הראשית בתביעה היא לא העלתה כל טענה ביחס לנספח האמור.

בסעיף 24 לתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת, בין היתר, וכאמור, בראשונה, כי מעולם לא חתמה על הנספח האמור להסכם, הנספח לא הובא לידיעתה ומעולם לא היתה מסכימה לחתום עליו.

ב. בסעיף 35 לתצהיר עדותו הראשית כי טענות התובעת ביחס לנספח ההסכם מהוות הרחבת חזית האסורה על פי דין ומבלי לגרוע מטיעון זה הוא הוסיף ותיאר בסעיפים 36-37 לתצהירו את נסיבות חתימת הנספח להסכם והאופן בו הושגה הסכמת הנוגעים בדבר לאמור בו.

ג. בנסיבות כמתואר לעיל, כאשר טיעוני נתבע מס' 1 בסעיפים 36-37 לתצהיר עדותו הראשית באו בתגובה לטענות אשר העלתה התובעת בראשונה במסגרת תצהיר עדותה הראשית, הרי אין לומר כי מדובר בהרחבת חזית האסורה על פי דין ולכאורה אף צודקים הנתבעים בטענתם כי דווקא טיעוני התובעת ביחס לנספח הרלוונטי הם הם המהווים הרחבת חזית האסורה על פי דין.

לאור האמור לעיל, הבקשה ביחס לסעיפים 36-37 נדחית בזאת.

3. סעיף 41 לתצהיר:

הנטען בסעיף 41 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1 עלה כבר במסגרת סעיף 3.7 לכתב ההגנה ולפיכך בשום פנים ואופן אין לומר כי מדובר בהרחבת חזית האסורה על פי דין.

בנסיבות העניין, הבקשה נדחית גם ביחס לסעיף 41 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1.

4. סעיף 42 לתצהיר:

א. בסעיף 3.10 לכתב ההגנה טענו הנתבעים כדלקמן:

"מאז חתימת ההסכם, השקיעו הנתבעים מאמצים ותשומות אינספור לצורך סילוק ומחיקת מלוא ההערות, השעבודים, המשכונות, המשכנתאות וכיוצ"ב, אשר הוטלו על המקרקעין. לצורך כך, נדרשו הנתבעים לנהל הליכים משפטיים ומשאים ומתנים ממושכים ביותר מול גורמים אינספור. הוא הדין אף במאמצים הרבים אשר השקיעו הנתבעים בתיקון שומות מיסוי המקרקעין, אשר נדרשו התובעת ויורשי אייזנברג לשלם בגין ההסכם עד לביטול כל חיוב בתשלום מס".

הנטען בסעיף 42 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1 אינו אלא התייחסות פרטנית לקשיים בהם נתקלו הנתבעים בטיפול בעניינה של התובעת והפיתרון בו נקטו ביחס לאחד הקשיים הנ"ל.

בנסיבות, אין כל הרחבת חזית בנטען בסעיף 42 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1.

ב. למעלה מהצורך, יצויין כי הנטען בסעיף 42 לתצהיר נתבע מס' 1 עלה מפורשות במסגרת חליפת המכתבים שהיתה בין הצדדים ואשר גולו במסגרת ההליכים המקדמיים שהיו התביעה (ר' מכתבי ב"כ הנתבעים לתובעת מיום 25.10.11 ומיום 20.6.11 המצורפים לתגובתם לבקשה).

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית גם ביחס לסעיף 42 לתצהירו של נתבע מס' 1.

5. סעיף 59 לתצהיר:

בסעיפים 5.13, 7.7 ו-8.5 לכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובעת קיבלה מנתבע מס' 1 עדכונים והסברים וכן הוצגו בפניה דרכי פעולה אלטרנטיביות, אולם, היא בחרה לשבת בחיבוק ידיים ולא עשתה מאומה. הנטען בסעיף 59 לתצהיר נתבע מס' 1, לפיו, זכורה לו שיחת טלפון עם בא-כוחה החדש של התובעת בה הוא הציע לו ליטול את התיק ולהמשיך בטיפול בעניינה, מהווה פירוט לנטען בכתב ההגנה, כמתואר לעיל, ולפיכך אין מדובר בהרחבת חזית האסורה על פי דין.

הבקשה נדחית אפוא גם ביחס לסעיף 59 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1.

6. סעיף 64 לתצהיר:

החישוב האמור בסעיף 64 לתצהיר עדותו הראשית של נתבע מס' 1 עלה בפירוש בסעיף 4.1 לכתב ההגנה מפני התביעה ולפיכך אין הוא מהווה הרחבת חזית האסורה על פי דין.

הבקשה נדחית אפוא גם ביחס לסעיף 64 לתצהירו של נתבע מס' 1.

7. לסיכום, הבקשה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך של 1,200 ש"ח וזאת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.